עגבניות יום אחרי שנקטפו", "פירות היישר מהעץ", "ללא ציפוי דונג", "אורגניים" ו"סחורה באיכות יצוא": אלה הכינויים שמלבים את התשוקה של הישראלים לפירות ולירקות טריים. התאווה הזאת גדלה בשנים האחרונות כל כך, עד שלפי ההערכה יש אלפי חקלאים שמוכרים ישירות לצרכנים שמשתוקקים לסחורה חקלאית טרייה.
כתבות נוספות למנויים:
כשהטרנד הזה תפס תאוצה, לפני כחמש שנים, החקלאים מכרו ישירות לצרכן בעיקר בחצר המשק שלהם ובשוקי איכרים. היום הנישה התופחת הזאת עברה בעיקר לאתרי אינטרנט מתווכים, אבל צרכנים משיגים פירות וירקות "ישירות מהחקלאי" גם באמצעות קבוצות פייסבוק שמודיעות על חלוקה של סחורה, קבוצות ווטסאפ שבראשן עומדות נשים שמארגנות מכירה שכונתית מדי שבוע, כשהמתווכים הם אנשים פרטיים חובבי פירות וירקות, שהפכו למיני סיטונאים ומוכרים לחברים שלהם מנגו, אבוקדו וליצ'י שהם קנו מחקלאים.
5 צפייה בגלריה
טרנד שתפס תאוצה בארץ. שוק מכירות אונליין של פירות וירקות - מהיצרן לצרכן
(צילום: Shutterstock)
כך למשל, כשאתר האינטרנט המכירתי "שוקבוק" הוקם ב-2016, כאתר שמאפשר לחקלאים להציג סחורה ולשווק אותה לצרכנים, הוא שירת 12 חקלאים בלבד. זה הספיק אז. כיום הוא משרת 450 חקלאים. בתחילת משבר הקורונה היתה עלייה של 40% במכירות באתר, מחשש לסגר, זה התמתן אבל לא פסק. העלייה בהזמנות נמשכת. יש בו כ-12 אלף קונים מדי חודש, שמוציאים בו החל מ-150 שקל לקנייה שבועית.
זה לא רק שצרכנים מרגישים נוח יותר בקנייה אונליין בגלל המגפה. הם בעיקר אוהבים לקנות סחורה שחקלאים משווקים ולא רשת סופרמרקט שמוכרת סחורה פחות טובה, וסיכוי טוב שבילתה זמן רב במקררי המשווק.
"הייתי בעבר מנכ"ל של חברת יצוא", מספר אייל יעקובי מבעלי "שוקבוק". "חקלאים לא רצו לעבוד אז עם השוק הישראלי, ואליו זרקו את 'הבררה'. אמרו: 'את השאריות נזרוק לשוק המקומי ונקבל עליהן כמה אגורות'. היום המגמה התהפכה. לצרכן הישראלי הרבה יותר אכפת מאיכות, הוא מודע לנושא חומרי ההדברה. הוא רוצה להכיר את החקלאי. לקבל מוצר מזוהה. ב'שוקבוק', לקוחות יוכלו בקרוב לבחור עגבניות מחקלאים ספציפיים שכולם ימכרו עגבנייה מזוהה ויתחרו ביניהם על המחיר והאיכות".
דודו מיכאלי הוא חקלאי מקיבוץ זיקים שבעוטף עזה, שעבר השנה למכור ישירות לצרכנים דרך אופרציה אינטרנטית. "המשק שלנו עבר משבר בפברואר", הוא מספר על הקמת אתר האינטרנט שלו. "הייתה הצפת מאגר מים של מקורות. כשהתחלנו לשקם את המשק, פנו אלינו אנשים וביקשו שנביא להם סחורה הביתה. בדיוק החל משבר הקורונה, זה היה לפני פסח ואמרנו שננסה למכור באזור אשקלון ואשדוד.
"התחלנו את המכירה בהתחלה דרך הודעות וואטסאפ. אירגנו לאנשים סלי ירקות ומשלוח עד הבית, וראינו שזה ממש תופס. אז הקמנו מערך שלם: אתר אינטרנט ושירות לקוחות ושליחים ומלקטים, והקמנו מקרר לטובת העניין והרחבנו את מגוון הספקים שאנחנו עובדים איתם וככה התפתחנו והעסק גדל, כולל שירות לחברות גדולות. אנחנו שולחים תוך 48 שעות, מחיפה עד לבאר-שבע כולל יו"ש וירושלים. אנחנו מגדלים רק אורגני, אבל מוכרים באתר גם פריטים לא אורגניים".
איך המחירים אצלכם?
"יחסית למוצרים האורגניים בשאר החנויות - אנחנו זולים מאוד, אנחנו מרוויחים ומוכרים בזול במיוחד עשבי תיבול טריים שנמכרים ברשתות ב-8-7 שקלים ואצלנו - בחצי מחיר. בתוצרת הקונבנציונלית אנחנו יקרים יותר ב-20% ו-30%, למעט פטרוזיליה, כוסברה ושמיר, אותם אנחנו מוכרים ב-4.90 שקלים כמעט כל השנה".
אתה מכיר הרבה חקלאים שעברו למכירה ישירה?
"אני מכיר לפחות ארבעה. כשאתה בידיים של רשתות גדולות הן מועכות אותך. בנוסף, יש ביקוש גדול לקנייה מחקלאים, אבל זה להקים מערך. אנחנו חקלאים גדולים עם 420 דונם ו-100 עובדים, חקלאי קטן לא יכול להקים מערך כזה".
5 צפייה בגלריה
דודו מיכאלי ממשק מיכאלי. ''אנחנו מערך ענק של חקלאים, חקלאי קטן לא יכול להקים מערך כזה''
(צילום: ספיר חסן)
יש לא מעט אתרי אינטרנט מכירתיים שהחלו לפעול השנה בצל הקורונה ואולי אף בזכותה. אלמוג שטרית, איש שיווק אונליין של "שולינקה", אתר אינטרנט מכירתי שהקימה החברה החקלאית סגלוביץ בע"מ, מספר שהאתר שלהם הוקם במרץ, עם תחילת המשבר.
"אנחנו יושבים בכפר ברוך. לחברה יש מרכז לוגיסטי של פירות וירקות. האבא של הבעלים היה חקלאי. כיום אנחנו מוכרים תוצרת של 160 חקלאים בעמק יזרעאל ובצפון. הכל מתוצרת מקומית ישראלית, למעט מקרים מיוחדים. אם יש יבוא - מודיעים לצרכנים שיש יבוא. אנחנו שולחים לרוב חלקי הארץ - מנהריה עד לגדרה ומזרח ירושלים, בתקווה להתרחב".
למה שצרכן יקנה אצלכם ולא בסופר?
"אנחנו גמישים יותר ונגישים יותר ויש הבדלי איכות. יש עלות למשלוח: 16 שקל, אבל מעל 150 שקל המשלוח חינם. אנחנו מחליפים אבטיח אם יש בעיית איכות, השירות שלנו טוב יותר משל הרשתות".
למה בעצם למכור אונליין ולא לרשתות?
"לפני כן שיווקנו לתאגידים. יש עכשיו יותר ביקוש לכל נושא האונליין. התיווך מול הרשתות יותר קשוח".
הטרנד של מכירה ישירה לצרכנים נולד באמצע העשור הקודם, אז חקלאים ממושבים הכריזו שהם מוכרים בעצם את הגידולים שלהם ולא נעזרים בסיטונאים הגדולים וברשתות הסופרמרקטים. החקלאים קראו לצרכנים לקנות מהם ישירות, בחצר המשק שלהם, כאקט מחאתי נגד רשתות השיווק שהיו אז שליטות כל-יכולות בתחום וגילחו את רווחי החקלאים.
קודם לכן החקלאים עסקו ביצוא ושם מצאו מקור רווח, אבל חברת "אגרקסקו" הגדולה נפלה ורשתות שיווק כמו רמי לוי התחזקו ולא חסו על החקלאים. אלה החלו פותחים את שערי המשק, ונוצר פקק של צרכנים שהגיעו למושב כדי לקנות ולעיתים לגלות שלא תמיד מדובר בסחורה זולה.
דחיפה נוספת לתופעה הזאת נתנו הצרכנים עצמם כשהחלו לחפש באותה תקופה פירות וירקות טובים יותר, אחרי שהשווקים איבדו מכוחם והירקניות נתפסו יקרות ולא מספיק איכותיות. מי שטעם מנגו ישירות מהעץ, משמשים עם טעם של פעם, תירס היישר מהשדה, עגבניות שרי מתפצחות בפה ומתוקות - לא יכול יהיה לחזור לסחורה שנמכרת בסופר.
במקביל, צמח הטרנד האורגני, החקלאים עברו לגידולים הידרופוניים ולא מרוססים, ישראלים רבים הפכו לטבעונים ולעיתים לפירותנים והחלו גם לגדל בעצמם שתילי ירקות בבית. הם החלו לקנות גם תירס לבן, דלעת יפנית, בטטה סגולה, אוכמניות ופטל ולא רק עגבניות ומלפפונים.
הרשתות, שבאותה תקופה ניצחו את השווקים הפתוחים במחירים אך לא באיכות, הגיבו לחקלאים בהגברת היבוא. שופרסל הייתה הראשונה שהחלה לייבא תפוחים בכמויות כבירות ומכרה אותם במחירים גבוהים, מה שעורר את החשד שהיא לא עוסקת ביבוא כדי להוריד מחירים לצרכן, אלא כדי ליצור לעצמה ערוץ מכירה רווחי יותר, כשמחלקת הירקות והפירות היא גם ככה מהרווחיות ברשתות. אחר כך, רשתות פיתחו מחלקות אורגניות והחלו למכור ירקות בוטיק כמו מלפפון מיני וברוקומיני.
במקביל, צמחו לא מעט אתרי אינטרנט שעקפו את הרשתות, הירקניות והשווקים ומכרו ישירות לצרכנים, בין היתר, "נוי השדה", "כרמלה", "שוקיט" ואתרים נוספים פרטיים, כמו "תפוחי", "השוקה" ו"השדה" שכאמור - צצים מדי שבוע. אל תטעו, לעיתים קרובות האתרים האלה הם "עוד יד בדרך" ולא כולם קונים ישירות מחקלאים, אלא דווקא מסיטונאים.
הרצון לטריות בקרב צרכנים מסוימים הוא כה עז, עד שעיריית תל-אביב אישרה לחברת ורטיקל להקים בנמל ת"א "חווה ורטיקלית" - מכולה שבה מגדלים תבלינים וחסות, כדי שצרכנים שמגיעים לשוק האיכרים, יקטפו את הסחורה ויקבלו אותה טרייה ביותר, באמת היישר מהקטיף.
גיא אליצור, המנכ"ל, טוען שהמחירים לא גבוהים: "המחירים של החסות, הבזיליקום והכוסברה - לא גבוהים יותר משל רשתות השיווק. חסה סלנובה נמכרת ב-6.90 שקלים למארז, בזיליקום ב-6 שקלים וכוסברה, פטרוזיליה ונענע ב-5 שקלים. יש פה גם אלמנט אקולוגי. זה גידול במצע מנותק, בפרקי זמן קצרים מגידול במשתלות, בלי פגעי מזג אוויר, כל ימי השנה, שצורך 90% פחות מים מחממה או שדה, וכמובן עם תפיסת אדמה קטנה יותר. חווה של 30 מ"ר מגיעה ליבול שמקביל לדונם של שטח פתוח. אפשר לחסוך הרבה אדמה כתוצאה ממעבר לשיטה הזאת".
פורסם לראשונה: 08:51, 12.09.20
