הבנקים נגד אפל: דורשים לפתוח את האייפון לאפליקציות התשלומים שלהם
אפל מונעת גישה לרכיב ה-NFC שמאפשר תשלום ללא מגע. הבנקים יפנו לנגיד בנק ישראל שיתערב ויחייב את ענקית הטכנולוגיה לפתוח את הגישה, אולם יתכן כי הדבר יגרום לאפל פיי לסגת מתוכניותיה
הבנקים נגד אפל: הבנקים הגדולים דורשים מבנק ישראל לחייב את ענקית הטכנולוגיה אפל לאפשר להם גישה לשבב ה-NFC שבמכשירי האייפון שלה כדי לאפשר לאפליקציות התשלום שפיתחו לפעול על בסיס טכנולוגיית התשלום החכמה ללא מגע (Contact less).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד צעד לארנק הדיגיטלי: חוק לעידוד תחרות בשוק התשלומים
בלי סניף, עם זיהוי פנים: כך יראה הבנק שלכם ב-2020
מהפכת התשלומים: קניתם ב-200 שקל? תצטרכו להכניס קוד סודי
הדרישה מגיעה במקביל לתוכניות של אפל פיי, אפליקציית התשלום של אפל לישראל ווחשיפת "ממון" ו-ynet על המגעים של אפל עם מנפיקי כרטיסי האשראי (הבנקים וחברות כרטיסי האשראי) להשקת האפליקציה בארץ לצורך ביצוע תשלומים בבתי עסק. כפי שנחשף, אפל פיי צפויה לדרוש עמלה של 0.15%-0.2% לפחות ממנפיקי הכרטיסים כתנאי לחבירה המשותפת - עמלה שמהווה בין 25%-30% מהעמלה הצולבת שמקבלים מנפיקי הכרטיס עבור כל תשלום בכרטיס אשראי. אם הדרישה של הבנקים תתקבל, היא עלולה לגרום לאפל פיי לסגת מתוכניותיה להגיע לישראל ומציבה אם כן את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון המקדם את כניסת התשלומים החכמים לישראל במלכוד כבד.
אפליקציות התשלום של הבנקים - ביט של פועלים, פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט מתחילות לאפשר בהדרגה תשלומים דרך האפליקציה בבתי עסק אלא שהטכנולוגיה הקיימת שעל בסיסה הן עובדות היא מסורבת ומיושנת ומבוססת על צילום Qr Qode. פרופ' ירון הטיל אשתקד מגבלות על כניסת אפליקציות התשלום הבנקאיות לתשלום בבתי עסק תוך הגבלת מחזור התשלומים בכל אפליקציה לשני מיליארד שקלים ב-2019, 2.5 מיליארד שקלים ב-2020 ו-3 מיליארד שקלים ב-2021. אלא שהנגיד איפשר לבנקים לחרוג מהמגבלה אם יאמצו טכנולוגיית תשלום חכמה ללא מגע המבוססת על תשתית ה-EMV שבמסופי התשלום של בתי העסק. הנגיד הודיע לאחרונה כי יחייב את בתי העסק הגדולים בישראל לכבד רק עסקאות מבוססות EMV החל מדצמבר 2020 ובכך נתן את האור הירוק לכניסת אפל פיי לישראל שהטכנולוגיה שלה מבוססת על תשתית ה-EMV.
אפל שמחזיקה בנתח שוק של כ-20% ממכשירי הסמארטפון בישראל היא השחקן היחיד שמונע מאפליקציות של גופים מתחרים להתממשק לשבב ה-NFC שלה ובעצם לאפשר לאפליקציות תשלום מתחרות, כולל אלו של הבנקים, לעבוד על גבי מכשיר האייפון. במכשירי אנדרואיד למשל צ'יפ ה-NFC פתוח גם למתחרים.
בשיחות שקיימו נציגי הבנקים עם פרופ' ירון בשבוע שעבר הם הסבירו כי לא ייתכן שמצד אחד הנגיד יתמרץ אותם לאמץ את טכנולוגיית התשלום החכמה ומנגד מאפשר לאפל למנוע מהם גישה לשבב. פועלים ודיסקונט זכו באחרונה במכרז שירותי התשלום בתחבורה הציבורית של משרד התחבורה שבשלב זה יעבוד על בסיס הטכנולוגיה המסורבלת והמיושנת של צילום הקודים וגם שם היו רוצים לשכלל את התשלום לתשלום חכם ללא מגע.
הבנקים הציגו כדוגמה את המקרה הגרמני. אפל פיי כבר פועלת בגרמניה וגובה ממנפיקי כרטיסי האשראי 0.15% על כל עסקה שמתבצעת באפל פיי. אלא שבנובמבר האחרון הפרלמנט הגרמני אישר חקיקה שתחייב את אפל פיי לאפשר לאפליקציות תשלום מתחרות להתממש עם הצ'יפ NFC שלה. החקיקה עוד צריכה לעבור אישור נוסף לפני שתיכנס לתוקף אך לפי הערכות היא תכלול הרשאה לאפל לגבות תשלום מסויים על ההרשאה, אך נמוך משמעותית מ-0.15% שהיא גובה כיום ממנפיקי הכרטיסים.
הבנקים המקומיים דורשים כבר כעת מבנק ישראל לחייב את אפל לתת גישה לצ'יפ ה-NFC שלה כאשר לא ברור בכלל אם לבנק ישראל יש בכלל סמכות כזו על אפל שלא מפוקחת על ידיו בשלב זה. מי שאמור לפקח על נותני שירותי התשלום היא בכלל רשות שוק ההון אך העדר ממשלה מעכב את האסדרה של הנושא ואף במשרד האוצר בוחנים ליטול מידי הרשות את הסמכות הזו. בבנק ישראל מצידם מסתייגים מדרישת הבנקים מחשש כי הדבר ירתיע את אפל מכניסה לישראל, שהוא מלכתחילה שוק קטן ולא מאד רווחי עבורה, שכן המשמעות היא לאפשר לאפליקציות המקומיות שכבר צברו נתח שוק להתחרות בה.
בשיחות מול הבנקים אף ציינו בבנק ישראל כי החקיקה החדשה מגיעה כבר אחרי שאפל פיי פועל בשוק הגרמני ולכן ייתכן ויש להמתין עמה בישראל עד אחרי כניסתה של אפל. מנגד, הבנקים צודקים בטענתם שכל עוד אפל לא נותנת גישה לצ'יפ שלה היא פוגעת בתחרות ומרשה לעצמה לגבות עמלה גבוהה יחסית ממנפיקי הכרטיסים.
לפנייה לכתב/ת 
