חודש מרץ האחרון, התאריך בו החלה הקורונה בישראל באופן רשמי, תפס את מיכל ובן זוגה בעיצומו של מרוץ החיים. הוא עצמאי בתחום של הדרכת הורים, היא בהיי־טק. הם גרים באחת מערי הלוויין של תל־אביב, הורים לשני פעוטות (בני 3 ו־4) שמנסים, כמו רבים בגילם ובמצבם, לקיים שגרת חיים עם תקציב מסודר. ואז, כמו שאומרים, הגיעה הקורונה. "בסגר הראשון", מספרת מיכל (השם בדוי, כמו כל השמות בכתבה, הפרטים האמיתיים במערכת), "הוציאו אותי לחל"ת והחזירו אחרי חודשיים, ומאז עבדתי מהבית. פתאום הייתי צריכה לארגן לעצמי משרד, לקנות שולחן, כיסא מותאם, כי אחרי חודש נגמר לי הגב, לשדרג את הוויי־פיי, כדי שאני ובן זוגי נוכל להיות בזומים במקביל, כי אחרת זה היה מקוטע ומזעזע. נכון, זה רק עוד 30 שקל בחודש, ועדיין – הוצאה. כל הקיץ שנינו עבדנו מהבית, אבל לא באותו חדר, מה שאומר שני מזגנים, לא בדירוג האנרגטי הכי חסכוני, עובדים כמעט 24 שעות, וחשבון החשמל בהתאם - קפץ מ־900 ו־1,000 שקל ל־1,800 שקל".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הצצה נוספת בחשבונות גילתה שגם ההוצאה עבור מזון לא עמדה במקום. "אם לפני הקורונה בן זוגי אכל מחוץ לבית, או מקסימום לקח אוכל מבושל בקטנה, עכשיו לא הייתה ברירה – השהייה בבית גרמה לנו לאכול יותר, תוספת של 400-300 שקל בחודש. מחמישה קרטוני חלב בשבוע עלינו לשבעה־שמונה, ומקופסת נס קפה שקנינו פעם בשבועיים זו הפכה להוצאה שבועית. את אומרת 'עוד 10 שקלים, שטויות', אבל זה מצטבר. עכשיו, ברגע זה, כשהילדים חזרו למסגרות, והאוויר נהיה נעים יותר ולא צריך מזגן, יש סוג של ירידה בהוצאות, אבל החורף יגיע, ואני אצטרך להדליק חימום".
אולי הפסיכולוגית החינוכית שרה נתניהו, שעברה לעבוד מהבית וביקשה השתתפות בהוצאות כשכירה, איננה המייצגת האולטימטיבית של התופעה, אבל אין ספק שעבור כל אותם שכירים שהעבירו את מקום העבודה שלהם לחדר השינה, או הפכו את חדר המשחקים של הילדים למשרד, ההוצאות גדלו משמעותית, עד כדי כך שכבר נשמעים קולות רבים הקוראים להכיר בהם כבעלי זכויות לצורכי מס כמו עצמאים, לפחות לשנה הזו אם לא לבאה, עד שתעבור הקורונה.
לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2019, כלומר לפני היות הקורונה, עבדו מהבית 4.4% מעובדים במשק הישראלי. בזמן הסגר הראשון כבר עמד שיעורם על כ־21%, לפי סקר בזק שביצעו בלמ"ס. בענפי ההיי־טק והשירותים הפיננסיים והביטוח היה השיעור גבוה במיוחד – בין 41% ל־49%.
במאי ירד שיעור המועסקים מהבית לכ־17%, ובתחילת יולי הוא עמד על 9%, אם כי בהיי־טק השיעורים נשארו גבוהים – כ־37%. בתעשייה עבדו מהבית ביולי 3%, ובשירותים הפיננסיים 12%.
דניאל רואש, ראש תחום אינדיקטורים כלכליים בלמ"ס: "במשק הישראלי יש 3 מיליון מועסקים שכירים בגילאים 67-15. הנתונים שלנו על עבודה מהבית מתייחסים לעסק שיש בו חמש משרות ומעלה. נכון לאמצע אוקטובר (ב־17 באוקטובר הסתיים הסגר השני), 16.7% עבדו מהבית. מדובר בממוצע, וכשמדובר בהיי־טק השיעור מזנק ל־50% ומעלה. בתעשייה עבדו 6% מהבית (מחלקות כספים ומנהלה, למשל). גם בחברות הפיננסיות – בנקים וחברות ביטוח – עברו בחודש הזה לעבוד יותר מהבית, כי הם הבינו שאם יש הגבלות כאלו נוח להם יותר לעבוד מהבית. אנחנו מניחים שלחלק מהמעסיקים, גם כשלא יהיו מגבלות או קורונה, יהיה נוח וזול יותר להעסיק חלקית מהבית והמגמה תימשך".
נתוני הלמ"ס מגלים כי 24% מהעסקים פיתחו או שיפרו את האפשרות הטכנולוגית שלהם לקיים עבודה מהבית. אך האם הם שיפרו את תנאי העסקת העובדים שהפכו את ביתם למשרד? לא בטוח.
למירב, שכבר מהסגר הראשון עובדת מהבית, אין החזר הוצאות, ולא רק זאת אלא שהחברה שבה היא עובדת בתחום הפרסום מחזיקה עבורה מכונית בליסינג, מה שהופך כרגע את הדבר לבלתי משתלם. "אתה משלם על רכב חברה", היא אומרת, "והרכב עומד, כי אתה עובד מהבית ואין לך פגישות". מלבד ההפסד על הרכב יש כמובן גם את ההוצאות שקפצו דרמטית. כמה דרמטית? בשיעור של 30%. "לפני הסגרים היינו אוכלים בעבודה, תן ביס וכל מיני הסדרים. בבית אני חייבת לקנות אוכל, לבשל או להזמין טייק־אוויי. הסגר הראשון היה במארס־אפריל, והפעלנו פחות מזגנים. בסגר השני, שהיה בקיץ, חשבון החשמל קפץ מ־600 ל־1,000 שקל, כולל מחשבים שהיו פתוחים כל הזמן, גם שלי וגם של בעלי. גם חשבון המים, כביכול דבר פעוט – אבל את הולכת יותר לשירותים, מורידה מים, שוטפת ידיים, אנשים כשהם בבית מתקלחים יותר פעמים ביום. ועוד לא הגענו למספר כוסות הקפה שמכינים. אצלנו נתנו מהעבודה מחשב בהשאלה, ויכולתי לקחת גם כיסא משרדי. בחרתי שלא, כי ממילא רציתי לקנות. אבל בהוצאות זה יצא עוד 600 שקל. אני יודעת שאנשים רכשו מצלמות לצורך הישיבות בזום, קנו מקלדות. אנחנו הפכנו את חדר המשחקים של הילדים לחדר עבודה. אני חושבת שכמו אצל העצמאים אני צריכה לקבל לפחות החזר בארנונה".
הסעיף הרלוונטי בפקודת המסים הוא סעיף 17, שקובע קיזוזים והחזרים על הוצאות שונות, מארנונה ועד דלק ומסעדות. נהוג להחיל אותו על עצמאים, אבל בפקודה, מתברר, כתוב "אדם", ולכן אפשר שגם שכירים שעובדים מהבית ייהנו מהחזרים שונים בגין הוצאות שנגרמו להם בעת שיצרו תפוקה. אלא שהדבר אינו קל ומובן מאליו, כפי שלמדו בעבר על בשרן אמהות שעבדו מהבית, ניסו להכניס את המטפלת כהוצאה – ונדחו.
דניאלה גבאי בן־זאב היא רואת חשבון ועורכת דין לענייני מיסוי, שותפה במשרד יוסי אלישע קלדרון ושות'. עו"ד יוסי אלישע הוא יו"ר משותף בוועדת המסים של לשכת עורכי הדין, והיא חברה בוועדות־משנה שלה. לדבריה, "המעסיקים וגם המועסקים מבינים היום שיותר טוב לעבוד מהבית. הבעיה היא שההוצאות לא נעלמות, ובמקביל רשות המסים לא ממהרת לתת הטבות, בעיקר כשהם עדיין לא מבינים לעומק את ההיקפים של העבודה מהבית, או את השינוי במשק. אם עד 2019 כשהתקלקל לי האינטרנט בבית הייתי אומרת 'לא נורא, לילדים לא יהיה מחשב', בעידן הקורונה אינטרנט בבית הוא קיומי והכרחי לצורכי עבודה. מעסיק לא יכול להגיד לעובד: המזגן, החשמל, הקפסולות של הקפה – זה הכל פרטי על חשבונך. במצטבר מדובר בהוצאה משמעותית".
אז מה עושים?
"ברשות המסים ערים למצב ומנהלים דיונים בנושא. סירובם הנוכחי להכיר בשכירים כזכאים להחזרים נובע מהחשש למדרון חלקלק, במיוחד במנטליות הישראלית שאוהבת לנצל פרצות. אבל יש כל מיני פתרונות אפשריים למצב. אפשר שהמעסיק ייתן מענק לעובד בגין ההוצאות לשנת 2020. המעסיק יישא בזה כהוצאה מוכרת שתפחית את הכנסתו החייבת, כפי שהיה אילו היה משלם את ההוצאה ישירות. רעיון נוסף הוא לתת נקודות זיכוי במס, כמו שנותנים לאמהות.
כיום הדין מתיר לשכיר להגיש דיווח למס הכנסה על ההוצאות, עם חשבונית – עשיתי ריפוד אקוסטי לחדר, קניתי כיסא אורתופדי, קניתי רדיאטור. אבל אז יכולים להקשות עליך – מה, אתה לא מחמם בזה את הבית בכל מקרה? אפשר להגיד לעובד 'תציג לי חשבונית', ועדיין תהיה מחלוקת כי יש דברים שהעובד לא יכול לכמת באמת ולהפריד בין הפרטי לעסקי (חשמל, מים וכו'). חשוב להבין שרשות המסים נמצאת במצב בעייתי. הם חייבים להציל את קופת המדינה, ומצד שני יש עובדים שנושאים בנטל, וככל שהמצב הזה יימשך הבעיה תחמיר. ראוי שדבר כזה ייעשה בחקיקה, שתקבע כללי אצבע שיתאימו למצב החדש. רק שבינתיים לא שמעתי על יוזמה".
ברשות המסים יש צוות שתפקידו לקבוע קריטריונים למתן קיזוז והחזרים, והוא אינו קשור דווקא לקורונה. בראשו עומדת המשנה ליו"ר רשות המסים מירי סביון. בינתיים לא נרשמה ברשות המסים התלהבות גדולה לנוכח הרעיונות המוצעים. ברשות אומרים: "רשות המסים בוחנת בימים אלו את ההשלכות השונות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה, בכל ההיבטים של עולם המס, ובכלל זה גם את הנושא של עבודה מהבית. טרם גובשו מסקנות בעניין".
גורם מקצועי שמכיר את עמדת הרשות מעריך כי היא תתנגד להכרה בהוצאות שכירים בעבודה מהבית. "לכל הצעה כזו", הוא אומר, "נחמדה ככל שתהיה, יש עלויות. והתקציב לא רק שאינו אינסופי, אלא שאנחנו בבור עמוק. צריך להיות ריאלים, בלי כל מיני פנטזיות. לתת נקודות זיכוי, למשל, פירושו פחות מסים. החזרים על הוצאות מזון שגדלו? מה פתאום, הרי לאכול היית אוכלת בכל מקרה, כמו ששכר דירה היית משלמת כך או כך. החזר על כיסא למחשב? מי יודע להגיד מי יושב על הכיסא – אתה או הילד בזום? הרבה מקומות עבודה נתנו ציוד, אז בכלל אפשר להגיד שהעובד קיבל טובת הנאה. גם בחשבון חשמל קשה לקבוע, כי כל המשפחה הייתה בבית והם גם נהנו מהחשמל. אז להגיד שזו הוצאה ששימשה ליצירת הכנסה? אולי אולי אפשר לקזז בהוצאות על ארנונה".
בקיצור, לשכוח מזה?
"לא 'תשכחו מזה'. הם מנסים לבחון דרכים להקל או להשתתף בהוצאות".
אז מה עושים בינתיים? בעיקר מתכננים נכון, במגבלות הז'אנר. שרון לוין, מנהלת תחום הדרכה לקבוצות בעמותת "פעמונים", המייעצת להתנהלות כלכלית נבונה, ממליצה על מספר צעדים שיעזרו לצמצם הוצאות בימים אלו בתחום העבודה מהבית. "כדאי לבדוק כמה פעמים בחודש אני עובדת מהבית, ולפי זה לעשות תחשיב של הוצאות והכנסות. לבקש החזרים מהמעסיק על ציוד משרדי שקניתי - לא על כל מהדק, אבל על ציוד. הטיעון המנצח: אם הוא רוצה תפוקה, אני צריכה סביבת עבודה. אולי לא מאה אחוז, אבל השתתפות. לבקש אש"ל יומי – קיבלתי ארוחת צהריים במקום העבודה, אפשר לשלם את זה עכשיו כאש"ל יומי".
האם עדיף לשכור משרד, עכשיו כששכר הדירה נוח, במקום לפנות חדר בבית או לעבור דירה?
"לא בהכרח מומלץ, במיוחד עכשיו כשהילדים חזרו למסגרות, כי זה יעלה את ההוצאות ולא יקטין. תלוי מה סוג העבודה ואם היא נעשית ממקום אחד. אם, למשל, אני אשת מכירות, זה לא ייתן לי פתרון".
"אנשים ישבו ועבדו מהבית, ופתאום כל דבר נראה להם קריטי", אומרת ליזה קמחי, מאמנת לכלכלת בית. "הייתה כמובן קפיצה אמיתית בהוצאות על המזון והחשמל, אבל פתאום גם המזגן כבר לא מספיק לחדר, ופתאום הכורסה, שכולם רואים אותה דרך הזום, לא מספיק ייצוגית, וזה הקפיץ הוצאות. בנוסף, בגלל הלחץ מהלא נודע אנשים העמיסו מזון בפריזרים, במקררים ובארונות, וחלקו נזרק. העבודה בבית מול המחשב גם גרמה לאנשים לקנות מאתרים באינטרנט שלא לצורך, לפעמים כדרך לקחת הפסקה מהעבודה ולהתאוורר".
בעצות שלה היא מתמקדת בשינוי הרגלים. "קודם כל", אומרת קמחי, "צריך להסתכל על הרגלי הצריכה הקודמים, מלפני הקורונה, ועל בסיסם לבנות תקציב. צריך לבנות לו"ז עם שעות מוגדרות לאכילה – בוקר, צהריים וערב. כשאוכלים יחד מסביב לשולחן ולא כל היום ובהגזמה, אין בזבוז. כשיש תפריט מוגדר מראש לא מבשלים סירים על גבי סירים שייזרקו לפח. אין יותר נהירה כל רגע למקרר, אין לפתוח מעדן, לאכול שני ביסים ולזרוק. גם אין יותר דבר כזה לשבת מול המחשב ולהזמין באינטרנט סתם כך. הרי גם כשאנחנו בעבודה אנחנו לא מתיישבים באמצע היום סתם כדי לעשות קניות ברשת. ועוד משהו: כשאת בבית, הילד רואה אותך כל היום, זמינה, ואומר: 'אמא, צריך', 'אמא, ראיתי בבאג מקלדת לגיימרים'. אז להימנע מהדברים האלה. ובנוסף, צריך להחליט שזמן עבודה זה זמן עבודה. לא קמים לעיתים קרובות כדי לעשות כביסה גם כשאין מכונה מלאה, או לעשות מדיח גם כשהוא לא מלא, רק כי רוצים לעשות הפסקה, או כי את יושבת בבית ורואה הכל מהכיסא, את הכביסה ואת הכלים המלוכלכים, וזה מציק לך בעין".
פורסם לראשונה: 07:16, 18.12.20
