"חלק גדול מהצעירים המשכילים יעזבו - יש לנו מדינה להציל"

מערכת הבחירות נכנסת לישורת האחרונה וכמעט בכל יום צצה פרשייה חדשה שתופסת את סדר היום הציבורי. כולם מדברים על חקירות, צוללות, פריצות לטלפונים ומניות אבל אם תשאלו את פרופ' דן בן דוד, נשיא מוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי, אלה ממש לא הנושאים שצריכים להדאיג את אזרחי ישראל בימים האחרונים שלפני הבחירות. "השיח מתמקד לא בזוטות אבל לא בדברים העיקריים שיקבעו בכלל אם נהיה או לא נהיה כאן בעוד כמה דורות", הוא אומר היום (ד') בריאיון לאולפן ynet. הקמנו את 'שורש' כדי להסתכל על בעיות השורש של מדינת ישראל, אנחנו מודאגים ומרגישים שמאבדים פה מדינה בין האצבעות, אפשר אחרת".

לטור שפרסם פרופ' דן בן דוד על הזנחת מערכות הבריאות והחינוך לחצו כאן

הגירעון מחכה לשר הבא: האם בקרוב נחזור לשלם מע"מ על פירות וירקות?

"45 שנה לא ראיתי יד נדיבה כמו של שר האוצר הנוכחי"

מה לדעתך חשוב לבוחר לדעת רגע לפני שהוא הולך לקלפי?

"כמחצית מהילדים בישראל מקבלים השכלה של עולם שלישי. זה לא רק במגזר הערבי שם יש רבע מהילדים ובמגזר החרדי שם יש חמישית מהילדים. יש לנו פריפריה גיאוגרפית וחברתית. כמובן שלא כל הערבים והחרדים מקבלים השכלה כזו".

פרופ' דן בן דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי(צילום: ירון ברנר)

אבל הייתה השקעה בפריפריה – שעות לימוד, כיתות. זה לא עוזר?

"העובדה היא שמבחינת ידע, לא כסף ולא כמה לומדים ואיזה תארים מקבלים, אלא ידע – מתמטיקה, מדע וקריאה, כפי שזה נמדד במבחנים בינלאומיים כמחצית מהילדים כאן מקבלים השכלה של עולם שלישי, הם שייכים לחלקי האוכלוסייה שגדלים הכי מהר".

ואתה אומר שיכול להיות שבעוד כמה שנים המצב יוחמר אפילו יותר.

"תחשבו על זה, חמישית מהילדים כאן הם חרדים. שבעה אחוזים מהמבוגרים הם חרדים. ועדיין קשה להנחיל פה את הדבר היחיד שמדינת ישראל לא עושה וכל מדינה מערבית כן עושה – ליבת לימודים. אין דבר כזה שהורה יכול למנוע מהילד שלו זכות יסוד לידע, ומדינת ישראל מאפשרת את זה. ואם קשה היום כששבעה אחוזים מהמבוגרים הם חרדים, תארו לעצמכם מה יקרה כשהילדים יגדלו".

רמה כללית של החינוך בעולם המפותח

"גם בהקשר הזה יש לי חדשות בשבילך, עד 1977 לא היו חרדים בממשלות ישראל מלבד פועלי אגודת ישראל. ב-38 מתוך 42 השנים שיש פה ממשלות בישראל, זה עלינו. אני לא רוצה שכל הסיפור יתמקד רק בחרדים כי זה הרבה מעבר. אבל לא יכול להיות שאנחנו מאפשרים מצב שאוכלוסייה שגדלה בקצב כזה מהיר לא תאפשר לילדים שלהם יכולת".

יכול להיות שזה בלתי נמנע?

"בואי נתחיל הפוך. אם ראיתם את התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה הולך לקרות כאן בעוד שני דורות, כלומר כשהנכדים שלי יהיו בגילי, כמחצית מהילדים הם חרדים, עוד 15 אחוז הם ערבים. אם אתם חושבים שהיום קשה לעשות משהו, מה נראה לכם שיהיה פה עוד 40 שנה? יש כאן תהליך בלתי הפיך וזה עלינו, יש כאן נקודת אל חזור דמוגרפית ודמוקרטית שאם לא נטפל בדברים האלה יהיה מאוחר מדי".

"בישראל מתים מזיהומים פי 10 יותר מאשר מתאונות דרכים"

פרופ' בן דוד התייחס גם למשבר ולהזנחה במערכת הבריאות. "אנחנו למעשה שינינו את העדיפויות הלאומיות של מדינת ישראל משנות ה-70 והלאה", אמר. "אנחנו יכולים לראות שהמדינה המאוד ענייה הזו, שלא היה לה גרוש על הנשמה, עם מלחמות קיום, תקופות צנע, בונה אוניברסיטאות ובתי חולים ועושה את זה בקצב מדהים. מספר המיטות לנפש בישראל נשאר פחות או יותר קבוע עד סוף שנות ה-70, ומאז הוא בנפילה חופשית"

מיטות טיפוליות בבתי חולים

הוא מסביר, כי "היום התפוסה בבתי החולים היא הגבוהה בעולם המפותח, אנחנו רואים גם שאין מספיק אחיות, יש כאן בעיה מאוד משמעותית והיא מתבטאת בין השאר בזיהום. וכשאנחנו מסתכלים על בעיה של מחלות זיהומיות או מקרי תמותה ממחלות זיהומיות, לא רק שאנחנו בפסגה של העולם המפותח, אנחנו 73% יותר מהמדינה במקום השני ומדובר פה בסדר גודל של 4,000-5,000 איש מדי שנה. 300-400 מתים מתאונות דרכים, זה פי 10 ויותר".

מה יקרה פה עוד 20 שנה?

"זה הכפיל עצמו ב-20 השנים האחרונות, גם אנחנו לא היינו במקום הזה בעצמנו לפני 20 שנה".

ממה אנחנו צריכים לדאוג פה בנוגע לפריון העבודה הנמוך?

"מצד אחד אנחנו מסמנים וי על דברים שוליים. אנחנו במקום הרביעי בעולם מבחינת תארים אקדמיים לנפש, או מקום שלישי מבחינת שנות לימוד, אבל שנת לימוד בישראל היא ברמה הכי נמוכה בעולם המפותח, תארים אקדמיים לא שווים הרבה בהרבה מהמקומות, בחלק שווים מאוד ובחלק גדול לא שווים".

איך זה מתיישב עם זה שכל המדדים מצביעים על כך שהכלכלה הישראלית פורחת?

"בטווח המידי המצב בכלכלת ישראל יחסית טוב, שיעורי האבטלה מאוד נמוכים – אבל מה מודדים שיעורי האבטלה? את שיעור האנשים שלא מוצאים עבודה מאלה שמחפשים עבודה. זה לא כולל את מי שלא מחפש עבודה, כשאנחנו מדברים על אחוז האנשים שלא עובדים מתוך הגיל העיקרי של כוח העבודה זה דווקא שיעור מאוד גבוה בישראל. אפשר לבחור מה שרוצים כאן אבל העיקר – התוצר לשעת עבודה בישראל, לאלו שכן עובדים, הוא בין הנמוכים ב-OECD, אנחנו הולכים ונסוגים במשך 40 שנה. הפער בין ה-G7, המדינות המובילות, לישראל, גדל יותר מפי שלושה".

למציאות אין אפשרות לתקן את עצמה?

"בוודאי. אני בונה על זה שנוכל לתקן את עצמנו. המציאות זה אנחנו. אם אנחנו מתעשתים כל הדברים האלה זה עניין של עדיפויות לאומיות. אם אחרי הבחירות אנחנו רואים ממשלה שיש בה רוב בכנסת לשנות כיוון, ואני לא מעריך שהאנשים עם דעות כל כך שונות לגבי תחומי העיקר".

אולי ממשלת אחדות זו האופציה הטובה?

"בעיניי הדבר היחיד, אם נשים בצד את כל האנטגוניזם – ימין, שמאל, חרדי, ערבי, יהודי – יש לנו מדינה להציל כאן. אנחנו מתעסקים בסידור כיסאות על הטיטאניק, אבל יש שם קרחון. וזה ברור מאוד, כשאנחנו מדברים על מצב שמדינת ישראל הולכת ונסוגה בפריון 40 שנה המשמעות היא שחלק גדול יותר מהצעירים אצלנו, המשכילים, הכי מיומנים, יקומו וילכו".