שני שלישים מכדור הארץ הם מים, גוף האדם מורכב משני שלישים של מים. אך האם יש למים טעם? האם ניתן להבדיל בין מותגי המים המינרליים השונים? כדי לענות על השאלות האלה גייסנו חברים ממערכת ynet למבחן טעימה עיוורת בכוסות זכוכית ובטמפרטורת החדר. המותגים המשתתפים, בסדר עולה ובהתאם למחיר: "עין גדי" בעלות של 1.2 שקלים לליטר, "מי עדן" בעלות של שני שקלים לליטר, "נביעות" בעלות של 2.9 שקלים לליטר, "סן בנדטו" תוצרת איטליה בעלות של 9.9 שקלים לליטר ו"אוויאן" תוצרת צרפת בעלות של 15 שקלים לליטר. לאלה הוספנו את הפלסבו - מי ברז טריים בעלות של הרבה פחות מאגורה לליטר, שנמזגו לכוסות היין באולפן ynet. צפו.
צפו: מבחן הטעימות
חישוב המחיר של הנוזל השקוף נעשה עבור ליטר יחיד. במהלך קניית המוצרים גילינו כי קיימים הבדלי מחירים גדולים מאוד בין המותגים השונים. לדוגמה: מים שנשאבו ממעיין באזור האלפים הצרפתיים ויובאו לישראל עולים כ-1,500% יותר מהמים שנשאבו מהמעיין הכחול-לבן הסמוך לקיבוץ עין גדי. אך האם יש כזה הבדל בטעם? האם ייתכן שהאיכות והטעם של המים המיובאים באמת שווים את המחיר הגבוה?
מבחן הטעימה העיוורת התבצע באולפני ynet בתנאי סודיות וסטריליות גבוהים. כל אחד מששת המשתתפים במבחן הטעימה העיוורת קיבל שש כוסות זכוכית ממוספרות ומלאות במים מינרליים של המותגים השונים שהשתתפו במבחן. המשתתפים התבקשו לטעום את הנוזל השקוף ולהפעיל את חוש הטעם, ממש כמו בטעימת יין מקצועית, למלא את הטופס של הבדיקה ולנסות להתאים את שם המותג למספר הכוס.
למעט תיקי גולן, עורכת ערוץ האוכל של ynet, רובם הגדול של חברי המערכת שהשתתפו במבחן הטעימה העיוורת לא הצליחו לזהות הבדלים בין המותגים השונים. המשתתפים בניסוי, שחלקם הצהירו שהם יכולים לזהות בקלות הבדלים בטעם ובריח של מים מינרליים, כשלו כישלון חרוץ ולא הצליחו להתאים את טעם המים למותג. מעבר לכך, למרבה הפלא ולמרות הסטיגמה, רובם הגדול של המשתתפים לא הצליחו לזהות אפילו את הטעם המושמץ של מי הברז הפשוטים מבניין "ידיעות אחרונות" בראשל"צ.
לעומת זאת, מתברר שגולן, שמבינה בתחום הקולינרי, היא בעלת חוש טעם משובח ומיומן במציאת דקויות. גולן היא היחידה בקבוצת הטועמים שזיהתה את הטעם הייחודי של מותגי המים המינרליים היוקרתיים והיקרים מאירופה וגם את הטעם העממי של מי הברז.
תוצאות המבחן הביתי שערכנו מצביעות על כך שלרובנו אין יכולת לזהות את המותג על פי טעם המים. כלומר, אין קשר בין הטעם לבין המחיר של המים. הפער האדיר במחיר לעומת הפערים המזעריים בטעם מעלה תהיות על כוחם הכביר של מותגים ופרסום, ומותר גם לתהות למה בכלל אנחנו צריכים לשלם על מי מעיינות או מי תהום שהם משאב ציבורי. כך או כך, תיקי גולן מסכמת: "הניסוי הזה לא יגרום לי לשנות את הבחירות שלי בעתיד. אני בוחרת את המים הזולים ביותר. מים זה מים".
