ניתוח להחלפת ברך בברזילי גרם לשיתוק

הצוות הרפואי לא ערך מעקב רציף אחר המטופל וכתוצאה מכך אותר קרע בעורק בעיכוב של שעות קריטיות. שופטת קבעה שמדובר ברשלנות רפואית

עו"ד רן שקד | פסקדיןפורסם: 18.01.21 , 07:20

בית משפט השלום בראשל"צ פסק לאחרונה פיצויים של 520 אלף שקל לבן 77 בשל קריעת עורק במהלך ניתוח להחלפת ברך בבית החולים "ברזילי" שבאשקלון, שכתוצאה ממנה הוא נותר משותק בכף רגל ימין. השופטת יעל טויסטר ישראלי קבעה כי הצוות הרפואי התרשל במעקב אחר מצבה של הרגל המנותחת, מה שהוביל לעיכוב ממושך באיתור הקרע ולנכות הקשה. סכום הפיצויים ייקבע לאחר תחשיב תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מתוכו.

הניתוח שעבר התובע ב-2012 הסתיים בשעה 10:45 אבל הקרע בעורק שגרם לאי-זרימת דם לרגל (איסכמיה) אותר רק כעבור כ-10.5 שעות בזכות אחות ערנית שחשה שהרגל קרה ושצבעה מחשיד. עוד באותו הלילה עבר התובע ניתוח נוסף אבל היה זה מאוחר מדי והוא נותר משותק בכף הרגל הימנית.

בתביעה שהגיש נגד בית החולים ומשרד הבריאות הוא טען לרשלנות מצד הצוות הרפואי שהתבטאה בעיקר במעקב אחרי הניתוח. לדבריו, בניגוד מוחלט לנהלים המקובלים הצוות הרפואי לא ערך מעקב ולא בדק את מצב הרגל המנותחת במשך שעות ארוכות מה שגרם לעיכוב משמעותי באבחון האיסכמיה ומנע את האפשרות להציל את רגלו.

(צילום: shutterstock)

התובע טען כי כתוצאה מהרשלנות הוא נשאר צולע וסובל מצניחה של כף הרגל. את טענותיו הוא תמך בחוות דעת של מומחה לכירורגיה אורתופדית.

הנתבעים טענו מהצד השני כי מצבו של התובע הוא תוצאה של סיבוך נדיר אבל מוכר וכי לא הייתה אפשרות לזהות את הבעיה בשלב מוקדם יותר. עוד לדבריהם, מרגע שהאיסכמיה התגלתה היא טופלה במהירות ראויה לשבח. גם הם תמכו את טענותיהם בחוות דעת מומחה.

אבל השופטת יעל טויסטר ישראלי העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע. היא ציינה כי בסופו של דבר גם המומחה מטעם ביצת החולים אישר כי אפשר היה לאתר את הפגיעה בעורק הרבה יותר מוקדם. עוד נקבע כי לא בוצע מעקב שוטף אחר מצב הרגל במשך יותר מ-7.5 שעות שבהן שהה התובע במחלקה האורתופדית, וזאת בניגוד לנהלים ולפרקטיקה המקובלת ואף בניגוד להוראות המנתח.

השיהוי הגדול באיתור האיסכמיה, נקבע, מנע מהתובע טיפול מהיר ויעיל שיכול היה להביא למנוע את הנזק החמור שנגרם לרגל בסופו של דבר. בנוסף מתחה השופטת ביקורת על רישום דו"חות פגום וחסר שגרם לתובע נזק ראייתי.

לנוכח ממצאים אלה היא קבעה כי הצוות הרפואי התרשל ורשלנותו היא שגרמה לכך ש"התובע נכנס לניתוח לשיפור איכות חייו ונותר עם נכות ניכרת וקשה".

לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהרשלנות פסקה לו השופטת פיצויים של 520 אלף שקל עבור עזרה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות וכאב וסבל. הנתבעים ישלמו לו את הפיצויים בניכוי תגמולי ביטוח לאומי שקיבל עקב האירוע לאחר שיוגש תחשיב בנושא. לסכום הפיצוי הסופי יתווספו שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט.