משפחה ישראלית ממוצעת זורקת בכל שנה מזון בשווי של כ־8,000 שקל. הסיבה פשוטה: אנחנו קונים יותר מדי. גם הפתרון פשוט: לקנות רק מה שצריך. איך עושים זאת?
• השלב הראשון הוא לבדוק מה יש לנו בבית במזווה ובמקפיא. תופתעו לגלות כמה הרבה יש שם.
• הכינו רשימת מתכונים רצויים לימי החג, בשיתוף בני המשפחה, וחשבו את צריכת המזון הנדרשת.
• הכינו רשימה מסודרות של המוצרים שצריך לבישולים ומחקו ממנה את המוצרים שכבר יש לכם במקרר ובמזווה.
• אל תבשלו רזרבות שמצטברות במקרר ובסופו של דבר נזרקות לפח.
• נצלו את השאריות. רוטב עגבניות, למשל, ניתן לבשל לפעמיים־שלוש ולהקפיא שאריות. מעודפי ירקות ניתן לייצר ריבות או ממרחים. מעודפי פירות אפשר להכין לפתן.
• השתמשו נכון במה שיש. מה שנכנס ראשון – יוצא ראשון מהמזווה, מהמקרר ומהמקפיא.
השמנה נחשבת לאחד מגורמי הסיכון לסיבוכי קורונה. איך נצמצם את הסיכון?
• עוגיות כשרות לפסח: אל תגזימו בקניות. הן עתירות אגוזים, בוטנים ושקדים. בנוסף, לא כולם אוהבים אותן, גם לא ילדים, והן יקרות משמעותית בהשוואה לעוגיות רגילות. עוגיות שוקולד צ'יפס כשרות לפסח של טעמן נמכרות (על פי אתר פרייסז) ב־19.90־32.90 שקל ל־500 גרם, לעומת עוגיות שוקוצ'יפס עם קרם אגוזים משודרגות של אסם הנמכרות ב־14־14.50 שקל ל־220 גרם. הפער מגיע עד 120%, וכשאתם נתקעים עם מלאים – אכלתם אותה.
• אגוזים ושקדים: אלה לא נמכרים בתפזורת, רק באריזות, והם יקרים הרבה יותר. שלא לדבר על כמות הקלוריות.
• מוצרים עתירי נתרן: היום, בעקבות רפורמת הסימונים, קל יותר לזהות אותם. השתדלו להימנע.
• מקרר בריא: הכינו ושמרו במקפיא לטובת הבישולים כמה שיותר סוגים של ירקות וקטניות קפואים למי שצורך בפסח, הרבה בצל קצוץ, עשבי תיבול ירוקים טריים – שטפו, יבשו, קצצו והכניסו לשקית אטומה, וגם ג'ינג'ר, צ'ילי, סלרי אמריקאי קצוץ. שמרו במקרר או במקפיא אריזות קטנות מאוד של מיץ לימון, גרידת לימון ותפוז, ומלאי נשנושים בריאים בהישג יד – גזר, קולרבי, פלפלים.
בהכנת רשימת הקניות לקחנו בחשבון את שמונת ימי חג הפסח, עם רזרבה של יומיים לסוף שבוע עד שבת כולל ארוחת ליל הסדר. השף אבי שטייניץ הרכיב רשימת קניות לכל הימים למשפחה בת 5 נפשות (הורים וילדים בני 4־17). בחישוב הכמויות יצאנו מנקודת הנחה שבגלל ההגבלות על היציאה מהבית, השנה נאכל כ־20% יותר מאשר בפסח רגיל.
• מצות: 72־80 יחידות. אם מתכננים מצה בריי או עוגות שכבות כדאי להגדיל את הכמות
• גבינות: 7.35 ק"ג. לפי הסוגים שאוהבים. אם מתכננים לאפות עוגות גבינה ופשטידות כדאי להגדיל את הכמות
• ירקות: 18.6 ק"ג. נראה הרבה? קחו בחשבון פחת ממוצע של 10%. הכמות מיועדת גם לכל הבישולים והפשטידות
• פירות: 10.8 ק"ג. לפי מה שאוהבים ונוהגים לאכול
• תפוחי אדמה (או בטטה): 7.2 ק"ג. אוכלי קטניות יכולים להפחית
• בשר ודגים: 18.6 ק"ג. הממוצע הוא 70% בשר ו־30% דגים
• קפה: 800 גרם. חשוב לשים לב להעדפות האישיות. קפה מגורען שוקל פחות ויש להפחית כמות
• ביצים: 72 יחידות. פסח הוא חג של ביצים
• חלב: 12 ליטר. אפשר שחלק יהיה חלב עמיד כדי לחסוך מקום במקרר
• קורנפלקס: 400 גרם
• חמאה: 600 גרם. אם אופים צריך יותר
• טונה: 800 גרם
• מאפה קנוי: 2.4 ק"ג
• מעדני חלב: 20 יחידות
• חטיפים מלוחים: 25 יחידות (רצוי פחות, מטעמי בריאות)
• אגוזים: 1 ק"ג (רצוי לא קלויים וללא מלח)
• משקאות מוגזים: 6 יחידות
• מיצים: 6 יחידות
• מים מינרליים: 3־4 שישיות
• שמן רגיל: 4 ליטר
• שמן זית: 2 ליטר
• סוכר: 4 ק"ג
• קמח מצה: 1.5 ק"ג
• קקאו: 250 גרם. אם אופים צריך יותר
• תבלינים: כל המרבה הרי זה משובח
• אוכל מבושל או אפוי בתנור: הקפיאו בתבניות קטנות כמנות אישיות, או את הכמות הנדרשת לבני המשפחה בארוחה. שעתיים לפני האוכל, מכניסים לתנור בטמפרטורה של 85 מעלות לשעה וחצי עד שעתיים, בהתאם לכמות. התוצאה: כאילו הכנתם עכשיו.
• אם שומרים מזון מבושל במקרר: רצוי לכוון את המקרר לטמפרטורה של 0־2 מעלות ולא 4 מעלות כמקובל. הסיבה: בתקופת הסגר, ובמיוחד אם יש ילדים בבית, פותחים וסוגרים את המקרר בתכיפות רבה יותר מהממוצע – והחום עולה למעלה.
• אם מקפיאים: ההקפאה חייבת להיות מהירה ככל האפשר. המקפיאים הקטנים עם מותג "סופר פרוסט" שמבטיח הקפאה מהירה עדיפים לאוכל מבושל. הכניסו את המוצר בשכבות דקות. למשל: לא ערמות של שניצלים זו על זו, אלא שניצלים זה לצד זה.
• פירות וירקות: רטיבות מקצרת את חייהם של ירקות ופירות ולכן מומלץ לנגב אותם לפני שמכניסים למקרר. מלפפונים וקישואים מומלץ לעטוף במגבות נייר. פלפלים מעדיפים קור ויש לארוז אותם בשקית פלסטיק בעלת חורים גדולים עם מגבת נייר בתוכה. כך יחזיקו מעמד עד 10 ימים. חסה שלמה יש לארוז בשקית פלסטיק מאווררת ששוליה העליונים סגורים. הפרדתם את העלים? שטפו, יבשו היטב והניחו בקופסת פלסטיק מרופדת בנייר סופג.
• מוצרים יבשים: אם הם באריזות קרטון או בשקיות נייר, הם יחזיקו מעמד זמן רב יותר ולא ייפגעו מחרקים אם תעטפו את האריזה בנייר כסף עבה. ואם יש לכם אריזות ואקום - עדיף.
• מים מינרליים: הקפידו שתהיה בבית כמות שמספיקה לשלושה ימים לפחות, על בסיס חישוב של ליטר וחצי מים לכל אדם. אם יש בבית חולים או נשים בהיריון, יש להגדיל את הכמות.
המחסור בביצים השנה גרוע משמעותית ממה שהורגלנו בערבי חגים. אם לא הצלחתם להצטייד בכמות שאתם זקוקים לה תוכלו להיעזר בניסיונם של הטבעונים:
• רוצים להכין מרנג? במקום ביצים אפשר להשתמש בנוזל חומוס מקורר (קצת בעייתי בפסח למי שאינם אוכלים קטניות).
• רסק תפוחים: כדאי לקנות גם אם זה לא מוצר צריכה רגיל בביתכם. באפייה ניתן להמיר חלק מהביצים ברסק תפוחים. היחס הוא רבע כוס רסק תפוחים טבעי על כל ביצה. אפשר להשתמש כתחליף במיץ תפוזים ובננות.
• בקציצות: תפוחי אדמה מגוררים וסחוטים בשילוב קמח מצה או שבבי תפוחי אדמה יעשו את העבודה כתחליף לביצים. כך גם פירה תפוחי אדמה או כל סוג קמח מעורבב עם מים.
לא תמיד מוצר שתאריך תפוגת התוקף שלו חלף הוא לא בטוח לשימוש. ברוב המקרים לא נחלה אם נאכל אותו, אלא אם מדובר במוצרים רגישים, כאלה שעלולים להעלות עובש או להפריש רעלנים. אלה מהווים סכנה הן למחלות מיידיות והן כגורמי סרטן לטווח הרחוק. נזקים בריאותיים יכולים להיגרם גם מאכילת מוצרי מזון לא רגישים כל כך, אבל רק אם חולף פרק זמן משמעותי יותר מתאריך התפוגה.
בממתיקים מלאכותיים, למשל, לא ידוע על נזק בריאותי בשימוש אחרי תאריכי התפוגה, אם כי רכיבים כמו אספרטיים עלולים להתפרק - מה שיביא לפגיעה ברכיבים הממסכים את טעמי הלוואי. כלומר, הטעם יידרדר.
מוצרי המזון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות - כאלה שעדיף להשתמש בהם עד תאריך התפוגה, אבל לא נורא אם משתמשים גם קצת אחר כך, וכאלה שלא כדאי להשתמש בהם אחרי התפוגה:
• עדיף להשתמש עד: אלה הרוב המכריע של מוצרי המזון. התאריך נקבע על ידי היצרנים, שלוקחים מקדם זהירות. בחלק גדול מהמוצרים ניתן להשתמש גם אחר כך, תוך בדיקת המראה, הריח והטעם של המוצר. חריגים יושלכו. בקבוצה הזאת נכללים אבקות מרק וקופסאות שימורים כמו חמוצים, טונה, בתנאי שהקופסה נראית תקינה, ללא חלודה או פגעים. בפסטות ואורז אפשר להשתמש חודשיים־שלושה אחרי התאריך, בתנאי שהמוצרים נראים טוב. שקדי מרק - עד חודש אחרי. במוצרי חלב - גבינות, מעדני חלב, יוגורטים - אם האריזה סגורה היטב, מכסה המתכת תקין, המראה והריח בסדר, וטעימה קלה מראה שהטעם לא השתנה מאוד, אפשר להשתמש עד 3 ימים אחרי התאריך. בשוקולד אין בעיה בריאותית, אך לפעמים עלולים להיות שינויים במוצר. חטיפי שוקולד רגישים מאוד בשל אחוזי שומן גבוהים. כנ"ל עוגיות המכילות שוקולד. הטעם והמרקם משתנים מהר יחסית. החליטו לפי הטעם.
• אל תצרכו אחרי התאריך: מזון יבש לתינוקות וגם תחליפי חלב אם, עוף מצונן, דגני בוקר, קטשופ, רטבים לסלט, משקאות קלים, במיוחד משקאות דיאט, מיצים, בירה, אגוזים ובוטנים, שעלולים לפתח רעלנים. בקבוצה הזאת נכללים גם מיצים טריים, ובמיוחד מיץ תפוחים שעלול לפתח פטולין - רעלן שגם חשוד כמסרטן, נקטרים ומשקאות קלים עתירי סוכר, שהחיידקים אוהבים, סלטים מצוננים, שעלולים לפתח מהר מאוד זיהום מיקרוביאלי, ומיונז, למרות כמויות החומרים המשמרים שבו, בגלל הרכיבים הרגישים.
קחו בחשבון שגם כמות הוויטמינים שבמוצרים יורדת לקראת תאריך תום התפוגה. ויטמין סי יורד בצורה דרמטית, כך גם הליקופן שבקטשופ או ברסק העגבניות. נוגדי החמצון החשובים והחיוביים בשמן הזית נעלמים.
ישנה קבוצה שלישית קטנה, של מוצרים שאורך חייהם נקבע על ידי רשויות הבריאות, ואין להשתמש בהם לאחר תפוגת התוקף:
• ביצים - שיווק עד 16 יום ממועד עזיבת תחנת המיון, ובמקרר חודש נוסף. הביצים חשודות כמזוהמות בסלמונלה. לכן אל תשתמשו אפילו דקה אחרי החודש הזה. לקראת סוף אורך חיי הביצה, הקפידו להכין רק חביתות מקושקשות או ביצים קשות, ולא ביצים רכות או ביצי עין, כדי להבטיח את השמדת החיידקים בחום. אחסנו ביצים בתא סגור או בקופסה סגורה במקרר, כדי למנוע זיהום סלמונלה.
• דגים צפוניים קפואים ובשר טחון קפוא - 60 יום מהייצור.
* סייעו בהכנת הכתבה: השף אבי שטייניץ, המנהל הקולינרי של דן גורמה; ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לבטיחות ואיכות המזון; עו"ד מיכל ביטרמן, מנכ"לית The Natural Step; מירי בלקין, גורו הדיאטות ומנחת קבוצות הרזיה; עדה לבנון, מומחית הצרכנות; רועי וולף, סמנכ"ל מצות אביב.
פורסם לראשונה: 09:28, 03.04.20
