ביום שישי שעבר ישב דונלד טראמפ בפוזה האהובה עליו בחדר הסגלגל, כשמולו מצלמות טלוויזיה ומאחוריו חברים מחויכים מהמפלגה הרפובליקנית וחתם על תוכנית הסיוע הכלכלי הגדולה בהיסטוריה של ארצות־הברית. שני טריליון דולר. רבע ממנה, 500 מיליארד דולר, מורכב מהלוואות וממענקים לתעשיות ענק שנפגעו מהמשבר שטראמפ והגברים המחייכים שלידו בחרו להתעלם ממנו במשך שבועות. בין היתר קובעת התוכנית כי ועדה מיוחדת תפקח על חלוקת הכספים. זהו אחד הלקחים שהופקו מתוכנית חילוץ דומה שבוצעה במהלך הקריסה הכלכלית של 2008, אז מיליארדי דולרים הלכו בעיקר לבעלי המניות, במקום לעזרת האמריקאי הממוצע. סעיף אחר קובע כי הכספים לא יינתנו לחברות ולתאגידים הקשורים לאנשי ממשל וחברי קונגרס. זו כבר אינה הפקת לקחים מ־2008, זו הפקת לקחים מהנשיאות של דונלד טראמפ.
"הצבעתי לטראמפ", אומר עוזר של חבר קונגרס רפובליקני, "ואולי אצביע לו שוב, אבל אני יודע שאנחנו תומכים בשחיתות שאמריקה לא ראתה מעולם. ברור שהיה צריך להוסיף סעיף כזה, אחרת טראמפ יחזיר לעצמו את כל מה שהוא מפסיד עכשיו במאר־א־לאגו, הוא אפילו לא יהסס".
מאר־א־לאגו, אתר נופש יוקרתי בפלורידה, הוא אחד מנכסיו השוקקים ביותר והנחשקים ביותר של הנשיא האמריקאי. רק לפני שבועות אחדים הוא אירח שם מסיבה גדולה בנוכחות מאות אנשים, שכמה מהם – חברי הפמליה של נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו – התגלו יותר מאוחר כנשאי קורונה. עכשיו, בגלל המשבר, המקום שומם והקופה ריקה. זה המצב גם בעסקים אחרים של טראמפ, שרובם מתבסס על תיירות ונופש. אלא שהתוכנית החדשה אמורה למנוע ממנו לעזור לעצמו.
אבל זהו, שלא. מי שחשב שטראמפ מתכוון לתת לדבר זניח כמו חוק חתום להפריע לו בחיים, שיחשוב שוב. כי שעות ספורות אחרי הטקס הטלוויזיוני רב־הרושם, שיחרר הנשיא הודעה שבה נאמר כי יש לו את הסמכות להחליט איזה מידע יינתן למפקח על חלוקת הכספים. "לא אתפלא אם בעוד כמה שנים", אומר עוזר חבר הקונגרס, "מישהו יעשה תחקיר ויתברר שמיליוני דולרים הלכו להציל את העסקים של טראמפ. וכל זה קורה בזמן שאמריקאים מתים בגלל מחדל שהוא אחראי לו".
תפקידו הכפול וחסר התקדים של טראמפ כנשיא מצד אחד וכאיש עסקים פרטי מצד שני, עורר חששות מפני אינספור ניגודי אינטרסים צפויים כבר מתחילת דרכו בבית הלבן. זמן קצר אחרי שזכה בבחירות ב־2016, הוא כינס מסיבת עיתונאים והודיע כי יוותר על המשכורת השנתית של נשיא ארה"ב - 400 אלף דולר. על השולחנות הונחו ערימות של תיקים מלאים בניירות. "אלה", אמר אז, "העסקים של ארגון טראמפ ואני מעביר אותם עכשיו לשליטת הבנים שלי, דון ג'וניור ואריק. אני לא אהיה מעורב בכלום". הוא גם הבטיח ש"לא יתבצעו עסקאות חדשות במהלך כהונתי בתפקיד".
אז הבטיח. למעלה משלוש שנים אחרי, האיש שהגיע לבית הלבן על גבי הסלוגן הקליט 'Drain the Swamp' (לייבש את הביצה), הפך את וושינגטון לביצה הפרטית שלו, מקור להכנסות של עשרות מיליוני דולרים. המשכורת הנשיאותית שהוא מוותר עליה מתקזזת עם מה ששווה לו ביקור אחד במאר־א־לאגו. אבל עכשיו, באירוניה טרגית־קומית, מחדל התגובה האמריקאית לקורונה מאיים ישירות על עסקיו הפרטיים.
ניגוד האינטרסים הנוכחי קריטי יותר מכפי שצפו אפילו גדולי המזהירים ב־2016. הרי הדרך היחידה לעצור את המגפה, כך סבורים מומחים רפואיים בכל העולם, היא על ידי עוד שבועות של בידוד וסגר. זה כמובן פוגע מאוד בכלכלה, אבל אפילו בין כלכלנים יש קונצנזוס שאי־אפשר להציל אותה בלי לטפל לפני הכל במגפה. אבל טראמפ – שהתעלם מהווירוס כשאולי עוד אפשר היה לעצור את ההתפשטות – סבור, כמו יותר ויותר קולות באגף הימני קיצוני של אמריקה, כי צריך “לפתוח את אמריקה מחדש” ממש בקרוב, יהא המחיר האנושי אשר יהא. עד יום ראשון הוא אפילו פינטז בקול רם על כנסיות מלאות בחוגגים בחג הפסחא, בשבוע הבא. "כל הביזנס שלו בנוי על תיירות, מלונות, מסעדות, גולף", אומר עוזר חבר הקונגרס, "הוא רואה את המקומות האלה נסגרים בזה אחר זה, והאינסטינקט שלו הוא תמיד לדאוג קודם כל לעצמו".
העסקים של טראמפ נותרו פתוחים לציבור הרבה אחרי שכמעט כל רשתות התיירות והמלונות הגדולים בעולם סגרו את הדלתות. גם עכשיו אפשר להזמין חדרים במלון שלו מול סנטרל פארק בניו־יורק. העובדה שהמלון ריק כמעט לגמרי, לא מפריעה למחירי החדרים להישאר גבוהים יותר מבכל מלון אחר באותה רמה. ואפילו כשתהליך הריחוק החברתי החל לתפוס תאוצה, עדיין פירסם מלון טראמפ בוושינגטון “ערב גבינות” והבטיח הנחות לטיפולי ספא.
אבל בסופו של דבר השיגה המציאות גם את טראמפ, שגילה כי יש דברים שהוא לא יכול להעלים בעזרת טקטיקות של תוכנית ריאליטי. אנשים נשארים בבית, אנשים חולים, אנשים מתים. הארגון של טראמפ נאלץ לסגור לגמרי את המלון בלאס־וגאס, את אתר הנופש דוראל בפלורידה, את האתרים באירלנד ובסקוטלנד, את מועדון הגולף בניו־ג'רזי ואת מאר־א־לאגו. לפי מעט הרשומות הפומביות של ארגון טראמפ, ששת המקומות האלה מניבים הכנסות בסך 174 מיליון דולר בשנה, אבל לא ברור כמה רווחים. כך או אחרת, אלה האתרים המשמעותיים ביותר של טראמפ, וכל יום שבו הם סגורים הוא הפסד כלכלי גדול.
בניגוד לאתרי הנופש והמלונות, שסבלו עליות וירידות גדולות מאז שהוא נכנס לבית הלבן, טראמפ שותף בבנייני משרדים מסחריים בעלי חוזי שכירות ארוכי טווח, המהווים כ־30 אחוז מהכנסות הארגון, כך מעריכים. שלושת העיקריים שבהם - בשדרה השישית במנהטן, באזור וול־סטריט ועוד בניין בסן־פרנסיסקו - היו מקור הכנסה בטוח, בעיקר כי השם טראמפ לא נמצא על הבניינים האלה ולא הופך אותם לשנויים במחלוקת. לפי ה'ניו יורק טיימס', ב־2018 הכניס הבניין בוול־סטריט 42.7 מיליון דולר, ואילו הבניין בסן־פרנסיסקו, ששליש ממנו של טראמפ, שווה 1.4 מיליארד דולר ונחשב לשני בשוויו בעיר היקרה ביותר בארה"ב. העלייה הגדולה במחירי הנדל"ן בניו־יורק ובסן־פרנסיסקו עזרה לארגון של טראמפ לאזן הפסדים בשנים האחרונות, אבל כעת נראה כי משבר הקורונה שפוגע בחברות גדולות השוכרות משרדים, יפגע גם בהכנסותיו מהנכסים הללו, לצד הנזק שייגרם לו באתרי הנופש והתיירות. "צריך לזכור שארגון טראמפ מחזיר הלוואות ענקיות על דוראל ועל המלונות בוושינגטון ובשיקגו", אמר השבוע דיוויד פהארנת'ולד, כתב 'וושינגטון פוסט' שזכה בפרס פוליצר על חשיפת שחיתויות בארגון טראמפ, "והשאלה הגדולה עכשיו היא איך המצב החדש ישפיע על היכולת שלהם להחזיר אותן, במיוחד כשלא ברור כמה זמן זה יימשך".
קשה להימנע מהמחשבה שהשיקולים העסקיים הפרטיים שלו משליכים על האופן שבו טראמפ מנהל את המשבר הלאומי. אחרת, למשל, למה כל כך היה חשוב לו שפלורידה - שבה נמצאים גם מאר־א־לאגו וגם מועדון דוראל - תישאר פתוחה? ומושל פלורידה, רון דה־סאנטיס, המקורב מאוד לטראמפ, אכן השאיר אותה פתוחה. זה כלל מסיבות חוף ענקיות של אלפי סטודנטים בחופשת האביב, שלקחו איתם את הווירוס הביתה, לכל חלקי ארה"ב. המושל גם דחה ממש עד הרגע האחרון את ההוראה לסגור מקומות בילוי בפלורידה, כולל במחוז פאלם ביץ', שם נמצא מאר־א־לאגו. רק השבוע, לאחר שטראמפ ויתר על רעיון החזרה לשגרה אחרי הפסחא, הורה מושל פלורידה לתושבים להישאר בבית. כשדה־סאנטיס ביקש סיוע מהממשל הפדרלי, הוא קיבל אותו מיד, בעוד מושלים דמוקרטים של המדינות שנפגעות הכי הרבה - ניו־יורק, וושינגטון וקליפורניה - נאלצים להתחנן לעזרה ונדרשים על ידי טראמפ, "להתנהג אליי יפה".
הסמל הגדול מכולם להשפעת משבר הקורונה על עסקיו של טראמפ, כמו גם על התדמית שייצר לעצמו בעשרות שנים של התחמקות מתשלום כל מחיר, הוא המלון שלו בוושינגטון, מרחק רחוב אחד מהבית הלבן. המלון, השוכן בבניין ההיסטורי של הדואר וליד מגדל השעון העתיק שבשדרות פנסילבניה, נפתח בספטמבר 2016, חודשים ספורים לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. עד לאחרונה כל מי שהוא משהו וכל מי שרצה משהו טרח להיראות שם. "גראונד זירו", כפי שמכנה אותו זאק אוורסון, עיתונאי עצמאי שעד לפני מספר שבועות העביר במלון חלקים גדולים מהשבוע שלו במעקב אחרי הבאים והיוצאים. לדבריו, בבר של המלון, שבדרך כלל מלא בלוביסטים, רפובליקנים ומקורבי טראמפ, ישב בערב הפתוח האחרון בשבוע שעבר רק אדם אחד. אוורסון כמעט לא מצא צילומי אינסטגרם חדשים של אורחים. הוא כן גילה כי חשבון הטוויטר של המלון מחק ציוץ שבו פירסם את ארוחת חג הפסחא שתיכנן – ואולי עדיין מתכנן – לארח.
"זו מכה לטראמפ גם מעבר לצד הכלכלי נטו של הכנסות מהמלון", אומר אוורסון, "כל מי שרוצה לסגור עסקה, או צריך טובה, וחשוב לו שזה יגיע לאוזניים של טראמפ, עובר במלון. לב פרנס, שעבד בשביל טראמפ בכל הסיפור האוקראיני, קרא למלון הזה 'ביב שופכין', וזה תיאור מדויק. עשרות נציגים של ממשלות זרות ביקרו במלון ושילמו הרבה כסף שהולך לארגון טראמפ. ואני מדבר רק על המלון, לא על כל האתרים האחרים שלו".
תן דוגמאות למבקרים.
"היו לוביסטים של ממשלת סעודיה ששילמו יותר מ־270 אלף דולר עבור כ־500 לילות במלון. היו משלחות ממלזיה וכוויית. ראש ממשלת רומניה ישנה שם כשכיהנה בתפקיד. שר הסחר של אקוודור שהה במלון בזמן שניהל מו"מ בשם ארצו על הסכם סחר עם ארה"ב. שייח' עיראקי שתומך בעימות צבאי אמריקאי עם איראן בילה 26 לילות במלון. שגרירות הפיליפינים ערכה שם מסיבת חג לאומי גדולה והשגריר אמר לטלוויזיה הפיליפינית: 'אנחנו עושים את זה כדי לשלוח מסר לטראמפ שאנחנו בעלי ברית שלו'. וכמובן עשרות חברי קונגרס רפובליקנים. זה אחד המלונות הכי יקרים בוושינגטון. מדובר בסכומי כסף אדירים שנכנסים ישירות לכיס של נשיא ארה"ב, כל יום שבו הכל סגור הוא הפסדים גדולים".
זה מה שאנחנו יודעים. כמה אנחנו לא יודעים?
"מה שאנחנו יודעים זה מעט מאוד. הבעיה היא שהתקשורת הממסדית טובעת בדרמה היומיומית שטראמפ מייצר, ומתחת לזה השחיתות שלו פורחת. צריך נבחרת שלמה של עיתונאים כדי לעקוב רק אחרי זה. הרבה פעמים דברים מתגלים רק כי אנשים העלו תמונות לאינסטגרם. ידעת, למשל, ששישה אנשים מהממשל של טראמפ התחתנו במלון הזה? כל חתונה שם זה עשרות אלפי דולרים. האמת היא שלאף אחד אין מושג כמה כסף עושה דונלד טראמפ ממעמדו כנשיא ארה"ב, במלון או בכל האתרים האחרים שלו בעולם. מדובר ברמת שחיתות שלא נראתה כמוה בהיסטוריה של ארה"ב. אני רק יכול לדמיין כמה הפסקת תזרים המזומנים יושבת לו עמוק בתוך הראש".
לבית הלבן יש תשובה קבועה לטענות על ניגודי האינטרסים: זה רק מקרה שכולם מוצאים את עצמם באתרים שלו. אותה 'מקריות' גם מביאה לכך למשל, שכשענקית התקשורת 'טי־מובייל' החליטה להתמזג עם חברת 'ספרינט', במיזוג שהצריך אישור פדרלי, הוציאו ראשיה בחודשים שקדמו להחלטה, 195 אלף דולר על השהייה במלון בוושינגטון. בקיץ שעבר אושר המיזוג. "התשובה תמיד זהה, 'זה צירוף מקרים שהיינו במלון, בסך הכל קיבלנו מחירים טובים'", אומר אוורסון.
לפי האתר opensecrets.org, אחד מ'כלבי השמירה' הבולטים בוושינגטון, טראמפ עצמו הרוויח 2.3 מיליארד דולרים מאז הכריז על ריצה לנשיאות ב־2015 ועד אמצע 2019. 'פורבס' העריך את שוויו ב־3.1 מיליארד דולרים נכון לספטמבר 2019. לא רע עבור מי שעסקים שלו הכריזו על פשיטת רגל שש פעמים בין 1990 ל־2009. הסכומים האלה הם הערכות בלבד כיוון שארגון טראמפ לא מחויב בדיווח לציבור, ואילו טראמפ עצמו מסרב לחשוף את החזרי המסים שלו כפי שעשו נשיאים קודמים.
הסיפורים על הכסף שעושה הארגון של טראמפ שומטי לסת. לפי CREW, הארגון העצמאי המוביל בארה"ב לשקיפות שלטונית, האתרים של טראמפ אירחו מאז נכנס לתפקיד 78 אירועים פוליטיים. ביקרו בהם 123 חברי קונגרס, לפעמים עם המשפחות, לפעמים ליותר מלילה אחד. טראמפ עצמו בילה שנה מתוך שלוש שנותיו כנשיא בעסקים השייכים לו. כך, למשל, לפני כחודשיים נסע לביקור במערב ארה"ב, בקליפורניה, אריזונה וקולורדו, אבל בסוף כל יום כזה, במקום להישאר במקום שבו היה או לטוס ליעד הבא, הוא חזר לישון במלון טראמפ בלאס־וגאס. כל יום כזה עלה למשלם המסים מיליון דולר נוספים, והכניס עוד כמה אלפים לארגון של טראמפ.
כל ביקור של טראמפ מביא איתו רווחים עצומים למקום, מהפמליה שמלווה את הנשיא, דרך היח"צ החינמי שמגיע עם הופעה שלו בטלוויזיה כששם העסק הפרטי מופיע ברקע, ועד עלויות האבטחה. השירות החשאי משלם עבור החדרים שבהם משתכנים שומרי הראש של הנשיא. 'וושינגטון פוסט' חשף כי השירות חויב בסכום של 650 דולר לחדר ללילה במאר־א־לאגו עשרות פעמים בשנת 2017.
לפני מספר חודשים טס סגן הנשיא, מייק פנס, לאירלנד. הפגישות שלו נערכו בדבלין, אבל את הלילות העביר פנס במועדון של טראמפ בעיירה דונבג, המרוחקת כ־300 קילומטר מדבלין. טראמפ הכחיש שהורה לפנס להשתכן במועדון שלו. "ברור שהוא לא אומר שום דבר ישירות", אומר העוזר הרפובליקני, "אבל מספיק שהוא יגיד לסגן שלו, 'תשמע, למה שלא תשהה באתר שלי? יהיה לך נהדר שם'. זו הרי הצעה שאי־אפשר לסרב לה. מישהו יכול לחשוב שפנס יגיד לו, 'לא, תשמע, זה לא ראוי'?"
המפלגה הרפובליקנית היא סעיף בפני עצמו ברווחים שלו מהנשיאות. הרפובליקנים מקיימים כמעט את כל הכינוסים שלהם אצלו. עד למשבר הקורונה, חברי קונגרס הגיעו באופן קבוע למלון בוושינגטון, ודאגו שטראמפ יידע שהם היו שם. האתר 'פוליטיקו' זיהה כשמונה מיליון דולרים ששילמו חברי קונגרס וארגונים רפובליקניים על שהייה באתרים של טראמפ בארה"ב.
"די ברור שטראמפ לא באמת התנתק מהארגון", אומר אוורסון, "מישהו באמת חושב שהוא לא יודע מה קורה ושעסקאות נעשות בלי לעבור דרכו? ה'ניו יורק טיימס' דיווח שהוא יודע בדיוק מי מגיע למאר־א־לאגו. אפילו אריק טראמפ אמר שהוא מדבר עם אבא שלו 'מדי פעם' על העסק. הוא יכול לעשות מיליון דולר בזמן שאת ואני מדברים, ולא נדע".
בשנה שעברה העביר טראמפ באופן רשמי את כתובת מגוריו מניו־יורק למאר־א־לאגו, פלורידה. "מאר־א־לאגו זה החמ"ל שלו, המקום הבטוח", אומר העוזר הרפובליקני, "האירועים במאר־א־לאגו זה כמו כת, כולם היו מגיעים להשתחוות, להשיג סלפי ולהשאיר קצת כסף. מי שרואה את טראמפ עכשיו כמעט כלוא בבית הלבן יודע שהוא יוצא מדעתו מגעגועים לכל חגיגות נשיקות הטבעת במאר־א־לאגו".
המשרד לבקרת הממשלה (הגרסה האמריקאית למבקר המדינה) פירסם כי עד תחילת 2019 עלו הביקורים של טראמפ רק במאר־א־לאגו 64 מיליון דולר. עד כמה הפך המועדון הזה לחור שחור של שאיבת כספי מסים, יעיד הסיפור שחשף האתר זוכה פרס פוליצר 'פרו־פבליקה': באפריל 2017 ביקר במקום נשיא סין, שי ג'ינפינג, לוועידת פסגה. עצם קיום אירוע כזה באתר הפרטי של נשיא ארה"ב הוא שבירה של כל הנורמות המוכרות. באחד הערבים התקבצו בבר אנשי צוות מהממשל וביקשו מהברמן לעזוב את המקום כדי שיוכלו, 'לדבר בחופשיות על נושאים סודיים', הברמן עזב, השירות החשאי שמר על הדלת, וחברי הקבוצה החלו למזוג לעצמם שתייה. אף אחד לא השאיר כסף. כמה ימים לאחר מכן הוציא מאר־א־לאגו חשבונית בסך 838 דולר בתוספת 20 אחוז דמי שירות, ושלח אותה למחלקת המדינה. זו סירבה לשלם והעבירה את החשבונית לבית הלבן, שאכן שילם את החוב. ושוב קרה מה שקורה באופן תכוף: כספי מסים שמממנים את הנשיאות של טראמפ, עברו לבית עסק השייך לטראמפ.
"חלק גדול מההצלחה של טראמפ לנרמל את השחיתות שלו היא דווקא בגלל שהוא עושה דברים לאור יום", אומר אוורסון, שמפרסם את המעקב שלו אחרי מלון טראמפ באתר הנקרא על שם כתובת המלון, 1100pennsylvania.substack.com, "כולם פשוט מקבלים את זה שהוא עושה כסף מהנשיאות".
מה קרה למערכת האיזונים והבלמים המפורסמת של ארה"ב?
"אחד הדברים שגילינו בעידן טראמפ זה שההגנות שמנעו מהנשיא להשתמש בנשיאות כדי להועיל לעצמו, היו יותר מערכת של כבוד מאשר באמת הגנות ברזל. יותר מזה, הוא מתעלם אפילו מהניסיונות לאכוף את החוק. הקונגרס מבקש לראות מסמכים, והבית הלבן פשוט לא מספק אותם. מערכת המשפט האמריקאית לא בנויה להיאבק בזה, כי אין לה תקדימים".
ביום ראשון השבוע הזהיר אנטוני פאוצ'י, ראש המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות, כי ארה"ב עלולה לראות בין 100 ל־200 אלף מקרי מוות לפני שהמגפה תסתיים, ומיליוני אנשים יידבקו בווירוס. שעתיים לאחר מכן צייץ טראמפ בגאווה את רייטינג התדרוכים הטלוויזיוניים שלו. "הוא נרקיסיסט חסר אמפתיה ולא אכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו", אומר עוזר חבר הקונגרס הרפובליקני, "היה לו מזל להתחמק ממשברי ענק בשלוש השנים הראשונות, אבל עכשיו יש קטסטרופה שהוא גם לא כשיר לנהל נפשית ואינטלקטואלית, וגם מתנגשת לו בעסקים. ככל שזה יימשך וההפסדים שלו יגדלו, הוא רק יהיה יותר גרוע. כשהדבר הזה ייגמר, כולנו נצטרך לעשות חשבון נפש עמוק מאוד. אני רק מקווה שזה לא יקרה אחרי עשרות אלפי מתים".
פורסם לראשונה: 09:29, 03.04.20