בכל מה שקשור לרוקסטאריות, איל וולדמן הוא הג'ון, הפול והג'ורג' של מייסדי חברת השבבים הישראלית מלאנוקס.
שלושת המייסדים האחרים חולקים יחד את מידת הצבעוניות של אולי חצי רינגו, ונראה שככל שוולדמן מעמיק בתדמיתו הנהנתנית והמתוקשרת, ככה הם מתחפרים בפרטיותם האלמונית.
השבוע ההבדל בינו לבינם בלט יותר מאי פעם, כשמסכי הטלוויזיה ושערי העיתונים התמלאו בפרצופו המחויך של וולדמן ובתמונות שלו במהלך חופשות סקי (על שלג ומים) ושיט, בעוד הם הסתפקו באזכור שמותיהם לצד הסכום שקיבלו מהאקזיט של החברה. גם בקטגוריה הזו וולדמן גבר עליהם, כשהרוויח כמעט רבע מיליארד דולר מעסקת המכירה של מלאנוקס לענקית המעבדים הגרפיים האמריקאית, אנבידיה, שנחתמה השבוע, בזמן שהם שילשלו לכיסם כמה עשרות מיליונים "בלבד". אם כבר להיות בצילו של אחר, עדיף לעשות את זה כמו רוני אשורי, שי כהן ומיכאל כגן: כמסודרים.
וולדמן, 59, מנכ"ל מלאנוקס, הוא דמות שטורפת את החיים. הוא מתאפיין בשתי תכונות שהשילוב ביניהן הופך אותו להיי-טקיסט שאינו רק מהמצליחים והעשירים בישראל, אלא גם לאחד המסוקרים שבהם: חיבה לחיי הנהנתנות והבילויים שהכסף הגדול יכול לקנות לצד פתיחות תקשורתית ודיבור בגובה העיניים. הוא מדבר בגלוי על החזון שלו כמנכ"ל, על היחסים המתוחים עם הרגולציה הממשלתית בארץ ועל תחושת הכוח שההצלחה מקנה לו, כמו גם על פוליטיקה. לא פעם התגאה בתרומה של מלאנוקס ליחסים בין ערבים ויהודים ולמאמץ להשגת שלום בכך שהחברה מעסיקה ערבים ישראלים רבים ופלסטינים נוספים ברמאללה, שכם, רוואבי ואפילו עזה. וולדמן אף פועל בשיתוף פעולה פורה עם היזם של העיר רוואבי, בשאר אל מסרי.
וולדמן אוהב את התדמית העממית משהו שנוצרה לו ומתאמץ לתחזק אותה, בין השאר על ידי אזכורים תכופים של שירותו הצבאי כמג"ד בגולני (לעומת ההיי-טקיסט הישראלי הממוצע ששירת ב-8200 הסטרילית) ושימוש בז'רגון צבאי. ב-2017 הוא אמר ש"יש למלאנוקס דפ"אות (קיצור צה"לי לדרך פעולה אפשרית) לכל דבר". וכשהוא לא עושה את זה, חבריו עושים זאת עבורו. כך, למשל, תיארה אותו השבוע חברתו הקרובה, עו"ד אוסנת ליב: "איל הוא גולנצ'יק בנשמה. הוא חוראני, לא אכפת לו לאכול אוכל חוראני, לנסוע בשטח, והכי לא מעניינים אותו בגדים ומותגים. איל לגמרי יודע ליהנות, אבל הוא מסוגל ליהנות מפלאפל בדיוק כמו שהוא נהנה ממסעדה מפוארת בניו-יורק. יש לו יאכטה, הייתי שם עם בעלי כמה פעמים וזה מאוד כיף אבל זה לא חיי עשירים כמו שזה נשמע. הוא מבשל ביאכטה בעצמו, הוא סקיפר בעצמו ומנקה את היאכטה בעצמו וכשהוא מביא סקיפר שישיט במקומו, הם הופכים חברים טובים".
אז איך הגיע וולדמן מגולנצ'יק משוחרר שמחפש מה ללמוד באוניברסיטה לאיש שחתום על האקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי, 6.9 מיליארד דולר? הוא נולד וגדל בירושלים במשפחה לאם יחידנית, למד בתיכון בויאר היוקרתי ונרשם ללימודי הנדסה כימית ומדעי המחשב בטכניון באמצע שנות ה-80'. ב-1989 הוא נקלט לעבודה בחברת אינטל, שם ניהל אותו מולי אדן, שלימים התמנה לנשיא החברה. "אני הייתי הממונה על פרויקט של תכנון צ'יפ מסוים ואיל עבד תחתיי", הוא מספר. "תכונות המפתח שלו היו קיימות כבר אז: דעתן מאוד, מוכשר מאוד וכריזמה בולטת. יכולת לראות שפוטנציאל הניהול היה קיים כבר אז, ואין לי ספק שאם הוא היה נשאר באינטל הוא היה מגיע גבוה בחברה. הדעתנות שלו הייתה מאוד חיובית, לא מנדנדת, כי כמנהל אתה רוצה אנשים שיתווכחו איתך ויאתגרו אותך, ובסוף אתה מקבל החלטה. זה סיעור מוחות שמטרתו לייצר צ'יפ טוב, ולכן המערכת מעודדת עובדים לא להסכים עם הבוס ולהקשות".
אחרי 4 שנים באינטל וולדמן פרש כדי לייסד את חברת השבבים "גלילאו" יחד עם אביגדור וילנץ, ששימש גם המנכ"ל. אדן מספר ש"אביגדור ואיל היו שונים ב-180 מעלות: אביגדור שקול, מופנם ושקט, ואיל צבעוני, מוחצן, חי את החיים, אוהב במה ויש לו כריזמה, בדומה למנכ"ל אנבידיה".
דרכיהם של וולדמן ו-וילנץ נפרדו בסוף שנות ה-90' אחרי שהאישיות השונה שלהם גררה גם חוסר הסכמה מקצועי. בשנת 2000, שנה אחרי עזיבתו של וולדמן את גלילאו, החברה נמכרה לענקית השבבים מארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר ו־וולדמן הפך למיליונר. בניגוד למתעשרי היי־טק אחרים שנוהגים להשתמש במיליונים כדי לבנות לעצמם חיי נוחות נטולי עבודה, וולדמן שעט קדימה והשתמש בחלק מהכסף להקמת מלאנוקס, חברת שבבים חדשה שתהפוך לבייבי שלו. "הוא שתה לי כישרונות מאינטל אחד אחד", נזכר אדן, "פשוט לקח את כל מי שעבד איתו בזמנו: אשורי, כהן וכגן. זה יצר קצת מתח אבל בדיעבד אין גאווה גדולה מזה שכל מייסדי מלאנוקס התחילו יחד באינטל. הוא לקח אנשים טובים אבל לא יותר מדי אנשים ברמה שתשאיר אותנו באינטל בבעיה, אז זה בסדר".
וולדמן בריאיון לאולפן ynet
מלאנוקס, אם תהיתם, מפתחת שבבים שמאפשרים תקשורת מהירה יותר בין שרתים ומספקת מוצרים נלווים כמו כבלים ומתגים עבור חוות שרתים של ענקיות כמו פייסבוק ואפל ועבור המחשבים של נאס"א. וולדמן שימש מנכ"ל החברה מיומה הראשון ודחף אותה כל הזמן לגדול. בראיון ב-2012 הוא התגאה במשפחתיות שמאפיינת את מלאנוקס ("אף אחד מהמייסדים לא עזב את החברה כבר 12 שנה. אותה הנהלה הריצה את החברה מ-0 הכנסות לצפי הכנסות של 430 מיליון דולר השנה. האנשים האלה עשירים מאוד היום וממשיכים לעבוד קשה") ובכמה הזדמנויות נוספות, כולל לאחר חתימת העסקה עם אנבידיה, הוא התגאה שעובדים רבים שלו נשארו לעבוד במלאנוקס שנים ארוכות, למרות שהעיד על עצמו שהוא בוס תובעני. אנשים שעבדו במלאנוקס סיפרו שהתובענות התחילה כבר בשלב ראיון העבודה, כשבמספר מקרים וולדמן הפתיע את המרואיין בחידת היגיון ודרש ממנו לנסות לפתור אותה על המקום.
בראיון לפני שנתיים, תיאר וולדמן את שגרת חייו של מנכ"ל חברת היי־טק כמלחיצה ובודדה: "זה קצב חיים מסחרר, אתה תוך שבועיים בעשרה מקומות שונים בעולם, נפגש עם מנכ"לים של חברות עם שווי של מאות מיליארדי דולרים לפגישות שיכולות לקבוע גורלות של עסקאות גדולות. 25% מהזמן אני בשדות תעופה ומטוסים. לפעמים אתה מוצא את עצמך מתקלח בשירותים בשדה התעופה, עולה על מדי א' והולך לפגישות. אתה גומר את היום אחרי ארוחת ערב ועולה על מטוס למקום הבא, נוחת אחרי חצות והולך לישון. אין לך הרבה זמן להקדיש לחברויות, אז החברים האמיתיים נשארים חברים, אבל אין זמן לענות באמצע היום, לדבר ופה ושם. אתה משלם על זה באיזשהו מקום את המחיר האישי".
אוסנת ליב מספרת שהכירה אותו לפני 12 שנה בערך "כשהוא הגיע מיקנעם לת"א ולא ידע איפה זה הבראסרי ואיפה זה הקנטינה. הוא חבר ממש טוב, תמיד יש לו זמן אליך למרות שהוא מנהל מאות אנשים. הוא בחיים לא ייגע בטלפון כשיושבים במסעדה עם חברים. אחרי שהכרנו הוא החליט שהוא רוצה לעשות קורס סקיפרים של יאכטות, מה שלוקח בדר-כלל שנה. הוא הכריז שיעשה את הקורס בשבועיים ואמרתי לו שאין מצב, אבל הוא התעקש. התערבנו על ארוחה ואיל עשה את זה בגדול. הוא למד ועבר את המבחנים תוך כדי שמינכ"ל במלאנוקס, אלוהים יודע איפה הוא מצא את הזמן".
וולדמן כיום בזוגיות עם הדוגמנית ז'אן בן אהרון, שצעירה ממנו ב-25 שנה ואף כיכבה בעבר בפרסומת לענבי טלי. הוא גרוש מאשתו הראשונה ואם שלושת ילדיו ובסביבות 2005 נכנס למערכת יחסים של כמה שנים עם שלומית פן, בכירה בהיי-טק. וולדמן, כמי שמעידים חברים של בני הזוג והתמונות בחשבון הפייסבוק שלו, הרעיף על פן מתנות, פינוקים, חופשות ונסיעות ברחבי העולם והיה מאוהב בה מעל הראש. הם ניהלו כמה שנים של זוגיות מאושרת עד שהיחסים עלו על שרטון. פרטי הסכסוך התפרסמו כשהגיעו לבתי המשפט, והסיפור הפך מכוער וצבעוני למדי.
פן תבעה מוולדמן מחצית מדירתו ברמת אביב ומחצית מהכנסותיו בין 2005 ל-2009, ובהיעדר הסכם ממון היא ביססה טענתה על פתק שעליו חתומים היא ו-וולדמן ובו הוא כביכול התחייב שדירתו תירשם על שם שניהם ושירכוש עבורה דירה נוספת. במקביל וולדמן הגיש תביעה נגדה בטענה שלקחה לו חפצים מהדירה בשווי 800 אלף שקל, כשקודם פן הגישה נגדו קובלנה פלילית בטענה שנהג כלפיה באלימות ואמרה שיש לו "היסטוריה של בעיות נפשיות שהביאו להתפרצויות אלימות". פן אף טענה שוולדמן התקין מצלמות בדירתם כדי לעקוב אחריה מבלי שידעה וכינתה זאת "מציצנות פלילית וחולנית". התיק במשטרה נגד וולדמן בטענה לאלימות לכאורה נגד פן נסגר בהיעדר אשמה. כיום הוא מתגורר במגדל ברחוב רוטשילד בתל-אביב בקומה ה-31. דירתו שווה 19 מיליון שקל.
אחד הדברים הבולטים במסיבת העיתונאים שבה מלאנוקס הכריזה על העסקה היה אמירה של וולדמן שיש לו רגשות חצויים כלפי המכירה. הוא התכוון, כנראה, ללחצים שהפעילה קרן סטארבורד (שהחזיקה בזמן המכירה 5% ממלאנוקס ומכרה אותן השבוע עם ההודעה על העסקה), שרצתה שהחברה תעשה אקזיט ותעשיר את קופת בעלי המניות, בזמן שהוא פחות התלהב מלמכור והעדיף להמשיך לפעול כחברה עצמאית. עבור וולדמן מדובר במצב חדש ולא מוכר. הוא ידע התנגדויות, למשל כשמחק את מלאנוקס מהמסחר בתל-אביב בטענה לעודף רגולציה, וכשהמוסדיים המחזיקים בה התנגדו לכהונתו במקביל כיו"ר וכמנכ"ל. אך גם הוא לא שיער מה תהיה תגובת היריבים מארה"ב. כשנשאל על כך הגיב בקור הרוח הרגיל: "ההתמודדות אינה עליי, אלא על מה שנכון לחברה. אני ישן טוב בלילה".
"אני לא חושב שהוא באמת לא רצה לעשות אקזיט", טוען אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות הממשלתית, איש היי-טק ותיק וחבר של וולדמן. "הייתה לו דילמה בין הדאגה שלו לרווחת בעלי המניות לעובדה שהוא פטריוט ישראלי כי עבור בעלי המניות הדבר הנכון היה למכור, אבל מבחינה ציונית ייתכן שהדבר הנכון היה לא למכור".
מולי אדן מסכים שוולדמן פעל קודם כל לטובת האינטרסים של בעלי המניות של מלאנוקס, אבל גם טוען שברור לו ש"היה חשוב לוולדמן שמרכז הפיתוח של מלאנוקס יישאר בארץ. העובדה שהעסקה גורמת לאנבידיה לשים רגל בישראל זה מצוין. לא פשוט להעביר מרכז ידע ממדינה למדינה, ולכן אני מאמין שמרכז הפיתוח של מלאנוקס, גם בבעלות החדשה, יישאר כאן".
