במהלך מגפת הקורונה אנשים ברחבי העולם החליטו להתחבר לאני־העצמי, עבדו על המוטיבציה ועשו מדיטציה. אפשר להניח שריצ'רד ברנסון, גורו העסקים העולמי ובעליה של חברת התעופה הבריטית וירג'ין אטלנטיק, בילה את הזמן בשינון אחת האמרות המפורסמות שלו: "אם לא הצלחת בפעם הראשונה, אין צורך להשתמש במילה כישלון. תרים את עצמך ונסה. נסה שוב". מצויד במנטרה שנלמדת בבתי הספר לעסקים ברחבי העולם, נלחם ברנסון בקריסה המוחלטת של חברת התעופה שלו. כמו שאר חברות התעופה בעולם, וירג'ין אטלנטיק החנתה את מטוסיה בתחילת המגפה ולא הטיסה נוסע אחד במשך שלושה חודשים ארוכים. החברה ביקשה סיוע מממשלת בריטניה וסורבה, עד שחוברה למכונת הנשמה פרטית של מזומנים והשקעות, שהצילה אותה וסיפקה לה אורך נשימה שיאפשר את המשך פעילותה.
- חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה?
מי שאחראי להצלתה של וירג'ין הוא שי ויס, מנכ"ל החברה. ויס, איש כספים, ניצל את ניסיונו הרחב בגיוס כספים ומשקיעים ובקיצוצים חדים, והפך את וירג'ין לחברה רזה יותר. הוא גייס סכום אסטרונומי של 1.2 מיליארד ליש"ט, מתוכם 200 מיליון הון אישי של ברנסון, שנאלץ למכור מניות בחברת תיירות החלל וירג'ין גלקטיק, בייבי אחרת שלו. החברה ביצעה מהלך נרחב של צמצום הוצאות בסכום של 335 מיליון ליש"ט, וצימצמה את צי המטוסים על ידי דחיית קבלת מטוסים חדשים. היא יצאה משדה התעופה גטוויק בלונדון ועברה להתמקד בטיסות היוצאות מהיתרו וממנצ'סטר. כמעט מחצית מ־10,000 עובדיה פוטרו, בתוכם מחצית מהנהלת החברה.
בתחילת אוגוסט האחרון, לצורך תהליך ההבראה שלה, ביקשה החברה וקיבלה הגנה מפני נושים בארה"ב, ובית המשפט בלונדון אישר את הסכם ההבראה שלה. נחיתת האונס הסתיימה בשלום. החברה אמרה כי המהלך הכלכלי הנרחב שביצעה יאפשר לה לשרוד עוד 18 חודשים לפחות. "אנחנו גאים במה שעשינו כי עשינו את הבלתי אפשרי", אומר ויס בסיפוק בריאיון. הוא עצמו קיצץ כבר בתחילת המשבר את משכורתו באופן וולונטרי. "הייתי המנכ"ל הראשון באנגליה שצימצם את משכורתו ב־20%, למרות שאף אחד לא ביקש ממני לעשות כן", הוא אומר. "גם שאר אנשי ההנהלה קיצצו במשכורתם ולמעשה 99% מעובדי החברה עשו כן. כולם הבינו שצריך לנקוט צעדים להצלת החברה והיה בכך משהו מגבש ומאחד".
כתבות נוספות למנויים:
אבל גם ויס, איש שמורגל לדבר כמו הבוס שלו על הצלחה ועל מוטיבציה, מתאים עתה את הטרמינולוגיה למציאות. "זו המשימה הקשה ביותר שעמדנו בפניה ב־36 שנות החברה ‑ וזה כולל גם את התקופה שאחרי אסון התאומים או את השבתת השמיים באירופה בעקבות התפרצות הוולקנו ב־2010. מבחינה מקצועית, זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים ‑ ואני לא מתכוון לעשות משהו קשה יותר מזה", הוא אומר. "האתגר הגדול ביותר של וירג'ין אטלנטיק עכשיו הוא הישרדות. הצורך לשרוד עדיין לא חלף. רוב הפעילות של החברה היא טיסות ארוכות טווח ‑ 70 אחוז מהטיסות שלנו הן לארה"ב. בחודש מארס ארה"ב נסגרה לאנשים שאינם אזרחים או תושבים. מחודש יוני, כל אמריקאי שמגיע לבריטניה מחויב בבידוד בן שבועיים. הנתונים הללו לא מעודדים.
"ממשלות העולם חייבות לפתוח את הגבולות ולעודד תחבורה חופשית ‑ וזה חשוב לא רק לנו, אלא גם לכלכלות. אנשים מתעשתים ומבינים שהקורונה תישאר איתנו יותר זמן ממה שחשבנו", הוא ממשיך. "אני לא חושב שכלכלות יכולות לעמוד בסגר. 30 מדינות כבר החלו להפעיל מערך של בדיקות לנכנסים אליהן, וכולם מבינים שבדיקות ומעקב אחר נבדקים יאפשרו חזרה לשגרה. יש פה הזדמנות להוביל ולשנות. שר התחבורה הבריטי מדבר עתה לראשונה על האפשרות לצמצם את תקופת הבידוד לשבעה ימים. הבריטים היו דוגמטיים ועתה הם חושבים אחרת. בריטניה וישראל חייבות להוביל את השינוי, כי יש להן טכנולוגיה מתקדמת. בריטניה בודקת מאה דרכים שונות לביצוע בדיקות ‑ 90 מתוכן לא יעילות בגלל עלות, זמן המתנה או מידת יעילות, אבל חייבים לעשות כל שניתן כדי לפתוח את השמיים".
וירג'ין הגיעה אל הקורונה עם מחלת רקע בדמות חובות כבדים. בשנים שקדמו למינויו של ויס החברה הפסידה בעקביות. ויס התמנה למנכ"ל לפני שנתיים ללא רקע בענף התעופה. את 2019 היא כבר סיימה ללא הפסדים. "היינו אמורים לעלות על פס הרווחיות, המכירות עלו במשך שנתיים ברציפות", הוא אומר. אבל אז באה הקורונה.
ויס: "בסוף ינואר הבנתי שמשהו גדול קורה, ובתחילת פברואר הפסקנו לטוס לסין. הבנו שאם לא נתעשת מהר, לא נהיה פה עוד זמן רב. אני מודה שלא הבנתי שהמגפה תהיה כה ארוכה וכה חמורה. בתחילת מארס היה הלילה הראשון שהתעוררתי עם זיעה. מהרגע שהעולם נכנס לסגר, עבדתי כל יום, כל היום, במשך 175 ימים ברציפות, ללא יום חופש אחד".
בחודש יולי ביקשה וירג'ין הגנה מפני נושים בארה"ב כחלק מתהליך ההבראה, אבל כלי התקשורת מיהרו בטעות להכריז על פשיטת הרגל של ספינת הדגל של ברנסון ‑ האיש שלא יודע להפסיד. ויס: "קיבלנו גל הדף מאוד שלילי. במשך שישה חודשים לפני כן עבדנו על תהליך הבראה. הליך ההגנה מנושים נועד למעשה לומר שהרשויות האמריקאיות מכירות בתהליך ההבראה הבריטי. היינו צריכים לדעת שאם אתה מוסיף ליד השם שלנו את הביטוי הגנה מפני נושים, כל העיתונאים בעולם יסתכלו עלינו. זה היה אחד הימים הקשים שלנו, כי לקוחות חשבו שהחברה הולכת לפשוט רגל, בעוד שההפך היה הנכון".
כחלק מההיערכות למצב החדש בעולם התעופה, הוכנסו למטוסי וירג'ין המערכות המתקדמות בעולם לטיהור אוויר, שמשמידות 99.99% מהבקטריות ושאר מרעין בישין ומחדשות את כל האוויר לחלוטין מדי 2־3 דקות. לפני כל טיסה מתבצע ריסוס וחיטוי מוחלט של המטוס, והנוסעים מקבלים מסכות, נוזל לחיטוי ידיים ומגבונים. מגזין החברה וחוברת הדיוטי פרי הועלמו, כדי שלא יחליפו ידיים בין נוסעים. גם מנעד הארוחות צומצם והחברה מגישה רק שני סוגי ארוחות, שנארזות מבעוד מועד. באתר של וירג'ין מתגאים בכך שמטוסי החברה עומדים עתה בתקני ניקיון דומים לאלה שבבתי החולים, בהצהרה שיש בה משהו מנחם ומשהו מדכא בו־זמנית. כיאה לחברה שנודעה בחדשנותה, גם וירג'ין מציעה עתה מקדם מכירות לטיסותיה: ביטוח חינמי לקורונה, המכסה הוצאות במקרה שנוסע נדבק במהלך נסיעתו. "הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא שאנשי הצוות חובשים מסכות ולכן אי־אפשר לראות את החיוך שלהם. אני מאמין שנדע לתת את השירות המיוחד גם בתקופה מורכבת זו", אומר ויס.
איך הטיסות שלכם עובדות?
"הדרך היחידה לאפשר טיסות נוסעים היא על תשתית של טיסות מטען. במקומות בהם יש טיסות מטען רווחיות, אנחנו מוסיפים נוסעים ‑ כך בקו לתל־אביב וגם בקווים לסין ולמיאמי".
מתי הענף יחזור למספרים של 2019?
"בשנת 2023. השאלה היא אם נשרוד את 2021. מי שישרוד את 2021, יגיע ל־2023. אתה מדבר איתי ימים אחדים אחרי שהמשימה הבלתי אפשרית של הבראת החברה הושלמה, ואני מאמין שנגיע לשם. אין בי אופוריה, כי איבדנו עובדים רבים, ואין ודאות שנגיע ל־2023. אם בקיץ הבא חברות התעופה לא יחדשו את הטיסות הבינלאומיות כרגיל, ענף התיירות, שמעסיק חצי מיליון עובדים באנגליה לבדה, יהיה בסכנה. התחזית שלנו מדברת על כך שבשנה הבאה נגיע למחצית מהמחזור שהיה לנו בשנה שעברה, אבל ברור שאם לא יהיו הכנסות, החברה לא תתקיים. בינתיים מספר הכרטיסים שאנחנו מוכרים עולה כל יום. מדברים היום על הנפקת דרכוני בריאות לכל אזרח, על שיתוף מידע על אנשים בין מדינות. צריך לקבוע סטנדרט אחיד בכל העולם. התרחיש האופטימלי יהיה לדרוש ביצוע בדיקת קורונה זמן קצר לפני הטיסה או לאחר הנחיתה. במדינות אדומות או כתומות צריכה להיות טכנולוגיה מתקדמת שתתעדכן יום־יום, שעה־שעה, לבדיקות שייערכו בהן".
כשוירג'ין החליטה לחדש את טיסותיה, הקו לתל־אביב היה אחד הראשונים שחידשה. ביולי החברה אף הכריזה שתוסיף טיסה יומית שנייה לתל־אביב. מאז, כאמור, לקתה ישראל באדמת. בתחילת החודש החזירה החברה שלוש טיסות שבועיות בלבד. בנובמבר, אם ירצו השם והקורונה, היא אמורה להציע טיסה כל יום. ויס: "ישראל הייתה ביתרון משמעותי על פני כל מדינות העולם עם תום הסגר הראשון. למה היא הפכה למדינה הכי אדומה? אני לא מספיק בקיא, אבל נראה לי שיש כאן עניינים של משמעת ושל הנהגה ורצון להילחם במגפה. אני בטוח שאם ישקיעו במיגור המגפה את אותה מידת מאמץ שמשקיעים בביטחון ובטכנולוגיה, ישראל תשוב להיות אחת המדינות המובילות בעולם. מאכזב שמדינה חכמה ומובילה עם אנשים כל כך אינטליגנטיים הפכה לאדומה".
ויס (52) הוא המנכ"ל הישראלי הראשון של חברת תעופה בינלאומית מחוץ לגבולות ישראל. הוא גדל בירושלים, אחיה של מגישת החדשות דנה ויס. אחרי שירות בצה"ל כקצין שריון, נסע לניו־יורק ולמד תואר ראשון בברוך קולג' ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. הוא עבד בבנק ההשקעות מורגן סטנלי ואז בחברת התקשורת וירג'ין מדיה של ברנסון. ברנסון התרשם מביצועיו והעמיד אותו בראש קרן שעסקה בתחום הקיימות והאנרגיה המתחדשת. בהמשך מונה לסמנכ"ל הכספים של וירג'ין אטלנטיק, וקודם לתפקיד מנהל השיווק של החברה. כשמונה למנכ"ל, רבים הרימו גבה ‑ בכל זאת, הוא לא הגיע מענף התעופה, אלא מעולם הפיננסים.
היה רגע שחשבת שלא תשרדו את המשבר?
"אני אדם ריאלי ונורמלי. היו נקודות שחששתי שלא נעבור את זה. אבל מדי בוקר קמתי, ניערתי את עצמי, ואמרתי לעצמי שלוירג'ין יש זכות קיום. יש לי יכולת להיות חיובי ‑ ראיתי את הטוב ביותר של אנשי הצוות שלי. אני אדם מאוד עקשן, שמאמין שכל הישג הוא בהתחלה בלתי אפשרי".
הגעת מעולם הפיננסים. זה התברר כנכס במשבר.
"נכס. אני לא מאחל לאף אחד את מה שעברתי, אבל אני מרוצה שזה הייתי אני, עם ידע פיננסי, שניהל את המשבר. יש אחריות כבדה בדאגה לשלומם של עשרת אלפים עובדים. ההישג הוא הפתרון שהגענו אליו (תהליך הבראה והגנה מפני נושים ‑ י"ח), אבל טרם הגענו למצב שאפשר לשמוח על צמיחה".
באוקטובר שעבר, לפני המבול, חנך ויס את הקו של וירג'ין לתל־אביב. הוא הביא עימו את ברנסון לישראל לביקור מתוקשר ועתיר אהבה הדדית. כמיטב המסורת של וירג'ין חובבת הגימיקים, בטיסות לתל־אביב הגישו הדיילים לנוסעים שקשוקה. אף אחד לא חשב אז שהשקשוקה תהפוך לסלט שלם של מגבלות קורונה. תוך זמן קצר וירג'ין השתלטה על 25% מהמושבים בקווי תל־אביב־לונדון, כשהיא נוגסת במתחרות הגדולות אל על ובריטיש איירווייז. אז, ערב השקת הקו לתל־אביב, קיימנו את הראיון הראשון שהעניק ויס לכלי תקשורת ישראלי ‑ בתוך דגם של מטוס וירג'ין שניצב בגאון במשרדי החברה בגטוויק. מאז נסגרו משרדי החברה שם, ולפני שבועיים כבר נפגשנו לראיון בנימה קצת אחרת, במועדון חברים לונדוני, עם נוזל חיטוי ידיים וחיכוך מרפקים מאולץ.
הביקור ההוא בישראל היה גם הפעם האחרונה שויס ראה את אמו. "בסגר קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלנו הייתה סואנת", הוא מספר. "הרבה ויכוחים שלי עם דנה, אחותי, על ניהול המשבר בישראל לעומת אנגליה. במהלך הסגר עבדתי ללא הפסקה. אכלתי אוכל בריא בבית במקום ג'אנק פוד בחוץ, הקפדתי להתעמל, ובישיבות מול המחשב הייתי עם ז'קט וחולצה מכופתרת, ומתחת לשולחן מכנסיים קצרים וכפכפים. תאר לך שאת עסקת ההבראה וגיוס הכסף האדיר ביצעתי בלי לפגוש את האנשים פנים אל פנים. דאגתי לא להידבק בקורונה ‑ לא יכולתי להרשות לעצמי בתקופה כל כך קריטית". רק לפני שבועות אחדים, אחרי שבית המשפט בלונדון אישר את הסכם ההבראה של החברה, ויס הרשה לעצמו לארוז את אשתו, עדה, ושני ילדיו ונסע לחופשה באיטליה.
למה ברנסון ביקש סיוע, אם יש לו כיסים עמוקים?
"זה לא בדיוק נכון. אני כתבתי את הבקשה לסיוע ממשלתי ‑ ולא ביקשנו מענק, אלא הלוואות. תעופה היא חלק מתשתית של מדינה. הרי בעבר כל חברות התעופה היו מולאמות. עכשיו אנשים קמו בבוקר ונפגעו בלי שעשו דבר רע, ואחד התפקידים של המדינה הוא להסתכל לטווח ארוך ולסייע, כפי שעשו בגרמניה, בארה"ב, בצרפת ובישראל. פה בחרו אחרת".
בריטיש איירווייז ואיזי ג'ט, המתחרות הבריטיות הגדולות שלכם, קיבלו סיוע. האם ברנסון סורב כי הביע דעות נחרצות וקולניות נגד הברקזיט וממשלתו של בוריס ג'ונסון לא אהבה את זה?
"יכול להיות. בריטיש ואיזי ג'ט קיבלו סיוע בהתאם לסעיפים שאנחנו לא היינו זכאים עליהם, ובסכום נמוך. אולי הציבור ראה שהבעלים של וירג'ין הוא מיליארדר וקבל על כך שהממשלה צריכה לעזור".
הוא מתגורר במקלט מס באי הפרטי שלו נקר באיי הבתולה הבריטיים. למה שמשלם המסים יעזור לו?
"צריך להפריד בין החברה ובין בעליה. אם אל על מקבלת סיוע, אתה לא מפשפש לראות מי הבעלים של החברה. במקרה של וירג'ין, בעל החברה הוא מיליארדר צבעוני ואנשים חושבים שיש לו מיליארדים לשפוך. אבל זה לא נכון ‑ מכל אנשי העסקים, הוא אחד הנפגעים הגדולים. מכוני הכושר שלו נסגרו, חברת הקרוזים מושבתת. יכולנו להתווכח על הגישה ולכעוס על הממשלה, אבל בחרנו לקום ולעשות את הבלתי אפשרי בכוחות עצמנו".
לאל על ולכם יש מספר דומה של נוסעים. בעוד אתם ביצעתם תוכנית הבראה פרטית, באל על מדברים על הלאמה חלקית. נכון לעשות צעד כזה?
"אני מאחל לאל על רק טוב, אבל תפקידי הוא לא לחוות דעה או להעניק עצות למתחרים. מדינת ישראל צריכה חברת תעופה. תחרות עושה אותנו יותר טובים, ואני לא חושש ממנה. לכן אני לא מאחל לאל על להיעלם, אלא להבריא ולהיות חזקה".
האם בעוד 18 חודשים תצאו מהמשבר?
"אני לא מאמין בהכרזות הללו. אני מאמין שעד אז יהיה חיסון והעולם יחזור. אני מקווה שכבר בתחילת השנה הבאה נאכל שקשוקה על המטוס. רק לא לטפטף את רוטב העגבניות על המטוסים היפים שלי".
