למ"ס: ירידה של 19% בדיווחים על גילויים והמצאות

סקר חברות מסחור הידע של הלמ"ס מתייחס לחברות שעוסקות במסחור ידע, שכולל גיוס, שיווק ופיתוח של הידע המצטבר באוניברסיטאות, בתי חולים ובמכוני מחקר ומכללות. תפקידן להפוך פטנט למוצר מסחרי ולסייע בהקמת חברות סטארט-אפ. פעילותן של חברות כאלה נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (קיימות שמונה חברות כאלה שנלוות לפעילותן של שמונה אוניברסיטאות), בתי החולים (שש חברות), מכוני המחקר והמכללות האקדמיות (חמש חברות).

(נתונים: הלמ"ס)

החברות למסחור תורמות תרומה משמעותית לצמיחת המשק לצד הגדלת הכנסותיהם של המוסדות שאותם הן מייצגות. חברות כאלה עוסקות בניהול קניין רוחני, שהוא שם כללי לזכויות שקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם תוצר האינטלקט של האדם, כמו למשל פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. קניין רוחני נחלק לכמה סוגים שונים, כמו המצאות, תוכנות מחשב, בסיסי נתונים, אמצעי הוראה, תוכניות תעשייתיות, סמל מסחרי, זנים של צמחים חדשים ועוד.

המסחור בחברות אלה מתחיל כשהחברות פונות לסגל האקדמי באוניברסיטה, בבית החולים או במון המחקר, לצורך קבלת רעיונות, חידושים והמצאות חדשות. בהמשך הן בוחנות אם הרעיון, ההמצאה או החידוש הוא בר-הגנה משפטית והאם יש לו פוטנציאל מסחרי שמצדיק רישום פטנט. החברות מחליטות עם אילו מהרעיונות להמשיך בתהליך ואילו מהרעיונות לדחות.

בשלב הבא החברות מגישות בקשות לרישום פטנט לרשויות המתאימות בארץ או בחו"ל ומנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ ובחו"ל. החברות מוכרות זכויות בלעדיות או שאינן בלעדיות על שימוש בפטנט, ובדרך כלל לא מוכרות את הבעלות על הפטנט.

(נתונים: הלמ"ס)

רוב הבקשות לרישום פטנטים הוגשו על ידי חברות שעובדות עם האוניברסיטאות

לפי הנתונים, ב-2017 דווחו לחברות למסחור ידע 1,070 גילויים והמצאות – ירידה של 19% לעומת 2016. מבין הדיווחים, כ-553 הגיעו לחברות מסחור הידע שפעילותן נלווית לפעילות האוניברסיטאות, בהן חלה ירידה של 9% לעומת 2016 במספר הדיווחים. בחברות מסחור הידע שליד בתי החולים התקבלו 242 דיווחים על גילויים והמצאות, עלייה לעומת 185 בשנת 2016. 275 מהדיווחים הגיעו לחברות שפועלות לצד מכוני המחקר והמכללות – ירידה לעומת 538 בשנת 2016.

604 בקשות חדשות לרישום פטנטים הוגשו בשנת 2017 על ידי חברות למסחור ידע – ירידה של 5% לעומת 635 בשנת 2016. בחלוקה למוסדות, חלה עלייה של 1% במספר הבקשות לרישום פטנטים שהוגשו על ידי החברות שפועלות לצד האוניברסיטאות, וירידה של 27% במספר הבקשות שהוגשו על ידי החברות שפועלות לצד בתי החולים.

רוב הבקשות לרישום פטנטים הוגשו על ידי החברות שעובדות עם האוניברסיטאות – כ-75%, בעוד שבשנת 2016 הן היוו 72% מסך הבקשות של חברות מסחור הידע.

מספר הבקשות לרישום פטנטים שהגישו החברות למסחור ידע שאושרו בארץ ובחו"ל בשנת 2017, ללא קשר לשנת הגשתן, ירד ב-19% בשנת 2017 לעומת השנה הקודמת ועמד על 660. מתוכן 577 הוגשו על ידי החברות שליד האוניברסיטאות, 51 על ידי החברות שליד בתי החולים ו-32 על ידי החברות שליד מכוני המחקר והמכללות.

מספר הסכמי הרישיון, שנחתמים בין חברות מסחור הידע לבין חברה או מכון לפיתוח מוצר על פי ידע חדש או פטנט, שבאמצעותם מעבירה החברה למסחור הידע את זכויות השימוש בקניין הרוחני שברשותה לחברה המורשה – עמד בשנת 2017 על 267 – עלייה של 14% לעומת 234 בשנת 2016. רוב ההסכמים (76%) נרשמו בשנת 2017 עם חברות מקומיות. רובם (62%) נחתמו על ידי חברות למסחור ידע שליד האוניברסיטאות.

בשנת 2017 חלה עלייה של כ-15% במספר חברות ההזנק (סטארט-אפ) שהוקמו על סמך טכנולוגיות שפיתחו חוקרים בחברות למסחור הידע (גם אם לחברת מסחור הידע אין חלק בבעלותן של חברות הסטארט-אפ), ומספרן עמד על 39 לעומת 34 בשנת 2016. 27 מהן הן חברות שקמו במעורבות חברות מסחור ידע באוניברסיטאות, 11 מהן קמו במעורבות חברות ליד בתי החולים ורק חברה אחת קמה במעורבות חברות מסחור ידע ליד מכוני מחקר ומכללות.

סך ההוצאות על ניהול קניין רוחני הסתכמו בחברות אלה בשנת 2017 בכ-80 מיליון שקל - ירידה של 12% לעומת 90,698,000 בשנת 2016. על פי נתונים מ-2015 נמצאת ישראל במקום גבוה יחסית בהכנסות מקניין רוחני, אולם ארה"ב רשמה את ההכנסות הגבוהות ביותר מקניין רוחני – 3.8 מסך הוצאות המחקר והפיתוח במדינה.

(נתונים: הלמ"ס)

ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי - 86% מכלל ההוצאה הלאומית

בדו"ח נוסף מגלה הלמ"ס כי ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) אזרחי הסתכמה ב-2017 בכ-57.8 מיליארד שקל, וחלקה בתמ"ג היה 4.5%. מחקר ופיתוח כולל פעילות שיטתית ומקורית שמטרתה להגדיל את מאגר הידע הכולל על האנושות, על התרבות ועל החברה, ואת השימוש בידע ליצירת יישומים חדשים.

אומדנים ראשונים מראים כי ב-2017 עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ה-5%, לאחר עלייה של 8.3% בשנת 2016 ושל 6.6% בשנת 2015.

ההוצאה למו"פ אזרחי שבוצעה במגזר העסקי הגיעה ב-2017 לכ-49.8 מיליארד שקל, המהווים 86% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. שאר ההוצאה למו"פ בוצעה במגזר ההשכלה הגבוהה (11.4%), במגזר הממשלתי (1.6%) ובמגזר המלכ"רים הפרטיים (1%).

(נתונים: הלמ"ס)

בהוצאה למו"פ במגזר העסקי ובפעילות מרכזי המו"פ הבינלאומיים חלה עלייה של 5.6% בשנת 2017, בהמשך לעלייה של 9.5% בשנת 2016 ושל 7.8% ב-2017.

מבין תחומי המגזר העסקי, בענף תכנות המחשבים וייעוץ בתחומים נלווים, חלה עלייה של 7% בהוצאה למו"פ בשנת 2017.

במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ ב-2017 ב-2.6% בהמשך לעלייה של 3.4% ב-2016 ולפני כן ב-2015.

לפי נתונים שנכונים ל-2016, המגזר העסקי מימן 29.5% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, לעומת 24.4% בשנת 2015. לפי הנתונים מ-2016 מימן המגזר הממשלתי, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי 13% מההוצאה, לעומת 14.6% בשנת 2015.

לפי נתונים מ-2016, שיעור של 84,203 מועסקים עבדו במחקר ופיתוח במגזר העסקי – עלייה של 9.3% לעומת 2015, מהם 79,731 במשרות מלאות.

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי עמדו ב-2017 על 7.7 מיליארד שקל. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים. רוב מימון המו"פ של משרדי הממשלה נעשה על ידי משרד הכלכלה.

בשנת 2017 היתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.5% מהתמ"ג והיתה הגבוהה מבין מדינות ה-OECD. ההוצאה לנפש הסתכמה ב-2017 ב-1,752 דולר, מהגבוהות במדינות ה-OECD.