קשישים ניצחו את משרד הפנים והוכרו כעולים
המשרד התנגד לבקשה של זוג בשנות ה-80 לחייו בשל חשד לזיוף מסמכים שקבעו שאימו של הבעל הייתה יהודייה. אבל בית המשפט קיבל את עתירתם
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה
עתירה של זוג קשישים מאוקראינה נגד משרד הפנים, והורה להעניק להם מעמד בישראל לפי חוק השבות, לאור העובדה שאימו של הבעל הייתה יהודייה. השופט רון שפירא דחה את טענת משרד הפנים לזיוף.
בעתירה ציינו בני הזוג כי בראשית שנות ה-90 ניתן לאימו של הבעל מעמד מכוח חוק השבות כשעלתה לישראל. העותרים הציגו את תעודת הלידה שלו שבה נקוב במפורש כי הוא בנה של העולה. בנסיבות אלה, לדבריהם, הבעל זכאי לעלייה מכוח חוק השבות וזוגתו מכוח היותה אשתו.
העותרים, בשנות ה-80 לחייהם, נישאו ב-1961 ויש להם שתי בנות משותפות שגרות באוקראינה. ב-2017 הם נכנסו לישראל באשרת תייר ונשארו לגור כאן. בקיץ 2018 הם הגישו בקשה לקבלת מעמד עולה והתבססו על כך שהבעל הוא בן של יהודייה, ולכן לפי חוק השבות גם הוא יהודי.
בינואר 2020 דחה משרד הפנים את הבקשה וקבע כי אין במסמכים שהוצגו על ידם כל הוכחה לזכאותם לפי חוק השבות. עוד נקבע כי עליהם לצאת מהארץ בתוך 14 יום. ערר פנימי שהגישו השניים נדחה.
בעתירה ציינו בני הזוג כי בראשית שנות ה-90 ניתן לאימו של הבעל מעמד מכוח חוק השבות כשעלתה לישראל. העותרים הציגו את תעודת הלידה שלו שבה נקוב במפורש כי הוא בנה של העולה. בנסיבות אלה, לדבריהם, הבעל זכאי לעלייה מכוח חוק השבות וזוגתו מכוח היותה אשתו.
משרד הפנים הבהיר כי אמנם האם הוכרה בעבר כיהודייה, אך בהמשך עלה חשד כי מסמכיה זויפו, דבר שהטיל ספק ביהדותה והיא זומנה לבירור. לשיטתו, בהעדר ראיות מספיקות בדבר יהדותו של הבעל, אין להעניק לשניים מעמד. בני הזוג השיבו כי המשרד מעולם לא תבע את האם או מי מבני משפחתה ועד יום מותה ב-2010 היא הייתה רשומה כיהודייה.
ואכן, השופט רון שפירא קיבל את העתירה וקבע שהמדינה לא פעלה בנחישות הנדרשת כדי לברר את טענות הזיוף מול האם כשהדבר היה ניתן טרם מותה. בפסק הדין צוין כי הראיה החשובה ביותר התומכת בטענת העותרים היא קביעה של המשרד כי אימו של הבעל היא יהודייה. הוא הדגיש כי על החלטה זו חלה חזקת התקינות הפעולה המנהלית.
עוד צוין כי המדינה לא פעלה בהתאם למידע שהגיע אליה בדבר החשש לזיוף ומעבר לזימון האם לא נעשה דבר. בנסיבות אלה נותרה הקביעה כי האם יהודייה על כנה. קביעה זו פועלת לטובת העותר ובמצב הנוכחי לאחר שהאם נפטרה כיהודייה לא ניתן לברר עמה את הטענות בנוגע לאי מהימנות המסמכים שמסרה.
לפיכך, העותר עמד בנטל הראשוני להוכיח את זכאותו למעמד והמשרד לא סתר את חזקת התקינות המנהלית של ההחלטה שלו בעבר בדבר יהדותה של האם.
השופט הזכיר פסיקה שלפיה סירוב בלתי מבוסס מצד המדינה להכיר ביהדותו של מבקש שהוכיח לכאורה את זכאותו מכוח חוק השבות עלול לעלות כדי הפרת מחויבותה ההיסטורית והמוסרית של המדינה כמדינת העם היהודי. לפיכך נקבע כי העותרים זכאים למעמד בישראל ומשרד הפנים חויב בהוצאות בסך 15 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרים: עו"ד רומן קוגן
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה
- עו"ד יהושע פקס עוסק בחוקתי ומנהלי
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים