רשות המסים ניהלו לא מעט תיקים נגד מפורסמים, ואת חלקם אפילו הכניסו מאחורי סורגים, אבל נראה שבמשרדי פקיד שומה תל־אביב לא ישכחו כל כך מהר את היום שבו נפגשו פנים אל פנים עם בר רפאלי. "בר באה מאוד מוכנה לחקירה, מאוד מתוחכמת. היה ניכר שהיא קיבלה ייעוץ משפטי וככה גם נראו התשובות שלה, שהסתכמו בעיקר ב'לא יודעת', או 'לא זוכרת'", נזכר אדם שנכח בחדר. "אבל אז שלפו לה ראיון נשכח מ'אולפן שישי' שבו היא נשאלה, בעודה עומדת על המרפסת במגדלי 'יו', האם היא יודעת מה נעשה בכסף שלה או שאמא שלה מנהלת עבורה את הכספים, והיא ענתה: 'בוודאי שהכול נעשה על דעתי, אני יודעת הכול', וכך, בגלל המשפט הזה, היא קשרה את עצמה למה שיתברר כעבירה. מכאן והלאה", אומר אותו אדם, "החקירה התקדמה אחרת".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
השימוש במידע מכלי התקשורת ומהמדיה החברתית לצורך חקירות המס של הסלבס אינו חדש במס הכנסה, אבל הוא בהחלט צבר תאוצה. פרשת רפאלי תפסה הרבה כותרות כיוון שמדובר בדוגמנית־על סופר־מתוקשרת, שחקירת המס שלה הגיעה לכדי חקירה פלילית, אבל לדברי עו"ד ליה פלוס־דומב, דוקטורנטית ומומחית למשפט פלילי, מדי שנה נחקרים עשרות סלבס שחקירתם לא מגיעה לתקשורת מאחר שאינה מתגבשת לחשדות ממשיים. ומתברר שלעולם הזה, של חקירות מס נגד ידוענים, יש שיטות משלו, צבעוניות לא פחות מאלה שאנחנו פוגשים בסדרות משטרה בטלוויזיה.
רשות המס לא בוחלת באמצעים לבלוש אחר הסלבס, ומתייחסת לחקירות האלה ככלי לאיתור העלמות מס אבל גם ככלי להשגת חשיפה והרתעה, ולכן ממנפת אותן לצורכי פרסום. "מבחינת כסף זה פינאטס", אומר בכיר לשעבר ברשות. "האם רשות המסים בונה על הסלבס שיכסו לה את הגירעון? לא. חסר קבלנים? יהלומנים? אינספור תיקים הכניסו למדינה יותר כסף מבר רפאלי. אבל עושים את זה, כי זה מביא תקשורת ומשדר שאין ענף חסין מבדיקות".
החקירות כוללות בין היתר סריקות שתי וערב של פעילות הסלבס ברשתות החברתיות ושל הופעות שלהם בכלי התקשורת. "יש אנשים במס הכנסה", אומר רואה חשבון ידוע, "שכל תפקידם עלי אדמות זה לקרוא 'העלוקה', 'פנאי פלוס' ולצפות ב'גיא פינס'. הם חורשים אתרי אינטרנט, אינסטגרמים, כל מי שבאור הזרקורים. זה כמו במשטרה - יש להם תוכנית עבודה. 'אנחנו מחפשים תיקים עתירי מס', הם אומרים. כל חוקר מקבל עשר דוגמניות או עשרה זמרים, או גם וגם. חלק מההתמחות שהחוקרים עוברים בקורס היא איך לעבוד עם פייסבוק ואינסטגרם. הם צריכים לשלוט בידע - המסיבות, המסעדות והברים הכי חמים בתל־אביב, מי שף סלב ומי סתם מבשל, מי מגיש תוכנית בוקר בתשלום".
לדברי עו"ד פלוס־דומב, חוקרי מס הכנסה אימצו שיטות שהיו נהוגות במשטרה כלפי עבריינים בתחום הפלילי, הכחול - כמו איכונים והאזנות סתר, מעקבים אחר מעברי גבול ובדיקות של כניסות ויציאות לחו"ל ועוד - והעבירו אותן לצווארון הלבן. "תשכחי מהחוקר עם העניבה והתיק השחור של מס הכנסה", היא אומרת. "היום שולחים חוקרת לגינה עם ספר ביד, היא מתיישבת ליד הפיליפינית שמטפלת בילדי המשפחה שעל הכוונת, ומתחילה שיחה. הפיליפינית מספרת בתום לב שעכשיו הם קנו רכב או דירה, ועשו אירוע, וכל שבת הם מארחים, ואז המעסיקים שלה נקראים לחקירה ושואלים אותם: 'אתם טוענים לרמת חיים של 50 אלף שקל בחודש, אבל חיים ב־150 אלף, אז איך?'. הסלבס, שלא מתורגלים בחקירות, עמידים פחות, וזה משחק לטובת הפרקליטות ומס הכנסה. מביאים אותם לחדרי החקירות כשהם מפוחדים, מראים תמונות שצולמו בחושך. ההוא תופס את הראש, אומר: 'מאיפה באו לי אלו, ומי יודע מה עוד יש להם עליי'. מטילים עיקולים על בתים, רכבים וחשבונות בנק, או שמגיעים לבתים עם משאיות ומעמיסים חפצים יקרי ערך לחילוט. והסלב מוצא עצמו עם כרטיס אשראי שלא מוציא 100 שקל ואשתו לא יכולה למלא דלק. ואז הוא נלחץ, מגיע למשרדי הרשות ואומר: 'תניחו לי, איפה חותמים?'".
וכך, פרשת רפאלי עדיין רחוקה מסיום, ובוודאי מקביעת תאריך כניסה לכלא של האם ציפי רפאלי, שכן אמנם היו הסכמות בין המשפחה לפרקליטות, אבל הן עדיין לא אושרו בבית המשפט. אולם לדברי עורך דין בכיר, המייצג סלבריטאים ומייעץ להם בענייני מס, הפרשה כבר הספיקה להשפיע על התנהגות הסלבריטאים בכל הנוגע לענייני מס. "המקרה של ציפי ובר היה עבור רבים מהמפורסמים קו פרשת המים ודגל אדום להתנהלות שלהם, והמוסכמות בהחלט השתנו לעומת מה שהיה לפני הפרשה הזו", הוא אומר. "היום הרבה מהם באים מיוזמתם לשלם מס על מתנות שקיבלו. אומרים: למה לי להסתכן? קניתי פנטהאוז ב־12 מיליון וקיבלתי הנחה של שלושה מיליון. בוא נשלם ונישן טוב בלילה".
תקנות המס, עוד מימי המנדט, קובעות שכל עבודה חייבת במס, אלא שהמשמעות של "עבודה" השתנתה מאוד בעולם החדש שבו אנחנו חיים. כשאומרים עבודה חושבים על ישיבה במשרד, אבל במציאות החדשה גם להצטלם, להעלות לרשת ולקבל לייקים ועוקבים זו הכנסה החייבת במס. וגם כשמצטלמים עם המנתח אחרי ניתוח פלסטי ומקבלים בתמורה הנחה משמעותית, צריך לשלם מס על ההנחה־מתנה הזאת. "רשות המסים הפנימה שמדובר בתעשייה שמגלגלת מיליונים, ושגם היא רוצה ליהנות מזה, וחישבה מסלול מחדש", אומרת עו"ד ליה פלוס־דומב.
בראש הפירמידה שאחראית לחקירות המס עומד סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים, שיושב בירושלים וכפוף לנציב מס הכנסה. היום זהו רו"ח רון חכם, שחולש על חמישה משרדי שומה לחקירות: חיפה והצפון, ירושלים והדרום, תל־אביב, מרכז (פתח־תקווה, רחובות וראשל"צ) ו"יהלום", שהוא כמו היחידה הארצית לחקירות הונאה 433, אבל של מס הכנסה. כל אחד מהם מפעיל יחידת מודיעין שחוקרת את הנתונים שמגיעים אליה ומצליבה אותם עם נתונים חסויים שיש רק במחשבי המס. "מדובר ביחידות מסווגות ברמת השב"כ, שלא כל אחד יכול להתקבל אליהן", מתאר עובד רשות המסים לשעבר. "בעיקרון מחפשים אנשים עם אוריינטציה למחשבים, בוגרי תואר ראשון במשפטים ורק אחר כך רואי חשבון, כי איסוף המודיעין הוא משפטי, ורק אז מגיע הניתוח החשבונאי. פרטים פיקנטיים ככל שיהיו צריכים להיתרגם לשפה בנקאית ולסעיפים משפטיים. מה גיא פינס מדווח זה קצה חוט יפה, אבל מפה ועד גביית קנס, כופר או מאסר - הדרך ארוכה".
רוב תיקי הסלבס במס הכנסה לא נחקרים במישור הפלילי, אלא האזרחי. "הנחת העבודה היא מקילה", אומר עורך דין לענייני מיסוי, "כלומר, מניחים שיש סכסוך על גובה המס, נגיד הרווחת יותר ושילמת פחות. הליך אזרחי מתנהל נגד מישהו שדיווח אמת, ונגיד חשב שעל חלק מההכנסות לא היה צריך לשלם. למשל, אם הרווחתי בחו"ל, או על לייקים שקיבלתי בפייסבוק. מתי זה עובר למישור הפלילי? למשל בר רפאלי, שטענה בארץ שהיא שילמה מס בארה"ב, ובארה"ב טענה שהיא משלמת מס בישראל. זה ממש שקר, וככה החקירה הופכת לפלילית. דוגמה נוספת - היא טענה שהיא באה לארץ רק לביקורים, וגילו שהיא כן פועלת בישראל ומספר הימים שלה בחו"ל הוא גבולי. ובקיצור, היא שיקרה ולכן ההליך הופך לפלילי. אם לא שילמת מס בכוונה, גם זה מקרב להליך פלילי. קובי פרץ, למשל, לא דיווח. אם זו הייתה הופעה אחת - ניחא, או אם הוא חשב שהסוכן דיווח, ניתן היה להניח שזה היה נגמר בהליך אזרחי עם הערה במחשב שיבדקו את הדו"חות הבאים שלו. אבל ברגע שרואים היקפים גדולים ושיטתיוּת, שיקול הדעת של רשות המסים הופך להיות יותר קשיח".
איך מבוצעות חקירות המס נגד הסלבס? אחד האמצעים הוא להירשם כעוקבים או כחברים של הסלב ולשאוב מידע על פעילותו. לפעמים המידע רץ חופשי ברשתות או בתקשורת. "כשמדור רכילות מצלם את השף אסף גרניט נוהג על מזראטי במיליון וחצי שקל, זה ישר מביא עליו את העין של מס הכנסה", אומר רואה החשבון שאיתו שוחחנו ומוסיף: "יש להם יחידה כלכלית שיודעת לחשב עד רמה של כמה כוסיות ויסקי יש בבקבוק. ואז אתה מגיע לבעלים של הבר הכי חם בתל־אביב, שרק סלבס מגיעים אליו, ואומר לו: 'קנית עשרה בקבוקים, זה אומר שהיית צריך למכור 500־600 כוסיות, איפה הקבלות'. החוקרים ירצו לראות את ה'בון' (ההזמנות של הלקוחות - א"א), ולאו דווקא את החשבון בקופה, כדי לגלות מה וכמה קיבלו במתנה. אם למשל הוא רושם בקופה יותר מדי סעיף 'כללי' בחשבוניות, כלומר לא פריט ספציפי שאפשר לתמחר בתפריט, ייפלו עליו. ישאלו מה זה, כי הוא צריך הרי גם לחיות ממשהו. בטח לא מפתיחת שולחנות לפליטי 'הישרדות' ו'חתונמי' (חתונה ממבט ראשון – א"א)".
"לתפקידים האלו", מוסיף אותו מקור, "לא לוקחים אנשים צעירים מדי, כדי שלא יתפתו. אם אני בן 24 שרואה דוגמנית או כדורגלן צמרת פנים מול פנים לראשונה בחיי, זה יכול לסובב לי את הראש. צריך בשלות רגשית כדי לעסוק בחקירות כאלו בלי להתרגש. האנשים האלו גם לא יספרו באיזו יחידה הם עובדים, כי זה שורף אותם בציבור. אני זוכר שכאשר פרשת בר רפאלי עלתה לכותרת שאלו את החוקרים: 'התרגשתם לחקור את בר רפאלי?' ולא הבינו שכנראה הם כבר ראו אותה בפעולה. לא מן הנמנע שישבו לידה באיזה בר או מסעדה, לבדוק ולתעד אם היא מקבלת דברים בחינם או לא. ליחידה יש תקציב 'יציאות'. בגדול, כמה שצריך, אבל בלי להגזים. אבל אם צריך לתעד אוליגרך מעלים מסים, לא יגידו לחוקר: 'אל תלך, אין לנו כסף למסעדה הזו'".
תפקיד החוקרים - שאותו מבצעות כמובן גם נשים חוקרות - כולל לא רק הליכה למסעדות יוקרה וצפייה בתוכנית של גיא פינס, אלא גם בהייה מדוקדקת בתמונות של דוגמניות ודוגמנים ומובילי רשתות חברתיות. "כשאתה עוקב אחרי דוגמנית", מספר חוקר לשעבר, "אתה בוחן כל פרט בלבוש. אתה צריך להבין במותגים, לדעת מה מזויף ומה לא, מי זה לואי ויטון, מי זה דולצ'ה וגבאנה וכמה עולה תיק שלהם. אני זוכר שהייתה תקופה שהתלבשו על הכנסות של מנתחים פלסטיים, ובדקו לדוגמניות כמה עלו להן הציצים, וזה לא היה כזה פשוט. הן היו מצטלמות עם המנתח, והיה צריך לבדוק אם ניתנה להן הנחה תמורת הפרסום, ולשם כך צריך להבין את ההבדל הכספי בין הרמה, הגדלה, סוגי שתלים וכו'. אם היה על זה אייטם גם בגיא פינס, גם ב־ynet וגם בפנאי פלוס, אפשר להניח שיש פה יד מכוונת, שיש אינטרס פרסומי - ולכן כסף מעורב, תמורה כלשהי. קחי כדוגמה את אירוע ההשקה שאירוקה עשתה לאחרונה, שבו הזמינו את יוצאי 'חתונמי' וחילקו להם משקפיים".
די נו, משקפיים באלף שקלים? זה כסף? זו מתנה?
"קודם כל, אלה משקפיים של דיוויד בקהאם, אז זה לא אלף שקלים, אבל בואי נזרום: אם ביום ראשון פליטת 'חתונמי' קיבלה משקפיים באלף שקלים, למחרת היא הייתה בפתיחת מסעדה נחשבת עם כל החבר'ה ופתחו שולחן של 10,000 שקלים בלי לשלם, או לשלם מינימלית, בשלישי היא הייתה בהשקת הקולקציה של לואי ויטון ופתאום את רואה שהיא ממליצה באינסטגרם על בגד ים שנמכר ב־500 שקלים, אתה מבין שיש פה צבר של מקרים, ושזו כבר עבודה. הרי אי־אפשר שהאנשים האלו יהיו בהשקות כל היום, הם צריכים להתפרנס ממשהו. והנה ראשיתה של חקירה. אל תזלזלי במתנות האלו", הוא מרצין. "שתביני שבר רפאלי קיבלה בגדים ומכרה אותם ב־200 אלף שקל, וזה נכנס לכתב האישום. כל האנשים שחגגו במסיבות סוף הקורונה ככל הנראה נמצאים כרגע על הכוונת של רשויות המס. הצילומים, הסטוריז, האינסטגרם, הכל נמצא כרגע בפענוח. מסתכלים מי היה, באיזו מסיבה, האם יום אחרי יום, אולי הוא הופיע שם, אולי קיבל תמורה על ההשתתפות?"
בילוש דומה, אומר אותו חוקר לשעבר, קורה גם בתעשיית המוזיקה. "אם אתה מדווח שקיסריה סולד־אאוט, ובמשרד אומרים שכל כרטיס זה 500 שקל, במס הכנסה עושים את החשבון. ואז כשבאים ובודקים את החשבון מתחילים לשמוע: 'לא, 2,000 איש הזמנתי באוונטה כדי שייראה מלא', ומתחילים ויכוחים, כי גיא פינס אמר שאתה סולד־אאוט וגם 'העלוקה' כתב, וכאן מתחילים להיכנס לקרביים ולך תוכיח".
ויש את המקרים ההפוכים - של סכומים שרצים בתקשורת, נבדקים ומתגלים לבסוף כמנופחים, אבל הם מסבכים את חיי הסלבס לא פחות. "כשגיא פינס אומר בתוכנית: 'על פי הערכות בתעשייה, הדוגמנית הזו והזו קיבלה 200 אלף שקל על קמפיין או השקה', זה ישר מכניס את מס הכנסה לכוננות. ואז לפעמים בודקים ומגלים ש־200 אלף זה היה לצורכי גיא פינס, ובמציאות זה היה 20 אלף. זה קורה מלא, כדי לנפח את ערך הדוגמנית בשוק, לעשות אותה נחשבת יותר, וזה משרת גם את המפרסם, שרוצה שיידעו שהוא שופך יותר כסף ממה שבאמת, כי זה עושה אותו נדיב. אבל ברוב המקרים זה רק מסבך את העניינים, כי כולם נכנסים להליך חקירתי. מילא הפרזנטור שמרוויח יפה, אבל גם המאפרת, הצלם והקייטרינג, וככה על הדרך מגלים מי עושה חלטורות ולא משלם מס. ככה מסתבכים".
עו"ד ליה פלוס־דומב אומרת ששיטה נוספת היא ללכת הפוך: לא למפורסמים, אלא לנותני השירותים שלהם - לקוסמטיקאית, לספר. "מבקשים לראות את החשבונית, כמה שילמו. אם יש זמר שכל שני וחמישי נמצא במלון אחר, הולכים למלון ובודקים כמה ימים שהה, כמה שילם ואיך זה ביחס לאורחים אחרים. רכב חדש ומנקר עיניים? הולכים לסוכנות הרכב, רוצים לראות כמה הטבה אותו מפורסם קיבל יחסית לאחרים. יבקשו מהמוכר להסביר, כי מבחינתם זה יכול להיחשב רווח שהסלב הסתיר".
החוקר לשעבר מספר: "יצא לי להגיע למסעדה שהבעלים שלה היה סלב ונחשד בהעלמת מס. כשצילמנו ותיעדנו בסתר, הכול נראה בסדר. הוא נראה מתקתק בקופה את ההכנסות. אבל המכשירים המיוחדים שלנו, שאיתם התחברנו לקופה, גילו שבסוף הלילה הוא שיחק בחיבורים. הוא ניתק את הכבל שמעביר את כל העסקאות מהקופה למחשב של הנהלת החשבונות, וכך הצליח לא להעביר חלק מהנתונים. מה שלא עבר זה התשלומים במזומנים. כי על כרטיסי האשראי יש מעקב. וזה הרבה כסף, ולא על יום או יומיים. זה לא הגיע לציבור, ולדעתי הוא גמר בכופר איתנו".
אבל הבילוש לא נגמר כמובן במעקב באינטרנט ובאמצעי התקשורת. חוקר אחר לשעבר מספר: "היום יש לחוקרים מצלמות על כובעים, בתוך עטים ובמכשירים סמויים. הם יכולים לבוא ולהיטמע בסביבת הסלבס, כי הסלבס חשדנים מאוד, הם לא אוהבים שמצלמים אותם במקומות שהם לא הזמינו צלם אליהם. לא כל סלב רוצה שיידעו איפה הוא אכל באופן פרטי". עורך דין נוסף המתמחה בעבירות מס אמר לנו: "רוב הסלבס נופלים דווקא על הקוֹק והמאהבת. אלה דברים שעולים במעקבים, והחוקרים ממנפים את זה. אומרים לאדם: 'לא מעניין אותנו האורגיות, בוא תגיד את האמת על זה ועל זה, ואל תיתן לנו להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת'. והוא יגיד הכול, רק שלא יהיה רשום לו בשום מקום 'קוק' ו'מאהבת'".
אני שואלת את החוקר לשעבר אם המלשינון עוד עובד. "בוודאי", הוא אומר. "כל מי שנדפק מסלב, לא מהסס ומלשין. נגיד אני סוגר איתו הופעה של שעה ב־100 אלף שקל במזומן, העברתי לו, והוא נותן רק 40 דקות, אז אני מלשין שהוא עובד בשחור. על חלק מהזמרים, ככה זה הגיע אלינו, למרות שהרבה פעמים זה בכלל לא האמן, אלא האמרגן. אבל רשות המסים רואה את האמן כאובייקט. באים לשניהם, עושים עימותים, ואם אתה לא יודע במדויק, בסוף אתה מאשים את שניהם. לפעמים יש שכן שמאוד מפריעה לו ההתקהלות ליד הבית, אז הוא מתחיל להציק. מתקשר אלינו ואומר: 'אני רואה את הזמרת הזו על הרכב הזה ועל עוד רכב', ואז אנחנו בודקים ורואים שהרכבים בכלל לא על שמה. זה מעורר חשד. סכסוכים מתוקשרים זה לחם בשביל מס הכנסה. אייל גולן ובני פרץ, למשל. זה מביא את רשות המסים לבדוק. היום מזמנים אנשים לחקירה כשברשות כבר יש מידע. רוב הסיכויים שלא יקראו לאדם לחקירה אלא אם כבר אספו עליו מידע".
אז מה עושים? איך נמנעים מהלשנות?
"דבר ראשון", הוא מחייך, "תעמוד במילה שלך. התחייבת לסרטון או להופעה של שעה? תן הופעה של שעה וחמש דקות. התחייבת לשווק מקום בחו"ל לטובת חברת תיירות? צלם המון לסטורי. דבר שני, תגור רחוק מאנשים, שלא יראו מה יש לך ומה אין. דבר שלישי, אם אתה מתחתן או עושה אירוע, שים לב מי האורחים. במצב כזה אני מתחזה לאורח מאחד הצדדים - מעולם לא נשאלתי מאיזה צד אתה".
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', מומחה במסים, ייצג את בר רפאלי בישורת האחרונה בבית המשפט העליון, וכן את סמי ויולי עופר ובכירים נוספים במשק. "לאורך השנים תמיד יש עידן ואופנתו", הוא אומר, "פלחי שוק שרשויות החקירה פתאום בודקות ומקשיחות לגביהם עמדות, למען יראו וייראו. עכשיו, למשל, אנחנו בעידן הסלבריטאים מהסוג המסוים של הרשתות החברתיות. בעידנים אחרים בדקו טייקונים, ראשי ערים, עורכי דין, כי הייתה תקופה שגילו שהם מקבלים סכומים גבוהים במזומן בלי לדווח. הייתה גם תקופה שניסו להתלבש על ארגוני פשע. ולכן אני אומר: 'תיכנסו לפרופורציות. גם אופנה זו תחלוף, מה גם שאני חייב להודות שאיני פוסל את רעיון הביקורת והפיקוח של רשויות החקירה - זה תפקידם. אי־אפשר לומר שאין בזה רציונל מקצועי. רק צריך לעשות את זה באופן נכון ולא לנצל לרעה את שררתם".
למה אתה מתכוון?
"באופן טבעי, כשמדובר בידוען שחרד מאוד לתדמיתו בציבור, מנצלים את הסיטואציה, כדי לרמוז לנחקר ש'מוטב שאנחנו נגמור בהודאה בהסכמה או בהסדר נדיב כבר כעת, במקום שתראה את תמונתך מתנוססת בעיתון, או מובל להארכת מעצר באזיקים כשכל הצלמים יעוטו עליך'. העובדה שרשויות החקירה מטפטפות לעיתונאים מידע היא עובדה ידועה: 'תבואו ביום זה בשעה זו'. ואם השעה משתנה הם ממש מעדכנים, הכול כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי באמצעות התקשורת שתעוט על הקורבן. אני מכיר אנשים שאמרו להם שיש פגם בהתנהלותם. אותם נחקרים אמרו לעצמם: אם החוקר אומר, זו כנראה עבירה, ובערבו של יום התברר שזו כלל איננה עבירה, והוא הודה מתוך חולשת הדעת ופיק ברכיים".
מה אתה אומר לי, שלפעמים החוקר לא מכיר את החוק?
"אני אומר לך שלרוב הוא לא מכיר את החוק די צורכו. אחת מנקודות הלחץ על הנחקר היא לבוא אליו ולומר לו: 'בחרת לעצמך את עורך הדין הכי גרוע שאפשר היה לבחור לצורך המקרה. עם עורך דין אחר היינו גומרים מזמן. אבל שלך רק יסבך אותך'. אולי הם חושבים שעורך הדין שלו, שהוא עקשן ותקיף, פחות נוח להם מעורך דין אחר, שהוא רכרוכי. במקרים מסוימים מס הכנסה מזמין אליו לחקירה סלבים אחרים או חברים או בני משפחה, שהם מאנשי שלומו של הנחקר, ואומרים: 'אם אתה רוצה לקפוץ את ידיך ולא להיות פתוח איתנו, אולי נבדוק גם אותך. אולי גם אצלך יש כל מיני פרצות'. וזה הדבר האחרון שאנשים רוצים שיתחולל כלפיהם. ולפעמים כשמנסים לרמוז לו מה מצפים ממנו, הוא לא מדייק וזה מזיק לנחקר, ונותר מיש־מש שאותו לשים החוקרים".
אז מה אתה אומר לאדם שמגיע אליך להתייעצות?
"הדבר הנכון והטריוויאלי ביותר: 'כשייפלו עליך באשמורת בוקר, וכך זה בדרך כלל קורה, תהיה מנומס ותאמר את האמת ואת כל האמת שתישאל לגביה, אבל אין סיבה לענות על שאלות שלא נשאלת עליהן או לנדב מידע'. וכמובן, לא תשמיד חומרים ולא תחביא ולא תתאם עם עדים. אם הוא לפני חקירה אני מסביר איך שואלים, איך הוא יענה - כשהוא נושם עמוק ושותה מים ומקפיד על אופן התשובה. בדרך כלל, הזמן שעומד לרשותי לפני ש'קוטפים' אותו לצורכי חקירה הוא קצר".
עו"ד רובין מסכם: "אני שנים על המגרש הזה, והעולם לא השתנה. סלבס תמיד עניינו את החוקרים, וגם החוקרים עצמם אוהבים את דקות התהילה שניתנות להם. הסלבים נותנים להם את האפשרות להופיע בתקשורת. נוח יותר לפרסם עבירת סלבס, יודעים שבתקשורת לא יתעניינו בעבירת מס של פלוני או אלמוני, ולכן גם מידת ההקשחה בעונש ובחקירה. כדי שלא יחשדו שמא הם מעניקים הנחת סלב. אז זה הפוך על הפוך".
מרשות המסים נמסר כי בחצי השנה האחרונה ערכה יחידת ניהול ספרים ארצית ברשות מבצע מתמשך של אכיפת תשלומי מס על פעילות עסקית ברשת החברתית. במסגרת זו זומנו למשרדי היחידה כ־3,000 איש, ונחשפו הכנסות לא מדווחות בשווי של 10.5 מיליון שקל. לדברי הרשות, הפעילות נמשכת גם כעת.
פורסם לראשונה: 07:40, 10.07.20