מי שחשב שהשבוע האחרון ירגיע את הרוחות בפרבר המנומנם סביון, טעות הייתה בידו. אמנם ערן זהבי טרח וכתב פוסט שבו אמר כי גילה את השכנים מחדש, אחרי שאלו דפקו לו בדלת והביאו עוגות ויין, אבל בסופו של דבר אין ספק כי לכל המעורבים נשאר טעם רע בפה מהמהומה, שהחלה כאשר שוטרים הוזעקו לביתו של השחקן בסביון בגלל רעש חריג ממסיבה שאירגן, וזהבי, שאיים על השוטרים, נעצר ונחקר.
כתבות נוספות למנויים:
"בסביון", מנסה להסביר תושב ותיק, דור שני למקום, "לא אוהבים סלבריטאים מוחצנים. אלה אנשים סולידיים של כסף ישן שלא אוהבים להיות בכותרות. כאן גרים עשירי ישראל שאין עליהם מילה בגוגל. המפורסמים מביאים להם תקשורת, שמים אותם על המפה, וזה לא יישוב שאוהב להיות מתוקשר. מאוד מתבאסים שאירוע כזה עולה לכותרות. בסביון יש שיטור מטורף בגלל הפריצות, אבל לא מקובל פה שעוצרים בן אדם".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"התחושה היא שגנבו לנו את החיים", אומר בצער תושב ותיק. "שבאים כל מיני אנשים למקום שנבנה בהרבה מאמץ והרבה שנים לטובת איכות חיים, מקום עם רמת תושבים גבוהה, מלח הארץ, חברי כנסת איכותיים כמו מישה ארנס ז"ל - אנשים שרוצים לעצמם את המותג 'סביון' אבל מחרבים אותו בהמוניות, רעשנות, נובורישיות איומה וחוסר ערכים".
"זהבי הוא לא איש של קוקטיילים וכינורות", מגן על חברו איש הנדל"ן רוני מאנה, "ואם היו באים ואומרים לו בדרך ארץ, הוא היה מקשיב. אבל יש שנאת חינם וצרות עין בין הוותיקים למתעשרים החדשים. הוותיקים חושבים שהמדינה שייכת להם, ושהחדשים באים להשתלט להם על האזור עם סגנון חדש. הם לא מבינים שזכותו של כל אחד לגור שם. בא לשכונה בחור חדש, מכירה את השיר? כשאחד כמו ערן זהבי בא לגור לידם, זה רק עושה אפגרייד למקום".
האם מה שקרה הוא אירוע גזעני, כהגדרתו של הכדורגלן? "אנחנו אנשים שאוהבים מוסיקה בבית (...) לשמוח ולאהוב!" כתבה אשתו באינסטגרם, "וכן, המוזיקה היא בגבול הטעם הטוב! ובעוצמה סבירה לחלוטין! אולי השכנה פשוט לא אוהבת מזרחית?" או אולי מדובר פשוט בחוסר הבנה של מנהגי המקום בשילוב עצבים קצרים של השכנים? הגרסאות חלוקות.
"מסיבות בסביון זה משהו מאוד פופולרי", מסביר תושב המקום. "אין יום שישי שאין בו שתי חתונות, מסיבה של בן של, בר-מצווה או גאלה. בגלל הבריכות הפרטיות שיש לרובם, הרבה משפחות מגיעות לכאן בסופי השבוע לבית של סבא וסבתא, ואנשים חיים עם זה בשלום. אבל כנראה שבמקרה של ערן הוא בא טיפה יותר 'שופוני', וכל יום הזמין את חבריו, עם מוזיקה בקולי-קולות, וזה גרם לפיצוץ. בשנות ה-90 זה אולי יותר התאים, עכשיו לא. אני מבין את הרצון לחגוג, אבל צריך להיות בטוב טעם".
"הן לא מתנכלות לו, וזה לא בגלל סוג המוזיקה", מסבירה חברה של השכנות המעורבות, "מי כאן לא רוקד לצלילי עומר אדם? כל הילדים שומעים איתי לוי. אבל זהבי הגיע ועושה רעש, יום-יום, וכל זה בזמן שבסביון כבר כמה חודשים טובים עורכים מסע הסברה: 'בבית תחגגו, אבל לא על חשבון השכנים', כי בקורונה כולם בבית, והציוד של היום מאוד רועש. השכנות מאוד נחמדות, פשוט קודם לכן גר שם דייר שעשה מלא מסיבות במשך שנתיים, והן היו נגדו במלחמות, ועכשיו כשהתחלף דייר, במקרה זהבי, עדיין נעשות שם שלוש או ארבע מסיבות בשבועיים, אז הן הלכו והתלוננו, ורק בגלל עוצמת הרעש. אף פעם לא היה פה בסביון עניין של ספרדים מול אשכנזים. בית הכנסת הספרדי מלא פה בחגים עד אפס מקום".
סביון נוסדה ב-1955 על ידי עולים שהגיעו מבריטניה, ארצות-הברית ודרום-אפריקה. כל הקרקעות נמכרו מראש כשטחים של חמישה דונמים, שחציים יועדו לפרדסים. במשך השנים נגדעו הפרדסים ואת מקומם החליפו אחוזות יוקרתיות, ואת הבריכה המשותפת של הקאנטרי תפסו בריכות פרטיות. גם הכבישים שנסללו, והתרחבות המרכז הרפואי תל השומר והבסיס הצבאי, הפכו את סביון מיישוב נידח ומוקף ביצות בעת הקמתו - למעוז יוקרתי של עשירי ישראל.
עיקר תהילתו נשענה דווקא על הבידול החברתי - הילדים הלכו לגנים ולבתי הספר בתוך היישוב, ועד היום יש בו שבט צופים חזק עם מעורבות הורים גדולה, וועדת תרבות עם טקסים בחגים וימי זיכרון. העובדה שהוא נמצא בדירוג 10 מתוך 10 במדד הסוציואקונומי בישראל רק הוסיפה להילה.
7 צפייה בגלריה
המרכז המסחרי בסביון הוותיקה. ''סביון זו מילת קוד להכי עשיר, אבל גם הכי יוקרתי ואיכותי''
(צילום: יובל חן)
החל מלפני חצי שנה, בעקבות הקורונה, מחירי הקרקעות בסביון נמצאים בעלייה חדה, עקב נהירה של אזרחי ארה"ב ומדינות נוספות, שקונים שם בתים בחודשים האחרונים. ואולם המעניין הוא שעד לפני חצי שנה, למרות היוקרה ובניגוד למה שחושבים, אלה לא היו הקרקעות היקרות בישראל.
"שטח בתל בנימין שברמת-גן", אומר אחד ממתווכי היוקרה שאיתם דיברנו, "נמכר במחיר כפול. גם צהלה, שנמצאת בתוך תל-אביב, או כפר שמריהו יקרים יותר. אבל במשך השנים סביון שומרת על מעמדה היוקרתי בתודעה. אנשים אוהבים אותה, אולי כי אין לה אוטוסטרדה על הראש כמו בקיסריה, ואין לה פרות במרעה או שדה תעופה כמו בכפר שמריהו, ולא 1,500 מסעדות, חופי ים מוצפים באנשים ומשרדים שתוקעים את התנועה כמו בהרצליה פיתוח. אין פה אוליגרכים וגם לא דיפלומטים זרים. סביון זו מילת קוד להכי עשיר, אבל גם הכי יוקרתי ואיכותי במדינה".
אלא שלפני כ-15 שנה חל מהפך. זה קרה בעקבות בעיות המזומנים של "אפריקה ישראל", שהחלה למכור קרקעות שהיא מחזיקה בפאתי היישוב בגודל של חצי דונם עד דונם. אם עד אז, מלינים תושבי סביון הוותיקה, מחירי הקרקע הגבוהים פעלו כמו ועדת סינון למקום, עכשיו נפרצו הגבולות.
"אני הגעתי לסביון לפני שמונה שנים כי רציתי איכות חיים אחרת, כפרית וליד העיר", מסבירה אחת מתושבות סביון החדשה, שרכשה קרקע מ"אפריקה ישראל" באמצעות חברת הבנייה חג'ג'. "פה מצאנו הזדמנות במחיר מטורף. קניתי את הקרקע ב-2.5 מיליון שקל. היום חצי דונם מתחיל ב-3.5 מיליון. בית בנוי זה 10-9 מיליון. בית בנוי על דונם זה 14-13 מיליון. לשם השוואה, בסביון הישנה הבית הכי מעפן זה 18-17 מיליון. עכשיו, למשל, קנו את הבית של שאול אייזנברג ב-60 מיליון".
השכונה החדשה, ששייכת מוניציפלית לסביון אך בפועל קרובה מאוד ליהוד וגם לבית העלמין של היישוב, נקראת בפי כולם "ההרחבה". וכמו בקיבוץ גם בסביון היא נחשבת דרגה אחת פחות מהיישוב המקורי, אלא שפה אזכורה של המילה "הרחבה" נשמע כמעט כמו שם גנאי. "השטחים הקטנים", מנסים להסביר בסביון הוותיקה איך הזיזו להם את הגבינה, "יצאו יותר זולים מדירת 5 חדרים בצפון תל-אביב, וזה מה שגרם לכל מיני אנשים להגיע".
"אל תשימו סטיגמה על השכונה החדשה", מבקשת תושבת ההרחבה, "יש בשכונה אוכלוסייה מצוינת ואיכותית. השכנים שלי הם עורכי דין, רופאים, רואי חשבון, אחות בבית חולים, אנשי עסקים מכובדים. קהל נהדר ומעולה, כמו בישנה. הנה, הבן של לאה שנירר התחתן עכשיו עם בת סביון מההרחבה. משפחה שעשתה עלייה מארצות-הברית, ואבא פרופסור. אז מה יגידו, שהם שכונה?
"נכון שהגיעה גם אוכלוסייה שפחות מתאימה ל-DNA של סביון, אבל בואי, גם בסביון הוותיקה נמכרו בתים לכל מיני אנשים שהתעשרו מפירות וירקות, וכאלו שעשו כסף אני לא יודעת איפה. אז עכשיו הוותיקים מרימים גבה, כאילו השכונה החדשה הרסה את המיתוג של סביון. שלא תטעי, סביון זה אולם אירועים אחד גדול - יש פה מלא קליקות, משפחות של 20 ו-30 שנה, וכולם עושים פה אירועים, מסיבות, חתונות. אז למה התלוננו דווקא עליו? כי הוא סלב ולמען יראו וייראו. כולה היו אצל זהבי ארבעה זוגות, אבל מי מתלונן? המתנשאים".
המסיבות הן אבן המחלוקת העיקרית בין הוותיקים לחדשים, אם כי יש לציין שהבעיה ניכרת בעיקר בשכונה הוותיקה, ופחות בהרחבה. כמו במקרה של ערן זהבי, שכרגע גר בסביון הוותיקה בשכירות, עד שיסיימו לבנות את ביתו בהרחבה.
"לא מפרגנים להם", מודה תושבת סביון הוותיקה, "מתלוננים עליהם בזמן שתושבי סביון עצמם עושים אירועים בלי סוף, תחת הטייטל של 'אירועי תרומה'. קוראים לחדשים שבאים לגור בלב סביון הוותיקה, כמו זהבי, 'אייל גולן וחבורתו'. יש פה המון צביעות. הם בסדר איתם, שמים שירים שלהם בחתונות, אוהבים אותם, כל זמן שההם גרים ברחובות והאלו בסביון. אבל כשהם כאן אומרים עליהם שכל הפרחיאדה הגיעה, שהשכונה נהייתה בת-ים ג', שלא מתאים ששחקני כדורגל יגורו פה, שכאילו גונבים להם את השכונה מתחת לאף".
7 צפייה בגלריה
ביתו השכור של ערן זהבי בסביון הוותיקה. אירוע גזעני, או חוסר הבנה של מנהגי המקום בשילוב עצבים קצרים של השכנים?
(צילום: יובל חן)
השוואה שחוזרת שוב ושוב היא בין תושבי ההרחבה לתושבי מגדלי U בצפון תל-אביב - אותם מתעשרים חדשים, אותו כסף גדול, ולמצער אותם מנהגים קלוקלים. "מה שאבא של שיראל טולדנו עשה שם (מסיבת בר-מצווה לבנו, אחיה של שיראל, בת זוגו של הזמר עומר אדם, שגם בעקבותיה הזמינו השכנים משטרה - א"א) זה מוגזם בכל קנה מידה", אומר אותו סביוניסט דור שני.
"בסביון אין בעיה של כסף לעשות זיקוקים, אבל בחיים לא ראינו זיקוקים בעשר בלילה. למה? כנראה שזה פחות מתאים פה. יש משהו בלהגיד 'אני מסביון', וזה סטנדרטים שצריך לעמוד בהם. יש מכוניות יפות וחדשות בסביון, אבל לא אלו שרואים במגדלי יו. ואם כבר כן אותו סוג, אז רק בהרחבה. וזה ההבדל. השואו-אוף של הכסף החדש. סלב שדווקא נטמע יפה ביישוב, וגר בהרחבה, הוא ליאור נרקיס. הוא מגיע לפעילויות בפורים ובט"ו בשבט. ביום כיפור לפני שנה הזמינו אותו לחזן, והוא בגובה העיניים אמר כן. את מרגישה שהוא בסבבה. מביא את הילדים לבית הספר וכשיש את הפעילויות בפארק הוא מגיע. להרבה אחרים מהחדשים לא חשוב להתערות. יותר חשוב להגיד שהם מסביון מאשר באמת להרגיש בני המקום מבחינה חברתית".
מתערה או לא, שכנים שחלפו ממש השבוע, פוסט טראומת זהבי, ליד הבית של נרקיס העידו כי גם משם נשמעו קולות מסיבה, ולא היחידה בתקופה זו. אבל אולי משום שמחבבים אותו לא הוזמנה משטרה. השכן של נרקיס להרחבה הוא סוכן הטאלנטים רוברטו בן-שושן, עם אשתו שלי ושלושת ילדיהם. בקרוב יצטרפו אליו הזמר משה פרץ, שקנה קרקע אבל טרם התחיל לבנות, וכאמור ערן זהבי.
"חיפשנו בית פרטי ואיכות חיים בשביל הילדים, וסביון תמיד נחשבה מועצה איכותית", מסביר בן-שושן. "בינתיים אנחנו שוכרים, ואם יהיה נחמד נקנה". קודם לכן, הוא מודה, "חיפשנו בהרצליה פיתוח ולא הסתדר לנו עם האזור".
למה אתה מחפש מקומות כמו סביון והרצליה פיתוח?
"יכול להיות שלמי שבא, כמוני, מבת-ים-יפו, מקומות לא עשירים, סביון תמיד הייתה סוג של שאיפה. אנשים נחשבים, אריסטוקרטים, אז כמובן גם אתה שואף להיות כזה", הוא מודה בכנות. "אולי זה בתת-מודע. הרי למה לא וילה ביהוד? מה שמעניין, שכששואלים אותי איפה אני גר, אני תמיד מתנצל ומדגיש: 'לשעבר חולון, ועכשיו סביון, אבל בשכירות', שלא יחשבו שקניתי".
עם זאת, נראה שמשפחת בן-שושן הפנימה את כללי המקום, או פשוט הגיעה איתם מהבית הפרטי שלהם בחולון: כשהבן חגג לפני חודש יום הולדת 14, טרחו להודיע לשכנים מבעוד מועד. "כמו בבית הקודם שלנו", אומר בן-שושן, "גם שם הייתה הבנה לגבי קוד ההתנהגות של שכנים, שאתה לא עושה רעש בשעה מסוימת. יחד עם זאת, אני כן חושב שלפעמים צריך לדעת להיות סבלניים כלפי שכנים חדשים. בכל זאת, הזהבים היו בחו"ל ובאו לארץ והרגישו מבודדים בסין ואין כמו הארץ, החום והמסיבות והכיף, ופה הם קיבלו קבלת פנים צוננת".
7 צפייה בגלריה
רוברטו בן-שושן. ''כששואלים אותי איפה אני גר אני תמיד מתנצל ומדגיש: 'לשעבר חולון ועכשיו סביון, אבל בשכירות'''
(צילום: רפי דלויה)
"יש בשכונה החדשה המון מדהימים", אומרת אחת מתושבות סביון הוותיקה, שאוהבת להתרועע עם כולם, "כסף חדש זה לא דבר רע. אני מעריכה את זה יותר ממי שסתם ירש כסף מסבא שלו על כלום. אבל כשאשתו של ערן הפכה את זה ל'מזרחים חדשים מול ותיקים אשכנזים' לא הסכמתי איתה. בשישי הייתי במסיבה אצל חבר, ובעשר בלילה הגיעו שני שוטרים וביקשו לסגור את המסיבה. בעל הבית ביקש 'כולה עשר, יום שישי, זה יום הולדת, הוצאתי המון כסף על זמר', אבל אמרו לו 'אם מתלוננים, זה לא יכול לקרות'. בניגוד לזהבי, החבר שלי לא אמר לשוטר 'תעוף תעוף' וסגר לו את השער בפרצוף, אלא סגר את המסיבה. פרח וערס ונובוריש זה לא תלוי מוצא או גיל, אלא תלוי חוסר חינוך, ערכים, כבוד לזולת, למקום. תבנה את בית חלומותיך בסביון, אבל בלי להביא התנהגויות חסרות ערכים וחינוך.
"הנה, עכשיו עברתי ליד הבית של כוכבת ריאליטי שרק בשבת האחרונה השכירה אותו לבת-מצווה והיום לחתונה. עכשיו מה, אני אתלונן? האנשים המסכנים האלה שילמו לה הרבה כסף. אבל בוודאות תבוא משטרה, כי בוודאות הם ירעישו. נותר לנו רק לפנות אליה באופן פרטי. הייתה פעם הצעה להקים ועדת קבלה, והתברר שאי אפשר ביישוב רגיל, רק במושבים ובקיבוצים שנסמכים על חוק מתרפפ"ו. ועוד בעיה - שכולם כאן מגלגלי עיניים ומעמידי פנים, ברמה של 'מה יגידו עלינו'. טוב, מה יגידו? אז תישארו עם כאלו תופעות".
"כל מה שקרה", אומר תושב סביון מהוותיקים, "זה סיפור הרבה יותר גדול מערן זהבי. אנשים פה קצת טעו בניווט, כי בסופו של יום את צריכה לחיות חיי כבוד וערבות הדדית. אני מת על ערן זהבי, הוא מנהיג בכדורגל, אבל בדברים מסוימים צריך לדעת לקבל את הסביבה שאתה מגיע אליה. אני חושב שאם מישהו היה שומע חוה אלברשטיין באותה עוצמה, ובאותה שעה, התגובה הייתה זהה. לקחו את זה לקטע עדתי, וזה לא נכון. אני מכיר את הרחוב של ערן, רחוב בעייתי ללא מוצא עם אקוסטיקה בעייתית, שכל מה שעושים בחצר כולם שומעים".
עם זאת, הוא מוסיף: "ההרחבה אכן שינתה את הדמוגרפיה בסביון, זה נכון. גלעד ארדן גר בזמנו בהרחבה. הוא ערס? הוא פרח? לא, הוא פשוט שיפר את תנאי הדיור שלו, בא לגור בבית צמוד קרקע עם קהילה תומכת וחינוך נהדר במחירים טובים. אבל מה לעשות שהגיעו הרבה אחרים, וחלק מהם הביאו לכאן דפוסי התנהגות של 'אני ואפסי'? זה קשור לחינוך ולא לעדתיות. הפרחים - מכל העדות - לא סופרים ממטר. היום פשוט כולם משתינים מהמקפצה. אין בושה יותר, וסביון זה מראה של החברה הישראלית. מישהו שקנה עכשיו פורשה, עומד בדאבל פארקינג בכניסה לבית הספר והולך לסדר את הילד בכיתה ושכולם ימותו, בעוד שאני, אם אני עושה מסיבה אני הולך לשכנים ומתנצל על אי-הנוחות, בגלל המכוניות והרעש, והכלב שלי לא יוצא החוצה כדי שלא ינבח".
7 צפייה בגלריה
ליאור נרקיס. ''ביום כיפור לפני שנה ביקשו ממנו לחזן בבית הכנסת, והוא בגובה העיניים אמר כן''
(צילום: צביקה טישלר)
משיחות עם סביונאים מתברר שהמנהג הזה, להכין את השכנים מבעוד מועד לפני מסיבות, ואף לפייס אותם בתשורות קטנות – מה שזהבי לא עשה – הוא נפוץ ביותר ובהחלט עובד. ביישוב מספרים כי משפחתו של הראל ויזל, בעלי קבוצת פוקס, נוהגת לערוך מסיבות לא אחת ולא שתיים, אבל בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה של המשפחה הם נזהרים יותר כנראה. לחתונת הבן שנערכה לפני מספר שבועות התבקשו האורחים לא לחנות ברחוב שלהם אלא במרכז המסחרי, משם אספו אותם מיניבוסים. והם לא היחידים.
"בתחילת הקיץ", מספר תושב, "באתי עם הילדים מהגן להיכנס לחצר, וראיתי ששמו לנו פתק על השער 'היי, שמי ככה וככה, אני עורך היום מסיבת גיוס בבית ומתנצל על הרעש'. אתה שם כאלו הודעות לשכנים, וישר הם בעניין של להיות חלק מהאירוע ובטח לא להתלונן עליו. כשחגגנו את החתונה שלנו חילקנו פתקים ושמנו איזו תשורה, שוקולד. אבל כשזה עובר את גבול הטעם הטוב, וחינגות, זה לא מתאים".
"נהוג לשים פתקים ועציצים קטנים יחד עם הודעת התנצלות על הרעש", מעידה סביונאית אחרת, "וכשיש בת-מצווה מביאים לשכנים כיבוד. ומזמינים ל-7-6 כדי שב-11 וחצי יסיימו. ואף אחד לא עושה מסיבה בין שתיים לארבע, אחרת זה יגמור את כולם. אוקיי, בשביל חתונה סותמים, אבל כמה פעמים מתחתנים? שבוע אחרי שבוע חתונה באותו בית? זה לא קורה. גם הזוג הזה (זהבי ואשתו - א"א) לא אמר 'אוי, סליחה אנחנו מצטערים', אלא אמר שמישהו מקנא בו וצר עין. זו תגובה? אולי הוא חושב שמגיע לו כי הוא כוכב, ואני בטוחה שבמקום שבו הוא התגורר קודם, בסין, הוא לא התייחס לשכנים בזלזול ובבוטות".
זירת ההתגוששות החדשה, והסמויה, היא רחבת הכניסה לבית הספר, המקום בו נפגשים כולם לאסוף את הילדים. "כל דור חדש של נובורישים שמגיע", אומרת תושבת המקום, "הישנים עושים לו חניכה. יוצאים נגדו בלכלוכים או מזמינים משטרה כמו שעשו לזהבי. אולי כי זה הופך אותם לפחות נובורישים ויותר קלאסה. אני מתעלפת מהם. ילדים שבגיל ארבע מסתובבים עם אייפון 11, שאת מבקשת מהם לשים בצד את הטלפון במסיבת יום הולדת והם עונים לך 'מי את שתגידי לנו, לא שואל אותך'. בבית הספר יש טור של מכוניות פורשה, שגם אם היה לי כסף בחיים לא הייתי קונה. זה מצער שזה סדר העדיפויות".
"בכל המדינה זה ככה", נאנח תושב סביון הוותיקה, "חוקים הם לא חוקים, אין הפרדה בין שטח פרטי לציבורי והכל מותר. עולים על המדרכות עם הג'יפים הענקיים, עושים המון אירועים ומסיבות עם מכוניות שחונות בכל מקום. אם בונים בית, עולים עם המשאיות של חומרי הבניין על החורשה, שהיא שטח ציבורי לכלבים וילדים, וכשמישהו העיר להם ענו לו 'זכותי'. התחושה שאם יש כסף מגיע לנו הכל. חוק וסדר והתחשבות בשכנים זה לא קשור לסביון, זה בכל המדינה".
"סביון זה לא מה שהיה פעם", מסכמת תושבת. "האוכלוסייה פה טובה, אבל בזמן האחרון יש חציית גבולות. אווירה שכל אחד עושה מה שבא לו, כמו בכל הארץ. העניין הוא פשוט מאוד: אתה לא יכול לא להתחשב בשכנים שלך, ולא משנה מה העדה שלך. מה שמעודד שזה עובר להם והם נרגעים אחרי תקופה קצרה".
מהמועצה המקומית סביון נמסר בתגובה: "טענות הכתבה רחוקות מהמציאות. ערבות הדדית והתחשבות איש ברעהו הן חלק בלתי נפרד מערכי הקהילה בסביון. כשאלה מופרים, על ידי כל אדם, משטרת ישראל עושה את עבודתה נאמנה לטפל בכל מקרה לגופו. גם הטענה לאפליה בין מזרחים ואשכנזים בסביון היא טענה לא נכונה ופוגענית, אשר אף גובלת בלשון הרע כלפי תושבי היישוב".
