מעמד הביניים נשחק: אחד מכל שלושה משתכר שכר מינימום ומטה
התמ"ג זינק, השכר מדשדש והאוכלוסיות החלשות לא נהנו מהצמיחה של המשק בשנים האחרונות. לפי דו"ח מרכז אדוה גם העתיד לא ורוד: למרות חוק פנסיה חובה, פחות ממחצית ממשקי הבית בעשירון התחתון הפרישו לחיסכון בשנת 2018
יותר משליש מהעובדים במשק משתכרים שכר מינימום (5,300 שקל בחודש) או פחות. הנתון מציב את ישראל במקום לא מחמיא בהשוואה לארצות המערב, שבהן השיעור הממוצע של המשתכרים שכר נמוך מאוד מגיע רק ל-15.4%. את הנתונים מפרסם מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי בישראל בדו"ח השנתי "תמונת מצב חברתית 2020", שפורסם הלילה(ה') ומתייחס לשנים 2017 ו-2018.
ב-OECD מגדירים שכר נמוך כשכר שאינו עולה על שני שליש מהשכר החציוני במשק. בישראל השכר החודשי החציוני לשכירים עומד על 7,988 שקל ברוטו נכון לשנת 2018, כך שלפי הגדרה זו שכר נמוך בארץ הוא 5,324 שקל ברוטו לכל היותר - בדומה לשכר המינימום. לפי הארגון, 22.6% מהאוכלוסייה בישראל מרוויחה שכר נמוך, נתון נמוך מזה שמציע מרכז אדוה (33.6%).
הוצאה ממשלתית אזרחית נמוכה
"הגיעה העת למפנה במדיניות החברתית-כלכלית", כתבו מחברי הדו"ח ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן. בדו"ח מוזכרת תוכנית החירום לייצוב המשק מלפני 35 שנה, המוכרת כתוכנית שהורידה את האינפלציה מרמה תלת-ספרתית לרמה דו-ספרתית, וקראה לצמצום משקל הממשלה במשק. התוכנית הציבה את הצמיחה כיעד הראשי של המדיניות הכלכלית וקראה להעברת האחריות לצמיחה מידי הממשלה לידי המגזר העסקי. החשב הכללי של האוצר דאז הכתיר את התאריך "יום העצמאות הכלכלי של ישראל".
גם כיום מחברי המצעים הכלכליים של הליכוד וכחול לבן עומדים על הצורך בצמיחה גבוהה שתבריא את המשק. ויחד עם זאת, מחברי הדו"ח טוענים כי "כיום ברור שצמיחה כשלעצמה לא מובילה בהכרח לשיפור ברמת החיים של האוכלוסייה. במרבית שלושת העשורים האחרונים, התמ"ג לנפש גדל בשיעור גבוה משיעור הגידול בשכר. במילים אחרות, המשק צמח אך מרבית האוכלוסייה לא נהנתה מהצמיחה במידה המצופה".
בדו"ח נטען כי התוכנית לצמצום משקל הממשלה במשק הצליחה יתר על המידה, שכן כיום ההוצאה הממשלתית האזרחית בישראל היא בין הנמוכות בקרב ארצות ה-OECD. המשמעות המעשית היא שהממשלה לא מממנת את שירותיה - בריאות, חינוך, השכלה גבוהה - ברמה המקובלת בארצות המערב ונטל המימון הוא על הציבור.
כך למשל, מהדו"ח עולה שבשנת 2000 ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל השתתפות עבור תרופות וטיפולים עמדה על 4.6 מיליארד שקל (במחירי 2018). ב-2018 ההוצאה גדלה ל-14.4 מיליארד שקל, עלייה משמעותית גם בהתחשב בגידול באוכלוסייה מאז.
הפערים גדלים
העוני בישראל במגמת צמצום, אך עדיין מונה יותר מרבע מאוכלוסיית המדינה, להערכת מרכז אדוה. בשנים 2009-2006 עמדה שכבת העוני על 28.3% ממשקי הבית, והיא ירדה ל-26% ב-2018. נתוני הביטוח הלאומי לאותה שנה מציגים נתון פחות עגום (21.2%), אך תחולת העוני בישראל היא עדיין מהגבוהות ב-OECD.
הדו"ח מתרכז באי-השוויון הכלכלי בארץ: ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון של משקי בית שבראשם שכיר עמדה ב-2018 על 138.7 אלף שקל - גבוהה פי שמונה מזו של העשירון החמישי ופי 2.4 מההכנסה של תשעת המאיונים הנותרים של העשירון העליון. בשנים 2018-2016 הכנסת המאיון העליון גדלה ב-20%, בעוד שהכנסת שאר העשירון העליון גדלה בכ-10%, וכך גם הכנסת העשירון החמישי.
בדו"ח נטען שבשנים 1989-1968 הגידול בתמ"ג לנפש לווה בעלייה מקבילה של השכר הריאלי, אלא שבתחילת שנות ה-90 נפתח פער והתמ"ג החל לגדול יותר מהשכר הממוצע - פער שהגיע לשיא בשנים 2014-2013.
בשנת 2017 שיעור המשתכרים עד שכר המינימום היה 33.6%, עלייה לעומת שנת 2015, אז עמד על 30.8%. מהדו"ח עולה ששיעור המשתכרים שכר מינימום גדל בכל קבוצות היישובים: בהתנחלויות החרדיות שיעורם הגיע ל-55%; ביישובים הערביים ל-45%; בעיירות הפיתוח ל-37%; בהתנחלויות לא חרדיות ל-31%; וביישובים מבוססים ל-26%.
לא חוסכים לפנסיה
לפי הדו"ח, רק 53.8% ממשקי הבית הישראליים נמנים עם המעמד הבינוני. ישראל היא בעלת מעמד בינוני מן המצומקים בארצות ה-OECD, קטן מזה של כל המדינות האירופיות בארגון למעט אסטוניה וליטא.
חרף החוק המכריח להפריש לפנסיה חלק מהשכר, פחות ממחצית משקי הבית בעשירון התחתון שבראשם שכיר או עצמאי הפרישו בשנת 2018 לחיסכון פנסיוני (47.2%). בעשירון השני השיעור עמד על 63.8% ובעשירון השלישי על 74.9%. מהעשירון הרביעי ואילך שיעור ההפרשה לחיסכון פנסיוני עמד על הטווח שבין 83% ל-88%.
בסך הכל, בשנת 2018 ל-20.7% ממשקי הבית לא הייתה כלל הפרשה לפנסיה. ועוד: בשנת 2018, כמעט למחצית (44.7%) ממשקי הבית שבראשם עומד מבוגר/ת בגילי 67 ומעלה, לא הייתה כלל הכנסה מפנסיה.
"תקציב המדינה צריך לכלול מנועי שוויון ולא רק מנועי צמיחה", כתב ד"ר שלמה סבירסקי, ממחברי הדו"ח. "המדינה צריכה להשקיע באזורים שבהם המגזר העסקי לא משקיע ולחזק את רשת הביטחון הסוציאלי".
לפנייה לכתב/ת 
