העיר העברית הראשונה מתחדשת כל העת מול עינינו, ותוכנית הרבעים של תל אביב-יפו מאפשרת לנו לדמיין את עתיד העיר בעוד כעשרים שנה. "כל הבנייה כיום בת"א אינה מתעלמת מההיסטוריה - היא דווקא נותנת לה פרשנות"
בשיתוף אנשי העיר
צפו: איך תיראה ת"א בעוד 20 שנה? (צילום: ירון שרון)
X
צפו: איך תיראה ת"א בעוד 20 שנה? (צילום: ירון שרון)
בירת הכלכלה הישראלית, עיר ללא הפסקה ואחת שמתחדשת לנגד עינינו כל העת: תל אביב-יפו מובילה במספר מתן היתרי הבנייה במיזמי פינוי-בינוי (תמ"א 38/2), וחולקת עם העיר חיפה את המקום הראשון במספר אישורי הבנייה למיזמי חיזוק ותוספות (תמ"א 38/1), לפי דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2017.
תוכנית הרבעים ששרטטה העירייה מאפשרת לתושבים לדמיין את עתידה של העיר בעוד כעשרים שנה, ומעניקה ליזמים ודאות באשר לזכויות הבנייה העתידיות. "תוכנית הרבעים האחרונה שעברה, שכוללת את רובע 4 ורובע 3 של העיר, מאפשרת לכל הבניינים הישנים שנבנו בשנות ה-50 להיבנות מחדש כבניינים מודרנים בני 8-7 קומות", מתאר רון חן, מנכ"ל אנשי העיר, חברה העוסקת בייזום, ניהול ובנייה של התחדשות עירונית.
"אותם בניינים משנות ה-50 לא רק שיהיו בניינים מודרניים עם חניות תת-קרקעיות, לכולם יהיו מרפסות אחידות, לא יהיה ניתן לסגור את המרפסות, ולכולם יש הנחיות עיצוביות. תל אביב-יפו תהיה עיר אחידה, נקייה, מודרנית והרבה יותר ירוקה מהיום", מפרט חן.
ת"א 2040: בניינים של 7-8 קומות בלב העיר, מרפסות אחידות ושטחים ירוקים(באדיבות אנשי העיר)
אחד העקרונות המנחים של תוכנית הרבעים הוא שמירה על המרקם העירוני של העיר העברית הראשונה, כאשר החדש והמודרני מתכתב עם הישן וההיסטורי. "כשאנחנו עובדים על פרויקטים של התחדשות עירונית, אנחנו מנסים לקחת את הערכים של העבר ולנסות לבנות איתם איזשהו עתיד", מסביר האדריכל גל מרום ממשרד מרום אדריכלים. "זאת אומרת שכל הבנייה היא בנייה שלא מתעלמת מההיסטוריה, היא דווקא נותנת להיסטוריה פרשנות כדי שזו תהיה ההיסטוריה הבאה, תדבר אל העתיד", הוא מוסיף.
בנייה עתידית שלא מתעלמת מהעבר - הדמיית פרויקט התחדשות עירונית ברובע 4(באדיבות אנשי העיר)
מגמת שינוי: פינוי-בינוי מתחזק
החל משנת 2014, לפי דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2017, נרשמה עלייה מתמדת במספר יחידות הדיור המאושרות בתוכנית פינוי-בינוי, לעומת התמתנות במתן היתרים למיזמי חיזוק ותוספות (תמ"א 38/1). העיר תל אביב-יפו עומדת בראש טבלה זו, עם 5,748 יחדות דיור שאושרו בתוכניות להתחדשות העירונית, נכתב בדו"ח.
שאלת מיליון הדולר - זה בכלל משתלם להרוס ולבנות?
חן: "זה משתלם במקרים מסוימים - כל בניין נבחן לגופו. בניין אחד יכול להיות בניין שהכדאיות הכלכלית שלו גבוהה, ולצידו בניין שבשל סיבות טכניות לא משתלם לבצע בו פרויקט הריסה ובנייה. המאפיין הבולט ביותר כדי לדעת אם הבניין הוא כלכלי לפרויקט הוא היקף זכויות הבנייה שנוצלו בעבר וכמות הדירות ביחס לגודל המגרש".
ת"א מלמעלה: יותר פינוי-בינוי, פחות חיזוקים ותוספות(באדיבות אנשי העיר)
"היתרונות בהריסה ובנייה הם גדולים ומאוד משמעותיים", אומר חן בתגובה לשינוי המגמה בשנים האחרונות. "מובן שבבניין חדש מקבלים תשתיות חדשות לחלוטין, יש מרתפים תת-קרקעיים, הבניין החדש חייב להיות בתקן של בנייה ירוקה על כל המשמעויות. המעליות חייבות לעמוד בתקן של נגישות. באופן כללי, הדיירים וגם העיר נהנים מפרויקט של הריסה ובנייה גם בהיבט של היטל השבחה, שלא קיים בפרויקטים של תוספת בנייה. היתרונות הם ברורים, אבל חשוב שיזמים ותושבים יבדקו ביסודיות מהן הזכויות שלהם, שייעזרו באנשי מקצוע - בסוף התוצאה תהיה טובה", מוסיף חן.
"היתרונות של הריסה ובנייה גדולים ומשמעותיים - בבניין חדש מקבלים תשתיות חדשות"(באדיבות אנשי העיר )
לא פעם הרשות המקומית מערימה קשיים על יזמים בתחום ההתחדשות העירונית - החל מתוספת חניה וכלה בתקנות מחמירות לשימור עצים. "אנחנו במסגרת איגוד חברות התמ"א פועלים כמעט כל שנה כנגד מכשול אחר במסגרת ההתחדשות העירונית. אם זה במיסים, אם מדובר בתקנות כיבוי אש, וכיום אחד הנושאים הבוערים הוא שימור העצים - הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית בתוך תל אביב נתקלים במחסומים של גינון ונוף. בשל העובדה שלא מאפשרים בעצם לכרות עצים, וצריכים להעתיק אותם, צריך אישור מיוחד ולא תמיד זה אפשרי. יש לזה השלכות כלכליות משמעותיות על הבניין, ולעיתים זה אפילו יכול לבטל פרויקט", מסכם חן.
מרקם עירוני חדש שמשלב עבר, הווה ועתיד(באדיבות אנשי העיר )
לפנייה לכתב/ת 
