האדם שבנעל ינצח? המירוץ בעקבות נעלי הריצה של נייקי
עולם הספורט כבר ידע תופעות של שימוש בממריצים אסורים, חומרים מעוררים ובגדי ים מציפים. אבל נעליים שמאיצות את הספורטאי הנועל אותן הציבו לרגולטור אתגר חדש. עכשיו, כשכל יצרניות נעלי הריצה מנסות לחקות את ההמצאה של נייקי, והביקושים בשיא, נשאלת השאלה מי יותר חשוב: האתלט או הנעל
ייאסר השימוש בנעלי נייקי שעוזרות לשבירת שיאים
נייקי ופומה באונליין: שופרסל רוצה נתח משוק אופנת הספורט נעל ריצה עם חיתוכי לייזר בעקב שגורמים לרץ "לעוף"
ובכן, קיפצ'וגה, וגם אחרים ששברו שיאי ריצה מאז הושק הדגם הראשון של הנעליים ב-2016, יכולים להיות רגועים. הנעל השנויה במחלוקת - שהסוליה שלה כוללת קצף מיוחד לצד לוחיות של סיבי פחמן, ושלטענת נייקי ומחקרים עצמאיים נותנת לרצים יתרון של 3%-4% על בעלי נעליים "רגילות" - לא יוחרמו בסופו של דבר. ועדה מיוחדת מטעם ההתאחדות מסרה בשבוע שעבר כי תתיר את הגרסה הקיימת של נעלי הריצה Vaporfly של נייקי בתחרויות הריצה בקיץ הקרוב. עם זאת, היא הציבה הגבלות חדשות על נעלי ריצה.
אבל עד לפני שבוע התחזיות לגבי סיכויי הדגם להיראות על המסלול בטוקיו היו עגומות. הוועדה החליטה לבחון את הנעל שסייעה לכמה אצנים להשיג את הזהב ולראות אם היא יוצרת יתרון לא הוגן. לבסוף אושרה הגרסה הקיימת של Vaporfly, אך נוספו חוקים חדשים. בין השאר: מה־30 באפריל לא ניתן יהיה לרחף על מסלול הריצה באב-טיפוס ניסיוני, וכל דגם נעל יצטרך להיות זמין לרכישה לקהל הרחב במשך ארבעה חודשים לפני התחרות. ההתאחדות גם פסקה כי הדגם החדש של נייקי, אלפה-פליי, לא יורשה להשתתף באולימפיאדה בגלל עובי הסוליה. זו צריכה להיות, לפי הרגולציה החדשה, בעובי של עד 40 מ"מ ועם לא יותר מלוחית אחת של סיבי פחמן (או חומר נוקשה אחר).
"זה לא תפקידנו להסדיר את כל שוק נעלי הספורט, אך חובתנו לשמור על היושרה של התחרויות בהבטחה כי הנעליים של הספורטאים לא יציעו סיוע לא הוגן", מסר נשיא ההתאחדות, סבסטיאן קו. לדבריו, הוועדה תמשיך לחקור את הטכנולוגיה המשמשת את הנעל הזאת ונעליים דומות של מתחרים, כדי לוודא שהן עומדות בקריטריונים.
"סם טכנולוגי"
נעל הקסם הושקה לראשונה, כאמור, כבר ב-2016. למה הפכה דווקא עכשיו לשנויה במחלוקת? התשובה, כמובן, טמונה בהישגים של אצנים שנעלו אותה - בראשם קיפצ'וגה, שעצר את השעון על 1:59:40 שעות במרתון בווינה, ובת ארצו, בריג'יד קוסגיי, שחתכה 81 שניות מהשיא בן 16 השנים של פולה רדקליף. ההצלחה המסחררת חילקה את קהילת האצנים לשתי קבוצות. מבקרי הנעל - אשר בהשראתם הוקמה הוועדה, כדי לבחון את הנושא לעומק הסוליה - טענו שהיא משפרת את הביצועים האנושיים ומהווה מעין "סם טכנולוגי", בעוד שמעריציה התנפלו על החנויות וחיסלו את המלאי.
נייקי עצמה הצהירה שהנעל מעניקה יתרון תחרותי. ואכן, אנליסטים ב"ניו יורק טיימס" שבדקו נתונים של חצי מיליון רצי מרתון וחצי-מרתון מאז 2014, גילו כי אצנים שרצו בנעלי Vaporfly רצו מהר יותר ב-3-4 אחוזים בהשוואה לאנשים בעלי יכולות דומות שהשתמשו בנעלי ריצה אחרות. בעיתון דווח כי "במרוץ בין שני אצני מרתון בעלי יכולת דומה, לאצן הנועל Vaporfly יש יתרון אמיתי על פני מי שלא ינעל אותן". בנוסף, תוך שנה וקצת נרשמו בזכות הנעליים חמשת זמני המרתון המהירים אי-פעם.
ומה עושים אצני עילית המחויבים בחוזה למותג אחר שנתן להם חסות? נועלים בכל זאת את נייקי, ומשתמשים בתירוצים שונים כדי להסביר מה קרה. "איבדתי את הנעליים הרגילות בטיסה ואני מחכה להן", אמר דררה הוריסה, שזכה במרתון מומבאי. ספורטאים אחרים שנראו רצים עם הנעליים אפילו מרחו עליהן צבעי הסוואה.
בנייקי כמובן מרוצים מהמהומה. יותר רעש פירושו יותר מכירות. עם הדיווחים על כוונה לרגולציה - זינקו מכירות ה-Vaporfly. נייקי הקפיצו את המחיר, והדגם עדיין היה סולד-אאוט בחנויות רבות.
נעלי הריצה של נייקי מצטרפות לרשימה ארוכה של ציוד שהוכח כי הוא עוזר לאתלט. בכל מקום שבו נדרש ציוד לתחרות ספורט, נדרשים מאפיינים אחידים לטובת תחרות שוויונית. מנגד, התקדמות הטכנולוגיה מחוללת פלאים, וכאן נכנסות ועדות הרגולציה הבודקות אם העזרים מעניקים לספורטאי יתרון. בחלק מהענפים, כמו הדיפת כדור ברזל, אחידות הציוד אינטואיטיבית כמעט, אבל גם כשמדובר בלבוש יש חוקים ברורים.
לפני 12 שנה פרצו לעולם השחייה התחרותית בגדי ים חדשים, LZR Racer של ספידו, חליפות שחייה שכיסו את מרבית הגוף וחלקיהן חוברו בהלחמה תחת תפירה רגילה. הם סייעו לשחיינים להציג שיאים חדשים. הם נעו במים מהר יותר, כי החומר חתך את המים בקלות רבה יותר מאשר עור הגוף, "דחס" את גוף השחיין לצורה הידרודינמית יותר, ואף לכד אוויר והגביר את יכולת הציפה. בעקבות ההמצאה, וביקורות שנשמעו עליה, לא איחרה להגיע הרגולציה שחייבה כי בגד הים יהיה עשוי בד.
"ההתאחדות נימנמה"
ובחזרה לנייקי. כמובן, לא כולם שמחו על החלטת הוועדה של התאחדות האתלטיקה לאשר את ה-Vaporfly. "ספורטאים הפסידו מדליות, מימון וחסויות, כי נייקי הורשתה להפר את החוקים בזמן שההתאחדות נימנמה ולא עשתה כלום", אמר מאט ייטס, ספורטאי אולימפי לשעבר וכיום מאמן בכיר. "זה בדיוק כמו סמים, זאת פשוט רמאות". ביצרנית נעלי הספורט אסיקס, הנותנת חסות לאצנית האמריקנית שרה הול, צייצו, עוד לפני הודעת ההתאחדות על ההגבלות החדשות, כי הרצון להגביל את טכנולוגיית הנעליים לא נובע משנאת חדשנות: "חדשנות בספורט זה מדהים כל עוד היא לא יוצרת קפיצת מדרגה מוגזמת".
שלא במפתיע, המקרה של נייקי הכניס את יצרניות נעלי הספורט למרוץ חימוש, במטרה להציג טכנולוגיה דומה. המתחרה הראשונה להציג נעל כזו הייתה הוקה הצרפתית, שמצהירה כי נעלי ה-one one carbon x שלה נוצרו לאירועי ריצה מיוחדים. אחריה הצטרפו סאקוני וניו-באלאנס, שהשיקו גם הן לאחרונה נעלי ריצה עם לוחיות סיבי פחמן. בשבועות האחרונים עוד ועוד חברות מנסות שלא להישאר מאחור, בהן אנדר ארמור וברוקס. כל אחת נותנת לטכנולוגיה שלה שם אחר, אבל בסופו של דבר כולן משתמשות בקצף ולוחיות של סיבי פחמן. לאור הדדליין של התאחדות האתלטיקה, החברות יצטרכו להאיץ את הוצאת הנעליים לשוק כדי שניתן יהיה להשתמש בהן באולימפיאדה, אחרת היתרון של נייקי עליהן רק יגדל.
בינתיים, עד שיתברר יותר לעומק איך רכיבי הסוליה מסייעים לרצים לרשום ביצועים טובים יותר, הדרך לעקוב אחר הדגמים המתקדמים היא בחינה של גובה הסוליה. "זה לא פתרון מושלם, אבל זה הכי טוב כרגע", אמר מדען הספורט רוס טאקר עוד לפני החלטת הוועדה. "הסיכון בטכנולוגיה הוא שברגע שהיא מתחילה להשפיע על ביצועים יותר מאשר ההבדל הנורמלי בין שני אנשים, ההגינות של התוצאה נעלמת". ומה יש לקיפצ'וגה לומר על כל הרעש סביב הנעליים, שאיתן שבר שיאים שוב ושוב? "הן הוגנות בסך הכל", הוא אמר ל"טלגרף" הבריטי. "הטכנולוגיה כל הזמן מתפתחת, ואנחנו לא יכולים להתכחש לה. אנחנו חייבים להתקדם עם הטכנולוגיה, אז לכל אלה שיוצאים נגד הנעליים: זה האדם שרץ, לא הנעל".