בריא יותר או סתם מעצבן? הקרב על האופן ספייס
החוסר בפרטיות, הצעקות - והקרב הבלתי נמנע על המזגן. חללי העבודה הפתוחים, שכבשו את משרדי החברות הגדולות, אמורים לגרום לתקשורת טובה יותר בין העובדים, ומחקר חדש אף קובע כי הם מכניסים את העובדים לכושר. עם זאת, עובדי הייטק רבים בישראל טוענים שהם נוראיים ונועדו רק לחיסכון בעלויות. מלחמת הטריטוריה של דור ה-Y
אין כמעט משרד שנבנה בשנים האחרונות עבור חברה גדולה שאין בו חלל עבודה פתוח, בו יושבים רוב עובדי החברה, ללא מחיצות וללא הפרדה. המשמעויות של סגנון הישיבה הזה, הן עבור העובדים והן עבור הארגונים, עולות לדיון במחקרים רבים הבוחנים כיצד מושפעים ממנו נושאים כגון יעילות, בריאות ומצבם הנפשי של העובדים.
לפי מחקר חדש שפורסם השבוע בארה"ב על ידי חוקרים מאוניברסיטת אריזונה, עובדים במשרדים בעלי חללים משותפים (אופן ספייס) הם יותר פעילים ופחות מתוחים מאלה היושבים בעמדות עבודה סגורות (קיוביקל) או במשרדים פרטיים.
עובדים באופן ספייס עשו 1,000 צעדים יותר
מהמחקר, שבדק 231 עובדים במשרדים ממשלתיים בארה"ב, עלה כי העובדים בחללים פתוחים ללא מחיצות ביצעו 32% יותר פעילות פיזית מהעובדים במשרדים סגורים, ו-20% יותר מכאלו שעבדו בעמדות עבודה סגורות (קיוביקלס). החישוב נעשה באמצעות מעקב אחר חיישנים שהוצמדו לעובדים במשך שלושה ימים רצופים. כך נמצא כי עובדים בחללים פתוחים צועדים 1,000 צעדים יותר מאלו עם משרד פרטי.
המשתתפים במחקר ענו, באמצעות הסמארטפונים שלהם, על שאלות לגבי מצב הרוח הנוכחי שלהם בכל שעה בזמן העבודה. כך התגלה כי העובדים הפעילים יותר דיווחו על רמות לחץ נמוכות ב-14% מחוץ למשרד, בהשוואה לאלו שהיו פחות פעילים.
החוקרים ציינו כי אלמנטים עיצוביים נוספים יכולים להעלות את רמות הפעילות הגופנית של העובדים, כמו למשל מיקום חללי הפגישות, ורמת הנגישות של המדרגות או המעליות.
אסתר שטרנברג, פרופסור באוניברסיטת אריזונה ואחת ממחברות המחקר, אמרה ל-BBC כי "כולנו יודעים שאנחנו צריכים להגביר את הפעילות הגופנית שלנו, אך לא משנה כמה אנחנו מנסים לעודד אנשים להתנהגות בריאה יותר, זה לא עובד לאורך זמן. לכן, שינוי העיצוב של המשרד כדי לעודד התנהגות בריאה יותר אצל העובדים היא דרך פסיבית לגרום לאנשים להיות פעילים יותר".
סביבת העבודה המודרנית היא נושא פופולרי, עליו בוצעו לא מעט מחקרים בשנים האחרונות. חלקם הצביעו על יתרונות חברתיים באופן ספייס, כמו תקשורת טובה יותר בין עובדים בשל הסרת המחיצות והקרבה המאולצת. אך עם זאת, עובדים רבים בישראל שעובדים בסביבת עבודה פתוחה, מצביעים בעיקר על החסרונות, וביניהם: חוסר פרטיות קיצוני אשר מביא להתנצחויות בין עובדים, ואף ירידה ביעילות.
חרדה לפרטיות
"אנחנו יותר פעילים פיזית כי אין לנו ברירה", אומר יו"ר עובדי חברת ההייטק הישראלית SAP, הראשונה מבין חברות ההייטק הספורות בישראל בהן נחתם הסכם קיבוצי עם העובדים.
"אני חייב לרוץ למצוא איזה משרד כדי לנהל כל שיחת טלפון, כי אחרת אפריע לאלה שיושבים לצידי, שגם ישמעו את מה שאני אומר ולפעמים זה לא לעניין. אז אתה מסתובב ומחפש איפה אתה יכול לעבוד. ושלא נדבר על הריבים בנושא המזגן".
לפי מחקר של אוניברסיטת הארוורד, שהתפרסם לפני מספר חודשים בארה"ב, באופן ספייס דווקא צונחת כמות המפגשים והאינטראקציות ב-70% ביחס לעבודה במשרדים סגורים, וכתוצאה מכך מתרחשת ירידה דומה בפרודוקטיביות של הצוותים והעובדים בחברה.
במחקר נבדקו 150 עובדים בשני תאגידים רב לאומיים גדולים, שעברו ממודל של עבודה במשרדים סגורים לעבודה באופן ספייס. תוצאות המחקר הצביעו על כך שמספר מפגשי "פנים מול פנים" ירד, ובמקביל חלה עלייה במספר המיילים וההודעות הפרטיות ששלחו העובדים בינם לבין עצמם.
לפי החוקרים, הסיבה לתוצאות אלו נעוצה בכך שהעובדים אשר יושבים קרוב אחד לשני, חרדים לפרטיות ולזמן העבודה שלהם, ולכן הם רוצים לבודד את עצמם מהרעש וההמולה שמסביבם. זו גם הסיבה שרבים מרכיבים אוזניות ומאזינים למוסיקה, מה שמאפשר להם להתרכז במשימות שלהם. בנוסף, מכיוון שהם חשופים עתה ליותר אנשים, הם רוצים להיראות עסוקים ולא לפטפט פנים מול פנים.
במענה לשאלת תחקירנית ynet, סיפקו חברי קבוצת הפייסבוק "צרות בהייטק" דוגמאות רבות לבעיות היומיומית באופן ספייס, בעיקר בנושאי הרעשים, הפרטיות, המזגן והתאורה המשותפים, אשר למעשה נכפים על העובדים.
.jpg "(מתוך קבוצת הפייסבוק \"צרות בהייטק\")")
העובדים יבחרו מה יהיה בעתיד?
לפי האדריכל מיכי סתר, שעיצב את משרדיהן בישראל של חברות ענק כמו גוגל, פייסבוק ופייבר, האופן ספייס הוא הבחירה המועדפת של החברות הרב לאומיות, אשר מטרתן היא דווקא לשפר את רווחת העובדים, והוא אינו מופתע מכך שהדבר גורם לעובדים להיות פעילים יותר מבחינה פיזית.
"בכל משרדי החברות הרב לאומיות שאנחנו מתכננים, בלי יוצא מן הכלל, כולם עובדים באופן ספייס, ובעיני זה לא מפתיע שהעובדים זזים יותר ופעילים יותר. פעם היו ממקמים מדפסת ליד הישבן של כל עובד, היום מרכזים במקום אחד את המדפסות בכל קומה, שכל אחד יקום בכבודו ובעצמו וייקח את הטפסים שהוא צריך, אם הוא צריך. אנחנו בונים מדרגות פנימיות בתוך החברה, לעודד את העובדים להשתמש במדרגות ולא במעליות".
סתר אף טוען שהחוסר בפרטיות אינה בעיה משמעותית. "ברמת התכנון, יש לאנשים מספיק חדרים להתבודד בהם, איפה להתייחד ואיפה לעבוד אם הם רוצים לעבוד לבד כדי שלא יפריעו להם. ההצלחה של האופן ספייס הוא אולטימטיבית".
אחת הסיבות העיקריות לכך שמקבלי ההחלטות בחברות הגדולות מתכננים את משרדיהן עם חלל גדול ופתוח בו יושבים העובדים, היא כמובן העלויות הנמוכות יותר - הנובעות מחיסכון בשטח נדל"ני, מוצר שעלותו גבוהה מאוד בישראל, כמובן.
עם זאת, סתר טוען ששיקול העלויות אינו השיקול המוביל בטווח הקצר. "שיקול העלויות הוא האחרון כשמחליטים על בניית אופן ספייס. הוא יכול להיות משמעותי, אולי, בעלויות לטווח ארוך, מכיוון שניתן לשנות את החלל בקלות רבה יותר וישנה גמישות רבה יותר".
רביד אינו מסכים כי החיסכון בעלויות לא מהווה שיקול משמעותי, ומעלה סיבה נוספת להעדפה העיצובית. "חד משמעית זה כן חיסכון בעלויות, ויותר מזה - ואת זה אמרו לי מנהלים אצלנו בארגון - המטרה של האופן ספייס היא לשלוט בעובדים".
"הרעיון הוא שאנשים ישתפו פעולה" אומר סתר. "ככל שאנשים נמצאים יותר באופן ספייס הם מדברים הרבה ביחד, ואם הם רוצים שקט הם קופצים לחדר הישיבות. מישהו שרוצה שקט הולך לחדר בו הוא עובד לבד. ואנחנו מספקים המון המון חדרים כאלה. זה הפיתרון. זה נשמע מצחיק לדבר על זה היום, אני לא יכול לדמיין מישהו חוזר למסדרונות ולחדרים".
באם המטרות הן שליטה וחסכון בעלויות או שמדובר בכלל בטרנד עיצובי, הבעיות אותן מציינים העובדים הן בעיות אמיתיות, איתן יאלצו להתמודד מנהלי חברות ההייטק בישראל, תחום בו הביקוש לעובדים איכותיים נמצא בשיא. אם העובדים הללו יחלו לדרוש שינוי, סביר מאוד להניח שתהיה לכך השפעה.
לפנייה לכתב/ת 
