תקציב הבחירות תפח ל-402 מיליון שקל
לכלכליסט נודע כי ועדת הבחירות אישרה תוספת תקציב של 66 מיליון שקל. העלות של שלוש מערכות בחירות בשנה היא 1.6 מיליארד שקל
העלות הישירה לתקציב המדינה של שלוש מערכות הבחירות בשנה האחרונה היא 1.6 מיליארד שקל. כך עולה מחישוב שערך "כלכליסט". מדובר בעלות של 1.014 מיליארד שקל לתקצוב ועדת הבחירות המרכזית, ו-630 מיליון שקל לתקציב מימון המפלגות בבחירות שמשלמת הכנסת לסיעות. העלות העקיפה, הכוללת את העלות למשק - עלות יום השבתון והשלכות הקיפאון על התוצר - נאמדת בעוד כ-1.5 מיליארד שקל.
לשם השוואה, בכנסת ה-22 עמד תקציב ועדת הבחירות בתחילה על 329 מיליון שקל והוגדל ל-336 מיליון שקל. ואילו תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-21 עמד על 283 מיליון שקל.
המצעים הכלכליים - הליכוד מול כחול לבן
הוזלת המזון ובתי חולים חדשים: ברקת ונתניהו הציגו את תוכניתם הכלכלית
מועמד הליכוד לשר האוצר ברקת: "צריך להבין ביזמות, מחירי הדירות יירדו"
תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-23 זינק ב-42% תוך שנה. ל"כלכליסט" נודע כי ועדת הבחירות המרכזית אישרה אתמול את הגדלת התקציב ב-66 מיליון שקל ל-402 מיליון שקל. כעת ההחלטה טעונה אישור של ועדת הכספים.
(צילום: shutterstock)
בהצעת התקציב ציינה הוועדה כי "אנו מצויים בהליך חריג, בו בתקופה של שנה אחת בלבד מתקיימות שלוש מערכות בחירות ברציפות, כאשר כל מערכת החלה שבועות ספורים בלבד מאישור התוצאות של המערכת הקודמת, ועוד בטרם הסתיימה כל הפעילות הכרוכה באותה מערכת בחירות. להבדיל ממערכת בחירות 'רגילה', שבה ההכנות מבוצעות בשנים שבין הבחירות על פי תוכנית רב־שנתית, והתקציב מחולק על פני כמה שנים, הפעם הועמסו כל הדרישות התקציביות על התקציב הנוכחי".
עוד הדגישה הוועדה כי "הכניסה למערכת הבחירות לכנסת ה-23 לוותה בקשיים מיוחדים הנובעים מסמיכות הזמנים וקיצור התקופה שעמדה לרשות הוועדה. לכך יש השלכות תקציביות".
כמה יעלו לנו 3 מערכות בחירות בשנה? כתב "כלכליסט" צבי זרחיה באולפן ynet (צילום: שחר גולדשטיין)
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 נתקלה בקשיים לגייס עובדים משום שמי שעבדו בוועדה בבחירות לכנסת ה-21 וה-22 התקשו לקחת שוב חופש ממקום עבודתם הקבוע כדי לעבוד בוועדה.
גורמים בכנסת מתחו ביקורת על כך שלא נעשתה הסבה של עובדים בכנסת, שממילא לא עובדים מאז דצמבר 2018 עת יצאה הכנסת לפגרת בחירות, לצורך קליטתם בוועדת הבחירות. עובדי הכנסת מגיעים לעבודה זה שנה וארבעה חודשים ואין להם עבודה. זאת בשעה שוועדת הבחירות נמצאת במצוקה כל כך עמוקה של גיוס עובדים, שהיא צריכה להעלות את שכר העובדים במערכת הבחירות לכנסת ה-23.
בהצעת התקציב נקבע כי "נדרשה תוספת תקנים לביצוע מטלות נוספות, במקביל לבחירות: הפקת לקחים וסגירת מערכת הבחירות לכנסת ה-22 וספיחי מערכת הבחירות לכנסת ה-21, תגבור יחידות ושינויים ארגוניים נדרשים".
עוד הוסבר: "נדרשת תוספת שעות עבודה לבדיקת מקומות הקלפי מחדש בשל ההצפות ברחבי הארץ".
התוספת התקציבית נדרשת גם בגלל הרחבת יחידת מפקחי טוהר הבחירות ומצלמות, מ-3,000 ל-5,000 מפקחים ורכש של 1,100 מצלמות נוספות בעלות של 18 מיליון שקל.
תקציב מימון המפלגות בבחירות לכנסת ה-23 עומד על רבע מיליארד שקל. זאת כאשר מימון המפלגות בבחירות לכנסת ה-21 הגיע ל-197 מיליון שקל, ובבחירות לכנסת ה-22 הוא הסתכם ב-183 מיליון שקל.
בחוק לפיזור הכנסת ה-22 חוקקו חברי הכנסת הגדלה של תקציב מימון הבחירות בסך של 62 מיליון שקל. משמעות ההעלאה היא תוספת של 430 אלף שקל לכל מנדט של מפלגה, ותוספת של 700 אלף שקל לכל רשימה. יחידת מימון הבחירות עמדה עד לאחרונה על 1.388 מיליון שקל לח"כ, ולאחר התוספת עומדת יחידת המימון על 1.813 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
תקציב הבחירות תופח
צילום: shutterstock
מומלצים
