בחודש מארס האחרון אלדד פרי החליט שהוא צריך להציל את האנושות. "הוא התקשר אליי יום אחד ואמר לי, 'אנחנו חייבים למצוא תרופה לקורונה'", מספר ד"ר בוריס אורקין. אורקין הוא ממש לא אפידמיולוג, גם לא אחד שרגיל לפתח חיסונים, אלא כירורג מהמרכז הרפואי מעייני הישועה בבני־ברק, המתמחה בניתוח ילדים. כאשר אחד מחמשת ילדיו של פרי נולד עם סיבוך רפואי חמור, אורקין היה זה שהוזעק לחדר הניתוח. "כבר רצו להכריז על המוות שלו", מספר אורקין. "לפני כמה ימים חגגנו לילד הזה יום הולדת שבע".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- איך מתמודדות ענקיות הטכנולוגיה בארץ עם המשבר?
- הזדמנות בחסות הקורונה: האם זה הזמן לרכוש דירה להשקעה?
- "בסביון לא אוהבים סלבריטאים מוחצנים"
בעקבות הדרמה ההיא, נוצרו בין פרי ואורקין חברות עמוקה והערכה הדדית. לכן נדמה שהדוקטור, שכבר הכיר את האנרגיות שבהן מתנהל פרי, אפילו לא הופתע כשאיש הנדל"ן התקשר אליו פתאום והציע לו לפתח חיסון לקורונה. "אמרתי לו, 'אתה תהיה הארנק, אני אמצא שותפים לפתח את התרופה'", מספר אורקין.
כשלשניים התברר שחיסון זה בכל זאת עניין מסובך מדי, הם פנו לפתרון אחר: שימוש באור אולטרה סגול שמסוגל לחטא משטחים משאריות של נגיף הקורונה. לדברי אורקין, פרי השקיע סכום כסף נכבד במימון המחקר, וגם יצר קשר עם יצרנים ברחבי העולם המתמחים בנורות של אור אולטרה סגול. צוות המפתחים שמימן פרי בנה בזמן שיא - כחודש ימים בלבד - את מערכת החיטוי הראשונה, שהוענקה למעייני הישועה במתנה. לדברי אורקין, מערכת נוספת נמסרה בחינם, במימון מלא של פרי, גם לבית החולים השרון.
על אף המתנה הנדיבה, בשני בתי החולים המערכת לבסוף לא נכנסה לפעולה. היא פשוט לא הייתה יעילה מספיק. "זה נשמע טוב תיאורטית, הבעיה היא שהתועלת של המערכת מוגבלת", אומר פרופ' מרדכי רביד, המנהל הרפואי של בית החולים מעייני הישועה. "לכן המערכת הותקנה אצלנו ופורקה".
פרי אכן נתן לכם את המערכת במתנה?
"הוא רצה, אבל אנחנו לא לקחנו. זה היה רק פיילוט שפורק, כי זה לא מעשי".
גם בבית החולים השרון אישרו שפרי העניק להם את המערכת במתנה - אך היא מעולם לא הותקנה, מאחר שלא קיבלה את האישורים הדרושים מקופת החולים כללית שמפעילה את בית החולים.
אבל פרי הוא אדם אופטימי. בזמן הקצר הזה הוא הקים חברה בשם Ultra Violet Israel, שמי שיחפש אותה ברשת ימצא שיש לה אתר שיווקי מרשים, ממותג בעשרת אלפים גוונים של סגול. את החברה הזו החל לשווק פרי בחו"ל במרץ רב. "הכי רציני היה נשיא ברזיל", אומר אורקין.
רגע, אתה דיברת עם ז’איר בולסונרו יחד עם אלדד פרי?
"כן. ישבנו מול מסך עם עוד שישה אנשים - שר הבריאות של ברזיל ועוד חמישה רופאים. היה מגניב".
מאוד מגניב. מה היה בשיחה?
"היו שיחות מאוד מעניינות. בסוף השיחה הם קמו, ממש קמו מול המסכים וההתרגשות הייתה של מחיאות כפיים ודמעות בעיניים. הם כמעט שרו התקווה".
אז בסוף ברזיל לקחה את זה?
"אין לי מושג, אני לא איש עסקים. זה מעניין אותנו רק בשלב פיתוח הטכנולוגיה".
עם אילו עוד מנהיגים דיברתם?
"טוני בלייר. אני לא יודע, הדברים לפעמים באים בהפתעה. השיחות האחרונות היו עם מנהל למניעת זיהומים בפינלנד. הוא רצה הסכם לשלוש שנים. זה הכל אלדד סידר. הוא יכול הרבה דברים".
אלדד פרי בהחלט יכול הרבה דברים. עורך הדין העצמאי יליד נתיבות, שהפך משום מקום לאחד היזמים המובילים בתחום קבוצות הרכישה, היה עד לאחרונה מטאור בשוק הנדל"ן הישראלי. בשיאו הוא שכר שתי קומות משרדים במגדלי עזריאלי, בנה אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ, והצליח להקסים את כל מי שעמד מולו: מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, דרך מנכ"ל חדשות 13 כיום ישראל טויטו שעבד איתו, ועד לאיש העסקים היהודי־שווייצרי חיים חמו, שבשנה האחרונה השקיע בפרי כמעט רבע מיליארד שקל. "וואן מאן שואו, עם דגש על השואו", מגדיר זאת אדם שניהל עם פרי עסקים, ויצא מהם, לדבריו, בשן ועין.
כעת, הוואן מאן שואו של פרי מגיע למה שעשוי להיות הגרנד פינאלה. לפני שבועיים הוא התייצב, חפוי ראש, בבית המשפט המחוזי בלוד לדיון בהקפאת הליכים נגד החברה שבבעלותו, "קבוצת אלדד פרי", העומדת בראש קונגלומרט שכולל כ־15 חברות־בת, שברובן משולב איכשהו שמו. הצטברות של פניות שהוגשו לבית המשפט נגד החברות, כמו גם עדויות חדשות שהגיעו לידינו, חושפות את התנהלותו הכספית של פרי, שמעידה על חוסר זהירות וקבלת החלטות גרועה במקרה הטוב, ונוכלות במקרה הרע.
הטענות נגד פרי עוסקות ברובן בענף ההכנסות העיקרי שלו - קבוצות הרכישה, תחום אפרפר ולא מספיק מפוקח בעולם הנדל"ן, שכבר הפיל בפח לא מעט אנשים. הדוגמה המדוברת ביותר כיום היא ענבל אור, ויש כבר מי שעושה השוואות. גם כאן ישנן טענות שעלו בתקשורת ובבתי המשפט על גלגולי כספים מפוקפקים, מכירת דירות שאינן באמת קיימות, חוזים שלא שווים את הדיו שבו נחתמו, משקיעים פרטיים שמספרים כי כספי הפנסיה והחסכונות שלהם נזרקו לפח, ודמות דומיננטית אחת, לא ביישנית במיוחד, שסוחבת את כל הסיפור על גבה.
את ד"ר אורקין, ההוא ממיזם האור האולטרה סגול נגד הקורונה, כל זה לא מרשים. "לא רק שאלדד הוא לא ענבל אור, אלא שהוא איש הגון. אני אומר את זה באחריות של חבר וגם של רופא. הוא איש מדהים". "אין ספק שאלדד הוא איש מאוד מרשים", אומר מנגד אדם שעבד לצד פרי במשך שנים רבות. "ואז בום, זה מתפוצץ".
זה מה שקרה גם לר', גבר ערירי בשנות ה־60 לחייו, לפי גרסתו. בנובמבר האחרון הוא קיבל חדשות נהדרות: מתברר שבאורח פלא התפנתה דירה אחת, אחרונה, בפרויקט המגורים האטרקטיבי "פרי נופים", שעל פי הפרסומים נטוע "במקום הכי טוב במודיעין". ר' היה מאושר. כמה מאחיו כבר קנו דירות במתחם, ששווק בשיטה של קבוצת רכישה, ועכשיו הוא יוכל להצטרף אליהם ולבלות לידם את שנות הפנסיה.
מלא התרגשות הגיע ר' לפגישה ב'פרי נדל"ן', מארגנת קבוצת הרכישה במודיעין וחברת-הבת המרכזית של קבוצת אלדד פרי, אותה מנהל אחיו, לירון. לדברי ר', באותה הזדמנות הוא התבקש לחתום בבהילות על מסמכים ולספק צ'קים על סך 850 אלף שקל, כדי להבטיח לעצמו את הזכויות בדירה העתידית. "נאמר לי שהכספים יועברו לנאמן של החברה", אומר ר', שהתייצב בפגישה ללא מלווה משפטי מטעמו. "הציגו לי את זה כדבר בטוח".
ר' לא שם לב לפרט קטן, שהיה אמור להדליק אצלו נורה אדומה: את הצ'קים כתב לפקודת 'סולארא', החברה המבצעת של הפרויקט. הוא רודף אחרי הצ'קים האלה עד היום. "בשלב מסוים נאמר לי שהדירה שעליה שילמתי לא פנויה, ושימצאו לי דירה אחרת", הוא מספר. "זה לא קרה. תפסתי פחד וביקשתי את הכסף בחזרה, והם התחילו למשוך אותי. ניסו לשכנע אותי לתת להם את הכסף כהלוואה, אחרי זה אמרו שיש קורונה ו'שכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה'. מפה לשם, בסוף אמרו לי שאין להם כסף כי הם השתמשו בו, למרות שזה כסף שאסור להשתמש בו, כי לא בוצעה עסקה והוא היה אמור להישאר בנאמנות. למעשה הם מכרו לי כלום".
בשלב זה פנה ר’ לעורכת הדין אמירה נהיר. היא הצליחה להגיע להסכם עם פרי נדל"ן, על פיו כספו של ר' יוחזר לו בכמה תשלומים. לאחר שההסכם לא כובד במלואו, וגם הסכם שני הופר, פנתה עורכת הדין להוצאה לפועל. גם היום, כמעט שנה לאחר ששילם 850 אלף שקל עבור "אוויר", פרי נדל"ן עדיין חייבת לר' חצי מיליון שקלים. "אני מיואש", הוא אומר. "למזלי אני לא זרוק ברחוב, אבל חטפתי מכה אדירה, הפסדתי סכום שלוקח כמה שנים לחסוך. אני צריך לרדת ברמת החיים שלי, ואני לא אדם צעיר, בכדי להתמודד עם הבור הזה. אין לי דירה, אין לי ביטחונות, אין לי קרקע, אין לי כלום".
איך אתה מסביר היום את האמון שנתת בפרי נדל"ן?
"היו להם כל הזמן פרסומות. אתה רואה שהם מוכרים אלפי דירות בכל הארץ. זו חברה גדולה, שבונה עשרות אלפי דירות. זה גרם לי לבטוח בהם".
"מה שעשו ללקוח שלי", טוענת עו"ד נהיר, "אפילו ענבל אור לא עשתה".
ההתנסויות המקצועיות של פרי התרחבו אל מעבר לעולם הנדל"ן, וגם שם דברים לא תמיד הסתיימו בשלווה. מי שנסק מעלה על כנפי קבוצות הרכישה, נכווה מהשמש כשהחל לפזול למקומות אחרים, כמו פרויקטים של דיור בזימבבואה. "הקפריזיות שלו הייתה באה לידי ביטוי בכל מיני הרפתקות עסקיות", מספר בכיר לשעבר בחברה. "מישהו היה בא אליו עם איזה רעיון והוא היה ישר נסחף, אומר לאחד העוזרים שלו, 'יאללה, תשיג לי מטוס, תקים חברה, תארגן לי את זה ואת זה'. הוא התחיל עם הקמה של כל מיני חברות סייבר, היי־טק, עסקים מוזרים באפריקה. זה פשוט מגלומניה, התנהגות של אדם שמרגיש שהוא בשיא הפריחה שלו".
זה מה שקרה, לפי הנטען, גם בעסקה המרשימה שעשה פרי עם חברת "האינה" לפני כשש שנים, תקופה שבה ניסה את כוחו ברקימת עסקאות בינלאומיות. באותם ימים יצאה ממשלת הפיליפינים במכרז לגריטת תחמושת שפג תוקפה, בהיקף של עשרות מיליוני יורו. חברה ישראלית בשם האינה הצליחה לתווך בין מערכת הביטחון הפיליפינית לאיל ההון היווני קונסטנטין סוקוס, שאחת מהחברות הרבות שבבעלותו עמדה בסטנדרטים הבינלאומיים הנוקשים לסילוק תחמושת ישנה. "לפרי נודע איכשהו על חלקנו בעסקה, והוא יצר קשר", אומר גורם בהאינה. "כדי להוציא מכרז כזה לפועל יש צורך בהשקעה ראשונית גדולה שפרי הציע לממן, בכדי לקבל בהמשך חלק מהרווחים".
הצדדים חתמו על הסכם, ואז טסו ליוון, כדי לסגור את הקצוות. לבקשתו של פרי, הטיסה נערכה במטוס פרטי. "נחתנו ביוון עם הרבה רוח וצלצולים", מספר אותו גורם. "פרי ביקש מאיש העסקים היווני שיארגן לנו שיירה של אופנועים, שתלווה אותנו עד למפעלים. הוא גם קיבל את מבוקשו, רק כדי להוכיח לך עד כמה הוא יכול להיות משכנע. אבל בעיניי, זה היה בין בזוי למגוחך. זו מגלומניה, לרצות שיקבלו אותך כנשיא מדינה".
החוזה בין פרי, החברה הישראלית האינה והמולטי־מיליונר היווני נחתם, לא לפני שהעניין נחגג בהרמת כוסית בבר יין אופנתי בעיר לריסה. "פרי עשה שם עם עצמו את תחרות קניית היינות הכי יקרים שהוא יכול", אומר אדם שהיה שם. "הוא קנה בקבוק שאטו לאטור משנת 70' ומשהו ב־10,000 יורו. ישבנו עשרה אנשים סביב השולחן, הרבה יין נשפך, ובחירת היינות שלו הייתה לפי המחיר. זה היה פשוט 'תביא לי את ההכי יקר שלך'".
אלא שאז, עקבותיו של פרי נעלמו. לטענת גורמים בהאינה, הוא הצליח לבטל את העסקה המקורית לגריטת התחמושת, וחתם על עסקה חדשה. בכך, לטענתם, עקף את האינה ולקח לעצמו את כל דמי התיווך בחוזה הענק - כשני מיליון יורו. "הוא גרם לנו נזק אדיר", טוענים שם. "אבל כשהתעמתנו איתו הוא אמר 'לכו תתבעו אותי'. היה לנו ברור שזה לא כדאי לנו, כי נבזבז שנים בבתי המשפט וגם נפסיד את הקשרים שהיו לנו בפיליפינים. החוזה שחתמנו עליו הפך ללא רלוונטי".
ואיך התרשמת מאלדד פרי עצמו?
"שחצן מאוד, מניפולטור, אדם שמזלזל בסובבים אותו, וומנייזר שמקיף עצמו בדוגמניות ומלכות יופי לשעבר. אחד של 'אני ואני ואני'".
שמוליק אביבי, שותפו לשעבר של פרי, מציג תמונת מראה לטענות. "איש ישר כמו אלדד לא פגשתי, איש של מעשים טובים, שעוזר לאנשים", אומר אביבי (ב־2011 הורשע אביבי, לשעבר נספח צה"ל בשווייץ, בהפרת אמונים לאחר שקידם את ענייניו של סוחר נשק מקומי בתמורה לטובות הנאה). "לדעתי האנשים בהאינה נפגעו מפרי. לצערי הם חשבו שנסגרו עסקאות מאחורי גבם, אבל בסוף העסקה בכלל לא יצאה לפועל".
דמותו של פרי, בן 43, אכן רבת־פנים. הוא נולד בנתיבות, בן בכור לחמשת אחיו למשפחת יפרח (בהמשך עיברת את שמו), משפחה מסורתית מהמעמד הבינוני שמעורה מאוד בחיי הקהילה המקומית. אביו אברהם ז"ל התפרנס כנהג מונית ואמו, סימונה, מוכרת באזור הדרום כבשלנית מעולה.
אחרי תקופה של התרחקות מהדת, בשנים האחרונות עובר תהליך של התחזקות ונסחף בעיקר במשנתו של הרב קוק. לפני כשנתיים החל להוציא לאור גיליון שבועי של מאמרים ושיעורים העוסקים בתורת הרב, שבו כתבו מספר רבנים לצד פרי עצמו. לבית המשפט הגיע בשבוע שעבר עם כיפה לראשו.
הוא למד משפטים במכללת שערי משפט ובהמשך התמקם ברחובות, שם פתח ב־2004 משרד עצמאי כעורך דין, שהתמחה בעסקאות נדל"ן. בסוף העשור הקודם הבין פרי שהוא צריך לצלול אל תחום הנדל"ן עצמו, שם נמצא הכסף הגדול. חמוש באמביציה, יכולת ורבלית מפותחת ולא מעט מרפקים, הוא החל לעסוק בעולם המופלא של קבוצות הרכישה, ענף שמצוקת הדיור הדהירה באותן שנים קדימה.
במקור, קבוצות הרכישה נועדו להוזיל עלויות בתחום הבנייה, תוך שהן מתבססות על מספר רוכשי דירות פרטיים החוברים יחד לצורך הקמת פרויקט מגורים משותף. אלא שבישראל, החלו חברות יזמיות להשתלט על קבוצות רכישה רבות, תוך שחלקן עוקפות חוקים החלים על יזמים מסורתיים, שנועדו להבטיח לרוכשים שכספם לא ילך לאיבוד במקרה של ביטול העסקה או פירוק החברה היזמית. כך למשל, כשאדם רוכש דירה מיזם, החוק מחייב אותו להעביר את תשלום המקדמות לחשבון נאמנות, שם הכסף מוגן. בקבוצת רכישה, הבנויה על אמון ושיתוף פעולה, החוק אינו מגדיר כללים כאלה. באוגוסט 2019 פירסם משרד הבינוי והשיכון נייר עמדה, שעושה הבחנה בין יזמים למארגנים של קבוצות רכישה. על פי מסמך שפירסם המשרד , פרי, שבמקרים רבים פעל כיזם, המשיך לעיתים להתנהל על פי הכללים המקילים של חבר מן המניין בקבוצת רכישה.
קבוצות הרכישה שאירגן פרי בימיו הראשונים כיזם נדל"ן בעיר מגוריו רחובות, התפרצו לדלת הפתוחה של ראש העיר (אז והיום) רחמים מלול. "התחילו להכיר את אלדד בוועדה לתכנון ובנייה של העירייה", אומר עובד בחברה באותם ימים. "זה לא שהיו שם מכרזים תפורים, הכל היה תקין. פשוט אלדד בא לראש העיר עם הון ואמר לו, 'בוא אני אשדרג לך את העיר', וזהו".
החדר הצר ממנו עבד פרי הפך בזריזות למשרד רחב ידיים באזור התעסוקה "פארק המדע" ברחובות, שבו העסיק פרי סוללה של יועצים משפטיים, בעוד הוא עצמו מתרכז ביצירת קשרים ואיתור עסקאות נדל"ן מניבות. "הוא הבין שיש לו שם תנופה", אומר אדם שעבד תחתיו באותן שנים. ואכן, שתי קבוצות הרכישה הראשונות שהקים פרי ברחובות היו המדרגה שעליה החל לטפס לעבר עוד ועוד פרויקטים ברמלה, בבת־ים, במודיעין ועוד. האיש הפך לאימפריה. "הוא הרוויח אז 120 אלף שקל בחודש", אומר אדם שעבד בחברה באותם ימים. "הבעיה הייתה שהוא גם הוציא 2.5 מיליון שקל בחודש".
בשלב מסוים עשה פרי את הדילוג המתבקש לתל־אביב, וב־2015 שכר שני חצאי קומות במגדלי עזריאלי, איבזר אותן בכל טוב ושילם עבורן שכר דירה וניהול חודשי של כמעט חצי מיליון שקל בחודש. גם העובדים הרבים שהסתובבו שם - הבכירים שבהם זכו לשכר מתגמל במיוחד - נבחרו בקפידה, אבל לפי עדויות, לאו דווקא בגלל הכישורים הפיננסיים שלהם. "כל העובדות שלו היו דוגמניות", אומרת מישהי שעבדה במשרדים. "זאת הייתה תקופה שהוא לא היה דתי וזה היה חשוב לו שיהיו דוגמניות בדלפק הקבלה ומסביבו. האמת, הן אף פעם לא החזיקו הרבה זמן, תמיד הייתה תחלופה".
בין היתר העסיק פרי את הדוגמנית והמגישה עדי הימלבלוי כמעצבת הפנים של המשרדים, ואת מלכת היופי לשעבר לירן כוהנר. "הייתי עוזרת אישית שלו לתקופה ואחר כך עשיתי פיתוח עסקי. החוויה שלי משם הייתה בסדר גמור", אומרת כוהנר, שהופתעה לשמוע על ההסתבכות של פרי.
לדברי גורמים שעבדו בחברה בתקופתה בעזריאלי, פרי, שנשוי כעת בפעם השלישית אך באותם ימים היה רווק, נהנה מאוד מהחיים הטובים. "היו לו אלף נשים", אומרת עובדת לשעבר. "ובכלל, החיים שלו היו מטורפים. הוא היה טס לחו"ל מהיום להיום ומוציא הון תועפות על רכבים, על נשים, על בקבוקי יין, על מסעדות. הוא חי ברמת חיים מטורפת. אני הגעתי מבית שיש בו כסף, אבל איך שהוא מבזבז, זה משהו לא אמיתי. הוא היה יכול להחליט בספונטניות שהוא טס לחופשת סקי בשווייץ ותוך כדי פתאום לקנות תיק של לואי ויטון ב־30 אלף שקל. הוא היה מגיע למשרד ואומר, 'תראה איזה שעון רולקס קניתי', ואחרי שלושה חודשים מראה לך שעון חדש אחר".
גורמים בסביבתו של פרי מסבירים שהאיש פשוט רצה להפוך למותג. מי שידפדף במדורי הרכילות של שנות הזוהר של פרי, באמצע העשור הקודם, ימצא שם את פניו פעם אחר פעם. בכתבות באותה תקופה גם הוצמד לשמו התואר דוקטור, שלא ברור מאיפה צץ. "למה הוא אמר שהוא דוקטור? כי הוא רצה למתג את עצמו גבוה, להראות ש'אני לא סתם עוד אחד'", אומר עובד לשעבר. "כשראיתי את אחת הכתבות האלה ובאתי למחרת למשרד, בת הדודה שלו הייתה שם ואני זוכר ששאלתי אותה, 'מאיפה הבאתם את הדוקטור הזה?' היא אמרה לי לא להתערב, שזה לא עסק שלי".
הוא באמת דוקטור?
"אז, כשאני עבדתי שם, הוא לא היה דוקטור. אולי מאז הוא קנה לעצמו תואר כזה".
דרך נוספת להפוך למותג הייתה באמצעות עולם הספורט. לזכותו של פרי ייאמר שבתחום זה, כמו גם במספר פרויקטים הקשורים לחינוך בפריפריה, הוא השקיע כסף רב, גם אם ההרפתקות הללו לא נמשכו הרבה זמן. פרי תמך למשל בקבוצת כדורסל הנשים של אליצור רמלה, השקיע במצטבר 1.6 מיליון שקל בבית"ר ירושלים ואף התעניין ברכישתה בתקופת אלי טביב, ולפני אולימפיאדת ריו הצהיר כי ירכוש דירה לכל ספורטאי ישראלי שיחזור מברזיל עם מדליית זהב (מה שלא קרה). כל הכספים וההצהרות הללו, מיותר לציין, הפנו אליו את אור הזרקורים, בדיוק כפי שקיווה. קבוצה נוספת שבה השקיע פרי, ואשר משכה אליו לא מעט תשומת לב תקשורתית, היא הפועל מרמורק.
ב־2014 רחובות סערה וגעשה בעקבות ההכרזה כי פרי ישלב כוחות עם בן העיר אייל גולן, והשניים ירכשו יחדיו את הפועל מרמורק, קבוצת נעוריו של הזמר, שדישדשה אז בליגה א'. חנן עדני, הבעלים הדומיננטי של הפועל מרמורק באותה תקופה, מספר שעל פי ההסכם בין הצדדים, פרי היה אמור לממן 80 אחוז מהרכישה (כ־800 אלף שקל), בעוד גולן ואיש העסקים אבי ארביב יממנו יחד את 20 האחוזים הנוספים. העסקה התמוססה מהר מאוד, אם כי לא באשמת פרי: לפי עדני, גולן וארביב "התנהגו כמו בעלי הבית" עד שפרי החליט שנמאס לו, בעוד שלפי גורמים אחרים הבקיאים בנושא, הבעיה הייתה עדני, שרצה להשאיר את פרי ואת כספו קרוב אליו ודחק את גולן וארביב החוצה. כך או כך, שני הצדדים מסכימים שלבסוף היה זה פרי ששילם את מלוא הסכום, והשאיר את הכסף גם כשהחליט לעזוב.
היחסים בין פרי וגולן נותרו ידידותיים גם לאחר אירועי מרמורק, אבל גם שיתוף הפעולה הבא שלהם נגמר עוד לפני שממש התחיל. ב־2018 יצא פרי במסע יחסי ציבור אגרסיבי לפרויקט "פרי מלודי" ברמלה, ששווק באופן פורץ דרך ככזה המיועד לחובבי מוזיקה. לשם כך שכר את שירותם של שלוש דמויות מוכרות מעולם המוזיקה: צביקה פיק, שדרן הרדיו אליקו וגולן. על פי ההערכות, על חלקו בעסקה קיבל גולן כמיליון שקל. הפרויקט מעולם לא התרומם וחלק מרוכשי הדירות עדיין דורשים מפרי את כספם חזרה.
בכל מקרה, הפיאסקו עם מרמורק לא ריפה את ידיו של פרי. להפך. פחות משנה לאחר מכן הוא השקיע כארבעה מיליון שקל ביריבה העירונית, מכבי שעריים. בזכות הכסף הזה מונה למאמן הקבוצה ניר קלינגר, כוכב העבר של מכבי תל־אביב, שהצליח להעלות את שעריים לליגה הלאומית, אחרי 23 שנים בליגות הנמוכות. כעבור שנתיים עזב גם את הקבוצה הזו.
אבל כל זה היה רק קדימון ליהלום שבכתר הספורט הישראלי - מכבי תל-אביב. פרי, שעוד לפני כן שכר את תא הכבוד בהיכל הספורט ביד אליהו לעונה שלמה בעלות של מאה אלף דולר, רצה לרדת משם אל הפרקט. ב־2015 הוא נפגש עם נציגי המועדון במטרה להפוך לספונסר שלו, תוך כוונה מוצהרת שלקבוצה יקראו 'מכבי אלדד פרי תל־אביב'. מנכ"ל הקבוצה אז, אלי דריקס, נזכר שנפגש פעמיים עם פרי, אך המגעים לא הבשילו.
לא כולם בקבוצת פרי היו שמחים מבזבוזי הכספים של הבוס. "לא הייתי מוכן לשמוע על הדבר הזה עם מכבי תל־אביב. זאת הייתה הוצאה של למעלה מ־15 מיליון שקל", אומר בכיר לשעבר בחברה. "אני זוכר שאמרתי לו 'אלדד, חאלס'". אותו בכיר, לדבריו, גם ניסה להסביר לפרי שההוצאות האדירות על שטח משרדים וכוח אדם הן בלתי כלכליות בעליל. "הסברתי לו שרוכש חדש שמגיע למשרדים לא מסתכל ואומר לעצמו, 'וואי, איזה גודל ועוצמה', אלא 'מה זה השופוני הזה?' המשקיע מרגיש שהוא נותן כסף לחברה וזה הולך על חדר ישיבות, כשאין לך מספיק עובדים בשביל למלא אותו בכלל".
לפי עובדים שעבדו תחתיו, החיים בפנטהאוז עלו לפרי לראש. אחד מהם מספר שמעת לעת פרי היה מגיע זעוף למשרדים, מכנס חלק מהעובדים ומפטר אותם ללא הסבר. "מדי פעם אלדד היה עושה דברים כאלה", אומר עובד לשעבר. "אומר שכולנו מפוטרים ושנלך הביתה. זה היה קטע שחוזר על עצמו. הייתי שואל חברים, 'תגידו, איך זה הגיוני שבן אדם יום אחד מגיע לעבודה, צועק על כולם, הופך את המשרד בזעם - ויום אחרי זה הולך וקונה מזראטי?'"
פרט לדוגמניות ולספורטאים, הייתה לפרי חיבה לעוד אנשים - פוליטיקאים. ב־2014 הוא התחתן עם אשתו השלישית, נועה רז, בטקס מצומצם שנערך בבית של חברים בלאס-וגאס, ועם שובם ארצה ערכו בני הזוג חתונה מפוארת במלון המלך דוד בירושלים. ברשימת האורחים: אהוד אולמרט וניר ברקת. לדברי אולמרט, לא היו לו קשרים עסקיים עם פרי. "הוא איש נבון ויזם מאוד דינאמי. בשנים האחרונות לא היה לנו קשר מיוחד למעט ברכות לפני ולקראת החגים", הוא אומר. לדברי ברקת, "אלדד גילה עניין בעבר ברכישת בית"ר ירושלים. על בסיס זה הכרנו אבל אין לנו היכרות מעבר ולא יצא לי לעבוד איתו".
פוליטיקאי אחר שרקד בחתונתו של פרי הוא גדעון סער, שסירב להגיב לפנייתנו. סער גם השתתף באירוע הכנסת ספר תורה שערך איש העסקים בתל־אביב, יחד עם פוליטיקאי אחר, השר ישראל כץ. גם עם דליה איציק ניהל קשר הדוק. היא רתמה את פרי למיזמים פילנתרופיים, בהם לדבריה השקיע מכספו בשמחה. "מאוד התרשמתי מהאמביציה שלו", היא מספרת. "אתם מכירים את הטיפוסים האלה, קצת כמוני, שבאים מבית עני ונורא רוצים לפלס בציפורניים? זה מאוד חיבר אותי אליו. בעיקר התרשמתי שגם בתקופות שהיה נראה שהוא עשה את זה, ושהוא אמיד מאוד, הוא לא שכח מאיפה הוא בא".
מה דעתך על ההאשמות של משקיעים, שפרי גזל את כספם?
"אנשים לפעמים רוצים להצליח ומתבלבלים. אבל אני שמה את הראש שלי שאין פה זדון. הוא לא שם".
עדויות מתוך קבוצת החברות של פרי מספרות לכל הפחות על העלמת עין מכוונת. לדברי עובדים לשעבר בחברה, כבר לפני כעשור העלו חלקם חשש בפני פרי כי ההתנהלות הכלכלית והטיפול בכספי המשקיעים אינם כסדרם. לטענת אחד מהם, פרי סירב לשמוע. "היו ישר משתיקים אותנו", סיפר. "אלדד היה אומר: 'זה לא העסק שלכם, אני קובע. יש נהלים חדשים: אף אחד לא פונה אליי ואף אחד לא נכנס'".
באחד המקרים באותה תקופה, מספר עובד לשעבר, פרי ערך שימוע לפני פיטורים ל־15 עובדים, לטענתו על רקע ארגון מחדש של החברה. ואולם, לדברי אותו עובד, היה מדובר רק בעובדים שהביעו את חששם מפני התנהלות החברה. "הייתה תחושה לכולם שדברים לא טובים קורים", סיפר. "כשנכנסנו לשימוע הרבה אמרו מיוזמתם, 'אנחנו רוצים לעזוב'".
עובד נוסף סיפר כי כבר אז חלק מהמשקיעים שמו לב כי דבר מה אינו כשורה והחלו לפנות בבהלה למשרדי החברה, שישבה אז ברחובות. "ידענו שאין לנו תשובות טובות לתת להם", אומר אותו עובד לשעבר. "במחלקה של קבוצות הרכישה היה בלגן שלם. לקוחות היו מתקשרים ומתחילים לצרוח. היה מקרה אחד שהגיע מישהו והרביץ לאלדד. התחלנו להרגיש שאנחנו יכולים להיות חלק מסצנריו שבו אנשים מתחילים ליפול. לי זה לא התאים".
אחד העובדים באותה תקופה, מספר ש"כשחברים היו מתקשרים אליי בקשר לפרויקטים של אלדד ושואלים האם לרכוש דירה, הייתי אומר להם, 'חבר'ה, חפשו קבוצות ומקומות אחרים'". לבסוף, החליט אותו עובד לעזוב. "ותאמינו לי שזה לא היה קל. קיבלנו מאלדד משכורות עתק, הוא תיגמל אותנו יופי־יופי. כשאמרתי לאנשים שאני הולך הם לא הבינו למה. עכשיו הם מבינים. זה שאלדד בחור פיקח, חכם ונבון, את זה אף אחד לא ייקח ממנו. אבל בכל מה שנוגע לקריסה הזו שלו, הכתובת הייתה על הקיר".
ואכן, בשנה האחרונה החלו לצוץ טענות מצד משקיעים פרטיים, בנוגע להתנהלותה של קבוצת פרי: לפי פרסומים בתקשורת, דיירים בפרויקטים שונים של החברה פנו לבתי המשפט או להוצאה לפועל לאחר שלא קיבלו מפתחות לדירות שקנו, צ'קים שהיו אמורים לקבל מהחברה על מאות אלפי שקלים חזרו, דירות חדשות התבררו כמשועבדות ועוד.
טענה נוספת שנחשפת כאן לראשונה נוגעת גם היא לפרויקט “הורייזן” בבת־ים. עו"ד ירדנה בן שלום ממשרד עייש בן שלום גולדשמיט מייצגת 35 רוכשים בפרויקט ואף גיבשה חומרים לתביעה, הדורשים לקבל לידיהם מסמכים מידי אלדד פרי נדל"ן. החומרים טרם הוגשו לבית המשפט עקב הקפאת ההליכים, אך בפנייה שכבר נוסחה טוענים הרוכשים כי חברתו של פרי, "מסתירה מידע מהותי מהרוכשים ואף מוסרת מידע כוזב... לקחה הלוואות תוך כדי שהיא משעבדת את הקרקע מבלי שהייתה צריכה לעשות כן ומבלי ליידע את הרוכשים, עסקה בהפרד ומשול מול הרוכשים... בדרך של התשת הפרט וניסיונות השתקה והפחדה" ועוד.
התלונות הללו גם הגיעו למשרד הבינוי והשיכון, שחקר את התנהלות הקבוצה ומצא ליקויים בכתשעה פרויקטים שלה. בעקבות כך קבע המשרד מתווה מיידי לתיקון הליקויים, במסגרתו אף הוטל על החברה קנס בסך 800 אלף שקלים.
את כל הצרות הללו הצליח אלדד פרי לצלוח, אבל בשבוע שעבר הגיעה המכה האנושה. בבקשה בהולה למתן צו לפתיחת הליכים שהגיש לבית המשפט חיים חמו, יהודי תושב שווייץ בן 73, המיוצג על ידי עו”ד רונן נאוי ועו"ד יריב שי ישינובסקי, ועשה את הונו בתחום התוכנה וההיי־טק באירופה, פורטה ההתנהלות של פרי במלוא הדרה. על פי הבקשה, חמו נפגש עם פרי, "שהבין כי הוא אינו בקיא בשוק הנדל"ן בישראל ובכלל זה בדרך ביצוע עסקאות בישראל". פרי טען בפני חמו כי הקבוצה שלו סובלת מפער תזרימי, שיקוזז בעתיד הקרוב לאחר שהפרויקטים שהחברה בונה יושלמו. באותה פגישה, התפאר פרי כי "פוטנציאל הרווחים של הקבוצה מוערך על ידו ועל ידי מומחים כלכליים מטעמו, בלא פחות ממיליארד שקל".
חמו, משקיע שיש מאחוריו כמה וכמה הצלחות, כל כך הסתנוור מפרי, עד שהסכים להעניק לו מאה מיליון שקל וחתם עימו על חוזה של שניים וחצי עמודים בלבד. כעת טוען כי החברה של פרי חייבת לו 218 מיליון שקלים, ש"נעלמו כלא היו". בבירור עצמאי שעשה לבסוף חמו, התברר לו כי קבוצת אלדד פרי נמצאת במצב של חדלות פירעון.
הבקשה הכתה את שוק הנדל"ן בהלם, במיוחד לאחר שהתברר כי להליכים המשפטיים הצטרפה גם קרן ההשקעות 'אקספו', שטוענת שקבוצת הנדל"ן של פרי חייבת לה כ־132 מיליון שקל, ואפילו שורה של עובדים בחברה, הטוענים כי לא קיבלו את משכורת חודש אוגוסט. בשבוע שעבר הורתה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג־נוטוביץ', על מתן צו הקפאת הליכים לחברה ומינתה לה נאמנים. "השתן עלה לו לראש", אומר בכיר לשעבר בקבוצת אלדד פרי. "זה מה שהפיל אותו".
"אלדד פרי התחיל את דרכו כעורך דין בתחום הנדל"ן ובעבודה קשה וסיזיפית, ללא ירושות או הון כלכלי ראשוני. בעשור שבו כיהן כמנכ"ל, כיו"ר פעיל וכאחראי על היזמות והפיתוח העסקי, הקים את קבוצת פרי נדל"ן, שבשיאה גילגלה מחזור של מעל מיליארד שקל, מסרה מאות יחידות דיור והיא מחזיקה גם היום בנכסים נדל"ניים בשווי רב.
"במקביל פעלה הקבוצה גם בתחום הטכנולוגי, השקיעה ועדיין משקיעה בטכנולוגיות שונות בארץ ובחו"ל. חלק מהמיזמים הסתיימו באקזיטים וברווחים נאים וחלקם פחות. הקבוצה רואה חשיבות רבה בתרומה לקהילה והיא עשתה זאת באמצעות השקעה בתחום הספורט ובעיקר באמצעות תמיכה במועדוני הנוער, זאת מתוך מטרה להרחיק נוער בסיכון מהרחובות.
"לאחרונה נקלעה הקבוצה למשבר תזרימי שהושפע מאוד ממשבר הקורונה וההאטה במכירת הדירות. אלדד פרי והנהלת הקבוצה עושים לילות כימים יחד עם הנאמנים שמונו על ידי בית המשפט ליצור תוכנית הבראה ושיקום לקבוצה, אשר במסגרתה כל אחד מרוכשי הדירות וחברי קבוצות הרכישה יקבל את הדירה עליה שילם ובמקביל ישולמו החובות לנושים והמשכורות לעובדים. הקבוצה מאמינה בהצלחתה של התוכנית וביכולתה להמשיך ולהפעיל את החברה לאחר ביצועה.
"במסגרת הכתבה צוטטו עדויות שונות מצד עובדים לשעבר בקבוצה. ברור לקוראים כי מדובר בעובדים שפוטרו בגלל חוסר התאמה ובחרו לנצל את המשבר אליו נקלעה הקבוצה על מנת לפרסם שורה של שקרים ורכילויות שאין להם שום אחיזה במציאות. העובדה היא שעל אף הטענות, בשנים האחרונות אף עובד לא תבע את הקבוצה בגין עבירה על חוקי העבודה והקבוצה מתנערת מכל ניסיון לצייר מצג שווא שפעלה שלא במסגרת החוק.
"כמו כן לא ברור לנו מדוע עיתון 'ידיעות אחרונות' בחר להטיל דופי בכישרון של לירן כוהנר ועדי הימלבלוי ולהציגן כנשים יפות ותו לא. חשוב לנו להדגיש כי לירן כוהנר הועסקה בקבוצה במשך שנתיים וההנהלה הייתה מרוצה מאוד מכישוריה העסקיים. עדי הימלבלוי היא מעצבת פנים, היא לא הועסקה ישירות בקבוצה שרק שכרה את שירותי הסטודיו שבו עבדה. הקבוצה בוחרת את עובדיה על פי כישוריהם ולא על פי מראם החיצוני.
"בנושא המכרז לגריטת כלי נשק בפיליפינים, מדובר בסיפור ממוחזר שפורסם בתקשורת לפני מספר שנים ואין לו שום אחיזה במציאות - העסקה לא נחתמה והקבוצה לא גרפה את דמי התיווך. יצוין גם כי אותו מקור שציין כי בכוונתו לתבוע את הקבוצה בגין המעשה מעולם לא עשה זאת".
פורסם לראשונה: 07:27, 25.09.20
