תינוקת נולדה עם C.F - "לאומית" תפצה

בני זוג תבעו את קופת החולים שערכה את מעקב ההיריון משום שלא יידעה אותם על קיומה של מחלת הסיסטיק פיברוזיס והאפשרות לבצע בדיקות לאיתורה

עו"ד רשאד סלים | פסקדיןפורסם: 23.07.19 , 21:58

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה את עמדתם של בני זוג מעוספיה, הורים לילדה שנולדה עם סיסטיק פיברוזיס, וקבע כי קופת חולים לאומית תפצה אותם על כך שרופאיה לא יידעו אותם על בדיקות רלוונטיות לאיתור המחלה. בהחלטת ביניים שעסקה רק בשאלת האחריות קבע השופט עודד שחם כי הקופה הפרה את "חובת הגילוי והיידוע" כלפי התובעים, ולכן נושאת באחריות עקב מחדל זה.

הבת נולדה באוקטובר 2010 וכעבור זמן מה התברר שהיא לוקה במחלה התורשתית Cystic Fibrosis (C.F), הפוגעת בתפקודם של איברים ומערכות שונות בגוף – הריאות, הלבלב, מערכת העיכול, ההזעה ועוד. את המחלה ניתן לאתר במהלך הריון באמצעות בדיקה גנטית מסוימת לנשאות המחלה.

רשלנות רפואית

במקום ציסטה, הרופאים הוציאו בלוטת לימפה

עו"ד ורד פרי | פסקדין

בת 18 הגיעה לאיכילוב לניתוח בצווארה, ולאחריו התגלתה הטעות של הרופאים. המדינה חויבה לפצות אותה על הרשלנות בכ-365 אלף שקל

במקום ציסטה, הרופאים הוציאו בלוטת לימפה

בתביעה שהגישו נגד קופת חולים "לאומית", שאצלה בוצע מעקב ההיריון, הם טענו כי הקופה לא עשתה דבר לזיהוי ואבחון מוקדם של המחלה, לא יידעה אותם על בדיקות מסוימות הקיימות לשם כך. מחדל זה, לשיטתם, מנע מהם את ההזדמנות לזהות את המחלה מבעוד מועד. לדבריהם, אילו היו יודעים במהלך ההיריון שהילדה עתידה להיוולד עם מחלה כה קשה, הם היו מבקשים ומבצעים הפסקת הריון.

בתצהירים טענו ההורים שלא ידעו על המחלה או על הסיכון ללקות בה, איש לא דיבר איתם על כך או הנחה אותם בעניין. הם ציינו שאילו היו יודעים היו מבצעים כל בדיקה, בהתאם להנחיות רופאים.

לאומית טענה מנגד שמעקב ההיריון בוצע בטיפת חלב, בעוד שהרופא המטפל מטעם הקופה לא היה האחראי. אלא שהשופט שחם הבהיר כי התיעוד הרפואי – ושורת הבדיקות שאליה הפנה הרופא את האם או ביצע בעצמו – מלמד בבירור כי השירות שנתן לה היה של מעקב הריון, מה עוד שברישומי הטיפול נכתב במפורש שמדובר במעקב הריון.

לאחר שניתח את הראיות, סקר ספרות רפואית רלוונטית ושמע עמדות של מומחים, הבהיר השופט שאילו הייתה מתבצעת בדיקת אבחון C.F, הנשאות של המחלה הייתה מתגלה. הוא שוכנע שאין סיבה שלא להאמין לדברי ההורים שלפיהם אילו היו יודעים היו פונים לוועדה להפסקת הריון, באופן שהיה מביא לסיומו.

"במצב זה, עולה כי הופרה חובת הגילוי והיידוע, וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרה האמורה, לבין לידתה של הבת, אשר נולדה, כמתואר לעיל, כשהיא חולה במחלה קשה. יוצא, אפוא, כי הוכחה אחריות הנתבעת, כנטען בכתב התביעה", נכתב.

לפיכך נקבע בפסק הדין כי הקופה נושאת באחריות, ועליה לפצות את התובעים. השופט הורה לצדדים להגיש תחשיבי נזק. בהמשך ייקבע גובה הפיצוי בו תחויב הקופה, בפסק הדין שיסיים את ההליך.

בתוך כך התייחס השופט לטענה נוספת של הקופה, שלפיה בקרב האוכלוסייה הדרוזית הסיכון ללקות המחלה הוא נמוך. השופט הבהיר כי לנתון זה אמנם יש משקל מסוים, אך בסופו של דבר הוא אינו משנה את המסקנה המתבקשת שלפיה הקופה הייתה חייבת ליידע את התובעים בדבר קיומה.