כל אדם שעוסק בהשקעות חולם להיות וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול בעולם. לא פלא אם כך שספר העוסק בשלושת הספרים האהובים על וורן באפט כבש את המקום הראשון באמזון בדירוג הספרים הדיגיטליים העוסקים ב"מתמטיקה עסקית". לצד הספר על המשקיע המפורסם, ניצב לו במקום העשירי הספר Data Science for Executives של ניר קלדרו - כותב ישראלי, רק בן 30, המתגורר בסן פרנסיסקו.
זה אינו הדירוג היחיד שבו ספרו של קלדרו מככב: הוא מדורג שלישי בספרים על "מערכות הדמיה" ושמיני בדירוג הספרים על "זיהוי תבניות".
איך הפך ספר של כותב ישראלי צעיר לרב-מכר אינטרנטי בתוך ימים ספורים? אולי זהו צורך שנובע מרוח התקופה, שאותה מגדיר קלדרו עצמו כ"מהפכה התעשייתית הרביעית". בעולם של אינספור נתונים ואפשרויות, הצעיר הישראלי מייעץ לתאגידים וגופים גדולים כיצד להפוך לחברות מונעות נתונים (Data and model driven): "חברות שלא ישכילו לבצע את המעבר הזה פשוט לא ישרדו את המהפכה הזו", הוא מזהיר.
קלדרו מטיף למעשה לשינוי באופן החשיבה – במקום קבלת החלטות על פי אינסטינקטים, לפעול על סמך מאגרי הנתונים העצומים הקיימים כיום. "הדאטה צריך לתפוס את ההובלה בתהליך קבלת ההחלטות בתוך חברות גדולות, ועל הדרך יש לנטוש את האינסטינקט המיידי שמונע מתחושות הבטן. האנושות לא רגילה לחשוב כך, וגם באקדמיות המובילות בעולם לא מלמדים בשיטה הזו - לכן זה תהליך חדש ומורכב, בעיקר למקבלי ההחלטות. אנחנו כבר יודעים שהחלטות שנשענות על מדע הנתונים הן טובות יותר", אומר קלדרו.
למרות גילו הצעיר, קלדרו חי כבר שמונה שנים בבירת הטכנולוגיה העולמית, סן פרנסיסקו. הוא מסתובב בעולם, מרצה באופן קבוע ומייעץ למנכ"לים של התאגידים הגדולים בעולם כיצד לשנות את טבע החשיבה העסקית שלהם, על ידי הטמעת הליכי קבלת החלטות המבוססים בראש ובראשונה על מדע הנתונים (Data Science) ועל טכנולוגיית הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence).
בינה מלאכותית, לשיטתו של קלדרו, היא כלי עזר למוח האנושי, שלא יכול להתמודד עם כמויות המידע הקיימות בארגון עסקי. "הרבה אנשים חוששים מפני הבינה המלאכותית וחושבים שהיא נקשרת אך ורק לרובוטים – אבל זה בסך הכול כלי עזר למוח שלנו, טכנולוגיה שעוזרת לנו להרחיב את הבינה הפיזית שלנו בעולם עמוס נתונים".
קלדרו ממשיך: "את המנכ"ל הטיפוסי של חברה ב-Fortune 500 (דירוג החברות האמריקאיות של כתב העת הכלכלי Fortune, נ.ח) לימדו בהרווארד שכדי להטמיע תהליכים מורכבים ולפצוח בפרויקט גדול בארגון הוא צריך לעבוד באופן צמוד עם ההנהלה הבכירה ועם בעל העסק. במהפכה הנוכחית מי שצריך לעבוד איתו באופן צמוד הוא הצוות הטכני, כלומר נכנסה פרסונה חדשה לתהליך קבלת ההחלטות והטמעת תהליכים בארגון – שלא תמיד קל להתמודד איתה, כי הצד העסקי לפעמים זר לה".
התזה של קלדרו עוסקת ב-80% מתוך 500 החברות הגדולות בעולם לפי הרשימה היוקרתית של מגזין "פורצ'ן" – שאיתן הוא מבלה את רוב זמנו. אם בשנת 1955 תוחלת החיים של גוף עסקי שהיה חלק מרשימת פורצ'ן 500 הייתה 75 שנים, כיום מדובר ב-8.2 שנים בלבד, צניחה דרסטית – ולשיטתו, זו בדיוק המגמה שמעידה על הצורך בשינוי מיידי, במיוחד בחברות ותיקות.
"השעון מתקתק עבור ארגונים גדולים שלא נשענים על דאטה. אני עובד עם 200 גופים מהגדולים בעולם, ומסייע להם לעשות את המעבר לארגון מונע נתונים. מי שתגיב בצורה הטובה ביותר לשינויים טכנולוגיים היא זו שתשרוד את המהפכה", אומר קלדרו.
אנחנו משוחחים בשעות הערב המאוחרות של סן פרנסיסקו, שהן שעות הבוקר המוקדמות פה בישראל – קלדרו חמוש גם בשעות הלילה בחליפת עסקים, וזה עתה סיים לשוחח עם שלושה גופי תקשורת אמריקניים הסקרנים לגבי רב-המכר החדש שלו. "לא כתבתי את הספר כדי להיות עשיר או מפורסם, אני באמת רוצה להשפיע על העולם דרך בינה מלאכותית ומדע הנתונים – יש לנו הזדמנות לשפר את חיינו, את חיי ילדינו והדורות הבאים", הוא אומר.
כמו סיפורי הצלחה רבים אחרים, גם סיפורו של קלדרו החל במקרה: היכרות עם המרצה פרופ' שחר קריב במהלך לימודי הכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה הובילה אותו לחיים מרתקים בארצות הברית. פרופ' קריב, המכהן כראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, הפציר בקלדרו לחזור איתו לאוניברסיטת ברקלי (UC berkeley) היוקרתית.
"למדתי במשך שנה וחצי תואר בכלכלה בישראל, ופרופ' קריב הגיע ללמד אותנו סמסטר אחד בשנת השבתון שלו. הוא החליט בסוף השנה שאני חוזר איתו לברקלי ולוקח קורסים במסלול PHD (מסלול לתואר דוקטור) – חשבתי שהוא משוגע, היו לי חיים מעולים בארץ, אבל הוא האמין שאני יכול לעשות את זה", משחזר קלדרו.
את מסלול הלימודים שלו באוניברסיטת ברקלי עשה בתחום ארגונים תעשייתיים ואקונומטריקה, ענף שתפקידו לבדוק תיאוריות כלכליות. באותה תקופה צמד המילים "מדע הנתונים" לא היה חלק מהז'רגון המקצועי של האקדמיה ושל חברות טכנולוגיה מובילות. "בשנת 2010 עדיין לא קראו לתחום הזה מדע הנתונים (Data Science) - לא היו ממש תואר או פקולטה ממוקדת בענף. המונח נכנס לתודעה האמריקנית רק בשנת 2012, וגם אז חברות מובילו לא בדיוק ידעו מה זה אומר – או מה ההבדל בין מדע הנתונים לסטטיסטיקה או מדעי המחשב – ולשמחתי הייתי מהראשונים שנגעו בתחום", הוא אומר.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד: אחרי ארבע שנים אינטנסיביות באוניברסיטת ברקלי נקרתה בפניו הזדמנות שהיה קשה לסרב לה. "חשבתי לעצמי: נכון, יקראו לי דוקטור אם אמשיך לשבת בחדרי האקדמיה, אבל מה זה משנה אם אני יכול להשפיע יותר מחוץ לאקדמיה?", הוא מספר. כך הוא הקים את "גלוונייז" (Galvanize) – ארגון חינוכי שעוסק בהכשרה מקצועית-טכנולוגית העונה לצרכים המשתנים של העולם הדיגיטלי.
"היינו בין הראשונים לפתוח תוכנית מאסטר בתחום מדע הנתונים (Data Science), בתמיכה של אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ניו הייבן. חוץ מאיתנו היו רק עוד שתי אוניברסיטאות בעולם עם תואר שני בתחום – כיום, חמש שנים לאחר מכן, יש בכל אוניברסיטה מובילה תואר בתחום הדאטה", מספר קלדרו.
ההכשרות המקצועיות בקמפוס שהקים קלדרו כוללות את תוכנית המאסטר, וגם מחנה אימונים בן שלושה חודשים (Boot Camp) שאליו נרשמים אנשים מרקעים שונים שחפצים בהסבת קריירה לטובת מקצועות הדאטה הנחשקים. "מגיעים אנשים בכל הגילים ומרקעים שונים. הבוגרים שלנו משתלבים במשרות טכניות בגוגל, פייסבוק וסטארט-אפים שונים בסיליקון ואלי – ומכפילים את המשכורות שלהם. אנחנו בביזנס שעוזר לאנשים לשנות את חייהם ולחברות לשרוד, זו המטרה", הוא מתאר.
מהו המקום של האקדמיה בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר?
"לצערי, הכלים שרוכשים באקדמיה לא רלוונטיים לתעשייה. בתיאוריה, כדי להישאר מעודכנת על האקדמיה לשנות את תוכנית הלימודים כל ארבעה חודשים – כי הטכנולוגיה כל הזמן מתפתחת, היא לא יציבה. ביליתי שנים רבות באקדמיה וכתבתי מאסטר שלם בתחום מדע הנתונים – אני גם עובד בשוטף עם מספר אוניברסיטאות מובילות – ורואה כל יום איך האקדמיה נותרת מאחור. אני כן חושב שיש מקום לאקדמיה בכל מה שקשור למחקר, אבל זה לא מספיק".
ספר הביכורים שלו, זה שמככב בדירוגים של אמזון, מיועד בעיקר למנהלים ומנגיש עבורם את החשיבות של הטמעת מדע הנתונים והבינה המלאכותית בחברות מסחריות.
"לפני פחות משנה קיימתי הרצאה למנהלי הבנק הגדול בהונג קונג. כשסיימתי את ההרצאה, מנכ"ל הבנק ניגש אליי ואמר לי שאני חייב לכתוב ספר. הוא הרגיש כאילו נתתי להם סטירת התעוררות, ושגם שאר העולם צריך לחוש זאת. עליתי לחדר המלון וכתבתי באותו לילה 50 עמודים", מתאר קלדרו.
ספרו מחולק לשלושה חלקים – בחלק הראשון הוא פורס את תפיסת העולם, העקרונות והפעולות שנדרשות במדע הנתונים והבינה המלאכותית. במילים אחרות, כל מה שמנהלים צריכים לדעת לפני הטמעת תהליכים בארגון. בחלק השני איגד קלדרו מספר מקרי בוחן מחברות גדולות שלהן ייעץ, והמחיש כיצד ארגונים אלה עשו את המעבר, והפכו את המורכבות העסקית שלהם לבעיית נתונים גרידא. בחלק השלישי והאחרון שואל קלדרו את המנהלים שאלות ומדריך אותם בצעדים מדודים לקראת העבודה השוטפת.
"למעשה, דרך הבעיות העסקיות שלהם אני עוזר להם בחלק האחרון של הספר לבנות את אסטרטגיית הנתונים הייחודית לארגון שלהם. לצורך העניין, בשנים האחרונות עבדתי צמוד למנהלת הטכנולוגיה הראשית של תאגיד הפצת תרופות אמריקני ענק – היא הבינה את הפוטנציאל העצום בהטמעת טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לארגון העצום שלהם, שדרך אגב נוסד לפני 185 שנה ומגלגל מיליארד דולר בכל יום עסקים. מדובר בכמות מידע עצומה שהמוח האנושי אינו יכול לעכל ולהסיק ממנה מסקנות בצורה האפקטיבית ביותר. למעשה, הבינה המלאכותית מאפשרת לחברה כיום להגיע ליעילות גבוהה, ובכך להציל חיים על ידי שינוע ציוד רפואי, כמו כפפות, תרופות וחיסונים, לאזורים שעד היום לא קיבלו סיוע".
אף שספרו הנוכחי פונה בעיקר למנהלים, קלדרו חושב שנושא הדאטה ייגע כבר בעתיד הקרוב בכלל האוכלוסייה. "צריך לוודא שבשנים הקרובות מיומנויות הדאטה והבינה המלאכותית יונגשו לכל הציבור ולא רק לאליטה. כמעט כל מקצוע שאנחנו מכירים כיום הולך לעבור שינוי, ובערך 10% מהמקצועות עתידים להיעלם. אם אנחנו רוצים שהכלכלה תשרת את כלל האנושות, אנחנו צריכים להבין איך הופכים את המיומנות הזאת לזמינה לכולם, איך לדאוג שאף אחד לא יישאר מאחור".
