"יש לי רק חלום, לקנות לך יהלום, לראות אותך עוד פעם מחייכת". למעלה מ-20 שנה חלפו מאז שזאב נחמה ותמיר קליסקי כתבו את הלהיט הזה, אבל בגזרת היהלומים המשפט הזה נשאר רלוונטי וסביר שיישאר רלוונטי תמיד. רכישת יהלום, עבור רבים, היא עדיין בגדר חלום ויהלומים, מה לעשות, עדיין גורמים לרוב בני האדם לחייך.
קניית יהלום היא משימה מרגשת, משמחת ויוקרתית, אלא שעבור מי שאינו מומחה היא עשויה להיות גם חוויה מבלבלת ורצופת טעויות. לצד יהלומים במחיר שווה לכל נפש (ולא מעט אבנים דמויי יהלום), יש גם יהלומים יקרים מאוד שמחירם גבוה מאוד. במה נבדלים אלה מאלה? כיצד מודדים ערך של יהלום? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לפני שאתם רוכשים אחד.
עד תחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 יהלומים נוצרו בטבע בלבד. בתום מלחמת העולם השנייה החל ייצור מלאכותי שלהם. יהלומים נחשבים למינרלים הקשים בעולם מכיוון שהם מורכבים מפחמן טהור (דרגה 10, שהיא הגבוהה ביותר בסולם מוס עבור חומרים הנמצאים בטבע), ובצורתם הגולמית אפשר להבדיל ביניהם על פי הגודל, הצבע או רמת הניקיון שלהם. יהלומים משמשים למטרות תעשייתיות, כמו למשל ייצור להבים או טלסקופים ועדשות מיוחדות עבור נאס"א, וכמובן למטרות נוי - תכשיטים אשר משובץ בהם יהלום מקבלים אוטומטית מראה יוקרתי ומרשים.
"למעשה, יהלומים נוצרים באחת משתי דרכים", מסביר היהלומן גל חרט מחברת דיימונד פקטורי. "בצורה הטבעית הם נוצרים בבטן האדמה, בעומק רב של קילומטרים רבים ובטמפרטורה הגבוהה מאוד של ליבת כדור הארץ (בעיקר במדינות כמו ברזיל, קנדה, רוסיה, בוטסואנה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). הצורה השנייה לייצור יהלומים היא במעבדה. מעבדות שונות ברחבי העולם מייצרות אותם בתנאים מבוקרים, במחיר נמוך פי כמה מבצורה הטבעית. בשל הקושי להבחין בהבדלים ובדקויות בין התוצר הטבעי והתוצר הסינתטי, בייחוד ללא ציוד ייעודי ועין מקצועית, נתון ענף היהלומים לחידושים רבים, אך גם לזיופים שיש להיזהר מהם".
איכות היהלום וערכו נקבעים לפי שיטת דירוג הנקראת The 4 C’s – ראשי תיבות של Cut (חיתוך/ליטוש היהלום), Color (צבע היהלום), Clarity (ניקיון/צלילות היהלום) ו-Carat (משקל היהלום).
חיתוך/ליטוש (Cut) – איכות החיתוך משפיעה על מחיר היהלום, ובעיקר על מראהו. תהליך רגיש זה מתבצע באמצעות יהלום אחר, שגודלו זהה ליהלום הגולמי שאותו מעוניינים ללטש. הפרופורציות בתהליך חשובות מאוד, משום שאבן שטוחה היא איכותית פחות מאבן גבוהה. סוג הליטוש הטוב ביותר הוא בריליאנט, שיוצר יהלום עגול בעל 57 פאות ונחשב ליוקרתי מכולם, אך קיים גם ליטוש ראדיאנט שיוצר יהלום מתומן ומבריק, ליטוש פרינסס בעל ארבע צלעות וליטוש פנטזי, שבסופו נוצר יהלום בצורות אחרות כמו טיפה, אמרלד, לב, משולש ועוד.
דרגות החיתוך נחלקות לארבע קטגוריות. האיכותית שבהן היא Excellent, שמעניקה החזר מיטבי של אור, ועל כן אבנים בליטוש זה נסחרות בעיקר בין יהלומנים. לאחר מכן ישנו ליטוש Very Good, שמעניק גם כן החזר טוב של אור, ליהלום שנמכר בחנויות התכשיטים, ליטוש Good שמעניק חיתוך שיש לבחון את טיבו, ולכן הוא פחות מומלץ, ולבסוף רמת הליטוש הנמוכה ביותר, Fair, שמשמעותה אבן עמומה וחסרת החזרי אור טובים, מה שהופך אותה ללא מומלצת כלל.
צבע (Color) – רוב היהלומים נראים לעין הבלתי מיומנת כחסרי צבע, אך למעשה קיים טווח צבעים שכולל את הקטגוריות הבאות: D-F, הגוון השקוף ביותר, שמומלץ בשילוב עם זהב לבן; H-G שלו גוון צבע קל, והוא נחשב למומלץ מאוד בשל מחירו האטרקטיבי; J-I, שלו גוון צבע בינוני הנראה לעין, ולכן הוא מומלץ בשילוב עם זהב צהוב; וקטגוריית K-Z, שלה גוון צהוב חזק, שמיועד למי שמחפש יהלומים בגוונים מיוחדים שהם גם זולים מאוד.
אם כן, יהלום נקי ומושלם יהיה גם הכי פחות צבעוני. מהסיבה הזו, תמחור היהלומים יושפע מסוג הצבע, ממידת הדומיננטיות של הצבע ומאופן פיזורו על פני היהלום. ישנם גם יהלומים צבעוניים טבעיים, אך מחירם יהיה גבוה מאוד - לא משהו שהאדם הממוצע יכול להרשות לעצמו.
ניקיון (Clarity) – ניקיון היהלום מתייחס לפגמים הקיימים באבן, שבהם ניתן להבחין לרוב באמצעות משקפת המגדילה פי עשר (לופה) או בעזרת מיקרוסקופ המגדיל פי 40. פגמים דוגמת שריטות, סדקים ונקודות נובעים מכך שזהו משאב טבעי – אלה גבישים של פחמן שלא הפכו לקריסטל מושלם. יהלום נקי מפגמים יקבל דירוג גבוה וערכו יעלה.
יש סולם לדירוג ניקיון היהלומים, החל מדרגות IF ו-VVS, שבהן הניקיון מושלם לחלוטין וללא פגם אך עם מחיר גבוה ומופרז, דרך VS שהיא דרגת ניקיון באיכות גבוהה ודרגת SI, שהיא המסחרית והנפוצה ביותר, ונמצאת בנקודת האמצע האידיאלית מבחינת יחס התמורה לעלות, ועד לדרגת I שהיא רמת הניקיון הנמוכה ביותר, ובה ניתן להבחין בפגמים גם בעין אנושית. רכישה של יהלום בדרגת ניקיון כזו נובעת בדרך כלל משיקול תקציבי.
כדי לקבוע את דרגת הניקיון של היהלום משקללים יחד כמה פרמטרים: מספר הפגמים, גודלם ומיקומם (הדירוג מתבצע לפי מספר הפגמים ביחס לגודל היהלום, ללא קשר לצבע הפגמים). כמו כן, יש לשים לב כי גם אם הובטח בחנות כי היהלומים נקיים, יש לדעת מהי דרגת הניקיון המדויקת שלהם, ולכן חשוב שתצורף תעודה גמולוגית, המעידה על טיבם.
משקל (Carat) – מחיר היהלום נקבע על פי רוב בהתאם למשקלו ולגודלו. ככל שהיהלום גדול ונדיר יותר, מחירו יהיה בהתאם. את משקל היהלומים מודדים בקראט, שהוא שווה ערך ל-0.2 גרם. קיימת גם יחידת משקל ליהלומים קטנים יותר שנקראת "נקודות", כך שיהלום 0.3 קראט ייקרא 30 נקודות (100 נקודות יהיו שוות ערך לקראט אחד). למעשה, ככל שיהלומים גדולים יותר, כך מחירם יהיה גבוה יותר. כלומר, יהלום שמשקלו קראט אחד יהיה יקר בהרבה מיהלום שמשקלו חצי קראט. בנוסף, יהלום אחד במשקל קראט אחד יהיה יקר בהרבה מאשר מאה יהלומים במשקל 0.01 קראט.
מעבר לארבעת הפרמטרים שלפיהם נמדד טיב היהלום, ישנם דברים נוספים שעליהם יש לתת את הדעת כאשר רוכשים תכשיטים משובצים ביהלומים.
"בעת הרכישה מקבלים תעודה גמולוגית ובה מפורטים מאפייני היהלום. מטרתה של תעודה זו היא מתן חוות דעת אובייקטיבית על אודות היהלום, שמבטיחה יהלום איכותי ולא מוצר מזויף או פגום. תעודת היהלום הזו מופקת על ידי צוות גמולוגים, שיודעים להעריך ולקבוע את איכות היהלום לאחר בחינה מקצועית של ערכו, מידותיו ותכונותיו במיקרוסקופ ובכלים מקצועיים אחרים", מסביר חרט.
כיום ישנן מעבדות גמולוגיות רבות, שמפיקות ארבעה סוגי תעודות עיקריים. הראשונה היא תעודה אמריקנית בשם GIA (Gemological Institute of America), שהיא בעלת דרגת ההחמרה הגבוהה ביותר ולכן היא היקרה מכולן, אך גם זו שמקנה שקט נפשי ברכישה. השנייה, תעודה שנקראת IGL (International Gemological Labs), שניתנת להפקה בישראל, מספקת שירותים גם ללקוחות פרטיים ונפוצה במרכזי סחר יהלומים בעולם בכלל, ובכל החנויות ורשתות התכשיטים בארץ בפרט. השלישית היא תעודה גמולוגית חיצונית. בארץ ישנם כמה מכונים גמולוגיים המנפיקים תעודות לחנויות תכשיטים, אך לא ניתן לאמוד את רמת ההחמרה שלהם או את אמינותם, ועל כן לא מדובר באופציה מומלצת. הרביעית והאחרונה היא תעודה מחנות התכשיטים עצמה, אולם בדומה לאפשרות השלישית, גם כאן אין אפשרות לאמוד את רמת האמינות ואת רמת ההחמרה. נשאלת השאלה אם מנפיק התעודה הוא גמולוג מוסמך, ואם לחברה יש רישיון לסחר ביהלומים ממשרד הכלכלה.
"חשוב לשים לב, ולהיזהר בייחוד מהגדרות מכובסות כמו אבן 'משופרת ניקיון' או 'משודרגת ניקיון' – כל אלו הם לא יותר מאשר שמות יפים ליהלומים טבעיים (לא יהלומי מעבדה) שניקיונם הושבח, מה שנותן להם מראה של יהלום נקי יותר, אך שימו לב למחיר: הוא אמור להיות נמוך יותר", מדגיש היהלומן אהוד דוראני מחברת גרין דיימונדס.
אבן טבעית היא כזו שנוצרה בטבע, ולעומתה אבן מטופלת תהיה כזו שהייתה התערבות של אדם באחד או יותר משלבי התפתחותה. "החיסרון המרכזי ברכישת יהלום שכזה הוא אופן הטיפול בו, מה שהופך אותו לאופציה מעולה עבור זוגות צעירים שתקציבם נמוך, ורוצים בכל זאת לקבל יהלום בגודל מכובד".
דבר חשוב נוסף שעליו יש לשים דגש הוא איכות השיבוץ של התכשיט, שתבטיח חזות מרשימה ושהיהלום ינצנץ אך לא פחות חשוב, שהיהלום לא ייפול מן התכשיט. מתברר שיש לא מעט דרכים לחבר בין היהלום לתכשיט, כפי שמסביר דוראני: "יש שיבוץ סוליטר, שמיועד לאבן בודדת או מרכזית (ישנו גם שיבוץ שיניים סוליטר, שבו ארבע עד שש שיניים אוחזות את האבן), שיבוץ כוס שבו ישנה מסגרת זהב שהיהלום משובץ בתוכה, שיבוץ בתעלות שבו חורטים תעלה ומשבצים בה את היהלומים, שיבוץ בזהב עצמו על ידי ניקוב חורים ומיקום היהלומים מתוך החומר ושיבוץ מריחה שמתבצע בעזרת מוט פלדה, שאותו מסובבים סביב האבן והוא מורח בצדדים טיפה זהב על האבן ומחזיק אותה".
בשורה התחתונה, אחת השאלות הבוערות היא כיצד נקבע מחיר היהלום. אם כן, מחיר היהלומים נקבע בהתאם להיצע ולביקוש, ובהתאם ליופיים, לעמידותם ולנדירותם.
המגמה המסתמנת בשנים האחרונות היא עלייה חדה ומתמדת של עשרות אחוזים במחירי היהלומים, והסיבה המרכזית לכך היא גידול בביקוש בשווקים במזרח (בעיקר סין והודו) וכן במזרח אירופה. בנוסף, תעשיית השעונים החלה לשבץ יהלומים על גבי הלוח והרצועה, מה שהגדיל את הביקוש ליהלומים קטנים. "עובדה זו הביאה להשקעה מרובה בפיתוח טכנולוגיה שתאפשר לייצר יהלומי מעבדה שיהיו כמעט זהים לאלה שנכרים מן הטבע, אך גם העמיקה את הדיון על מעמדם בתעשייה והגדילה את החשש מפני נוכלים ורמאים, שמציגים ומוכרים יהלומים סינתטיים כטבעיים", מסביר דוראני, שמתמחה בכל הנוגע ליהלומי המעבדה.
מהו ההבדל העיקרי בין יהלומי מעבדה ליהלומים טבעיים?
"יהלומי מעבדה הם למעשה יהלומים רגילים מבחינת כל התכונות שלהם. הם ממש כמו יהלום טבעי, פרט לעובדה שהם נוצרו במעבדה המדמה את התנאים הטבעיים בכדור הארץ. בשיטה זו ניתן להפיק יהלומי מעבדה עם תכונות זהות ב-100% ליהלומים הטבעיים. יהלומי מעבדה מבוקשים במיוחד על ידי הדור הצעיר, שמוצא בהם שילוב של כמה פרמטרים חשובים: עלות נמוכה יותר, תרומה בפן האקולוגי והסביבתי בכך שאינם הורסים אדמות וטבע בעת ייצורם, ואתיות משום שהם מורידים את החשש מ'יהלומי דמים', שנובע מהעסקת כוח אדם בתת-תנאים ובשכר זעום".
כדי ליהנות מהיהלום עצמו ובכלל מהתכשיטים השונים שבהם הוא משובץ, כמו טבעות, צמידים ושרשראות עם תליון, יש לטפל באבן הנוצצת באופן הולם. מעבר לאחסון בנפרד של היהלום או התכשיט שבו הוא משובץ, יש לתת את תשומת הלב לחומר שאיתו בוחרים לנקות את היהלום. "יש שטועים ומשתמשים בחומרים כימיים לניקוי היהלום", אומר חרט. "חשוב לי להבהיר: אין כמו מברשת שיניים ישנה, סבון כלים ומים חמים לניקוי יהלומים. בשום פנים ואופן אל תשתמשו בחומצה או בכל חומר אחר שעלול לפגוע ביהלום".
אומנם כשמדובר באספקטים שונים בחיי היומיום נאמר לא פעם ש"הגודל לא קובע", אבל כשמדובר ביהלומים זה כבר סיפור אחר לגמרי. בין היהלומים הגדולים בהיסטוריה ניתן למצוא את היהלום Golden Jubilee, שמשקלו עמד על 547.67 קראט וצבעו חום-זהב, אשר התגלה בשנת 1985 ועיטר את כתרו של מלך תאילנד. ברשימה זו ניצב בגאון גם יהלום "הקולינן", שהתגלה בשנת 1905 במכרה בדרום אפריקה ושקל 3,106.75 קראט. לאחר ביקועו הוא לוטש ל-11 יהלומים נפרדים, בהם "כוכב אפריקה הגדול" שעיטר את שרביט המלוכה הבריטי כאחד מתכשיטי הכתר. היהלום השלישי שנכלל ברשימת יהלומי הענק הוא ה-Incomparable המתהדר בגוון חום-צהוב, שאותר בתחילת שנות ה-80 ועבר ליטוש בן ארבע שנים באנטוורפן שבבלגיה.
