סליחה, האם מישהו מאיתנו החזיק אי פעם ביד, או תחת הרגל, משהו שאילון מאסק ייצר? דוושת גז? ידית שיגור? משהו? לא. כמובן שלא.
אז מה בכלל מוכיח לנו שאילון מאסק באמת קיים? כי במבט חטוף, מאסק משאיר רושם גמור של יציר דמיון, סוג של גיבור־על עכשווי בסרט מבוסס קומיקס: מולטי־מיליארדר אקסצנטרי, רדוף, ממציאן מבריק, מצוברח כרוני, קריזיונר אכזרי, נודניק חינני ומי שמקדיש את חייו למטרה אחת בלבד – הצלת האנושות. מה הסיכוי שאדם כזה באמת קיים?
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצה לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל עובדה. לא רק קיים, אלא האיש העשיר בעולם. אם לא היה קיים, מארוול קומיקס היו צריכים להמציא אותו רק כדי להוציא לבתי הקולנוע את הכותר הראשון בכיכובו, בטח תחת השם "מאסק הזועם".
מה הסיכוי שלנו להתקרב למאסק? רובנו לא נגיע ליותר מנהיגה אפשרית במכונית טסלה מתוצרת חברת המכוניות שלו, ששווה כיום יותר מג'נרל מוטורס, פולקסווגן, פורד וניסאן יחד, למרות שניפקה בשנה האחרונה פחות מחצי מיליון כלי רכב. טויוטה, לשם השוואה, מכרה שמונה וחצי מיליון מכוניות רק בנובמבר האחרון.
ועדיין, העולם רוצה טסלה. אולי כדי לאשש לעצמו שאילון מאסק הוא אדם אמיתי. הרי אף אחד כאן לא יטוס בקרוב לחלל עם חברת הטילים המתוקשרת שלו 'ספייס X'. ואף אחד לא ראה בעיניים את מערך המנהרות הרב־שכבתי של חברת 'בורינג' שהקים אחרי שנתקע בפקקי תנועה איומים בדרך לעבודה ואמר לעצמו: היי, למה שלא ניסע כולנו במהירות 200 קמ"ש על גבי פס נע שעליו תעלה המכונית? ובאמת שאף אחד לא התנסה ב'הייפרלופ', שיטת שיגור מפוצצת־מוח באמצעות שפופרות אוויר שמאסק מפתח ואמורה לירות אתכם מלוס־אנג'לס לסן־פרנסיסקו במהירות התחלתית של כאלף קמ"ש. שלא לדבר על 'נירולינק', החברה שלו שאמורה לחבר מוח אנושי לאינטליגנציה מלאכותית.
לא, לא התנסינו ונראה שגם לא נתנסה בקרוב בשום דבר מזה.
כל זה נשמע מדהים. פורץ דרך. ז'ול־ורני לגמרי. אבל ורן היה סופר פנטזיה ומדע בדיוני; אילון מאסק הוא דמות מספר מדע בדיוני שגם קיימת במציאות. כוח־העל שלו הוא הצגת רעיונות שנשמעים מגוחכים בשמיעה ראשונה, מופרכים בשנייה, ואז, בדרך שמכופפת קצת, ובהמשך עוד קצת, את המציאות הפיזיקלית והעסקית, הם מתחילים לנוע בכיוון מעשי.
כלומר, למה בעצם שלא נדהור באלף קמ"ש בתוך שפופרת אוויר? הנה, למאסק יש תוכנית ממשית לבניית מסלול כזה שינוע במקביל לכביש הבין־מדינתי שמחבר את גבול מקסיקו לקנדה, ותמורת עלות מוערכת של שישה מיליארד דולר הוא יקים לכם את מה שהוא מכנה, "שילוב בין מטוס קונקורד, רובה אלקטרומגנטי ושולחן הוקי אוויר". רק תנו לו.
ייתכן, אגב, עיכוב קל בלוחות הזמנים ובמועד המסירה. עימכם הסליחה, שיחתכם חשובה לנו, אולי כי שיחתכם – שיחתו של כל העולם – היא כנראה המרכיב החשוב ביותר בהפיכתו של אילון מאסק לאדם העשיר בעולם – מי ששווה כ־194 מיליארד דולר – וזה עוד לפני שהעשיר את העולם במוצר בודד שהעולם ממש זקוק לו.
קודמו בתפקיד, ג'ף בזוס, נתן לכם את האפשרות לקנות כל דבר בעולם בכל זמן ומקום. קודמו של קודמו, ביל גייטס, יושב לכל אדם בעולם על מערכת ההפעלה של המחשב האישי. בתווך היה סטיב ג'ובס, ששם לכם סמאטרפון ביד ומחשב (מעוצב) לכל ילד עם הורים משקיענים.
אבל מאסק? מה מאסק נתן לנו מלבד הבטחות מפליגות? מאסק הוא ההייפרלופ האנושי, הדבר הכי מרגש ומרחיק לכת בעולם, שרוב הזמן לא באמת קורה. האם ההיסטוריה תזכור אותו בתור ההוא ששכחתי, או כמאהב להוט שממש, סליחה, נכנס בה? האם הוא יהיה האיש שנגע בכולנו, או בעיקר בעצמו? כי כשמסתכלים על מאסק מקרוב, בפרט כיום, בעודו קורא לבנו הקטן בשם X Æ A-12 – די ברור שמדובר באחד האנשים החכמים, המוזרים והאינפנטילים בעולם. האם הייתם רוצים להיות חברים שלו? כנראה שלא. האם הייתם רוצים להיות עובדים שלו? אפילו פחות. האם הייתם רוצים את החיים שלו? ובכן, זה מורכב. חצי שעה בתוך הראש של אילון מאסק היא לא אירוע לחלשי לב ומדובר, כנראה, בהייפרלופ פנימי בלתי פוסק.
"הוא משתנה מרגע לרגע", כתב עליו ניל שטראוס, שבילה איתו חודשים לצורך כתבת פרופיל במגזין 'רולינג סטון'. "הוא עשוי לחקות שורות אהובות מאיזו סדרת אנימציה, ורגע אחר כך לחלק הוראות, ורגע אחר כך להתעלם ממך ולשקוע במחשבות, ורגע אחר כך לבקש את עצתך במשהו, ורגע אחר כך להיקרע מצחוק בגלל משהו, ורגע אחר כך להתנהג כאילו מעולם לא נפגשתם. אתה לומד לא להיעלב, לא לקחת אישית, כי רוב הסיכויים שזה לא קשור אליך".
מיתולוגיית אילון מאסק, תכף בן 50, מתחילה להזכיר יותר ויותר את זו של סטיב ג'ובס, לפחות כשזה מגיע ליכולתו לייצר את הבלתי אפשרי מתוך חומר הגלם היקר, הנדיר והמוערך ביותר בעולם: הדמיון שלו. כי הילד שהגיע מדרום־אפריקה – בנם המבריק של התזונאית והדוגמנית מיי מאסק ושל המהנדס, הטייס וההרפתקן ארול מאסק – הציב לעצמו בבגרותו רק שלוש וחצי שאיפות צנועות: לשגר את האנושות לכוכבי לכת וירחים חדשים כדי להציל אותה כשתגיע ההכחדה הבלתי נמנעת; להמציא מחדש את המכונית – והתחבורה כולה; ליצור ממשק מוח־מחשב שישדרג את המוח האנושי; ואם אפשר, למצוא אהבה על הדרך.
עד היום, אגב, הוא נכשל בכל המשימות, אולי מלבד האחרונה. חיי האהבה שלו עלו וירדו בתנודתיות ביטקוינית: הוא התחתן והתגרש מהסופרת ג'סטין מאסק, התחתן והתגרש פעמיים מהשחקנית טלולה ריי, יצא עם זוגתו המיתולוגית של ג'וני דפ, השחקנית אמבר הרד, וכיום הוא עם המוזיקאית הקנדית גריימס.
אבל הוא מעולם לא הפסיק לנסות, ובשתיים מהמשימות הגדולות שהציב לעצמו הצליח לעשות משהו שכמעט איש לא עשה לפניו: להיכנס בעוצמה בולדוזרית, עם אפס ניסיון, לתוך תחומים שחסמי הכניסה אליהם גבוהים במיוחד – ייצור מכוניות ותעופת חלל – ולייצר בשניהם את המוצר הטוב ביותר בתחום.
טסלה היא המכונית החשמלית המהירה והטובה בעולם, ו'ספייס X' היא חברת שיגור החלל האזרחית החשובה ביותר, זו שמשמשת גם את נאס"א כקבלן ביצוע והיחידה בעולם שיודעת למחזר טילים לשימוש חוזר. "שזה באמת, מה שנקרא, מדע טילים", צוחק היזם הישראלי שי אגסי, שניסה כאן גרסה מקומית לייצור מכונית חשמלית עם 'בטר פלייס'.
איך מאסק הצליח בזה? אולי כי בבסיסו מעולם לא היה יזם או איש עסקים, אלא בעיקר מהנדס גאון – כזה שמסוגל לראות בעיות ופתרונות טכניים בבהירות גמורה, ולהבין בכוחות עצמו, עוד כילד, איך מגיע החשמל מהקירות, איך עובדת כימיה של חומרים, ולמה סדרת 'המוסד' של אסימוב, שאותה קרא בשלמותה בגיל עשר, חוזה את עתיד המין האנושי. "חשבתי שזה ברור לכולם", אמר בעבר. קימבל, אחיו, זוכר בעיקר את משחקי השח שלהם, שבהם הצליח אילון לצפות גם 12 צעדים קדימה – יכולת שמאפיינת בעיקר מאסטרים בתחום.
הסיפור הרשמי מאז ועד היום סופר לא פעם: איך התגרשו הוריו כשהיה בן שמונה ושני אחיו הקטנים נותרו עם אמו, בשעה שהוא ריחם על אביו שנותר לבדו ועבר לגור איתו, רק כדי לגלות שמדובר באב אלים ו"רשע שעשה כל דבר מחריד שאפשר", כפי שסיפר בהמשך לכתב 'רולינג סטון' מבלי לעצור את דמעותיו.
האב ארול, מהנדס מבריק מיוהנסבורג, הפך בעצמו מושא לחקירות עיתונאיות ופליליות. מדובר בגבר שהיה, על פי עדותה של מיי, גרושתו, נצלן רגשי, כספי ופיזי, וכנראה גם טיפוס בוגדני ואלים שהואשם בהריגה לאחר שירה בשלושה אנשים שלדבריו פרצו לביתו. הוא זוכה מאשמה לאחר שטען להגנה עצמית, אבל בהמשך פורסם ב'טיימס' הלונדוני כי ארול מקיים מערכת יחסים עם בתו החורגת מאשתו השנייה, שגם הרתה לו. הוא היה אז בן 72, הבת בת 30. ארול עצמו לא הכחיש, וטען כי ההיריון היה תאונה.
האם להאמין למשהו מזה? אילון עצמו הזהיר את העיתונאי אשלי ואנס, שכתב עליו ספר, שלא להאמין למילה של אביו, שנוטה להמציא גרסאות חלופיות לסיפור לחייו. הוא מצידו מימן לאביו ולמשפחתו החדשה בית, מכונית וסירה במאליבו, אבל לבסוף נואש ממנו. "אין מה לעשות", סיכם בראיון ל'רולינג סטון'. "הלוואי שהיה. ניסיתי איתו הכל; איומים, תמריצים, טיעונים, פנייה לרגש – אבל אין דרך לשנות אותו לטובה. הוא רק הפך גרוע יותר".
בבית הספר אילון נפל קורבן להתעללות בריונים לאורך שנים, בהיותו הילד הקטן והחלש בכיתה – עד שבגיל 16 גדל פיזית, למד קרטה והיאבקות והתחיל להחזיר מלחמה. בגיל 18 הוא עזב לקנדה עם אלפיים דולר בכיס כדי ללמוד בקולג' ולהקים עם קימבל את חברת Zip2 שסיפקה מדריכים עירוניים באינטרנט הראשוני, כולל מפות ודפי זהב. השניים גרו אז במשרד, ישנו מתחת לשולחן, התקלחו בימק"א המקומי ותיכנתו שבעה לילות בשבוע (בימים האתר היה באוויר, בלילות עבדו עליו).
הדפוס המתכלב הזה, אגב, יהפוך לקבוע העיקרי בחייו של מאסק: הוא עובד כמו שאף אחד אחר לא מסוגל. "יש לו דחף לא ייאמן לעבוד 70־80־90 שעות בשבוע בלי הפסקה", סיפר דודו סקוט הלדמן שגם עבד איתו, לכתב 'וויירד'.
ג'ים אמברס, שהיה סמנכ"ל פיתוח מוצר של מאסק ב-Zip2, נזכר איך התחילה שגעת לוחות הזמנים המפורסמת של מאסק, שידוע עד היום כמי שמציב תמיד דדליין בלתי אפשרי רק כדי לא לעמוד בו באופן מפואר: "כל אייטם בלו"ז שלו נמשך 'שעה' או 'יום'. לא היה שום דבר שיכול לקחת יותר מיום. אחרי כמה שבועות, הבנתי שכשהוא אומר 'שעה' זה שווה־ערך ליום או לכמה ימי עבודה. וכשהוא אומר 'יום', מדובר בלפחות שבוע־שבועיים עבודה. ההערכות שלו היו רחוקות מאוד מהמציאות".
שורה תחתונה? בפברואר 1999 Zip2 נמכרה ל'קומפק' תמורת 307 מיליון דולר, ומאסק קיבל כ־22 מיליון על חלקו בה. בכסף הקים חברה נוספת, X.com, במטרה לספק שירותי בנקאות באינטרנט. שורה תחתונה? החברה התגלגלה להיות 'פייפאל' ונרכשה לבסוף על ידי איביי תמורת 1.5 מיליארד דולר, שמהם קיבל מאסק 165 מיליון.
זו הייתה נקודת השיגור האמיתית שלו אל מחוץ לסטרטוספרה, בניסיון להגשים את חלומות ילדותו ליישוב כוכבי לכת רחוקים. הוא בחר להתחיל בשיגור חממה קטנה למאדים, ובמאמץ למצוא משגר לחלל נסע לרוסיה, שם נתקל בבוז מוחלט (כולל יריקה מיתולוגית על נעליו) מצד המהנדסים המקומיים. זה עזר לו להבין שלא תהיה ברירה: הוא יצטרך לבנות את הטיל בעצמו.
מאה מיליון דולר ושלושה שיגורים כושלים מאוחר יותר — רק בתחילת החודש התפוצץ אבטיפוס של רקטת “סטארשיפ” בעת הנחיתה — 'ספייס X' הפכה לעובדה קיימת, וב־2008 הפך 'פאלקון1' שלה לכלי הטיס הרקטי הפרטי הראשון שהגיע לחלל. בדרך, כמובן, מאסק כמעט הרג את הצוות שלו בעבודה מפרכת, כולל דרישה שכולם יהיו במשרד כל הזמן, כולל טלפונים זועמים לאנשים שהעזו לקחת יום חופש או, חלילה, להתחתן. "החתונה שלי לא הייתה מבחינתו סיבה להיעדר מהעבודה", נזכר ג'רמי הולמן, שהיה מהנדס מבחן בחברה, בכתבה ההיא ב'וויירד'. "הוא קרא לי לקיוביקל שלו ושאל כמה יעלה לדחות את תאריך החתונה. עניתי לו שזה יותר ממה שיש לו. הוא לא הבין, אז הבהרתי לו שזה יעלה לי באשתי".
והדפוס הזה – עבודה למוות כנגד כל הסיכויים תוך התשת כולם – עוד ישתכלל בטסלה, חברת המכוניות החשמליות שמאסק נכנס להשקעה ראשונית בה ב־2004 והפך למנכ"ל וליו"ר בפועל ב־2008.
למאסק הייתה תמיד חולשה למכוניות, שנבעה גם היא מתוך חלומות ילדותו. כילד שפינטז על מקלארן 1F – דגם מיתולוגי שממנו נבנו רק 64 חתיכות – הוא השתכנע להקדיש את המיליון הראשון מתוך ה־22 שהרוויח ממכירת Zip2 לרכישת המכונית – אירוע שגרם לו אושר גדול, בעיקר כשהתברר שגם אלטון ג'ון ניסה לרכוש את אותה מכונית ומאסק הביס אותו. בהמשך, איך לא, ריסק אותה – אבל מהו ריסוק של מכונית אחת לעומת ריסוק חברת מכוניות שלמה, כפי שקרה לו בטסלה.
כי ב־2016 הכריז מאסק שטסלה – חברה זעירה שייצרה עד אז רכבי יוקרה חשמליים לעשירים – תתחיל ייצור המוני של "מודל 3", מכונית בסיסית שתימכר ב־25 אלף דולר בלבד, ויותר מזה: תבנה 5,000 כאלה בשבוע. כדי להבין את המרחק שמאסק נוטה לקחת מהמציאות, קחו בחשבון שבשבוע ההכרזה ההיא, טסלה בנתה בדיוק שלוש מכוניות.
ב־2017, שנה אחרי שרשמה מאות אלפי הזמנות מראש מאמריקאים שהיו מוכנים לשים אלף דולר מקדמה על "מודל 3" – שום דבר עדיין לא עבד ואלפי לקוחות התחילו לדרוש את כספם בחזרה. זה קרה בעיקר כי מאסק תבע להקים בטסלה מפעל רובוטי אוטומטי לחלוטין שעליו, מתברר, חלם באחד הלילות ושאותו כינה "מפעל העתיד" שיהיה "חייזר דרדנוטי בלתי ניתן לעצירה!" כפי שהציג בישיבת מנהלים היסטורית.
כל המהנדסים והמנהלים טענו שהמשימה בלתי אפשרית (וגם: מה זה דרדנוטי?), מאסק טען שהכל אפשרי כל עוד לא מפירים את חוקי הפיזיקה, ודאג לפטר או להעביר תפקיד כל מי שהביע דאגה, התנגדות, ביקורת או סתם בא לו לא טוב בעין. העבודה בטסלה הפכה במהירות לסיוט, תוך שמאסק מסתובב במפעל בהתקף זעם תמידי, מביא לפיטורי 700 איש תוך שבועות ספורים – לפעמים סתם במהלך ארוחת הבוקר – ומכנס את העובדים לאסיפות מוטיבציה שבהן הוא מבטיח להם "גיהינום ייצור" או סתם פורץ מולם בבכי נרגש כשהוא מדבר על חזונו וחשיבות המשימה.
הפחד מפיטורים הפך למקצב העבודה היום־יומית בטסלה. עשרות מנהלים בכירים נשרו מרצונם, ומאסק שרף מאה מיליון דולר לשבוע תוך שהוא יוצא מדעתו סופית כשאמבר הרד, שאיתה יצא לאורך תקופה, נפרדה ממנו. באותם ימים נתן את הראיון המפורסם ההוא ל'רולינג סטון', שבו הודה שהוא נתון ב"כאב רגשי גדול" וש"לעולם לא אוכל להיות מאושר בלי מישהי לצידי. ללכת לישון לבד הורג אותי".
למעשה, מאסק הציג באותם ימים את ההמצאה הגרועה ביותר שלו: ניהול באמצעות מצבי רוח. הוא התמכר לטוויטר וצייץ מאות פעמים בחודש – כולל מקטעי שירה, השמצת משקיעים שפתחו שורט על טסלה והטחת "אידיוט" במומחה תחבורה שביקר את החברה, תוך שהוא מתקן בהמשך בציוץ נוסף: "סליחה, התכוונתי אידיוט מתחסד".
כשמישהו בטוויטר הציע שהחיים של מאסק דווקא נראים לו מדהימים ותהה אם העליות והמורדות שהוא חווה מייצרות "חיים מהנים יותר", מאסק השיב מיד: "המציאות היא של רגעי שיא נפלאים, תהומות איומות ומתח בלתי פוסק. לא חושב שאנשים רוצים לשמוע על שני האחרונים". מישהו שאל בתגובה אם הוא סובל מאישיות ביפולרית, ומאסק ענה: "כן, אבל לא כמצב רפואי. לא'דע".
בתווך הנחיל לעובדים ב'סולאר סיטי', מפעל האנרגיה הסולרית שבו השקיע, את תת־הז'אנר שזכה אצלם לכינוי "ניהול באמצעות טוויטר". "איזה גולש היה מצייץ תלונה מקרית בטוויטר, וכולנו היינו מקבלים הוראה לעזוב הכל ולבלות את השבוע הבא עם הבעיה הזאת במקום כל העבודה שהיינו אמורים לעשות באותו שבוע כדי לתמוך באלפי לקוחות שלא צייצו באותו יום", סיפר עובד לשעבר.
העיקרון ברור: מאסק הוא מנהל אימפולסיבי ובלתי נסבל מצד אחד, ומצד שני גם ההוא שמבלה את יום הולדתו (ה־47, למשל) במפעל, ישן במפעל, עובד ללא הפסקה, מאבחן אישית בעיות קליברציה של הרובוטים ומרגיע את המשקיעים: "אנחנו על זה".
עבודה איתו גובלת במזוכיזם טהור. "הוא מנהל מהסוג שלגמרי שורף את הגשרים, אין דרך חזרה, הדרך היחידה היא קדימה או דרך הדבר עצמו, והצוותים שלו יצטרכו לעשות כל דבר כדי להשיג את זה", אמר ל'וויירד' דייב ליונס, לשעבר מנהל ההנדסה של טסלה. "זו תרבות של 'לא אכפת לי איך תשיגו את זה, אתם תשיגו', וזה דוחף אנשים להתחיל לעגל פינות, ואנשים בטסלה עלולים לעשות דברים שיתבררו בהמשך כמסוכנים, כי זו הדרך לבלוט".
התוצאה – כמו באגדת ג'ובס ו'אפל' – היא פריצת גבולות טכנולוגיים מרשימה על חשבון שפיות וזכויות העובדים, כשהשורדים מגלים בהמשך שעשו את העבודה החשובה בחייהם, אבל "כולם נמצאים במערכת יחסים נצלנית עם אילון", כפי שהעיד בכיר לשעבר. או כמו שמאסק עצמו אמר על 'ספייס X' באחת ההזדמנויות: "אופטימיזם, פסימיזם, פאק על זה. אנחנו נגרום לזה לקרות. ככל שאלוהים הוא עדי הארור, אני אגרום לזה לקרות".
ביולי 2018, שנתיים אחרי פתיחת ההזמנות ל'מודל 3', הושג היעד. "אני חושב שהפכנו כרגע לחברת מכוניות אמיתית", מאסק כתב במייל לעובדים. "טסלה ייצרה 5,031 מכוניות במהלך שבוע עבודה".
השאר, אתם יודעים, היסטוריה עקומה ובלתי נתפסת. מניית טסלה זינקה לשמיים בזמן שמאסק המשיך לריב עם כולם על האדמה. כשטסלה עמדה על סף פשיטת רגל לפני שלוש שנים, מאסק צייץ שהצליח לגייס כסף כדי לקנות את כל מניות החברה ולהפוך אותה שוב לפרטית – שקר שבעקבותיו נפתחה נגדו חקירה של הרשות לניירות ערך בארה"ב, שהסתיימה בקנס של כ־20 מיליון דולר, שלגביו צייץ מאסק: "שווה את זה".
באותה שנה הוא הספיק לשגר צוללת מתוצרת עצמית לסיוע לחילוץ הנערים שנלכדו במערה מוצפת בתאילנד ולכנות את הצוללן הבריטי שסירב להשתמש בה "פדו־גאי", להלן פדופיל, רק כדי לחטוף תביעת דיבה ענקית. מהצד, הצליח להרעיש עולמות כשעישן מריחואנה עם ג'ו רוגן בפודקאסט של האחרון – לכאורה אירוע חוקי בקליפורניה, ובפועל בעייתי לאדם שמחזיק בסיווג הביטחוני שניתן למאסק כספק שירותי חלל למשרד ההגנה – ונאס"א הודיעה שתחקור בנושא.
הקרקס המעופף של מאסק, נדמה, לא עוצר לרגע. לא מזמן צייץ שטסלה רכשה ביטקוין בשווי 1.5 מיליון דולר והקפיץ שוב את שער המטבע, אבל במקביל דאג לצייץ כי רכש עם בנו הקטן גם את המטבע הקריפטוגרפי המגוחך למחצה דוג'קוין. חייו הפרטיים נעים בין כמה אחוזות שרכש בבל־אייר, לוס־אנג'לס, והוא מטפל בשישה ילדים מנשותיו השונות, לאחר שבנו הראשון, הבכור, מת בעריסה בגיל עשרה שבועות. הקטן מכולם, כאמור, שאותו הביא עם בת זוגו הנוכחית גריימס, קיבל עם לידתו את השם X Æ A-12 – אל תנסו להגות את זה לבד בבית – שם שהוכרז לא חוקי במדינת קליפורניה עקב שימוש בסימנים שאינם חלק מהאיי־בי־סי העכשווי, ולכן שונה לבסוף ל־ X AE A-XII.
ילדיו מתחנכים, כמובן, תחת אב אוהב, אבל גם כזה שמשמר בהם לא מעט מילדותו שלו. וכך, הילדים של מאסק כבר תועדו כשהם קוראים איתו דוחות משקיעים, מקללים את השורטיסטים ומשתוללים ללא פיקוח הורי דרמטי מדי. החוק הראשון במשפחת מאסק תמיד היה "בלי פאניקה" – ממורשתו של 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', הספר האהוב על מאסק. "החוק השלישי הוא בטיחות. אין שום חוק במקום השני, ולמרות זאת בטיחות לא מקבלת קידום למקום השני", הסביר בזמנו ל'רולינג סטון'.
תחשבו מה שתעדיפו על מאסק – טיפוס נצלני, ילדותי, אימפולסיבי, מהיר חמה, עם חיבה עמוקה ל'סאות' פארק', 'משפחת סימפסון', 'ריק ומורטי' ו'המפץ הגדול' (לארבעתן גם תרם הופעות אורח) – אבל לשוק ההון ולמיליוני מעריציו לא אכפת. מאסק הוא המלך המשיח הנוכחי, בעיקר כי אפשר להאמין שבדרך כלשהי – שלאף אחד אחר אין כרגע דרך לראות – הוא ימשיך לעשות את מה שעשה עד היום; יתאבד על המשימה הבלתי אפשרית שהציב לעצמו וייצא מהצד השני מותש, מרוט, יורה ציוצים מרירים לכל עבר, בוכה בדמעות – ואז, לעזאזל, מציג את המוצר שישנה מתישהו את העולם.
"חלק גדול מהשוק מאמין שאילון will figure it out", אומר היזם שי אגסי, שנפגש בעבר כמה פעמים עם מאסק ומסרב להרחיב ברמה האישית, מעבר לקביעה ש"הוא לא נחמד".
אגסי, מצידו, מבין בדיוק מה הפך את טסלה לחברה בעלת שווי שוק אגדתי ואת מאסק לאיש העשיר בעולם. "טסלה מחוללת את השיבוש הכי גדול בתעשיית הרכב, שהולכת לעבור שלושה שינויים: אנרגיה חשמלית במקום דלק, יכולת תנועה אוטונומית והיכולת להשתמש במכונית ולא להיות הבעלים שלה, כי תנועה תהפוך להיות שירות, ועד 2030 – בוא נניח, כי לא נתווכח על התאריך – כולנו ניסע ממקום למקום ברכב שירות חשמלי שיהיה זמין בכל רגע נתון. אז הרכב והנפט, שתי תעשיות של טריליוני דולרים בשנה, עומדות לעבור שיבוש והרבה מאוד עושר הולך להימחק, ולכן יהיה הרבה מאוד עושר למי שנמצא בצד השני. והשוק מאמין שזה יהיה אילון מאסק".
איך זה הופך אותו כבר עכשיו לאיש העשיר בעולם?
"כי כיום חברת רכב טובה מרוויחה שישה־שבעה אחוזים במקרה הטוב, כי זה שוק מאוד תחרותי שאין בו המצאה חדשה כבר מאה שנה וכולם יודעים לייצר אוטו, ולמעשה כל רכב שמיוצר הוא מינוי נוסף לחברות נפט ומרוויח ליצרן אפס דולר על כל קילומטר שהוא נוסע. אילון אומר: אני אדע להפוך את זה לשירות, אמכור רכב בזול ואקח קופון על כל קילומטר שאתה נוסע. זה בעצם גם מה שניסינו לעשות ב'בטר פלייס'. איך הוא יעשה את זה? כי המכונית תדע לנהוג בעצמה".
אבל גם כל המתחרות כבר מפתחות רכב אוטונומי.
"פה, בעיניי, נקודת השבר במודל שלו. כי בוא נניח שמכונית באמת יודעת לנהוג בעצמה – האם היא צריכה להיות טסלה? בהחלט ייתכן שרוב המכוניות האוטונומיות יהיו קופסאות לבנות שייוצרוּ על ידי מפעל בסין, וכמו אפל בעולם הטלפוניה, יהיו כמה יפות יותר שייצרו שחקניות כמו ב־מ־וו או אאודי. הטענה של אילון היא שבסוף יהיו אנשים שעדיין ירצו להיות הבעלים של המכונית שלהם, והוא ימכור להם. עדיין זה נותן לו 20 אחוז משוק של טריליונים".
אז הוא האיש העשיר בעולם על סמך הבטחה לסחורה עתידית.
"תראה, גם במקרה של ג'ף בזוס, אמזון תמיד הייתה ברווחיות קטנה מאוד עם הבטחה לרווחיות עתידית, ואת רוב הכסף הוא עשה מ־AWS (שירותי הענן). היו כמה חודשים שקרלוס סלים המקסיקני היה האיש העשיר בעולם; הוא מכר מינויי סלולר, וכולנו יודעים מה קרה להם. אני לא חושב שאילון כיוון להיות האיש העשיר בעולם; הוא כיוון לעשות שיבושים מאוד גדולים".
גם נועם ברדין, מנכ"ל ווייז הפורש שהוביל את הסטארט־אפ הישראלי לרכישה על ידי גוגל, מבין היטב את שוויו הנוכחי של מאסק ומאמין שהוא דווקא כן נוגע לחיינו. "רוב האנשים לא שולחים דברים לחלל, אבל צורכים את התוכן מהלוויינים ש'ספייס X' משגרת לשם ואת תוצאות הניסויים שנערכים בתחנת החלל העולמית – וזה הצלחה מסחרית גדולה. טסלה מייצרת מכוניות מדהימות – אני לקוח שלהם – והיא החברה הראשונה ששוברת את מחסום השוק לרכב חשמלי. לפניה אף אחד לא האמין ברכב חשמלי, ועכשיו כל היצרניות עושות כזה. גם אייפון מהווה רק 20־30 אחוז משוק הסמארטפונים וזה הצלחה עצומה, כך שהייתי מסתכל על טסלה גם בדרך הזו. והאהבה למכוניות שלהם אמיתית, ולא שום הייפ. לגבי כל המיזמים האחרים שלו – עדיין לא ברור איך זה ייגמר, אבל הם לא המקור לעושרו".
פרופ' דן אריאלי ממליץ לגלות איפוק. "במקרה של מאסק יש הבטחה מול מציאות, והמציאות מתקדמת בכיוון של ההבטחה אבל המרחק עדיין גדול. זו נבואה שמגשימה את עצמה. כל עוד אנשים מאמינים בו ונותנים לו כסף, יש סיכוי שזה אכן התגשם. אם יפסיקו, הדברים ייכשלו. אני אוהב כשאנשים מכוונים רחוק וקשה ולא בטוח, אבל בעיניי יש פה קצת התלהבות יתר. יש המון דברים מבטיחים ומעניינים מסביב, אבל איכשהו מאסק תפס את רוב הקשב שלנו. אין ספק שיש לו תעוזה ואומץ, אבל הייתי שמח אם האנשים שמשקיעים בהרפתקאות שאולי יקרו היו מתפזרים קצת יותר ולא מכוונים רק לדברים שלו".
ייתכן שמאסק הוא פשוט הסיפור הטוב ביותר של הזמן הנוכחי. הוא לא עוד מולטי־מיליארדר מעמק הסיליקון שעשה את הונו ממערכות הפעלה, מכשירים נוצצים, אתרי אינטרנט או פלטפורמות מדיה חברתית. לא; הוא מבקש לשנות את העולם הפיזי דרך טילים, מנועים ופלדה. הוא גם מעולם לא ביקש – כמו צוקרברג או גייטס – להפוך את החברה שלו למרכז עולמם של המשתמשים. הוא לא מחפש את השינוי הדיגיטלי הבא או את הביג־דאטה שיוכל למכור למפרסמים. הוא עדיין מאמין, בקטע ילדותי משהו, בהמצאת ובבניית דברים פיזיים מועילים.
"הוא השתלט על הנראטיב שלפיו מכוניות חשמליות הן דבר אמיתי וטיסה לחלל היא דבר אמיתי, והוא מוכר אותו בהצלחה אדירה למיליוני אנשים", אומר ד"ר יובל דרור, סופר, מרצה וסוציולוג של טכנולוגיה. "יש פה שילוב בין מצד אחד אדם עם הישגים אמיתיים – אבל כאלו שלא מצדיקים את הכוח שיש לו בשוק ההון (הוא רק אומר מילה ומניות טסות בעשרות אחוזים) - ומצד שני אדם שהצליח לבנות מאחוריו תנועה חברתית נוסח אפל. השילוב בין השניים שווה הרבה מאוד כסף – שעכשיו יש לו בחשבון הבנק".
לא שכסף היה אי פעם מניע ממשי בחייו של מאסק. "כמה מוזר", צייץ בתחילת ינואר בתגובה לבשורה לפיה הפך לאיש העשיר בעולם. "טוב, בחזרה לעבודה".
פורסם לראשונה: 06:52, 19.02.21
