סדר עולמי חדש

"באים אליי כמרצה, כראש חוג, כדיקן, כנשיא - ושואלים מה ייצא לי מזה? לא שאלו את זה בעבר. היום כשאתה בא לסטודנט ואומר לו: 'בוא תעשה תואר ראשון בביולוגיה, ותוכל לעבוד במכון הוולקני', הוא ישאל אותך: באיזה דירוג ושכר הוא יוכל לעבוד, ובשביל 9,500 ש"ח הוא יגיד לך: 'לא, תודה'. פעם שכר וסטטוס לא היו תנאי הכרחי כדי שמישהו יירשם ללימודים", כך סיפר יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, פרופ' שלמה בידרמן כשנשאל בראיון, בין היתר על דמותו של הסטודנט בעידן הדיגיטלי העכשווי. אז האם מדובר בדגם חדש של תלמיד והאם זה אומר שהסטודנט העכשווי הפך להיות יותר גרידי? כלומר: יותר חמדן ותאב בצע במובן האקדמי של המילה?

מירי פלד נומרולוגית מיהוד, שחגגה השנה 50 שנות ותק בקריירה המקצועית שלה, מחזיקה בין קהל הלקוחות הגדול שלה סטודנטים המהווה ומהעבר שמגיעים אליה מי לקבל עצה היכן כדאי לו ללמוד ובעיקר באיזה מקצוע הוא יצליח להגשים את עצמו יותר בעתיד, מי כדי לפזר את הערפל על הלימודים האקדמיים שלו והסיכויים שלו להצליח במבחנים, ומי כדי לשפוך את ליבו ולקבל מילות תמיכה ועידוד לגבי הצפוי לו בעתיד הקרוב והרחוק במסגרת לימודי התואר.

מירי פלד(צילום: אביגיל עוזי)

מניתוח נומרולוגי שהיא עושה לעשרות הרבות של הסטודנטים והסטודנטיות שפוקדים את המשרד שלה, מירי פלד חושבת גם היא כמו פרופ' בידרמן, כי דמותו של הסטודנט העכשווי היא יותר אסרטיבית, אבל יש לה הסבר צופה עתיד, לעניין הזה. לדבריה, "הסטודנט של היום לא רוצה 'להעביר' את החיים, אלא הוא רוצה לנצל אותם. הדור הצעיר של היום, כבר אינו מוכן שיתייחסו אליו בחזקת 'פתי מאמין לכל דבר', הוא חושב על העתיד שלו והוא מבקש הוכחות חותכות לסיכויים שלו להצליח מחוץ לכותלי המוסד האקדמי במקצוע שבחר ללמוד - לפני שהוא מכניס לשם את הראש".

"המציאות הכלכלית, העולם המתפתח שדוהר קדימה, הסטדנרטים החברתיים הגבוהים - כל אלה ועוד מטרידים אותו. הסטודנט של היום לא רוצה שהתעודה שלו רק תקשט את הסלון של אמא ואבא כפי שהיה בעבר, אלא הוא רוצה להשיג תואר שיממש את כל מאווייו, ויאפשר לו להרוויח כסף מכובד ומחייה לכל רצונותיו עם תום הלימודים, ובצדק יש לומר".

"הוא שאפתן יותר מבעבר. הוא מסתכל על החיים בצורה ברורה ובלבן של העיניים. הוא גם יותר עקשן, בעל דעות מאוד עצמאיות גם לגביו וגם לזולתו.

הסטודנט של היום כבר לא מסתפק בסוג אחד של מקצוע, אלא מעדיף להתמחות במקצוע נוסף ולחלק את המשאבים בין שניהם: לא רק עו"ד, אלא גם רואה חשבון, לא רק פסיכולוג אלא גם בתחום התקשורת וכו'. הסטודנט של היום הוא יותר נועז ופורץ דרך, הוא שובר מוסכמות וכללים, הוא לא מסכים יותר ללכת בדרך המסורתית והישנה. הוא מסתכל על החיים בצורה אחת, כזאת שתהיה לו יותר נוחה. הוא יותר אגואיסיט לעצמו ולכן הוא בונה את עצמו משני מקצועות, משני תחומים. זאת המגמה היום. לא להסתפק - ולעשות הכל בשניים. הוא רוצה להתרחב, הוא רוצה לכבוש יותר יעדים, הוא רוצה להרוויח את החיים".

"ברור. הסטודנט העכשווי מעורה יותר בחיי החברה, בכל מה שקורה במדינה, ומתעניין גם במצב הפוליטי. הוא רוצה להשפיע. לכן לאט לאט אנחנו נפגוש בדור צעיר שמנהל את המדינה: מי בכנסת, מי במועצות וברשויות המקומיות (ואגב, זהו תהליך שכבר קורה אם תסתכלו למשל על ראשי הערים הצעירים בבאר שבע, בת ים, בראשון לציון, או בירוחם), ובכל הצמתים העיקריים והחשובים בארגונים ובחברות".

דורש לימודים פרקטיים:

לצד כל המאפיינים של הסטודנט העכשווי, השאלה המתבקשת היא כיצד הנושא הזה ישפיע - אם בכלל, על שיטות הלימוד הנהוגות במוסדות להשכלה גבוהה. למירי פלד אין ספק שאלו חייבות להשתנות בהתאם ועדיף שעה אחת קודם, שכן" לדבריה, "ההוראה חייבת להיות יותר פרקטית ומניבה יותר תוצאות. כאלה שיתאימו לרצונותיו של הסטודנט. מאחר הוא מחפש יותר אחיזה בכל מה שקורה במהלך היומיומי וגם העתידי, לא ניתן לדרוך עוד במקום. אם זה לא יקרה ביוזמת הנהלת המוסדות, זה יגיע מהשטח. הסטודנטים בעצמם יבקשו לשנות את דרך הלימודים המסורתית, הנהוגה והמקובלת ולהתאים אותה לצורכיהם".

"אם הם לא יתחדשו ויתאימו את עצמם לתהליך שהסטודנטים עוברים, זה פשוט לא יעבוד להם יותר. הם ישעממו את הסטודנטים בשיעור ואלה פשוט יצביעו להם ברגליים. אם המרצים לא ישכילו לחפש להם דרכי לימוד יצירתיות ומדליקות יותר ולא יביאו איתם חדשנות, אני צופה שתפקידם ומעמדם של המרצים בעידן הנוכחי, ישתנה ולא לטובה. הם יוכלו לשמש דוגמה עבור הסטודנטים, לתרגל איתם את החומר, להיות מלווים - אבל לא מעבר לזה. ככלל, וכמו שזה נראה כרגע, שיטת הלימוד מרחוק תתפוס יותר ותלך ותתרחב, מה שיוריד אולי יותר את התפקיד שלהם. זאת מאחר שבחלק גדול מהמקרים אין סנכרון בין הפעילות של התלמיד לזו של המורה וברוב הגדול של המקרים הלמידה מרחוק דורשת מהסטודנט עבודה עצמאית ואחריות רבה יותר, מאשר הלמידה החזותית מול המורה".

"אני צופה שיהיו להם מדי פעם עיכובים בלימודים".

"הן בגלל המצב הבריאותי שנכפה על כולנו - בגלל נגיף הקורונה, והן בשל המצב הביטחוני, שישרור השנה במדינה. הבשורה הטובה היא, שלצד כל זה, זאת עומדת להיות שנה מאוד מעניינת לציבור הסטודנטים והמרצים, בגלל ההשקעות של הממשלה. מערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה ייהנו יותר מתקציבים שיוזרמו אליהם על־ידי המדינה, ותהיה להם אפשרות להתרחב ולהכניס תחומי לימוד חדשים שלא התאפשרו בעבר. אני גם רואה שייעשו יותר שיתופי פעולה עם סטודנטים במדינות שמעבר לים, והקשר בינם לבין סטודנטים ממדינות ערב יתרחב".

- למה הכוונה? איך זה אמור לקרות?

"שני הצדדים: מדינת ישראל וחלק מהמדינות הערביות יאפשרו לסטודנטים להיפגש, לדבר, לעבוד יותר בצוותים, להעביר חילופי מידע ולחוות דעה זה על זה.

בשורה התחתונה, האפשרויות של הסטודנטים בעתיד הקרוב להתקדם - הן אין סופיות. אין לי ספק שהם יקצרו יותר הצלחות, יכולות הפיתוח שלהם יהיו רבות והמחקרים האקדמיים שלהם יניבו תוצאות יפות וטובות".

האם התהליך שעוברים הסטודנטים העכשווים יתקל בהתנגדות של המערכת המסורתית והמקובעת שמנהלת את המוסדות להשכלה גבוהה, ובמידה וכן, האם בסופו של המסע האקדמי שלהם, יוכלו הסטודנטים העכשווים להשתלב יותר בהנהגה ובמוסדות המדינה? למירי פלד אין ספקות. "ברור לי שבתקופה הבאה, הדור הצעיר הוא זה שינהל ויוביל את המדינה ויעשה את זה בראייה שונה מזו של המבוגרים. אמביציית הדור הצעיר, הנמרץ והאנאליטי, מביאה אותו לפתח תחומי חיים חדשים, ויש לו צורך גדול להפוך את הגיהנום לגן עדן. כלומר לשנות במאה שמונים מעלות כל דבר אשר אינו מתאים לרוח התקופה. הוא יבטל דברים קיימים ויקבע תנאים וכללים חדשים".

"כל ההצלחות הבאות בנושאי רפואה, רובוטיקה וחדשנות - יקבלו תפנית מאוד חשובה על־ידי הצעירים שיש להם סימני הצלחה ברורים וגדולים. הדרך המיוחדת של הדור הצעיר שהוא יצרי, יצירתי ומלא השראה - תעביר לנו את הקשר הפנימי בין המחשבה לבין היקום. יש להם את היכולת לחבר בין דמיון למציאות והם יהיו אחראים לבריאתו של עולם חדש. הוא רוצה לתור אחרי חיים וציביליזציות חדשות ולהעז וללכת למקומות שבהם לא דרכה כף רגלו של אדם".