שתף קטע נבחר

חרף הסכם ממון – האישה לא עזבה את הדירה

למרות התחייבות להתפנות 90 יום אחרי הפרידה, מזה כשנתיים מתעקשת האישה להישאר. ביהמ"ש חייב אותה בינתיים לשלם כ-330 אלף שקל

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד זוגתו לשעבר, שחרף הסכם הממון ביניהם, ופיצוי כספי נכבד שקיבלה, מסרבת מזה כשנתיים להתפנות מהדירה שלהם. השופט ארז שני קבע כי עליה לשלם לבן זוגה לשעבר כ-330 אלף שקל בתוך שבועיים.

 

בני הזוג חתמו ב-2013 על הסכם ממון שקבע בין היתר כי במקרה של פרידה הדירה תישאר של הבעל והוא ישלם לאשתו כשני מיליון שקל. בהתאם לכך הוסכם כי לאישה יהיו 90 יום להתפנות מרגע שהבעל ישלח לה הודעה, ואם לא תצא בזמן היא תשלם 150 דולר על כל יום של איחור.

 

במאי 2017 שלח הבעל את ההודעה אך האישה סירבה להתפנות, גם אחרי שבית המשפט דחה תביעה שהגישה לביטול ההסכם. בנסיבות אלה הגיש הבעל תביעה לקבלת הפיצוי המוסכם על יותר משנתיים של איחור בפינוי.

 

בתגובה טענה האישה כי מימוש סנקציית הפיצוי בהסכם שוללת את זכות היסוד שלה לפנות לערכאות ולערער על דחיית תביעתה. לדבריה מדובר בהסכם דורסני שהותיר אותה ללא קורת גג בזמן שהיא נאבקת לפרנס שני ילדים ממזונות של 7,000 שקל בלבד. טענה נוספת שהעלתה היא כי את האיחור בפינוי אפשר לספור רק אם בעלה יגיש תביעת פינוי ויינתן פסק דין לסילוק יד.

 

טיעון זה קומם את השופט שני. מרגע שהסכם הממון קבע פינוי בתוך 90 יום וסנקציה כספית מוסכמת במקרה של הפרה, הבהיר, אין שום צורך בהגשת תביעה לסילוק יד כדי לאכוף אותה. תביעת פינוי, בדומה להליכי ההוצאה לפועל, נועדה להביא למימוש התחייבות קיימת ולא מחוללת אותה. הוא הבהיר לאישה כי כל עוד ההסכם לא בוטל וביצועו לא עוכב בידי ערכאה שיפוטית – יש לקיים אותו על כל סעיפיו, לרבות סנקציית הפיצוי.

 

בתוך כך נדחתה הטענה כי מימוש הסנקציה שולל את זכות הגישה לערכאות. זכותה של האישה לפעול משפטית כנגד ההסכם לא נפגעת מקיומו, ואף אחד לא קבע כי הגישה לערכאות מזכה בפטור מחיוב כלכלי.

 

"מדיניות שיפוטית רצויה", כתב השופט, "לא תאפשר לכל מתקשר להשעות לזמן ממושך ביצוע הסכם, ובאופן אוטומטי, רק כי צד בחר לעתור לביטול ההסכם".

 

בתוך כך צוין כי בניגוד לטענות האישה, ההסכם הותיר לה זמן סביר למציאת דיור חלופי ואמצעים לעשות זאת, שהרי מלבד דמי מזונות מכובדים היא קיבלה גם כשני מיליון שקל. על כל פנים, השופט הבהיר לאישה כי ההליך הנוכחי אינו המקום להעלות טיעונים כנגד ההסכם – שכבר נדחו על ידו בפסק הדין שניתן בתביעת הביטול.

 

בסיכומו של דבר נקבע כי הבעל זכאי למלוא הפיצוי המוסכם. האישה חויבה לשלם לו בתוך שבועיים כ-309 אלף שקל (כולל הפרשי הצמדה וריבית), וכן הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד אורלי לוי-ברון
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ד"ר שרון פרילינג
  • עו"ד רפאל ג'רבי עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים