100 אלף ש' לאיש מחשבים עצמאי ש"פוטר"

לאחר שנים שבהן העניק שירותים לעיריית י-ם מטעם "החברה לאוטומציה", פוטר העובד ללא תנאי פרישה. בתום הליך משפטי ארוך הוא זכה לפיצוי

עו"ד אייל גונן | פסקדיןפורסם: 02.12.19 , 15:07

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה באופן חלקי את ערעורו של איש מחשבים מבוגר נגד "החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בישראל", שתבע פיצויים לאחר שעבודתו הופסקה. השופטת לאה גליקסמן קבעה שהוא נותר ללא רשת ביטחון כלכלית, ולכן הוא יפוצה ב-100 אלף שקל.

משנות ה-80 ועד 2004 הועסק התובע בפרויקט ניהול מערכת המים "הגיחון" של עיריית ירושלים, יחד עם החברה. הוא הועסק כעצמאי "עוסק מורשה" כנגד חשבוניות, עד שב-2004 החברה והעירייה סיימו את דרכן המשותפת כאשר העירייה בחרה בזכיין אחר.

דיני עבודה

פוטרה חד הורית חולה בזאבת. ביהמ"ש התערב

עו"ד מרגלית בוטרמן | פסקדין

מזכירה במכון לב המתמודדת עם מצב רפואי מסובך פוטרה על רקע תלונות של עובדים אחרים. שופטת הוציאה צו מניעה שיחזיר אותה זמנית לעבודה

פוטרה חד הורית חולה בזאבת. ביהמ"ש התערב

ב-2011, יום לפני סיום ההתיישנות על טענותיו, הוא הגיש תביעה על יותר ממיליון שקל בטענה שיש להכיר בו כעובד הזכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים וזכויות רבות נוספות מכוח הסכם קיבוצי החל על עובדי החברה.

בית הדין האזורי אמנם קבע שיש לראות בו "עובד", אולם דחה את התביעה בטענה שהגשתה נגועה בחוסר תום לב, שכן הסכומים שהתובע קיבל לאורך השנים עולים על הכספים שהיו מגיעים לו אילו חושבו זכויותיו כשכיר בדרגה מקבילה.

הוא לא ויתר וערער לבית הדין הארצי, ושם דחתה השופטת לאה גליקסמן את גרסתו שלפיה מעמדו כ"עצמאי" נכפה עליו. בכך היא אישרה את קביעת בית הדין האזורי שלפיה הייתה למערער אפשרות לבחור ולהפוך לשכיר בתחילת ההתקשרות ובמהלכה, כך שלא מגיעים לו כספים נוספים.

אלא שכאמור, בנקודה אחת הערעור התקבל: השופטת סברה שלמערער מגיע מלוא סכום הפיצוי שתבע בגין נזק לא ממוני בסך 100 אלף שקל, על בסיס הקביעה שיש לראות בו "עובד" אף שהועסק כעצמאי. היא הבהירה שנסיבות המקרה "ממחישות היטב את הפגיעה הנגרמת למועסק שהיה לאמיתו של דבר עובד אך הועסק כ'עצמאי', גם בנסיבות שבהן התמורה הקבלנית ששולמה לו הייתה שווה או אפילו גבוהה במידה מסוימת מעלות העסקתו כעובד שכיר".

בפסק הדין הוזכר שבשונה מעובדי החברה, למערער לא הייתה רשת ביטחון כלכלית עם סיום העסקתו, ולאחר תקופה כה ארוכה. אילו היה מועסק כשכיר, היה נהנה מתנאי פרישה מיטיבים, ומ"נחיתה רכה" יותר.

השופטת ציינה כי המערער פוטר ללא שימוע, בניגוד למצג שהחברה יצרה כאילו היא מעוניינת להמשיך להעסיקו. היא הפנתה לעדותו שבה סיפר על משבר נפשי קשה בעקבות הפסקת העבודה. לדבריה, הוא נזרק לתוך ואקום תעסוקתי, ומצא עבודה רק לאחר שנה.

"אין ספק שנסיבות סיום ההעסקה אף גרמו לנזק לא ממוני – עוגמת נפש, תחושת חוסר ודאות ואפילו חרדה בנוגע לעתיד התעסוקתי ולאפשרות להתפרנס בכבוד בעתיד", כתבה. "בניגוד לבית הדין האזורי, איני סבורה כי תביעתו הייתה נגועה בחוסר תום לב".