בשביל הירושה: טען שהוא הבן מחוץ לנישואים

גבר בשנות ה-60 לחייו התנגד לצוואה שהשאיר המנוח לארבעת ילדיו. הוא טען שנולד לאחר רומן שניהלה אימו, אבל ביהמ"ש קבע שאין לו הוכחה לכך

עו"ד עמרם נהרי | פסקדיןפורסם: 02.02.21 , 09:42

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה גבר בשנות ה-60 לחייו שביקש להכיר בו כאחד היורשים של אדם שהלך לעולמו לאחרונה: הוא טען שאימו ניהלה עם המנוח רומן מחוץ לנישואים, אולם השופטת נאוה גדיש קבעה שאין בידיו הוכחה לקשר ביולוגי ביניהם.

המנוח הלך לעולמו לפני כשנתיים וארבעת ילדיו הגישו בקשה לצו ירושה. את ההתנגדות הגיש האיש ביחד עם תביעת אבהות שבמסגרתה ביקש לערוך לו ולארבעת האחים בדיקת רקמות כדי להוכיח את הקשר הביולוגי ביניהם.

אבל היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבירור התביעה בהתאם לחוות דעת שהגיש נשיא בית הדין הרבני הגדול, שלפיה אסור לאפשר את הבדיקה בשל חשש ממזרות, שכן אם יתברר שהאיש אכן בנו של המנוח התוצאה תהיה שהוא וילדיו ייחשבו כממזרים.

(צילום: shutterstock)

בעקבות זאת הודיע המתנגד כי הוא מושך את תביעתו וביקש לברר את האבהות במסגרת ההתנגדות לצו הירושה באמצעות עדויות וראיות וללא הוכחה ביולוגית חד-משמעית. הוא ציין כי הוא יכול להביא עדים שיאשרו את טענתו שבין המנוח לבין אימו היה רומן בתקופה שנולד, וכן להעיד קרוב משפחה שנכח כשהמנוח סיפר לו שהוא אביו. לדבריו הוא היה עם המנוח בקשר לאורך חייו והוא אף סייע לו כלכלית.

בפסק דין דחתה השופטת נאוה גדיש את בקשתו וקבעה כי בהיעדר הוכחה לקיומו של קשר ביולוגי בינו לבין המנוח אין לאיש מעמד להתנגד לצו הירושה.

היא ציינה כי הוויתור על בירור תביעת האבהות שולל ממנו את הזכות להעלות טענות בנושא במסגרת ההתנגדות לצו הירושה. למעשה, כתבה, העלאת טענת האבהות רק כדי לזכות בנתח מהירושה ולא כדי לברר מיהו אביו "עלולה להעיד על מניעים של בצע כסף", בפרט כשהאיש כבר ירש את אביו הרשום.

נקבע כי ממילא העדויות והראיות שטען כי יש ברשותו לא מוכיחות שהוא בנו של המנוח. השופטת הבהירה שגם אם היה מוכיח שהיה למנוח רומן עם אמא שלו, זה עדיין לא אומר שהיא נכנסה ממנו להיריון. בהקשר הזה הוסיפה השופטת כי ממילא לפי הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל" מי שנחשב לאביו הרשמי הוא בעלה של אימו.

היא הוסיפה כי אותו קרוב משפחה שלטענתו שמע את המנוח מספר על אבהותו התכחש לדברים וסירב להעיד בהליך. בנוסף, היכרות ועזרה כלכלית לא מוכיחות אבהות ועצם העובדה שהמנוח בחר שלא לערוך צוואה שכוללת גם אותו שוללת את גרסתו כי רצה לכלול אותו בירושה.

בפסק הדין צוין כי העובדה שהאיש לא ניסה להסדיר את האבהות בתקופה שהמנוח ואימו היו בחיים, גם היא פוגמת בגרסתו ומעידה על כך שוויתר על זכותו לברר את האמת. לפיכך, השופטת קבעה כי אין לעכב עוד את צו הירושה של ילדי המנוח, וחייבה את האיש לשלם להם הוצאות של 24 אלף שקל.