סערת גיימסטופ עוררה תגובות לכאן ולכאן, החל מהצהרות על כך שכללי המשחק השתנו וששוק ההון הוא כבר לא נחלתם של סוחרים מעונבים בלבד, דרך טענות כי מדובר בצעירים חסרי ניסיון ש"לא יודעים מה הם עושים" וסופם לאבד כסף רב, ועד כאלו שהצהירו כי מדובר במעשה לא חוקי שיש למנוע – הרצת מניות. אולם גם בקרב התומכים וגם בקרב המתנגדים, עלתה שאלה לא פחות מעניינת: האם מדובר באירוע שישנה את כללי המשחק? או שמא, האם הם כבר השתנו?
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויים:
בשנים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה, צעירים וצעירות רבים בארץ ובעולם החליטו לזנוח את הבנקים הגדולים ואת קרנות ההשקעות המבוססות והם סוחרים בעצמם, לרוב באמצעות אפליקציה ובתדירות גבוהה. חלקם עשו קורסים, אולם רובם התחילו בלי ניסיון כלל ולמדו "תוך כדי". ברשות ניירות ערך מברכים על היוזמה, אך מזהירים מפני מסחר אימפולסיבי ולא מבוסס.
(צילום: משי בן עמי)
אחד מאותם משקיעים הצעירים הוא דור ברדה (24), עובד בהיי-טק שהחל לסחור בעצמו בשוק ההון כבר במהלך שירותו הצבאי. "הכול התחיל כשבאתי לאבא שלי ושאלתי אותו 'מה זה מניות?', הוא אמר לי 'אין לי מושג, אבל תקרא על זה', אז קראתי. ואז אמרתי הבנתי - אני קונה מניה של אמזון כי זה מגניב, ושבוע אחר כך המניה נפלה באיזה 30%. הייתי שבור מנטלית ואז אמרתי טוב, צריך ללמוד.
"התחלתי לקרוא על זה המון ובאותו הזמן התחלתי להשקיע דרך הבנק, כי זה היה הכי מוכר. לאט-לאט הבנתי שבגדול זה הדבר הכי טיפשי שאפשר לעשות למי שרוצה להשקיע. הייתי צריך ללכת לבנק, לדבר עם מנהל השקעות, הוא צחק עליי בפנים שאני צעיר שלא מבין בהשקעות, אמר לי 'אתה צריך 300 אלף בשביל להתחיל'. אמרתי לו תודה רבה והלכתי. ואז הבנתי שיש אופציה של בתי השקעות בישראל.
"פתחתי חשבון והתחלתי לשחק עם הכסף שחסכתי מהצבא. כשנה וחצי אחרי נרשמתי לקורס. רק אחרי שנרשמתי גיליתי שמדובר בקורס של מסחר יומי בארה"ב. היום אני שמח, אבל בזמנו זה היה מפחיד. כל מה שאתה שומע זה שבמסחר יומי מפסידים כסף. משם התחילה ההתעסקות היומיומית שלי בשוק ההון", הוא מספר.
אחרי שנגמר הקורס, פתח ברדה חשבון מסחר יומי אצל סוחר אירופאי שנקרא קולמקס (colmex). מה זה מסחר יומי? ברדה מסביר: "חשבון עם עמלות מאוד נמוכות, כדולר לפעולה, שמיועד למסחר בתדירות יומית עם גרפים וכל המידע בזמן אמת. כל הפעולות מאוד נוחות וקלילות". המטרה היא השקעות לטווח קצר עם רווחים יחסית מהירים.
ברדה התחיל את החשבון שלו עם השקעה של 3,000 דולר, אולם מהר מאוד הבין שזה לא מספיק לו. "ראיתי שהמסחר היומי דורש המון השקעה והמון זמן כדי להצליח בו והבנתי שאני רוצה להתעסק בהשקעות ארוכות טווח ובלהבין חברות, אז עשיתי עוד קורס. מעל לחצי שנה אני מתעסק בתיק ההשקעות שלי. שמתי כ-15 אלף דולר במטרה להכפיל אותם תוך שלוש שנים, שזו תשואה מאוד יפה". הוא מספר כי את החברות שבהן הוא משקיע הוא בוחר עם עוד כמה חברים, שאיתם הוא מנתח מניות. "אפשר להגיד שזה הפך להיות התחביב העיקרי שלי".
לדבריו, הוא השקיע עד היום כ-70 אלף שקל בהשקעות ארוכות טווח, זאת בנוסף לתיק המסחר היומי שלו ששווה כיום כ-4,000 דולר. "על ההשקעות לטווח ארוך עשיתי כ-20% תשואה בחצי השנה האחרונה, אבל אני מנסה להישאר צנוע ולהבין שזה דברים לא נורמליים שקורים עכשיו בעולם. בתיק לטווח קצר הפסדתי כ-40% בחצי שנה הראשונה, אבל זה היה סוג של 'שכר לימוד'. משם התחלתי לטפס והיום, כשנה אחרי, אני ברווח של כ-30%. שם אני לא מכניס עוד כסף כי כאמור, הבנתי שאין לי מספיק זמן להתעסק בזה וכשאין מספיק זמן אז עושים שטויות ומפסידים כסף.
"אפשר להגיד שאני קצת מכור", אומר ברדה. "יש לי ווידג'ט בפלאפון, כל יום בין 16:30 ל-22:00 (שעות המסחר בארה"ב – ד.ר.) אני מסתכל בערך כל שלוש שעות, אבל אני לא קונה ומוכר כמעט בכלל, אני עושה בערך פעולה אחת לחודש. אני מתעסק בעיקר במניות, מעט אופציות ובחודשים האחרונים אני מתחיל ללמוד את עולם הקריפטו, כי אני מבין שאם לא אלמד אשאר בחוץ. התיק לטווח ארוך הוא בעיקר מניות בינוניות-גדולות ובתיק לטווח קצר יש גם כאלו, אבל גם מניות קטנות ומאוד ספקולטיביות".
שוק ההון הוא הימור מבחינתך?
"לדעתי זה מתחלק לשניים: התיק לטווח ארוך הוא חיסכון, כמו קופת גמל להשקעה. המטרה שלי היא לא לגעת לזה לפחות 20 שנה ובסוף לעשות את התשואה הכי גבוהה שאני יכול. ראיתי שבקופות גמל להשקעה הם לא מצליחים להגיע לזה ושאני ארוויח יותר ממה שהקופה תעשה. במקביל, יש גם פנסיה וקרנות השתלמות. התיק לטווח קצר הוא באמת יותר הימור, ואני אשמח שהוא יכניס לי בתור סטודנט אחת לכמה חודשים סכום נחמד, אותו אני אמשוך".
ומה אם תפסיד אותו?
"זה סכום ידוע ומוגבל מראש שמבחינתי אם אפסיד אותו, אז יש לי מספר קבוע שבו אני אומר 'די'. אני מסתכל על זה יותר בתור תחביב, שאם אני אוכל גם להתפרנס ממנו אז מה טוב. זה לא שונה בעיניי מרוכבי אופניים שקונים זוג אופניים ב-30-20 אלף שקל".
לדברי ברדה, העמלות על הפעולות היו שיקול מרכזי בבחירת סוכן ההשקעות (או לצורך העניין, האפליקציה). "בארץ העמלות אומנם גבוהות יותר, אבל יש חיסכון מאוד משמעותי שזה עניין המס, שהם מטפלים בו עבורך. בנוסף, יש שירות לקוחות ישראלי שאפשר לדבר איתו, מה שגרם לי להרגיש הרבה יותר בנוח".
ומה דעתו על אילון מאסק, אחד האנשים העשירים בעולם ודמות לחיקוי של משקיעים צעירים רבים ברחבי העולם? "איירון-מן של החיים האמיתיים", מסכם ברדה. "חוץ מהשטויות שהוא מצייץ בטוויטר, הוא יזם שעושה עם הכסף שלו דברים שמקדמים את האנושות. זה מדהים בעיניי".
צח נחום (25), עובד בחברה למסחר וסטודנט לכלכלה ולמנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, התחיל להשקיע בשוק ההון עוד בשירותו הצבאי, לפני כחמש שנים. "התחלתי דרך הבנק, קיבלתי הטבות של חייל ועשיתי כמה קורסים. אני לא מתעסק בניתוח טכני, אלא רק בהערכות שווי של חברות וכדומה. העמלות עם ההטבות היו סבירות, אבל עדיין כואבות. זה היה שיקול משמעותי בשבילי.
"בהתחלה הסתכלתי על קרנות השקעות ישראליות והבנתי שהן בסדר ושיש להן יתרונות מאוד גדולים, ביניהם הנוחות והשיקול של הדיווח על המס, אבל בסופו של דבר הלכתי על חברת מסחר אמריקנית בשם אינטראקטיב ברוקרז (Interactive Brokers). אני שם משהו כמו שנה וחצי, עד אז סחרתי עם הבנק. המשמעות של ברוקר אמריקני היא שאתה צריך לדווח בעצמך למס הכנסה – שזה אומר עוד כאלף שקל בשנה לרואה חשבון. כלומר, זה בעיקר משתלם לסוחרים יומיים, כי זה תלוי במספר העסקאות שאתה עושה והאם זה מתקזז ביחס לעמלות", הוא מסביר ומציין כי העובדה שיש לחברה נציגות בישראל היוותה גם היא שיקול משמעותי.
נחום מסביר שלרוב הוא משקיע במניות של חברות יחסית גדולות ובתעודות סל. "עד היום השקעתי כמה עשרות אלפי שקלים ויש לי בשנתיים האחרונות תשואה של 12%-13% בכל שנה".
למה החלטת להיכנס לתחום?
"בעיקר כי זה מעניין אותי ובתקווה אני רוצה לשלב את זה עם עבודת היום שלי בעתיד, אבל בעיקר כי לא רציתי שהכסף שלי ישב בבנק עם ריבית נמוכה מאוד. במקור נכנסתי לזה בגלל האינטראקציה שלי עם הבנק. הציק לי שאני הולך אליהם והם מדברים איתי במונחים כביכול מסובכים כמו 'ריבית פריים'. זה גרם לי להתחיל לבדוק את הדברים ולהבין מה זה אומר והבנתי שזה לא כל כך מסובך".
היה לך ניסיון כלשהו כשהתחלת?
"לא. בהתחלה אתה מפסיד ומרוויח וחוזר חלילה. הקנייה הראשונה שלי הייתה מניה של פולקסווגן שקניתי כשהיא נפלה וזה עבד כמו גדול. שם התאהבתי בתחום. אחר כך אתה מפסיד ומתחיל לתחקר וללמוד. אתה חייב ללמוד אחרת אתה תפסיד. יש מניות שעד היום אני לא מבין איך אני מפסיד עליהן כסף, למשל אלביט. אבל אני לא יוצא מהפוזיציה (מוכר את המניה – ד.ר.) כי עשיתי את ההערכות והניתוחים שלי והם מראים לי נכון. לא רק זה, אני בטוח בפוזיציה שלי. אבל יכול להיות שאני טועה".
אף על פי כן, הוא סבור כי ההתעסקות שלו בשוק ההון היא לא בגדר הימור בלבד. "אם היית אומר לי 'אתה עוד אחד שמנתח גרפים ונותן נבואות' אז הייתי אומר לך 'כן, אני משחק פוקר'. אבל כשאתה רואה משהו, לומד אותו ומבין מה שאתה עושה, אז זה לא הימור".
נחום מספר כי הרכישות שלו בשוק ההון מחושבות ומבוססות על מחקר שהוא עושה על המניה ושווי החברה שמאחוריה, שאותו למד בין היתר באוניברסיטה ובקורסים שלקח. "אני קונה או מוכר כפעם בשבועיים ובדרך כלל יש לי 10-8 מניות בכל רגע נתון בתיק השקעות שלי. בערך פעם ברבעון אני מכניס כסף מהמשכורת ולאחרונה אני מנסה לצמצם כמה שיותר, כי אני מבין שהשוק מנופח בצורה מסחררת ושאין שום קשר בין השווי הכלכלי לשווי החשבונאי של חברות רבות".
ומה לגבי מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ודוגקוין?
"אני לא נוגע בזה, אלו דברים שאני לא מבין בהם".
בניגוד לנחום, יש כאלו שדווקא בונים על אותו "ניפוח שווי" ולטענתם אף מרוויחים ממנו, לא מעט. שי צור (36), עובד בהיי-טק ומשקיע בודד, הוא אחד מהם. "התחלתי לסחור לפני כארבע שנים, כשהייתי ברילוקיישן בניו יורק, ממנו חזרתי בינואר 2020. בגלל שחייתי שם ושילמתי מס, היה לי מספר ביטוח לאומי אמריקני ויכולתי לפתוח באמצעות רובינהוד (אפליקציית מסחר מובילה בארה"ב – ד.ר). בהתחלה שמתי 1,000 דולר במניות שאני מאמין בהן, כדוגמת טסלה, שהפכו לכ-10,000 דולר בתוך שנתיים בערך.
"בתחילת 2020 התחילה הקורונה ונוצר מצב של מה שאנחנו קוראים לו 'כסף טיפש' (Dumb Money), בו צצות מניות שלמעשה אין להן ערך אמיתי בשוק, אלא הן עולות בעקבות סנטימנט. התחלתי לעקוב אחרי כל מיני משפיענים כלכליים בטוויטר שעוקבים אחרי מניות ומודיעים אילו הם עומדים לקנות או למכור. בהתחלה עשיתי חשבון 'דמה' (Paper Trading Account), בלי לשים כסף, בו שמתי כביכול 25 אלף דולר וראיתי שתוך חודש אני עולה ל-100 אלף דולר, אז סגרתי אותו ופתחתי חשבון אמיתי.
"שמתי כסף לפי ההנחיות של אותם משפיענים והרווחתי קצת. עשיתי בדיקת אמינות בסיסית מבלי להבין יותר מדי ומשם החשבון גדל בכמה מאות אחוזים, אבל לא באמת התפוצץ. אחר כך התחלתי לפתח תוכנות שיודעות להגיד לי על אילו מניות וחברות קיים שיח ברשתות החברתיות והאם מדובר עליהן באיזשהו סנטימנט שלילי או חיובי, בדגש בעיקר על השיח סביבן.
"התחלתי לשים לב שכל עוד יש סיבה לסנטימנט כלשהו ויש ווליום של שיח על אותן מניות, אז יש עליות. מאז ראיתי את זה עם כל מיני חברות ומניות שוליות יותר ופחות, גיימסטופ הייתה הדוגמה הקלאסית. משם התחלתי לעבוד גם על הפורום ברדיט ולקבל תמונה נוספת. ככה אני משקיע כיום. לא התעשרתי מגיימסטופ, אבל הכפלתי את ההשקעה לפחות פי עשרה".
לפי צור, עד היום הוא השקיע פחות מ-10,000 דולר בלבד. בשלוש-ארבע השנים הראשונות התשואה הייתה כ-30%-40% ובשנה האחרונה היא גדלה אף יותר. בסך הכול הוא הרוויח כ-100 אלף שקל מאותה השקעה. עם זאת, כיום הוא לא מכניס כספים נוספים לתוך תיק ההשקעות ולדבריו הוא "משחק על המשכורת היומית ועל הרווחים היומיים".
כאמור, צור לא משקיע במניה או בתחום מסוים, אלא לפי טרנדים ברשתות. "לרוב מדובר בכל מיני דמויות מפורסמות, עם הרבה מאוד ממים סביב המניות וטיפים מתי לקנות ולמכור. הקורונה והמענקים שהממשלה נתנה בכלל הקפיצו את סכומי ההשקעה ברובינהוד. גם קרנות ההשקעות הגדולות מבינות שמשהו השתנה".
לדבריו, "אני בודק לעומק את האזכורים ברשתות, מצליב אותם ומצליח לזהות האם יש שיח משמעותי ברשת יחסית מוקדם. גם גיימסטופ למשל, לא ירדה במשך כשנה לפני שהיא זינקה. כלומר יש סיכון, אבל הוא יותר נמוך מהפוטנציאל. לפני שאני שם כסף אני עושה מה שאפשר כדי להוריד את הסיכון, אבל כן, תמיד יש סיכון. צריך לזכור שגם אם מכרת ב-10% רווח עשית טוב, גם אם המניה עלתה אחר כך ב-50%".
אף שדבריו של צור עשויים להישמע משכנעים, מומחים רבים בתחום לא בדיוק יסכימו איתו. עודד שפירר למשל, מנכ"ל רשות ניירות ערך, מציין כי באופן כללי הכניסה לתחום ההשקעות בשוק ההון היא יוזמה מבורכת בעיניו, אולם הוא גם מזהיר מפני הסכנות של השקעות אימפולסיביות ולא מבוססות וללא ליווי של מומחים וגופים מפוקחים.
"אחת הבעיות המרכזיות של המשקיעים הצעירים היא שלפעמים הם אולי קצת פחות מחושבים. כמו כל דור, הם רוצים להשיג את הדור הקודם, להרוויח כסף מהיר ולצאת לפנסיה מוקדם. אבל צריך לדעת שלצד הסיכויים, יש גם סיכונים. ראשית, במסחר תוך יומי הם עשויים להיתקל באנשים בעלי ניסיון רב, מה שעשוי לבוא לרעתם. שנית, חלק גדול מהמסחר נעשה היום על ידי מכונות אוטומטיות שמחשבות באופן מתמטי קניות ומכירות כדאיות, שזה גם בעייתי עבור המשקיע הבודד. עם זאת, הרשות כן מעודדת מסחר לגיטימי, אחראי וארוך טווח. הבעייתיות היא בעיקר כאשר מנסים לייצר רווח מהיר בטווח זמן קצר", אומר שפירר.
הוא מוסיף כי אף שהאפליקציות והאתרים המודרניים הביאו איתם מידע רב ונגיש, צריך להיזהר מהתמכרות. "האפליקציות מספקות עוד מידע, שזה דבר חשוב. ככל שיקראו יותר, אני רק אברך על זה, כי זו השקעה ממקום של ידע. מהצד השני, חלקן יוצרות גם התמכרות, כמו קזינו. לכן צריך להיזהר ולהשתמש בהן בחוכמה".
למה לדעתך צעירים רבים בוחרים בסוחרים ואפליקציות זרות על פני בתי השקעות בארץ?
"רוב הסיבות נובעות מפערים בהנגשת הטכנולוגיה בארץ, אולם חלקם בוחרים בהן בגלל שלפעמים הן זולות יותר".
על סערת גיימסטופ ומשפיענים ברשת הוא מדבר בנחרצות: "לא צריך להתפתות כל כך מהר להצעות ששומעים ברשתות. בכל תופעת פמפום מניה, כל אלה שקנו בהמשך הדרך, הפסידו. יכול להיות שחלק מהדברים שמפורסמים שם נכונים ושיש פילנתרופיה גדולה ברשת, אבל תן לי להיות ספקן לגבי זה. כל עוד זה מידע לגיטימי, הערכות שווי ואנליזות מבוססות, זה בסדר. אבל רצות שם גם שמועות, חלקן מניפולציות אמיתיות ואחרות מטרתן לייצר איזשהו שיח סביב מניה מסוימת כדי שהם ירוויחו מהעלייה.
"רוב השיח סביב גיימסטופ הוא מלחמת דויד מול גוליית, המשקיעים הקטנים אל מול התאגידים. אבל אפשרות נוספת היא שכמה אנשים ניסו לייצר עלייה פיקטיבית של המניה, ראו שאנשים מצטרפים אליהם והתכסו בהסוואה של מחאה. בסוף לא מעט הפסידו. זה הרי לא השווי האמיתי של החברה וזה אפילו לא מתקרב להיות החלטה כלכלית. לכן, כשקוראים לכם ברשת לעשות מחאה חברתית, תבדקו טוב שאתם רוצים להצטרף אליה ולא שמישהו משתמש בכם", הוא מוסיף.
האם המגמה של הצטרפות צעירים לשוק ההון הגיעה גם לבורסה המקומית? "אין לנו ניתוח מדויק של גילי האנשים שסוחרים בארץ", מבהיר שפירר, "אבל מנתוני הבורסה של שנת 2020 עולה כי התווספו כ-140 אלף חשבונות חדשים שסוחרים בניירות ערך, שזו עלייה יחסית משמעותית ביחס לשנים קודמות, ואנחנו מעריכים שחלק גדול מהם הם אנשים בגילי 40-18".
