נדחתה בקשה להגדלת אחוזי נכות: "הוא שזוף"

צעיר שנפגע בתאונה ערער על שיעור הנכות שנקבע לו. ביטוח לאומי השיב: שהותו בים והעובדה שהוא משחק מטקות מעידות שהוא מתפקד היטב

עו"ד קלרה שמורק | פסקדיןפורסם: 05.02.20 , 07:16

בית הדין לעבודה בירושלים קבע לאחרונה שנפלו פגמים מהותיים בהחלטת ועדה רפואית של ביטוח לאומי שלא להגדיל אחוזי נכות נפשית של נפגע עבודה בהסתמך על כך שהוא הולך לים, שזוף ומשחק במטקות. השופטת שרה ברוינר ישרזדה ציינה שהלך המחשבה של הוועדה לא ברור לנוכח מסמכים רפואיים המעידים כי הנפגע סובל מדיכאון מז'ורי ופוסט-טראומה, שלא זכו להתייחסות. באופן חריג היא הורתה להחזיר את התיק לדיון נוסף בוועדה בהרכב שונה.

מדובר בצעיר כבן 32 שנפגע ב-2016 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. מעבר לפגיעות בעין שמאל ובידיים הוא סבל גם מדיכאון והפרעה פוסט טראומתית, אך ועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לו נכות נפשית של 10% בלבד.

רפואה משפטית

לקה בשבץ אחרי ויכוח - ויוכר כנפגע בעבודה

עו"ד רונית כהן | פסקדין

ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע מוחי של קבלן שהיה בעיצומו של פרויקט, וטען כי הלחץ שבו היה נתון לא היה חריג. בית הדין חשב אחרת

לקה בשבץ אחרי ויכוח - ויוכר כנפגע בעבודה

במרץ 2019 דחתה ועדה הרפואית לעררים ערר שהגיש. בהחלטה נקבע כי רמת התפקוד והפעילות שלו סבירה: הוא נמצא בטיפול פסיכיאטרי, אין תיעוד לטיפול תרופתי רציף, מאז התאונה הוא נסע תשע פעמים לחו"ל והשיזוף שלו מעיד ששהה זמן רב על שפת הים, מה גם שהוא משחק במטקות.

בערעור שהגיש על ההחלטה טען הצעיר שהוועדה התעלמה מחוות דעת של פסיכיאטרים, פסיכולוגית קלינית ומטפל גוף ונפש, שהעידו כי ההפרעה הנפשית שלו אינה קלה ויש לה השפעה מהותית על היכולת שלו לצאת לעבוד. עוד לדבריו, ההחלטה התבססה על שיקולים זרים כמו השיזוף, הטיסות ומשחקי המטקה, אף שהסביר כי השהות בים עוזרת לו להתמודד עם מצבו. לפיכך הוא ביקש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב חדש.

ביטוח לאומי טען מנגד כי חברי הוועדה ערכו בדיקה קלינית מקיפה והסתמכו על מסמכים רפואיים המעידים כי המערער לא מיהר לקבל טיפול נפשי לאחר התאונה. עוד נטען כי ההתייחסות לעולמו החברתי הייתה לגיטימית כיוון שהיא מעידה על יכולתו התפקודית. לפיכך התבקש בית הדין לדחות את הערעור או להחזיר את הדיון לאותה ועדה.

אך השופטת ברוינר ישרזדה מצאה כי אכן נפלו פגמים מהותיים בהחלטת הוועדה. היא ציינה כי הוועדה לא פירטה על אילו מסמכים התבססה למעט שניים, אף שהמערער הציג בפניה תיעוד רפואי רב המאשר את טענתו שלפיה הוא סובל מדיכאון מז'ורי, חרדות והפרעה פוסט-טראומתית. השופטת הוסיפה כי הקביעה לגבי הטיפול התרופתי כלל לא תואמת את התיעוד הרפואי שהציג.

עוד צוין כי הוועדה אכן הקדישה מילים רבות לפעילויות הפנאי של המערער. היא אמנם רשאית הייתה להתייחס לכך, אלא שלדברי השופטת "אין בכך, ומכל מקום הוועדה לא הראתה כיצד יש בכך, כדי לספק מסקנה מקצועית ביחס למצבו הנפשי ולא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה בעניין זה".

בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי המערער צודק. לנוכח ההתעלמות מהמסמכים שהגיש והמשקל הרב שיוחס לשיזוף ולמטקות, נראה כי הוועדה "נעולה בעמדתה" ולכן באופן חריג יש הצדקה לדיון נוסף בתיק בוועדה אחרת.

לפיכך הערעור התקבל תוך שהשופטת הורתה כי ההרכב החדש לא יעיין בפרוטוקול של ההרכב הקודם או בפסק הדין. לא נפסקו הוצאות.