פוטרה חד הורית חולה בזאבת. ביהמ"ש התערב

מזכירה במכון לב המתמודדת עם מצב רפואי מסובך פוטרה על רקע תלונות של עובדים אחרים. שופטת הוציאה צו מניעה שיחזיר אותה זמנית לעבודה

עו"ד מרגלית בוטרמן | פסקדיןפורסם: 10.11.19 , 15:27

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את בקשתה של אם חד הורית הסובלת ממצב רפואי קשה, והוציאה צו מניעה זמני שבמסגרתו הורתה למעסיקתה להחזירה לעבודה אף שפוטרה ממנה. השופטת חנה טרכטינגוט קבעה שההחלטה תעמוד בעינה עד להכרעה בהליך העיקרי שמתנהל בין הצדדים.

העובדת מועסקת ב"קרן המחקרים, פיתוח תשתיות ושרותי בריאות" החל מיוני 2016 כמזכירה במכון הלב, בהיקף של משרה מלאה (לפני כן עבדה בהיקף של 80%). באפריל 2017 היא זומנה לשימוע בעקבות תלונות של שתי טכנאיות במכון לגבי אלימות מילולית קשה מצדה. היא הוצאה לחופשה כפויה, שאחריה הוחלט להחזירה תוך אזהרה בדבר מעורבות בתקריות נוספות. בנובמבר 2018 שוב התקבלו תלונות עליה והוחלט לזמנה לשימוע.

דיני עבודה

עקב תנאי עבודה: אלביט תפצה ב-690 אלף ש'

עו"ד אלכסנדר ספינרד | פסקדין

הרמת משקלים כבדים ללא אמצעי עזר גרמו להחרפת פגיעה בעמוד השדרה של טכנאי בחברה. שופטת קבעה: סביבת העבודה לא הייתה בטוחה

עקב תנאי עבודה: אלביט תפצה ב-690 אלף ש'

אלא שהשימוע נדחה מאחר שהיא שנפלה ונפצעה בראשה – אירוע שבעקבותיו אובחנה אצלה מחלת זאבת חמורה (לופוס), ומאז היא נזקקת לטיפולי כימותרפיה תכופים. השימוע התקיים לבסוף רק בפברואר 2019. בנוסף למנהלי הקרן נכחו בו גם מנהל מכון הלב ורופא בכיר נוסף אשר הביעו דברים בשבחי העובדת.

ארבעה חודשים נוספים חלפו, ורק ביוני האחרון היא קיבלה הודעה שהוחלט לפטרה. בתביעה שהגישה היא טענה בין היתר כי הליך הפיטורים פגום מראשיתו, וכי לא הוכח דופי כלשהו בכישוריה כמזכירה. עוד נטען כי היא אם חד הורית לשני ילדים קטנים, וכי הקרן התעלמה ממצבה המורכב והתנהלה בחוסר תום לב.

ואכן, השופטת טרכטינגוט מצאה כי "נפל פגם מהותי בעובדה כי בין השימוע לבין קבלת ההחלטה על הפיטורים חלפו כארבעה חודשים". לדבריה, פרק זה זמן, שבו לא הוגשה כל תלונה נגד העובדת, ניתק את הקשר בין השימוע לבין הפיטורים. אילו הקרן רצתה בכך, נקבע, היא הייתה חייבת לבחון את הדברים פעם נוספת, ולתת לעובדת הזדמנות לנסות לשנות את דעת הממונים עליה, על רקע הזמן שחלף ושינויי נסיבות.

לעניין זה השופטת אף קיבלה טענה של המזכירה שלפיה משחלף הזמן ולא התקבלה החלטה, היה לה מקום להניח שהוחלט להמשיך להעסיק אותה.

"המשיבה כגוף האמון על נושאים רפואיים ומתן טיפול תואם לחולים, לא שקלה את האבחנה הרפואית, את אופן הטיפול שניתן למבקשת ואת הטענה כי התנהגותה של המבקשת נבעה מהיעדר אבחנה וטיפול במחלה ואת הטענה כי היעדר תלונות נוספות נובע מהטיפול שניתן למבקשת מעת שהמחלה אובחנה", נכתב.

בפסק הדין צוין כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובת העובדת, משום שלקרן לא ייגרמו נזקים בלתי הפיכים אם היא תמשיך לעבוד עד למתן פסק דין. לעומת זאת, אם הבקשה תידחה כבר עכשיו, לעובדת ייגרם נזק כבד.

השופטת הבהירה שאין מניעה כי הקרן תפתח בהליך פיטורים נוסף ותזמין את המבקשת לשימוע אם תסבור שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת. בשלב זה, הקרן תשלם למבקשת הוצאות בסך 5,000 שקל.