מדינת ישראל אולי קטנה וצפופה - אבל בהחלט נמצאת במרוץ העולמי לגובה: דמיינו לעצמכם 30 מעליות חדשניות שנעות במהירות של שישה מטרים לשנייה, ומטפסות לגובה של לא פחות מחצי קילומטר - כמעט כמו מטוס קרב. בקומה העליונה (120 ליתר דיוק) יש מסעדה עם זכוכית שקופה שממנה ניתן להביט עד הקרקע. כך, על פי התוכניות, צפוי להיראות "מגדל 120" שיוקם במתחם הבורסה ברמת גן ויתנשא לגובה של 520 מטרים.
המגדל, שהקמתו אושרה בסוף השבוע האחרון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת גן, ייחשב לאחד הגבוהים בעולם - לצידם של גורדי שחקים שמחזיקים במקום של כבוד בפסגה העולמית. כך למשל, מגדל "אבראג' אל-בית" במכה שבסעודיה - שנמצא בפסגת גורדי השחקים העולמית במקום השלישי המכובד - כולל גם הוא 120 קומות (אך מתנשא לגובה של 601 מטרים).
לפניו ברשימה מגדל שנגחאי בסין, שכולל 128 קומות ומתנשא לגובה של 632 מטרים; ובמקום הראשון בקרב גורדי השחקים שכבר עומדים על הקרקע נמצא בורג' חליפה שבדובאי, הכולל 163 קומות על פני 830 מטרים. אבל זאת רק ההתחלה: בימים אלה נבנה מגדל ג'דה (לשעבר מגדל הממלכה) בסעודיה, בגובה של קילומטר ובעלות מוערכת של 1.23 מיליארד דולר. ואם זה לא מספיק, בדובאי מתכננים לשבור שיא עצמי - ולבנות מגדל נוסף בגובה של יותר מקילומטר.
כך שאם רק לפני 55 שנה התלהבנו מהמגדל הראשון שנחשב לגבוה ביותר במזרח התיכון - כלבו שלום בתל אביב, שכולל 32 קומות בלבד ומגיע לגובה של 120 מטרים - נראה שכיום השמיים הם כבר לגמרי הגבול. אלא שאם שואלים את המהנדס הוותיק ישראל דוד, מממלא מקום יו"ר האיגוד למהנדסי תשתית המשמש גם מהנדס המגדל החדש ברמת גן, בניגוד לגורדי השחקים בעולם, שנועדו בעיקר ל"שופוני" - בישראל הצורך נובע בעיקר מהיעדר קרקעות. "אזור תל אביב הפך לאחד המקומות האטרקטיביים לחיים מודרניים, אבל אין בו עתודות לבנייה - הפתרון הוא פשוט לעלות לגובה כמה שיותר", הוא אומר.
אחת השאלות המעניינות בבניית מגדל מגורים, שאפשר לומר כי הוא מזכיר בגובה שלו את אגדת מגדל בבל, מתייחסת להיבט ההנדסי המורכב שקיים בפרויקט מהסוג הזה. "אנחנו המהנדסים צריכים לפתור את המורכבות ההנדסית של הקמת מגדלים בגבהים כאלה", מציין דוד. "למגדל כזה צריך לתת פתרונות ייחודיים בביסוס עמוק, כמו התמודדות עם השפעות הרוח ועמידות ברעידות אדמה. גם התנועה הוורטיקלית זה אתגר בפני עצמו.
"אחת הבעיות במגדלים בסדר גודל כזה היא הרוח שדוחפת וממש מנענעת אותם - ויש לדאוג שאנשים שנמצאים בו לא ירגישו את התנועה. במגדלי התאומים בארה"ב, למשל, הרוח הזיזה את ראש המגדלים בשני מטרים", מספר דוד, "לכן צריך לשתף את המעטפת של המבנה בהתמודדות עם הכוחות האופקיים. עד היום, בכל המגדלים הגרעין המרכזי היה זה שהתנגד לכוחות הרוח. במגדל כזה זה לא מספיק".
במגדל מסוג כזה עוברים מדי יום 300 אלף איש, והמשמעות היא כובד אדיר. אם מגדל בן 120 קומות שוקל פי שניים ממגדל בן 60 קומות, על מנת שהבניין לא ישקע מכניסים תחתיו קידוחים עמוקים בגובה של עד 80 מטרים כדי לייצב את המגדל. "יש כמה שיטות: שיטת החגורות, שבה יוצרים חגורות במעטפת המבנה; שיטת האוטריגר, שבה קושרים בכמה קומות את העמודים לגרעין, ושיטה של יצירת מרקם של אלכסונים בחזית המבנה כמו במגדל המלפפון הלונדוני".
דוד החבר במועצה העולמית למבנים רבי קומות, CTBUH, מסביר כי בגורדי שחקים יש צורך במעליות דו-קומתיות, גם בגלל הגובה וגם משום שמגדלים מסוג זה כוללים לרוב עירוב שימושים של מגורים, מלונאות ומשרדים. "הכל תלוי בשאלה לכמה חלקים מחולק המגדל לגובה. יש מקרים שבהם כשרוצים להגיע לקומה האחרונה עולים על מעלית אקספרס שמגיעה לקומה 80 - ומשם מחליפים למעלית שמגיעה לקומה ה-120".
שלושה מיליארד שקלים יושקעו, ולפחות שש עד עשר שנים יחלפו עד שנראה את המגדל הגבוה ביותר בישראל מחזיר את רמת גן לעמדה של שיאנית המגדלים. זאת, לאחר שרק בשנה שעברה אישרו ועדות התכנון את הקמתו של "מגדל בין ערים" הכולל 100 קומות בגובה 400 מטר אצל השכנה תל אביב, ממש בגבול של רמת גן וגבעתיים. בעיר ללא הפסקה כבר היו דיונים על האפשרות להגביהו לחצי קילומטר, אבל ויתרו על הרעיון - ובינתיים, כאמור, רמת גן הרימה את הכפפה.
במקום השלישי נמצא המגדל הרביעי של קבוצת עזריאלי, שצפוי לקום על חורבות מתחם בית "ידיעות אחרונות" המיתולוגי בתל אביב ולהתנשא לגובה של כ-350 מטר עם 90 קומות. כיום, המגדל הגבוה ביותר שכבר עומד על הקרקע הוא מגדל עזריאלי שרונה, הכולל 61 קומות ומתנשא לגובה של 238 מטר. אחריו ניצב מגדל משה אביב ברמת גן, שהחזיק שנים רבות בתואר המגדל הגבוה בישראל, וכולל 68 קומות בגובה 235 מטר.
אחריהם ברשימה נמצא מגדל מידטאון משרדים בתל אביב, המתנשא לגובה של 197 מטרים וכולל 50 קומות; מגדל השחר בגבעתיים, המתנשא לגובה של 195 מטרים וכולל 53 קומות; מגדל עזריאלי העגול, המתנשא לגובה של 187 מטרים וכולל 49 קומות; מגדל מידטאון מגורים, המתנשא לגובה של 183 מטרים וכולל 50 קומות; מגדל עזריאלי המשולש המתנשא לגובה של 169 מטרים וכולל 46 קומות; מגדל אלקטרה בתל אביב, המתנשא לגובה של 165 מטר וכולל 45 קומות, ומגדלים רבים נוספים.
"לפני 20 שנה בניין עם 20 קומות היה נחשב מגדל, לפני 15 שנה 30 קומות היו נחשבות למגדל, וכיום כבר בונים מגדלים בגובה של 60-50 קומות", אומר אבנר ישר, אדריכל "מגדל 120". לדבריו, "מגדלים בני 100-80 קומות מאוד יקרים ויחסי הברוטו-נטו שלהם לא טובים כי הם צריכים המון מעליות, ולכן אלה בניינים פחות כלכליים. רק כשערך הקרקע אסטרונומי זה משתלם - כמו בהונג קונג".
האדריכל גיא מילוסלבסקי, שמתכנן את "מגדל בין ערים" הצפוי כאמור לכלול 100 קומות, מתייחס כמו ישראל דוד למצוקת הקרקעות בישראל: "היעדר קרקע יוביל לבנייה מסיבית יותר של מגדלים, ומעבר לכך נראה גם כניסה של טכנולוגיות מתקדמות", הוא צופה. "חזיתות המבנים יערבו סוגים שונים של חומרים, ולא כפי שנהוג כיום - זכוכית ואלומיניום בלבד. ההתקדמות הטכנולוגית תוביל לפרויקטים לא סטנדרטיים, והמבנים ייראו כאילו נלקחו מתוך סרטים של מדע בדיוני".
