בעל מספרה פיטר מעצב שיער וטען: "הוא היה משרת אמון"

ספר שכיר שעבודתו הופסקה אחרי שבע שנים יקבל פיצויים בסך 265 אלף שקל. בית הדין לעבודה דחה את עמדת המעסיק שלא רצה לשלם

עו"ד רונית יהודהפורסם: 09.12.18 , 21:44

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מעצב שיער שפוטר מעבודתו כשכיר במספרה באשדוד, וחייב את בעל העסק, שנסגר מאז, לשלם לו פיצויים וזכויות בסכום כולל של כ-265 אלף שקל.

המעצב פוטר ב-2014 אחרי שבע שנים. בתביעה שהגיש שנה לאחר מכן הוא דרש פיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, הפרשות תגמולי מעסיק לפנסיה, פדיון חופשה, וזכויות נוספות. השופט יוחנן כהן חלק על טענת המעסיק שלפיה שכר התובע היווה "שכר כולל פיצויים", וחייב אוו בסעיף זה.

דיני עבודה

בית קפה לא שילם למלצריות - הבעלים חויב אישית

מערכת psakdin

עובדות לשעבר ב"קקאו רוטשילד" לא קיבלו שכר וזכויות. נקבע שאין לאפשר לבעלים ליהנות מההפרדה בינו לבין החברה, והוא ישלם 124 אלף שקל

בית קפה לא שילם למלצריות - הבעלים חויב אישית

בפסק הדין הובהר כי על מנת לכלול פיצויי פיטורים בשכר עבודה צריכים להתקיים תנאים כגון הסכם מפורש בין העובד למעסיק, אישור ההסכם על ידי שר העבודה, והיעדר הסכם קיבוצי החל על יחסי העבודה. במקרה זה, צוין, אפילו תנאי אחד מהשלושה לא מתקיים.

בנוגע להיקף השכר – שמבסיסו נגזרות זכויותיו הסוציאליות – טען מעצב השיער שעבד שישה ימים בשבוע, כ-190 שעות בחודש, ואילו המעסיק התעקש שמדובר היה ב-100 שעות בלבד. השופט קבע ששני הצדדים הציגו ראיות מעטות ולא משכנעות, ומה שנותר הוא להתבסס על תלושי השכר, שלפיהם התובע עבד כ-160 שעות חודשיות.

המעסיק טען שמעצב השיער עבד ב"משרת אמון" כמשמעותה בחוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן אינו זכאי לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות. אלא שגם טענה זו נדחתה ונקבע כי "אין מדובר בתפקיד הנהלה או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי או בעובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו".

השופט כהן דן במחלוקות בדבר זכויות נוספת כגון הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה. גם בנושא זה טען המעסיק ששכר העבודה היה "שכר כולל" שבו גם דמי הבראה ופנסיה.

ואולם, השופט הבהיר שגם טענה זו עלתה באופן לקוני: "לא נמצאה הסכמה כלשהי של התובע – בין הסכמה שהיא מפורשת ובין שאינה מפורשת - לכלול את דמי ההבראה בשכר עבודתו".

באופן דומה קיבל השופט את עמדתו של התובע שלפיה לא הופרשו לו כספים לפנסיה, וקבע כי טענת המעסיק בדבר שכר עבודה הכולל תשלום עבור הפרשות לפנסיה לא מתיישבת עם המהות והמטרה של הזכות להפרשות פנסיוניות.

בסיכומו של דבר מרבית התביעה התקבלה. בנוסף לסכום הפיצוי שנפסק לאחר חישוב מדוקדק (כ-265 אלף שקל), חויב הספר-הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.