אישה סירבה לגט – הבעל קיבל פטור ממזונות

בית הדין הרבני חייב אישה להתגרש בסוף השנה שעברה אך היא לא התייצבה לקבלת גט. הדיינים פסקו שההלכה מאפשרת לתת פטור מהמזונות

עו"ד יוסף גביזון | פסקדיןפורסם: 06.08.20 , 23:01

בית הדין הרבני ירושלים קיבל לאחרונה בקשה של בעל לפטור אותו ממזונות אשתו, מאחר שקיבלה גט אבל מסרבת להתגרש. בית הדין קבע כי כשאישה חויבה בגט בשל טענת "מאיסה עלי" של הבעל, ההלכה מאפשרת לפטור אותו ממזונותיה בלי חשש שיופר חרם דרבנו גרשום, שלפיו אין לגרש אישה בעל כורחה.

בנובמבר 2019 חויבה האישה לקבל גט. היא הוזמנה לקבל גט שליחות מבעלה אך סירבה לקבל אותו ותבעה פיצויי גירושין בסך שני מיליון שקל.

לבני הזוג יש דירה בחו"ל ששוויה כ-300 אלף דולר. הבעל הסכים להעביר את חלקו בדירה לאישה תמורת ויתור על תביעותיה הכספיות כולל תשלום הכתובה שעומדת על 52 אלף שקל. כל התביעות הכספיות של האישה בבית הדין נדחו ואף ערעור שהגישה נדחה.

(צילום: Shutterstock)

לנוכח סירוב האישה לקבל גט, ביקש הבעל לפטור אותו ממזונותיה החל מיום הפרידה, והדיינים הרב שלמה תם, הרב מנחם האגר והרב גדעון שריון קיבלו את הבקשה.

הרב תם הבהיר כי חלק מהפוסקים בהלכה העלו את החשש שמניעת מזונות מאישה תביא למצב של כפיית גט האסור לפי חרם רבינו גרשום. על פי חרם דרבנו גרשום, אין לגרש אישה בעל כורחה. ואולם, לדברי הדיין, אין מקום לחשש זה כיום כיוון שרוב הנשים עובדות וגם אם אינן עובדות יכולות למצוא מקום פרנסה, כך שאין חשש שמניעת המזונות תביא לכדי כפיית גט.

הוא הוסיף כי בכל מקרה על פי ההלכה כשתביעת הגירושין מוגשת בטענת "מאיסה עלי" מצד הבעל, הוא פטור ממזונות אשתו. במקרה זה, בית הדין קיבל את תביעת הבעל לחיוב האישה בגט בטענת "מאיסה עלי" ובנסיבות אלה הוא פטור ממזונותיה.

הרב מנחם האגר הוסיף כי לדעת השולחן ערוך הבעל אינו פטור מחובת המזונות אלא אם בית הדין קבע על האישה כפיית גט ממש, והפקיעו ממנה תקנת רבינו גרשום. אבל כשאין כפיית גט, אף שאינו חייב בעונתה מחמת מאיסותה בעיניו, עדיין הבעל חייב במזונותיה. ואולם, מדברי רבים מהפוסקים האחרים עולה שגם כשבית הדין קבע חיוב גט, די בכך כדי להפקיע מהאישה את זכותה למזונות ושאר דיני האישות.

כלומר, לאחר שבית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל את הגט מיד הבעל והיא מסרבת, רשאי הבעל להימנע מלספק לה את מזונותיה, וכל תנאי וחיובי האישות בטלים לגביה לגמרי. זאת על פי דברי "הישועות יעקב", שכאשר הבעל בא בטענה מבוררת מפני מה הוא מואס באשתו, רשאי הוא על ידי טענתו זו למנוע ממנה את מזונותיה, וכל שכן בחיוב גט.

הנימוק העיקרי לפטור המזונות הוא משום שעיכוב הגירושין הוא מצד האישה שלא כדין. לדבריו, הדברים אמורים שיתר שאת כאשר המדובר הוא בבני זוג ספרדים, מקהילות שכלל לא קיבלו עליהם את תקנת רבינו גרשום שלא לגרש אישה בעל כורחה. בנסיבות אלה קבעו הדיינים שהבעל פטור ממזונות האישה החל ממועד חיוב הגט.