בריא ללמוד מזה

רגע לפני שאתם פולטים אנחת רווחה על החופש הגדול שאו-טו-טו נגמר, ומחזירים את הילדים לספסל הלימודים, עצרו וקחו אוויר. בית הספר הוא המקום שבו ילדיכם מבלים חלק גדול משעות היום.

התלמידים מכיתות א’ ועד ט', נמצאים בגיל הקריטי מבחינת ההתפתחות הגופנית שלהם, השכלית והחברתית. במסגרת זאת הם עלולים להיות חשופים למחלות זיהומיות, להפרעות בתזונה ובגדילה שלהם, להתפתחות של מצוקות אישיות ולהתנהגויות סיכוניות. בשל כל הדברים האלה, הבניין הפיסי שבו הם לומדים, כמו גם סביבת בית הספר, הם קריטיים לא פחות להגנה עליהם. במסגרת המגמה האקולוגית שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, אלפי תלמידים ימשיכו ליהנות גם השנה מלימודים בבתי ספר אשר נבנו על פי התקן של בנייה ירוקה. בשנת 2019 יצטרפו אליהם עוד מאות תלמידים ברחבי הארץ: בחבל אילות, בתל־אביב יפו ובשאר ערי פורום ה-15, הבונות בתי ספר בבנייה ירוקה.

מדובר בשיטת בנייה הנחשבת בריאה הרבה יותר משיטת הבנייה הקלאסית, משום שהיא מעודדת חיסכון במשאבים כמו: מים, חשמל וחומרי גלם, וכמו כן בהפחתה של ייצור פסולת. הבנייה הירוקה משרה אווירת לימודים חיובית והיא אף מסייעת לתלמידים לשפר את הציונים שלהם.

זה קורה משום שבבנייה ירוקה ניתן דגש על שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים, מושם דגש על בידוד תרמי יעיל של הגג, של הקירות והווילונות - כך שהטמפרטורה בחדרי הלימוד הופכת לנעימה וקבועה, ופוחת הצורך בשימוש במזגנים או במאווררים. בנוסף לכך, גם השטח שבין הכיתות, במסדרונות ובמעברים מתוכנן בצורה יעילה וחסכונית.

גם בצורת הבניין והעמדתו, מושקע תכנון חכם. זאת כדי שניתן יהיה לנצל בצורה מקסימלית את אור היום, את האוויר הטבעי ואת אנרגיית השמש - על מנת לחסוך בחשמל. החיסכון בבנייה ירוקה מודגש גם במים. במסגרת זאת, נעשה שימוש באביזרים שחוסכים מים ואנרגיה, על־ידי ניצול מקורות אנרגיה נקיים כמו: רוח ושמש, ונעשה מיחזור של פסולת ומים אפורים אשר משמשים להשקיה.

לנשום זה בריא

כמו פטריות שצצות אחרי הגשם, תופעת בתי הספר שניבנו על פי תקן לבנייה ירוקה בישראל, הולכת וצוברת תאוצה. מה שהתחיל כפרויקט ראשוני בשנת 2011, הולך וגדל בישראל, בהתאם למגמה במדינות מערביות רבות בעיקר בבתי הספר החדשים. בתקופה הקרובה 2019-2020 צפויים להיבנות עוד עשרות מבני חינוך על פי התקן לבנייה ירוקה ברחבי הארץ, ביניהם: ברמת השרון - בשכונת מורשה, בית הספר בחבל אילות, בית הספר בשכונת משה שרת - בתל־אביב (שנמצא כבר בשלבי סיום), גן ילדים נהרדעא בתל־אביב ועוד רבים וטובים.

לא קשה להבין את הביקוש: בתי ספר שניבנו על פי התקן לבנייה ירוקה, הם בתי ספר שנבנו בשיטה שמקנה יתרונות גדולים לתלמידים ולמורים, משום שהם תוכננו כאמור, בצורה שדואגת להכנסת אור ואוויר טבעיים, הם חסכוניים באנרגיה ומגבירים את ה-Well Being של התלמידים והמורים. לעיתים קרובות המנהלים בבתי ספר אלו משתמשים במבנה וביתרונותיו, גם כדי להטמיע עקרונות סביבתיים וחשיבה סביבתית בקרב התלמידים, כאשר בית הספר מהווה כמעין אתר הדגמה לנושא ואילו הלמידה מתבצעת לפי מה שקורה בשטח.

לבתי ספר עצמם ישנם יתרונות רבים. ראשית, מבחינה בריאותית. לבתי הספר שניבנו על פי תקן לבנייה ירוקה יש אוורור איכותי, המסייע להפחתה של אסטמה בקרב ילדים ונוער ומפחית היעדרויות תלמידים עקב בעיות נשימה. הוא מגדיל את יכולות הריכוז ושיפור בציוני התלמידים, ומנטרל את הגורמים לסימפטומים של כאבי ראש, עייפות, קוצר נשימה, גודש באף, שיעול, גירויים בגרון ובעור וסחרחורת.

מבחינת תנאי הלימוד, ישנם הבדלים משמעותיים בינם לבין בתי ספר שלא נבנו בשיטת הבנייה הירוקה: בכיתות בעלות אקוסטיקה ירודה, תלמידים אינם מסוגלים לשמוע כ־10% מסך החומר הנלמד. לעומת זאת בבית ספר על פי התקן לבנייה ירוקה, נרשם שיפור של 15% בלמידה של התלמידים ושיפור של עד 25% בציוני התלמידים עקב תנאים תרמיים מותאמים.

פחות היעדרויות

בתי הספר שנבנו על פי התקן לבנייה ירוקה, משפיעים כך מתברר, גם על האווירה הבית ספרית: מורים בבתי ספר ירוקים מעידים שהם מרוצים יותר מכיתות הלימוד ומאזור סביבת העבודה האישית שלהם. ישנן פחות היעדרויות של תלמידים והצוות המקצועי בשיעור של 2%-7% לעומת בתי ספר שאינם בתקן, ותחלופת המורים נמוכה.

מחקרים שנעשו בעולם הצביעו על תרומה אדירה של בתי ספר אלה לסביבה ולתקציב בית הספר: הם צורכים בממוצע 32% פחות מים ו־33% פחות אנרגיה מאשר בתי ספר קונבנציונליים, והחיסכון הכספי עבור בית ספר זה עומד על כ־96,750 ש"ח לשנה.

הילה בייניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה(צילום: עדי כהן)

- היכן ישראל ממוקמת בנושא בנייה ירוקה בבתי ספר לעומת העולם?

מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הילה ביניש מסבירה: "בישראל נושא בתי הספר על פי התקן לבנייה ירוקה נמצא עדיין בראשיתו, אך בהחלט ישנה התקדמות בשנים האחרונות והבנה רבה בקרב מקבלי ההחלטות כי הנושא חשוב. משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה דוחפים את הנושא באופן משמעותי והתוצאות אכן ניכרות בשטח. עובדתית, בתי הספר שניבנו על פי התקן לבנייה ירוקה הוכיחו את יעילותם בעולם, וישנן מדינות מערביות רבות שבונות אך ורק בתי ספר בעלי תקן לבנייה ירוקה, ופועלות כדי לשדרג את הקיימים ולהפוך גם אותם לבתי ספר על פי התקן.

במשרד החינוך מודעים לתופעה האקולוגית שצוברת תאוצה במוסדות החינוך, ואף מעודדים אותה. מנתוני המשרד עולה, כי בכל שנה מתוכננים כעשרה בתי ספר בישראל על פי התקן לבנייה ירוקה. נכון להיום, מציינים שם, מספר זה הוא קטן משמעותית ומגיע לבתי ספר בודדים בישראל, אך לדבריהם, ישנה מגמה חיובית לבחון את הנושא ולהטמיע אותו בעתיד בצורה נרחבת יותר בכל הארץ.

גם ראשי הרשויות המקומיות ערים לנושא הירוק. כל ראש רשות מקומית שהקים בתי ספר על פי התקן לבנייה ירוקה בשטח הרשות שלו, מבין את היתרונות העצומים ועושה מאמצים כדי שכל בית ספר חדש שנבנה בשטח היישוב יהיה על פי התקן. בימים אלה נעשית עבודת עומק חשובה לבחינת ההיתכנות הכלכלית בערים נוספות, ולבדיקת הפרמטרים העיקריים לחיסכון שיביאו לכדאיות העניין.

"החזון שלנו הוא לראות את כל בתי הספר: הן החדשים והן הקיימים, נבנים על פי עקרונות הבנייה הירוקה ובכך מאפשרים מצב של Win Win לכולם", אומרת ביניש והיא מסבירה: "מצד אחד, מדובר במקום מיטבי השומר על בריאות ילדינו ומקנה ערכים סביבתיים, חיסכון והתייעלות אנרגטית לבית הספר ולרשות המקומית, ומצד שני, הפחתת פליטות גזי חממה למדינה ולסביבה".

רקפות ירוקות

ומה המצב בשטח? בארץ, מתברר, כבר פועלים מספר מבני חינוך, בהם: בתי ספר וגני ילדים, שניבנו על פי התקן לבנייה ירוקה והם נחשבים למובילים בישראל. קחו למשל את בית הספר “רקפות” בקריית ביאליק. מדובר בחלק מפיילוט של המשרד להגנת הסביבה, שמטרתו לעודד בניית בתי ספר ירוקים. “רקפות” תוכנן בראייה כוללת לטובת יצירת סביבה לימודית המיטיבה עם תלמידי בית הספר, תוך צמצום הפגיעה בסביבה. בית הספר הוא חלק מחזון העיר להקים מרחב למידה אטרקטיבי ולהשקיע בחינוך דור העתיד להיות שגרירים סביבתיים".

בית הספר רקפות בקריית ביאליק(צילום: אלעד גונן)

לעומתו, גן ילדים מאופס אנרגטית בעיר חדרה - הוא הפרויקט הראשון בישראל שהשלים שלוש שנים מלאות של מאזן אנרגיה חיובי. במסגרת הפרויקט הבניין מייצר יותר אנרגיה מהאנרגיה שהוא צורך. מטרה זו הושגה בזכות שילוב של אסטרטגיות פסיביות, מערכות חסכוניות, התקנה של מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת ומעורבות פעילה של משתמשי הבניין - ילדים וצוות חינוכי.

בעיר ראשון לציון, קיימים שני בתי ספר שנבנו בבנייה ירוקה: הראשון בית ספר “תמיר” בראשון לציון - שהוא בית הספר הראשון בישראל אשר קיבל הסמכה לבנייה ירוקה על פי תקינה (ובמקרה שלו על פי התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED). המבנה חוסך מעל 30% מעלויות צריכת האנרגיה ואחוז דומה בצריכה המים, אך מעבר לחיסכון במשאבים, התכנון הירוק שם דגש על סביבה לימודית בריאה שהינה מרכיב מרכזי להצלחה.

השני הוא בית ספר “אליאב” ראשון לציון - שהוא בית הספר עם הדירוג הגבוה ביותר בארץ. 3 כוכבים לפי התקן הישראלי 5282. מעבר לחיסכון באנרגיה, מים ומשאבים אחרים - התכנון הירוק בו שם דגש על סביבה לימודית בריאה, שהינה מרכיב מרכזי להצלחת התלמידים. בית הספר זמין לשימוש משותף של הציבור הרחב והקהילה המקומית, באמצעות ספרייה עירונית, מתקני ספורט ומרכז מחזור, ובכך מהווה חלק בלתי נפרד ותורם למרקם העירוני שכונתי.

גם בתל־אביב ישנם שני בתי ספר שנבנו בבנייה ירוקה: בית ספר "נופי־ים" בשכונת “הגוש הגדול” בעיר, שנחשב הפרויקט הראשון בארץ שקיבל את תקן הבנייה הירוקה הישראלי, ומבנה החינוך הראשון בארץ שמקבל תו תקן בנייה ירוקה, וככזה הוא חלוצי ופורץ דרך.

בית הספר היסודי דוריאנוב בתל אביב(צילום: רון ארדה)

בית הספר היסודי “דוריאנוב” בתל־אביב, ממוקם באזור ששימש בעבר מוסכים ומבני תעשייה. במסגרת הפרויקט בוצע סקר מזהמים, ולאור הממצאים הבעייתיים שנמצאו, ננקטו אמצעים מורכבים שאפשרו את בניית בית הספר. בנוסף, בוצע תכנון מקיף ואינטגרטיבי של הפתחים לטובת אוורור ותאורה טבעיים מירביים, תוך מניעת סנוור ושמירה על בידוד תרמי איכותי. תכנון המרפסות ושטחי הגינון נועד לאפשר פעילות פדגוגית וקהילתית.

גם העיר כפר סבא לא מפגרת אחריהם בנושא. בית הספר הירוק ע"ש שמעון פרס בעיר, הוא מרכיב משמעותי במיתוג השכונה הירוקה בכפר־סבא ובגיבוש קהילה מקומית המחויבת לסביבה. בית הספר עמד בתקנים המחמירים של LEED Gold, ופרט להיבטי חיסכון כלכלי, שם דגש על הקשר החיוני והקיומי בין האדם לטבע ובין האדם לסביבת מגוריו.

בית הספר הירוק ע"ש שמעון פרס(צילום: ליאור אביטן)