המחוזי: "לזלזול בפשיטת רגל יש השלכות קשות"

חייבים שעומדים בפני ביטול ההליך עקב חוסר תום לב צריכים לקחת בחשבון שלא יוכלו לפתוח בהליך חדלות פירעון למשך שנה עד שנתיים וחצי

עו"ד שרון אורן | פסקדיןפורסם: 09.01.20 , 15:11

בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הובהר כי חייבים שפשיטת הרגל שלהם בוטלה עקב חוסר שיתוף פעולה והתנהגות חסרת תום לב, יצטרכו להמתין בין שנה לבין שנתיים וחצי במקרים חמורים, עד שיוכלו לפתוח בהליך חדלות פירעון לפי החוק החדש. השופט עודד מאור הזהיר מהתוצאה החמורה של התנהגות פסולה, שעלולה לגרור חייבים להליכים נפרדים בהוצאה לפועל מול כל נושה ונושה.

התיק הנוכחי עסק בחייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל, וביולי 2017 ניתנו בעניינו צו כינוס וצו תשלומים של 200 שקל בחודש. עוד בתחילת 2019 המליץ המנהל המיוחד לבטל את ההליך עקב מחדלים חמורים של החייב, שלא מסר לנושים הודעה על הליכי הכינוס, לא עמד בתשלום החודשי, לא הגיש דוחות ולא התייצב לחקירה.

משפט כללי

כך נמחק חוב של 100 אלף שקל לעיריית ת"א

עו"ד שלמה כץ | פסקדין

שופט קבע שתביעת חוב שהוגשה בתיק פשיטת רגל התיישנה, מאחר שעוכבה במשך יותר משבע שנים. בכך נדחתה עמדת העירייה

כך נמחק חוב של 100 אלף שקל לעיריית ת"א

אבל השופט עודד מאור החליט לתת לחייב הזדמנות נוספת. לפנים משורת הדין הוא נתן לו שהות ארוכה לסלק את המחדלים, אך החייב לא השכיל לנצל אותה, והמשיך להתחמק מחובותיו תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט וצבירת חוב פיגורים. בעקבות זאת החליט השופט מאור שאין מנוס אלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד, שאליה הצטרף הכונס הרשמי, ולבטל את ההליך בשל ניצול לרעה מצד החייב.

בתוך כך נדרש השופט להכריע בשאלה מתי יוכל החייב לפתוח בהליך חדש לפי חוק חדלות פירעון החדש שהחליף את פקודת פשיטת הרגל. למעשה, הוא התבקש לקבוע אם הלכה שנקבעה בעליון לגבי פשיטת רגל חלה גם על בקשות לפי חוק חדלות פירעון. הלכה זו קובעת כי כאשר הליך פשיטת רגל מבוטל עקב התנהלות פסולה מצד החייב, יהיה עליו להמתין בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים גם שנתיים וחצי, עד שיוכל להגיש בקשה חדשה.

השופט מאור קבע כי ההלכה חלה גם על הליכים לפי חוק חדלות פירעון, שאף הם מטילים על החייב חובה לנהוג בתום לב ולעמוד בכל הדרישות של הגורמים השיפוטיים והמקצועיים.

כלומר, במקרה של חייבים בפשיטת רגל שההליך בעניינם בוטל והם מגישים בהמשך בקשה חדשה להליך חדלות פירעון, יצטרכו בית המשפט, הממונה לפי החוק או רשם ההוצאה לפועל, לבדוק שחלף זמן מספיק בין ביטול ההליך לבין הגשת הבקשה החדשה.

השופט הבהיר כי מדובר בתוצאה קשה מבחינת החייב, שכן אם ההליך בעניינו בוטל, הוא יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים מול כל נושה ונושה בתקופת ההקפאה, שבמקרים חמורים עשויה להגיע לשנתיים וחצי כאמור. זוהי התוצאה הישירה, לדבריו, שמביאים התנהגות פסולה וניצול לרעה של הליך שנועד לסייע לחייבים להשתקם כלכלית.

"משמעות הדברים היא שעל חייב להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעל התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל את ההליך... עליו לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך", סיכם השופט.

לגופו של עניין החליט השופט שלא להכריע מה יהיה משך תקופת ההקפאה שתחול על החייב והותיר זאת לשיקול דעתו של הממונה לפי חוק חדלות פירעון כשהדבר יהיה רלוונטי.