בחודש יולי האחרון קיבל יאיר ברגל שיחת טלפון ששינתה את מסלול חייו. הוא בדיוק היה בנופש משפחתי בצפון כשקיבל הצעה לבצע רילוקיישן מטעם מקום עבודתו ללונדון. שלושה ימים לאחר מכן לברגל ולמשפחתו כבר היה בית מוכן בבירה הבריטית, וילדיו היו רשומים ללימודים. ככה זה כשאתה נשוי לילידת אנגליה. כמה הודעות וואטסאפ במהלך סוף השבוע, והכול טופל. "זה היה חצי ספונטני, קיבלנו החלטה בתוך 48 שעות", הוא מספר.
בדומה לקבלת ההחלטה, גם המעבר נעשה במהירות. חודש וחצי לאחר קבלת ההצעה כבר היו קרוליין, אשתו של ברגל, וילדיו על המטוס ללונדון כדי להספיק לתחילת שנת הלימודים. הוא עצמו נשאר בארץ בהמתנה לקבלת ויזה, וחמישה שבועות לאחר מכן הצטרף אליהם.
ברגל (42) משמש מנהל קשרי לקוחות אסטרטגיים (Customer Success Director) בחברת נמוגו (Namogoo), הפועלת בתחום המסחר אונליין. הוא מספר כי על אף שאשתו נולדה בבריטניה, דווקא היא הייתה מהוססת יותר ממנו לגבי המעבר. "סחבתי אותה בחזרה למולדתה", הוא אומר בחיוך. "בדיוק קנינו בית והתחלנו להשתקע. מבחינתה התנאי היה שנעבור רק לשנתיים-שלוש, אבל כיום אין לי מושג איפה אנחנו עומדים. יש פה רווחים אדירים, אך גם חסרונות".
המשפחה שכרה בית בשכונת הנדון, שבה ובשכונה הצמודה אליה, גולדרז גרין, ישנה קהילה ישראלית ויהודית ענפה. גם שלושת הכלבים ושלושת החתולים שלהם הצטרפו אליהם. את הילדים הם רשמו לגנים יהודיים-דתיים פרטיים. "מערכת החינוך הדתית ליהודים היא מעולה", מספר ברגל. "הילד שלי פה ארבעה חודשים והוא כבר יודע לכתוב בשתי שפות". עם זאת, לאיכות הזו יש מחיר. התשלום לגנים הללו מגיע לעשרות אלפי ליש"ט, והם מסתיימים בשעות מוקדמות יחסית. מי שמשלמת את המחיר היא קרוליין, המנהלת עסק עצמאי לתיירות נכנסת. מאז המעבר ללונדון היא נאלצה לקצר את יום העבודה שלה משמונה-תשע שעות לפחות מחמש שעות.
לונדון, כיאה לבירה אירופית נחשקת, נחשבת לעיר יקרה מאוד בכל הקשור לנדל"ן. הוצאות הדיור של משפחת ברגל אחראיות לכמחצית מהכנסותיהם. עם זאת, בכל הקשר לשאר ההוצאות היומיומיות דוגמת מזון ותחבורה, הוא מעריך כי הסכומים דומים לאלו שהוציאו בישראל.
עניין נוסף שברגל מציע שכל מי ששוקל רילוקיישן ישים אליו לב הוא הזכויות הסוציאליות וההפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות. "בבריטניה החברה לא יכולה לשלם לי את הזכויות שמגיעות לי בארץ. אני מאבד בונוס כלכלי, וזה נזק שרוב האנשים לא חושבים עליו", הוא אומר.
בכלל, ברגל מבהיר כי מבחינתו המעבר לא היה מסיבות כלכליות. "קיבלתי הזדמנות עסקית לפתח את עצמי ואת החברה. ברמה האישית, לונדון היא מקום מחיה יקר לאורך זמן בהקשרים של חינוך, דיור וכדומה. אין פה תעשיית היי-טק כמו בפאלו אלטו או בישראל, שבה המשכורות הרבה מעל הממוצע. זו בירה פיננסית, ומי שמרוויחים כסף הם אנשי פיננסים ועורכי דין. אם הפאונד יהיה חזק אולי ארוויח יותר, אבל באופן כללי זה לא סוג הרילוקיישן שנועד לשיפור המצב הכלכלי".
אף שהפרש השעות בין ישראל לבריטניה אינו גדול ומסתכם בשעתיים, הדבר דווקא השפיע מאוד לטובה על אורח חייו: "בארץ עובדי היי-טק שמשרתים את חו"ל תמיד מחוברים ועובדים סביב השעון. הייתי עובד מדי יום 13-12 שעות. גם אם הייתי מתאמץ, לרוב לא הייתי מגיע לפני 20:00 הביתה. עכשיו אני סוגר את המחשב ב-18:30, כי רוב הלקוחות שלי כבר עזבו את המשרד".
בכלל, באנגליה לא נהוג לעבוד סביב השעון. "ישראל היא מקום תחרותי שבו אתה מוגדר על ידי העבודה. פה אנשים עובדים בין 9:00 ל-17:00, ויש להם חיים לאחר מכן. ברמה האישית אני נהנה להיות עם הילדים מדי יום אחר הצהריים. בארץ זה קורה בדרך כלל בסופי שבוע".
ההבדלים בתרבות העבודה אף הם משמעותיים: "אין צחוקים בעבודה", הוא מגלה. "נכון, יש לבריטים הומור יותר משוגע, אבל יש לו מקום מסוים. זה לא מתאים סתם ככה ביומיום. בהתחלה זה יצא לי טבעי כי אני ישראלי, אבל מהר מאוד עצרתי את עצמי".
גם ההקפדה על הפרטיות חשובה מאוד לאנגלים. "יש מרחב אישי ברור מאוד, ואין את הניג'וס הישראלי. לנימוסים יש פה סטנדרט אחר. לא נדחפים, אף אחד לא מתעסק בדברים שלך ומצפים שלא תתעסק בדברים שלהם. זה לא שהכול יותר טוב, נוהגים פה גרוע, אבל אין כעס ולחץ כמו בארץ. למי שלא מבין זה מרגיש כמו קרירות, אבל האנגלים הם בירוקרטיים. יש סדר לגבי מה מותר ואיפה מותר. יש להם למשל תוכניות טלוויזיה עם דייטים בעירום, אבל ביומיום לא תראו דברים שסוטים מהתוכנית. הגבולות ברורים.
"יש פה משהו יותר מאפשר", הוא מוסיף. "בארץ כל הזמן יודעים מה קורה, גם אם לא מקשיבים לחדשות. פה אתה יכול להעביר שבועות בלי לדעת מה קורה. אנחנו עובדים, חיים ונהנים – ובשבילי זה שינוי משמעותי. אני יכול למלא את הזמן שלי בעוד דברים".
מה שעזר מאוד למשפחת ברגל בהתאקלמות הייתה הקרבה לבני המשפחה והחברים של אשתו. "יש פה הרבה בני דודים שאנחנו מאוד מחוברים אליהם ואוהבים אותם. בעבר היינו רואים אותם פעם בשנה, עכשיו אנחנו גרים כמה דקות הליכה מהם. בלי התשתית הזו לא היינו מקבלים החלטה כזו. למי שלא מכיר בכלל את התרבות המקומית זה יהיה הרבה יותר קשה. לי יש יתרון כי כל המשפחה שלי היא יהודים בריטים, אבל זה לא מתאים לכל אחד".
מה שכן מפריע לו במעבר הוא רגשות האשם כלפי המשפחה בישראל. "ההורים שלי מבוגרים מאוד. נהגנו לבקר אותם בכל שבת מאז שהבכור נולד. זו הייתה הסיבה שלא רדפתי אחרי רילוקיישן רחוק יותר. אנחנו מתכוונים לבקר בארץ לפחות פעם אחת בשנה, אבל ההתרחקות מהמעגלים החברתיים והמשפחתיים זה חלק קשה, אין לי תשובה לזה".
לונדון ידועה בשמיים אפרוריים ובגשמים רבים, אבל הבדלי מזג האוויר דווקא לא הפריעו לברגל, ירושלמי יליד דצמבר. "כנראה זה טבוע בי", הוא מתבדח, "בארץ יש חום אימים למשך שבעה חודשים בשנה, בעוד שפה יש ימים יפים יותר ופחות. זה כן משפיע על העיסוק עם הילדים, כי בארץ תמיד אפשר לצאת החוצה בעוד שפה צריך להשקיע יותר בעשיית דברים בבית. זה נחמד אבל זה אומר גם יותר טלוויזיה. יש סיבה שבגללה האומה הזו המציאה את הוויסקי ויצרה מוזיקה טובה. נמצאים המון בבית ויש המון עיסוקים ביתיים".
לונדון אומנם נחשבת לאחת הבירות הפיננסיות של העולם המערבי ולמקום מגורים מועדף עבור רבים מעשירי אירופה, אבל אם אתם עוסקים בהיי-טק, התחום הכי נפוץ לרילוקיישן, אל תצפו לעלייה בשכר עם מעברכם לאנגליה. למעשה, רוב הסיכויים ששכרכם ייפגע. המשכורות הגבוהות המוענקות בענף ההיי-טק בישראל הן גבוהות יותר מאלו המוענקות בתפקידים מקבילים בלונדון, כפי שניתן לראות בטבלה מטה. הוסיפו לכך את יוקר המחיה בלונדון (ראו טבלת הוצאות למטה), שהוא גבוה מהממוצע בערים המרכזיות בישראל - ותקבלו עסקה לא ממש משתלמת מבחינה כלכלית. מובן שללונדון ישנם יתרונות רבים אחרים שאינם מגולמים בהכרח בכסף, כמו אופיה הקוסמופוליטי, שיאפשר לכם ליצור קשרים בינלאומיים ענפים, ההיצע התרבותי העשיר ולחובבי הז'אנר גם אחלה כדורגל.
אם למרות ההסתייגויות הכלכליות החלטתם שלונדון היא המקום הנכון עבורכם, כעת עליכם לפעול להוצאת אשרת עבודה. החל מהשבוע בריטניה כבר אינה חברה באיחוד האירופי, ולכן גם ישראלים המחזיקים באזרחות אירופית אינם פטורים יותר מהוצאת אשרת עבודה בבריטניה. אשרות העבודה בבריטניה מתחלקות לשלוש, ואופן הוצאתן נעשה בהליך מסודר - כמפורט למטה.
סייעו בהבאת הנתונים: אנה ניני סמנכ"לית חברת relo 360 שעוסקת במתן יעוץ ושירותי ניהול לחברות בינלאומיות בתהליכי רילוקיישן וצבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים.
