למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו
לפי הלמ"ס, כ-60% מהגברים שלמדו מקצועות המאפיינים את הענף מרוויחים סכום זה - ורק כ-41% מהנשים. כמחצית מהמועסקים בהייטק למדו הנדסה
פערי שכר בין גברים לנשים בהייטק: כ-60% מהגברים שלמדו מקצועות המאפיינים את הענף (כמו מדעי המחשב), מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו בחודש, זאת לעומת כ-41% מהנשים שלמדו את המקצועות האלה. בסך הכל, 53.8% מאלו שלמדו מקצועות הייטק מרוויחים את השכר הזה. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למ"ס: מספר המשרות הפנויות במשק ירד ב-5.5% ברבעון הראשון השנה
למ"ס: השכר הממוצע בעלייה - עמד על כ-11 אלף שקל באפריל
האטה בשוק העבודה: על כל משרה פנויה מתמודדים 4 מועמדים
מדובר בסקר חדש שבוחן לראשונה את הקשר שבין השכלה גבוהה, תעסוקה והכנסה בהייטק, בקרב בוגרי לימודי תאור ראשון שהחלו ללמוד בשנת הלימודים תשע"א (2010-2011). הממצאים מלמדים כי נשים באופן כללי, לומדות פחות מקצועות שמאפיינים את הענף. אולם אלו שכן עשו זאת, הצליחו להשתלב בעבודה בהייטק במידה דומה לזו של הגברים, אבל הרוויחו פחות מהם.
בתוך כך, שיעור הגברים שלמדו לתואר ראשון כלשהו ומועסקים בענף, עומד על כ-24% - פי ארבעה לעומת 8% מהנשים. עם זאת, אין הבדל מובהק בין אחוז הנשים שלמדו את מקצועות ההייטק ומועסקות בענף לבין אחוז הגברים - 72% לעומת 76% בהתאמה, אבל שיעור הנשים המשתכרות שכר גבוה נמוך כאמור לעומת הגברים.
מחצית מהעובדים בענף למדו הנדסה
מה כדאי ללמוד כדי לעבוד בהייטק? לפי הסקר, כמחצית מהמועסקים בהייטק למדו הנדסה, כרבע למדו מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, כ-10% מדעי החברה וכ-6% למדו עסקים וניהול. לתחום הלימוד יש גם השלכה על השכר בהמשך כאשר 54% מאלה שלמדו מקצועות הייטק הרוויחו יותר מ-13 אלף שקל (נטו) בממוצע לחודש לעומת 12% מאלה שלמדו מקצועות אחרים. במקביל, שיעורי האבטלה מקרב אלו שלמדו מקצועות הייטק היה נמוך בהשוואה לאלו שלמדו מקצועות אחרים - 8.6% לעומת 13% בהתאמה.
בפילוח לפי מקצועות לימוד בהייטק נמצאו שיעורי תעסוקה גבוהים יותר בקרב בוגרי הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (86%) ומדעי המחשב (80%), לעומת מקצועות הנדסת אלקטרוניקה (57.5%) והנדסת חשמל (66%).
בהשוואה בין אוניברסיטאות למכללות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשכר ובתעסוקה של בוגרי מקצועות ההייטק. כך למשל, מקרב בוגרי לימודי מדעי המחשב, שיעור המועסקים בענף עמד על 84% מבוגרי האוניברסיטאות ועל 83% מבוגרי המכללות, כשאחוז המקבלים הכנסה של יותר מ-13 אלף שקל בחודש נע בשני המקרים סביב 62%. עם זאת, בקרב בוגרי הנדסת חשמל נמצאו הבדלים לטובת בוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי המכללות - עם שיעורי תעסוקה של 80% לעומת 72% בהתאמה.
לא מספיק רק ללמוד מקצוע הייטק
עוד מלמדים הממצאים כי במקצועות הקרובים לתעשיית הייטק, אחוז המועסקים בענף גבוה יחסית: בהנדסת תעשייה וניהול - 48.2%, בפיזיקה - 48.2% ובהנדסת מכונות - 36.6%. לעומת זאת, במקצועות כמו מינהל עסקים, כלכלה, ביולוגיה ופסיכולוגיה אחוז התעסוקה בהייטק היה נמוך יחסית (12%-6%), ובמקצועות כמו רפואה, חינוך, משפטים, ספרות, שפות וחקלאות - אחוז המועסקים בענף היה נמוך מאוד ונע סביב אחוזים בודדים, אם בכלל.
בצד זאת, למידת מקצוע הייטק מגבירה אומנם את הסיכויים לקבל הכנסה גבוהה אבל אינה מספיקה. כך, רק 10% מאלה שלמדו מקצועות הייטק אבל לא מועסקים בענף היו בעלי הכנסה גבוהה, לעומת 60% מאלה שלמדו מקצועות הייטק ומועסקים בענף. לעומת זאת, 37% מאלה שלא למדו מקצועות הייטק אבל מועסקים בהייטק היו בעלי הכנסה גבוהה.
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי אחוז המועסקים היהודים בהייטק שלמדו מקצועות הייטק (76.5%) גבוה באופן ניכר מהאחוז בקרב ערבים שלמדו מקצועות אלה (54.7%).
בנוסף, אחוז החילונים שלומדים את מקצועות ההייטק גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה בקבוצת הגילאים של 25 עד 34 (63% לעומת 41% בהתאמה), בעוד שבקרב החרדים, הדתיים, המסורתיים-דתיים והמסורתיים הלא דתיים, אחוז הלומדים את המקצועות הללו נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה.
