בשנים 1920-1918 השתוללה בעולם השפעת הספרדית וחלו בה כחצי מיליארד איש, כשליש מאוכלוסיית העולם של אז, ו-50-20 מיליון מתו, רובם המכריע בגילאי 40-20. הקורונה היא למזלנו לא באותם ממדים, אבל יש בכל זאת דברים משותפים לשתי המגפות, ובהם כמובן האימה, אי-הוודאות, ההיקף העולמי, וגם התנהגויות דומות במישור הצרכני.
כתבות נוספות למנויים:
שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי שיווקי להתנהגות צרכנים ומרצה במכללה למנהל, מונה שורה של שינויים התנהגותיים שנולדו בעקבות הקורונה: 1. מינימום שהייה מחוץ לבית, 2. מיעוט מפגשים חברתיים, 3. הימנעות ממגע, 4. "השתבללות" - חיפוש אחר מוצרים חמים ומפנקים לבית, 5. ציפייה לזמינות מיידית - רוצים הכל כאן ועכשיו, 6. חיפוש ביטחון ואמון בעסק שבו קונים, כשעסקים שלא מקפידים על ביטחוננו נידונים לשיימינג ברשתות החברתיות, 7. רגישות גוברת למחיר, 8. לוקליזציה - פריחת העסקים השכונתיים, 9. חזרה בגדול למשפחתיות הגרעינית והימנעות מאירועים המוניים, 10. אידיאליזציה של נוף הארץ.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדברי לחנה, למעט הציפייה לזמינות מיידית והשיימינג ברשת, שלא היו אז, כל היסודות האלה אפיינו גם את ימי המגפה הספרדית, בעיקר כי בשני המקרים אין תרופה או חיסון. השאלה הייחודית לקורונה שלא הייתה אז, היא איך יעמוד העולם מול האתגר השיווקי הגדול ביותר של המאה: לשכנע את 8 מיליארדי תושבי כדור הארץ להתחסן.
"האבולוציה והביולוגיה לא נעות במהירות הטכנולוגיה, והאנשים הם אותם אנשים", אומרת ד"ר גילה אורן, ראש ההתמחות לשיווק וניהול אסטרטגי במכללה למנהל. "נולדים צרכים ייעודיים, ועסקים זריזים וחכמים יודעים לתת מענה מהיר לצרכים המשתנים".
רועי מנדל, התחקירן הראשי של MyHeritage, החברה הישראלית המבצעת מחקרים משפחתיים בעזרת טכנולוגיית הצלבת מידע, חפר בארכיון העיתונות העולמית מתקופת השפעת הספרדית, בעיקר בארה"ב, ומצא שורה ארוכה של נקודות השקה. הנה חלק מהן.
בתקופת השפעת הספרדית, הצלב האדום חילק מסכות שהיו עשויות מגזה. המסכות החד-פעמיות של היום טרם נולדו אז. ויליאם סטפנס, מושל קליפורניה, קרא בעיתון Berkeley Daily Gazette ב-2 באוקטובר 1918 לכולם להקפיד על מסכות, כשרוח הפטריוטיזם של שלהי מלחמת העולם הראשונה מנשבת מדבריו: "זו חובה פטריוטית לכל אמריקאי לסייע בשמירת בריאותו וזו של עמיתיו האזרחים". האכיפה הייתה חמורה והמפרים אוימו במאסר.
היום המלחמה על עטיית המסכות לא הסתיימה - אך הנשק התרכך. לא רק שאיש לא נכנס לכלא, אלא שמתוך יותר מ-300,000 שקל קנסות שהוטלו, רק כ-40% נגבו.
השפעת הספרדית התרחשה טרום תקופת האינטרנט, אבל קנייה מרחוק הייתה בכל זאת באמצעות הזמנה בטלפון ושליחים, והיא גברה בתקופת המגפה. במודעה ב"לוס אנג'לס טיימס" מ-26 בנובמבר 1918 נכתב: "הישארו בבית וקנו באמצעות הטלפון. הצטרפו אלינו במלחמתנו נגד השפעת".
והיום? על פי נתוני פייפאל 80% מהישראלים קונים אונליין - 14% מהם התחילו רק בשנה האחרונה - והצמיחה הגדולה ביותר (24%) היא בקרב הגיל השלישי. 28% מהקונים אמרו שהם עושים זאת בגלל החשש מהקורונה והשהות במרחב הציבורי. להערכת אלעד גולדנברג, מומחה לסחר אונליין, 45% מהישראלים קונים דרך הסמארטפון. בשנה שעברה 40% מהמכירות בבלאק פריידיי ובסייבר מאנדיי התבצעו באמצעות הסלולרי. השנה יישבר השיא הזה, ומוערך שהנתון יעמוד על 49%.
בעיתון The Ottawa Citizen מ-15 באוקטובר 1918 חברת הטלפונים הקנדית "בל" פנתה במודעת תחנונים ללקוחותיה: "השתמשו בטלפון רק כשזה ממש נחוץ". החברה הסבירה שרבים מעובדיה חלו בשפעת, כמו כולם, ובנוסף החולים היושבים בבית מתקשרים הרבה יותר והעומס על מרכזיות החברה בלתי אפשרי. אנחנו מדברים על זמנים שבהם היה צורך להשתמש בשירותי מרכזנית לביצוע שיחת טלפון.
והיום? כבר במרץ הודיעה נטפליקס שתפחית ב-25% את קצב העברת הנתונים באירופה, בעקבות בקשת האיחוד האירופי שחשש שהשימוש המוגבר בשירותי הסטרימינג למיניהם עלול לפגוע בנגישות האינטרנט ביבשת.
גם בתקופת השפעת הספרדית הושבתו כל מופעי התרבות, הקונצרטים, האופרות והצגות התיאטרון. מה עושים? הפונוגרף החדש מבית אדיסון, של היצרנית Morell Tilson & Sons, הציל את המצב. "הישארו בבית. אין סכנה להידבק מאף אחד מהמוזיקאים שישירו לכם במכשיר החדש", נכתב במודעה בעיתון Ccolonist 17 באוקטובר 1918. במודעה אחרת מבטיחה היצרנית לאוהבי האופרה: "תוכלו להשתתף בקונצרטים בלי להסתכן בהידבקות בשפעת. המערכת החדשה של אדיסון שווה את המחיר בזמן הסגר ואיסור על התקהלויות במופעי תרבות" ("דה איוונינג סטאר", 9 באוקטובר 1918).
היום התרבות מושבתת, אבל זה לא אומר שהיא לא מתרחשת במרץ בחצרות בתים פרטיים, כשאמנים מוזמנים ומגיעים להופעות בנוכחות מצומצמת. השיא, וההמחשה לאיך עושים מלימון לימונדה, הוא "My פסטיגל" שנמתח ל-40 ימי פעילות עד המופע הגדול ב-17 בדצמבר - והכל מהבית.
"כשאתם מגיעים הביתה מהרחוב, כשחוזרים מהעבודה, לפני האכילה - עליכם לשטוף ידיים כראוי", נכתב במודעה של יצרנית סבון שזכה כמובן לשם "סבון הבריאות", כי המגפה הספרדית הפכה את המוצר הבנאלי כל כך לשגריר של בריאות והקפיצה את מכירותיו (The Boston Advertiser, 26 באוקטובר 1918).
גם היום נוצר פולחן של רחיצת ידיים: אנחנו מוצפים במבול תשדירים ומודעות של משרד הבריאות על שמירת היגיינה וחיטוי ידיים. כבר במרץ דווח על קפיצה של 1,309% במכירות סבון ומוצרי היגיינה, כשסבון הידיים הפך לכוכב המכירות. הכוכב החדש-ישן כמובן הוא האלכוג'ל, שידע שנה טובה ב-2009 בתקופת שפעת החזירים, דעך ב-2011, והשנה זינקו מכירותיו (יחד עם רווחי היצרניות המובילות בישראל, ד"ר פישר וסנו).
ב-1918 מוצב במרכז הבמה הליזול, חומר ניקוי ותיק שאנחנו מכירים עד היום, לחיטוי הבית. "אם יש מקרה של שפעת במשפחתכם, חטאו כל מה שבא במגע עם החולה בליזול", קוראת מודעה ב-The San Francisco Examiner ב-13 בדצמבר 1918.
היום חומר החיטוי דטול, שהושק ב־1932, מנכס ומנצל את המלחמה בקורונה. החומר, למעשה ממשיכו של הליזול, התגלה וגם אושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, כיעיל נגד קורונה.
רשת הביגוד "מוטמן מרקנטיל קומפני" ניסתה לשווק במודעותיה את הביגוד החורפי החם שלה כאמצעי להימנעות מ"השפעת" ("וושינגטון סטנדרט", 1 בנובמבר 1918).
גם הקורונה כנראה תקפיץ את מכירות המעילים, הסוודרים והלבוש החם לסוגיו, כי נשב יותר בחדרים עם חלונות פתוחים. באוסטריה ובגרמניה התבקשו התלמידים לשבת בכיתות עם מעילים, ולפתוח אחת ל-20 דקות את החלונות למשך 5 דקות. גם פרופ' רוני גמזו, לשעבר פרויקטור הקורונה, הפציר להימנע מסגירת חלונות במקומות העבודה גם בחורף. לסוחרים יהיה מה לעשות עם עודפי המעילים והג'קטים שעימם נתקעו בחורף הקודם.
ב-1918 התרגשה ארה"ב ואפילו העולם כשהתברר שג'ורג' "בייב" רות' האגדי, הנחשב עד היום לכוכב הבייסבול הטוב ביותר בכל הזמנים, נפל למשכב בביתו מהשפעת הספרדית ("דה מורנינג לידר", 1 בנובמבר 1918).
102 שנה אחרי, רעש העולם כשהתברר שכריסטיאנו רונאלדו נדבק בקורונה, ולא השתתף במשחק נגד שוודיה ובשורת משחקים נוספים. רות' אגב, כמו רונאלדו, החלים והמשיך לשחק.
בתקופת השפעת הספרדית פותחה מסכה מיוחדת למעשנים. "כשאתה שואף את הסיגריה, חיידקים מנצלים את ההזדמנות כדי לחדור למערכת הנשימה, אבל דרך מסנן העישון הם הופכים לבלתי מזיקים", הסבירה המודעה (Popular Science Magazine, 1 במאי 1919). מה שלא גילו לצרכנים הוא מה שלא ידעו אז, שדרך מסנן העישון היעיל הם גם מגדילים את סיכוייהם למות מסרטן ריאות וצרות אחרות.
והיום? למי שרוצה לשתות דרך המסכה, חברת קרוק & מרקר המציאה את TasteMask - מסכה מבד עם חור הניתן לכיסוי וקש צמוד. לא ידוע כמה היא יעילה במניעת הידבקות.
המסכה הביזארית יותר (והיקרה בעולם) יוצרה בישראל במפעל התכשיטים yvel ומוצגת בימים אלו בבוטיק החדש שפתח המותג בפאלם ביץ' שבארה"ב. מדובר במסכה בת שלוש שכבות במחיר צנוע של 1.5 מיליון דולר. חומרי הגלם הם 250 גרם זהב טהור ו־3,608 יהלומים שחורים ולבנים במשקל כולל של כ־210 קראט. 25 צורפים ומשבצי יהלומים עמלו על הפרויקט, שהוזמן על ידי אספן אמנות סיני אמיד, שהוא גם לקוח ותיק של המפעל, שתפס שתי ציפורים במכה אחת - גם להעשיר את אוספו הפרטי וגם להזרים כסף למפעל, שהיה סגור, ולהחזיר עובדים לעבודה. לא ידוע אם המסכה תימסר לו במועד בסוף דצמבר או שתוצג קודם בתערוכת אמנות תכשיטים שתיערך בפברואר בארה"ב.
אולי חקר מי הביוב ב-1918 לא היה מפותח כמו היום, ולא יכלו לנטר דרכם את רמת התחלואה כמו שמנסים לעשות היום, אבל לא הייתה סיבה לא להשתמש בביוב למטרות פחות מדעיות, כמו שיווק. "אל תפספסו את המקור הזה למגפה", נאמר במודעה לחומר ניקוי בשם "סילפו נאטול" ("בוסטון פוסט", 20 בנובמבר 1918), שבה נראים צינורות המים שמתחת לכיור הביתי, שמעליו מצחצחת ילדה תמימה את שיניה. "צריך לשטוף את צינורות הביוב לעיתים קרובות ולהשתמש בחומר מחטא".
אצלנו צינורות הביוב אכן התגלו כמקור אפשרי לזיהום קורונה, אך המיזם עדיין בבדיקה. הניסוי הראשון נעשה בהולנד עם התפרצות המגפה ולאחרונה התפרסמו ממצאי בדיקות פיילוט. ב-1 באוקטובר הודיע משרד הבריאות על כוונתו לקדם מערך לאומי לחיזוי התפרצויות קורונה באמצעות מי הביוב.
"פרונה" היה משקה אהוב בשנות השפעת הספרדית, ובמודעות הוא הוצג כתרופה יעילה נגדה. "שמרו על מערכת העיכול", קוראת מודעה ב"וושינגטון סטנדרט" ב-1 בנובמבר 1918, ולימים התברר למה: בזכות תכולת האלכוהול הגבוהה שלו שתפקדה כמחטא חיידקים.
והיום? מה לא הציעו נגד המחלה או לתוספת חיסון הגוף. נשיא מדגסקר נשבע בתה צמחים מקומי, וארגון הבריאות העולמי אפילו השתכנע לבדוק. הבדיקות החלו בספטמבר, אין עדיין תוצאות. יצרנית משחות השיניים קולגייט הודיעה השבוע על מחקרים קליניים הנעשים כדי להוכיח שמשחות שיניים ומי פה עם רכיב מסוים יעילים נגד הנגיף. גם המכירות של ויטמין D עלו במאות אחוזים, כשהזינוק חל בעקבות המלצות משרד הבריאות להגדיל צריכה. לאחרונה יצאה אפילו ויסוצקי עם תה ירוק משולב ויטמין C ו-D, וגם כורכום, אבץ ולבונה הפכו ללהיטים.
בתקופת המגפה הספרדית רשתות המזון שמרו על כוחן, כי שפעת או לא שפעת, אוכל צריך - וכשמסתגרים בבית צריך אף יותר. ואם מציגים את האוכל כמקדם בריאות, אז גם לא חוסכים בו. מרכול גדול באיידהו, NB Long & Sons, אף פירסם מודעה גדולה תחת הכותרת "הילחמו בשפעת בעזרת אוכל טוב" (The Kendrick Gazette, 8 בנובמבר 1918).
גרסת הקורונה: אין ענף שחגג כמו רשתות המזון בארץ ובעולם. שופרסל למשל חתמה את הרבעון השלישי עם עלייה של 14.6% במכירות וטיב טעם נהנתה מעלייה של 22.4%.
בעיתון ההולנדי Provinciale Overijsselsche En Zwolsche Courant התפרסמה ב-12 ביולי 1918 מודעה של חברת הביטוח De IJsel הקוראת לאנשים לבטח את עצמם מפני אובדן כושר עבודה ומפני "החסרונות הכלכליים של המגפה". החברה התרברבה בכך שכבר שילמה סכומי כסף נכבדים בתביעות שהוגשו במהלך שנת המגפה.
ובעידן הקורונה? בתקופה הראשונה אי-אפשר היה כלל להשיג ביטוחי נסיעות עם כיסוי נגד קורונה. היום יש כמעט בכל חברות הביטוח, בתוספת מחיר כמובן, למעט הטסים לארה"ב, הנתפסת כביצת קורונה מסוכנת. ביטוחי החיים הוותיקים נמשכים כרגיל, שכן בהם הפיצויים משולמים ללא קשר לסיבת המוות. מבוטחים חדשים יישאלו בהצהרת הבריאות שלהם בנושא קורונה, והחברות עלולות להחריג קשישים וחולים במחלות רקע בגלל היותם בסיכון מוגבר.
פורסם לראשונה: 07:38, 27.11.20
