תביעה: זהות אב ביולוגי הוסתרה כי הוא דרוזי

אישה שביקשה לגלות את זהות אביה נענתה שתיק האימוץ שלה לא אותר. הסיבה: העובדת הסוציאלית לא רצתה לפגוע ברגשותיה. האישה תפוצה ע"י המדינה

מערכת פסקדיןפורסם: 15.12.19 , 16:24

בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את משרד הרווחה בפיצויים של 44 אלף שקל עקב כשלים בטיפול בפתיחת תיק אימוץ של אישה שביקשה לברר מי הוריה הביולוגיים. השופט אוהד גורדון קבע שהשירות למען הילד התרשל בהתנהלות מולה, כולל בעיכוב משמעותי באיתור התיק, מסירת מידע שגוי והימנעות מהעברת מסמכים. במקביל נדחו טענות דומות שהעלתה תובעת נוספת, לאחר שהשופט התרשם כי במקרה שלה הטיפול היה סביר.

בתביעה משותפת שהגישו שתי הנשים באמצעות עורכי הדין מאיר בורוס ומשה בן-דוד נטען כי רשלנותו של השירות למען הילד מנעה מהן לאתר את משפחותיהן הביולוגיות במשך שנים ארוכות והסבה להן נזקים כלכליים ונפשיים. השירות למען הילד, שיוצג על ידי עו"ד רם צביאלי מפרקליטות מחוז ירושלים, טען מנגד כי הטיפול בתובעות נעשה בהתאם לחוק ולנהלים.

דיני משפחה

כמה שווה היום כתובה של 6 מיליון לירות?

עו"ד תמרה רפאלוב | פסקדין

בני זוג התחתנו לפני 40 שנה והתגרשו אשתקד. בתחילה נקבע שהאישה תקבל 150 אלף שקל בלבד, אבל הערעור שלה התקבל בבית הדין הגדול

כמה שווה היום כתובה של 6 מיליון לירות?

השופט אוהד גורדון קיבל את התביעה של האישה הראשונה. הוא פירט שהכשל ראשון נעוץ בזמן רב שבו לא הצליחו לאתר את תיק האימוץ שלה. בכך, נקבע, השירות למען הילד הפר את חובתו להבטיח שהמידע החשוב והרגיש יהיה זמין למאומצים. "הכישלון לאתר את התיק בשנת 1993, לאורך חודשים ולמרות חיפושים, אינו סביר", נכתב. "כתוצאה, נמנע מפלונית לקבל פרטים אותם קיבלה חמש שנים מאוחר יותר".

מחדל משמעותי נוסף היה מסירת מידע שגוי על אודות אבי התובעת. העובדת הסוציאלית הסבירה שכשהתובעת פנתה אליה ב-1998, היא החליטה שלא לחשוף בפניה את פרטי האב כיוון שחששה שלא תוכל להתמודד רגשית עם הידיעה שמוצאו דרוזי. אלא שבמקום להסביר את החלטתה היא מסרה לתובעת שאין יכולת לאתר אותו. זאת, אף שהיו בידיה פרטים רבים שאפשרו את זיהויו.

נקבע שהדרך הייתה רשלנית: העובדת הסוציאלית אמנם לא הייתה חייבת לחשוף בפני התובעת מידע שחשבה שייפגע בה, אך היא לא הייתה רשאית להטעות אותה. השופט הדגיש כי המידע הלא מדויק שנמסר מנע מהתובעת את האפשרות לעתור לבית המשפט שיורה על חשיפת המידע, והסב לה תסכול רב שהשפיע על החלטתה להפסיק את התהליך למשך 10 שנים, שאז סוף סוף הצליחה לאתר את אביה ואת אחיה למחצה.

עוד כשל שצוין היה הימנעות מלמסור לתובעת העתקי מסמכים שביקשה אף שהיו בידיו של השירות למען הילד.

בפסק הדין פורטו מחדלים נוספים. כולם, לקביעת השופט, יצרו סיכון לפגיעה ברגשות התובעת, גרמו לתסכולו מתח ועיכבו את חידוש הקשר עם משפחתה הביולוגית. גם אם לא הייתה זו הסיבה היחידה לעיכוב, ציין, רשלנות השירות גרמה לה נזק והאחריות מוטלת על משרד הרווחה.

השופט גורדון העמיד את הפיצוי לתובעת על 34 אלף שקל בנוסף ל-10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. עורכי הדין בורוס ובן-דוד הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה שהפיצוי הנמוך שנפסק אינו הולם את הכשלים שנתגלו בהתנהלות השירות למען הילד.

במקביל, השופט לא מצא מחדלים בטיפול בתובעת השנייה, שלא קיבלה מידע על אביה משום שפשוט לא היה כזה בנמצא. לפיכך תביעתה נדחתה והיא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.