השבוע הפתיע איתן יוחננוף, מבעלי רשת הסופרים יוחננוף, ורכש לא עוד סניפי סופרמרקט אלא את השליטה (50.1%) ברשת "זול סטוק", המפעילה כ־60 סניפים, ומתחרה ב"מקס סטוק". תמורת השליטה שילם 45 מיליון שקל. מדובר בהשקעה בתחום לוהט, במיוחד בימי הקורונה שבהם רשתות הסטוק, שנהנו מהגדרה של חנויות חיוניות, היו פתוחות גם בסגרים ומכרו מגוון גדול של מוצרים – מצעצועים ועד לבוש. יוחננוף גם הצהיר כי פניו להנפקה.
כתבות נוספות למנויים:
5 צפייה בגלריה
סניף זול סטוק. ''אנחנו אנשים פשוטים, יש ברשת פריטים שמתאימים לנו''
(צילום: חיים הורנשטיין)
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
"אנחנו רואים שהציבור מתעניין בקניות בזול ורואים עלייה ברצון לשדרג את סביבת המחיה שלנו", אומר יוחננוף בריאיון. "יש כעת מובטלים רבים, וזה חלק מההיערכות שלנו. אני מאמין שהמחיר הנמוך ייתן את הטון בתקופה הזו, במיוחד כשהצרכנים מכניסים פחות. הייתי בסניף, ראיתי נעלי בית לנשים מפונפנות עם פרווה ב־14 שקל. מי לא תקנה? אפילו לעונה אחת. ראיתי פס פרקט להדבקה ב־5.9 שקלים שנראה בול כמו עץ. יש הרבה צעירים שאין להם אמצעים. יש הרבה הורים שרוכשים משחקי יצירה לילדים. גם אני ואשתי, אנחנו אנשים פשוטים, יש פריטים שמתאים לנו לקחת משם".
החלוצה בזיהוי טרנד הסטוקים בארץ הייתה קרן אייפקס וזהבית כהן העומדת בראשה, שרכשה לפני ארבע שנים 55% ממניות רשת מקס סטוק לפי שווי של 300 מיליון שקל, ולא מזמן הנפיקה אותה בבורסה לפי שווי גדול פי חמישה ויותר – 1.7 מיליארד שקל – וגרפה הון. גם הראל ויזל, בעלי קבוצת פוקס, שנחשב לקמעונאי הכי מוערך בשוק, הריח את הפוטנציאל ואת המשיכה של הציבור הישראלי לפיצ'יפקס בזול, וקיבל את הזיכיון של רשת "ג'מבו" היוונית, שתפתח פה מגה־חנויות בשטח של 10,000 מ"ר לטובת ציידי המציאות המקומיים.
על העסקים הטובים שעושות רשתות הסטוק ניתן ללמוד מהמכירות השנתיות שלהן: מקס סטוק עם 734 מיליון שקל, זול סטוק עם 230 מיליון שקל (ורווח נקי של 8.7 מיליון שקל), "הסטוק" עם 200 מיליון שקל, ו"ג'מבו סטוק" הישראלית עם כ־63 מיליון שקל. לזכותם של הסטוקים ייאמר שהם השתדרגו. לא עוד קולפן תירס ומשפריץ מיץ ב־10 שקלים מסין. תוך ניצול טרנד שדרוג הבית, בעיקר בימי הקורונה הם הרחיבו מאוד את ההיצע בתחום אביזרי עיצוב הבית והריהוט הקל, ויש שאומרים שהפכו ל"איקאה בדולר". רשת מקס סטוק אף הוסיפה, לראשונה, מוצרי חשמל לבית: מקררים, מייבשי כביסה וכו', לצד שולחנות אוכל, שולחנות סלון ופינות ישיבה.
אדיר ונונו, ששותף יחד עם סהר כוכבי בבעלות על זול סטוק, ויהפוך כעת לשותף של יוחננוף, מסביר על התהליך שעשו הסטוקים: "בהתחלה נתפסנו כחנויות זבל של מוצרים שקונים ב־10 שקלים ואחרי יומיים הם מתפרקים. הבנו שזול לבד לא מספיק ושיפרנו את איכות המוצרים. אם פעם הבאתי מחבת ב־10 שקלים ואחרי כמה שימושים הציפוי התקלף, היום אביא מחבת ב־25 שקלים באיכות טובה יותר. אנחנו כבר לא מביאים הכול מסין, יש גם מטורקיה, פולין ואיטליה. היום יש טרנד מטורף של עיצוב פנים לבית, ואנחנו מוכרים גם פינות אוכל, שידות, כיסאות וגם סלונים ב־1,000 שקל. זה לא סלון ברמה של נטוצי, אבל עושה את העבודה. הבאתי רצועות PVC דמויות פרקט, שנראות כמו פרקט אמיתי, וזה תפס שיגעון. גם טפטים דמויי לבנים בהדבקה עצמית הולכים טוב, ויש טרנד מטורף של עציצים מפלסטיק".
בנוסף לתשלום בסך 45 מיליון שקל עבור זול סטוק, שחלקו ילך לכיסיהם של ונונו וכוכבי, התחייב יוחננוף להעמיד ערבויות לזול סטוק בסך 30 מיליון שקל. העסקה התקבלה בתשואות, לפחות על ידי המשקיעים בבורסה. לפני שנה הונפקו לראשונה 20% ממניות יוחננוף בבורסה בתל־אביב לפי שווי נאה של 1.85 מיליארד שקל, ומאז המניה לא הפגינה ביצועים מרשימים וירדה מתחת למחירה ביום ההנפקה. ביום שבו נודע על עסקת רכישת זול סטוק קפצה המניה ב־6%. איתן יוחננוף מספר: "אמרתי לבן שלי, בן 14, שהמניה קפצה ב־6%. הוא לא התלהב. שאל אותי: היא עברה כבר את מחיר ההנפקה? יש לו איזה אפליקציה על הבורסה שבה הוא מסתכל. אמרתי לו: סטטיסטית בשנתיים הראשונות להנפקה רוב המניות יורדות".
עד כה רכשת סניפים של סופרים ומוצרי מזון.
"נכנסתי לזול סטוק גם בגלל השותפים, אדיר וסהר. הם מקסימים והם הולכים לעבוד, לא לשחק. אנחנו נרחיב את זול סטוק, וכשתהיה בשלה נצא להנפקה. אני מצפה לקבל מכפיל (נוסחה לחישוב שווי החברה בהתבסס על רווחיותה) כמו של מקס סטוק (20). הרשת הזאת מתאימה לנו גם בפני עצמה, וגם על מנת להכניס הרבה מהמוצרים לתוך החנויות של יוחננוף, מה שנקרא נון־פוד (מוצרים שאינם מזון). המטרה שלנו היא לעשות סינרגיה בין שתי הרשתות ולקדם מוצרים להיטים של זול סטוק בסניפים שלנו. עד עכשיו היינו חלשים בתחום הנון־פוד. זול סטוק תהיה זרוע היבוא שלנו בתחום. אני ממש מופתע מהתגובות החיוביות לעסקה. ידעתי שאני נכנס לטרנד, אבל כמות הברכות שקיבלנו – מדהימה".
כשאני באה לבקר את יוחננוף במשרדי החברה ברחובות, בבניין מסחרי ענק שבבעלותו בשותפות עם חברת הבנייה פרשקובסקי (למשפחת יוחננוף נכסי נדל"ן רבים), הוא בדיוק בפגישה עם פנינה רוזנבלום, שמנסה לשכנע אותו לרכוש את הקרמים החדשים שלה עם מרכיבי הקנאביס כחבילות שי לעובדות הרשת ליום האישה. מתברר שיוחננוף השקיע 50 אלף שקל בחברת הקרמים החדשה של רוזנבלום, PRC.
מה לך ולקרמים למניעת קמטים?
יוחננוף: "בואי נגיד שזאת לא השקעה שאני מצפה להתעשר ממנה. אני עובד איתה כספקית המון שנים ומעריץ את העובדה שהיא ממציאה את עצמה מחדש. בהשאלה מעולם המוזיקה שקרוב לליבי – אני מנגן על גיטרה ובצעירותי היה שלב שחשבתי לנסוע לספרד להתמחות כנגן פלמנקו, ועד היום אני מנגן עם חבורה – זה כמו שאת רואה את 'דיפ פרפל' שעולים כבר זקנים על הבמה ומתקשים לשיר, אבל ברגע שהם מנגנים אי אפשר לקחת מהם את זה. ככה אי אפשר לקחת מפנינה את הדרך שלה. היא מיוחדת בכך שהיא לוחמת ולא מוותרת, ואת זה אני מכבד".
יוחננוף (54) הוא לא רק מוזיקאי חובב שיש לו גיטרה אקוסטית יקרת ערך של טקמיני מיפן. לאחרונה, כדי לעזור לחבר, הוא רכש אולם קטן שמשמש למופעים ברחוב שוקן בתל־אביב, וכבר אירח בו את נטע ברזילי, ריטה, אהוד בנאי ועוד בהופעות זום ברוח התקופה. יש לו גם אופנוע ב־מ־וו ואופנוע KTM מדוגם לרכיבות שטח ותחרויות. ב־2019 הוא עבר תאונה מרסקת איברים כשהשתתף כמתחרה ב"מרוץ באחה", תחרות בינלאומית לרכיבת שטח. הוא החליק, נפגע בצוואר והועבר לאשפוז באיכילוב. לאחר השיקום המוצלח הוא תרם לבית החולים 4 מיליון שקל לחדר צנתור מוח. עם האופנוע הוא גם רכב יחד עם דני קושמרו בטורקיה. יש לו סירה מסוג זודיאק להפלגות אקסטרים בים, הוא
ניהל מו"מ לרכישת קבוצת הכדורגל הפועל ת"א, ובכלל - הוא אחד הטיפוסים היותר תזזיתיים וצבעוניים מבין בעלי רשתות השיווק בישראל.
5 צפייה בגלריה
פנינה רוזנבלום. ''זאת לא השקעה שאני מצפה להתעשר ממנה. היא לוחמת ולא מוותרת ואת זה אני מכבד''
(צילום: ענת מוסברג)
.
בראיונות המוקדמים שלו בתקשורת, לפני כמה שנים, התברר שיש לו גם פה גדול. על רמי לוי אמר: "התדמית של רמי לוי זה בלוף. אנחנו הרבה יותר מוצלחים. הוא עבד על כולם. הוא לא יישאר, הוא מעתיק ממני. אל תשוו אותי לרמי לוי, הוא לא בליגה שלי". על אפשרות הנפקה בבורסה אמר: "יש בבורסה הרבה מחלות, וכל עוד אפשר להימנע מזה עדיף לא להתקרב לשם. אני לא צריך אותם כדי לגייס כסף. יש לי הון עצמי. למה אני צריך לשתף אותם בעסק שלי?"
מאז עברו כמה שנים, והיום הוא שומר על מוצא פיו. "אני לא מצטער על מה שאמרתי על רמי לוי, היו לי סיבות", הוא אומר (באותה תקופה פתח יוחננוף סניף במודיעין בסמוך לרמי לוי, והתלקחה מלחמה בין השניים), "הוא לא הקאפ אוף טי שלי". גם לבורסה הוא הגיע לבסוף, ועוד בטרם יבש הדיו על הסכם הרכישה של זול סטוק כבר הצהיר כי הוא מתכנן בעתיד הנפקה לפי שווי של 300 מיליון שקל.
רשת יוחננוף היא עסק משפחתי. איתן משמש כמנכ"ל, אביו מרדכי הוא היו"ר, אחיו גיורא משמש כדירקטור, ואחותו שרית יוחננוף היא משנה למנכ"ל. הוא גר בסביון, נשוי ואב לארבעה. הבת הגדולה, נועה (24), אחראית על הדיגיטל ברשת. אשתו היא בעלת מכון ליוגה בסביון. הוא היחיד מבני משפחתו שגר בסביון. ההורים, מייסדי הרשת, גרים בנס־ציונה.
רשת יוחננוף מונה כיום 28 סניפים גדולים ומעסיקה 4,500 עובדים. מחזור המכירות השנתי שלה הוא כ־3 מיליארד שקל. היא ידועה במחלקת האוכל המוכן שלה, שמבושל במקום. את הפגישה עם יוחננוף אני עושה תוך כדי ארוחת הצהריים המשפחתית שלו עם ההורים והאחות בחדר האוכל הפרטי שלהם במשרדי המטה ברחובות. למרות שהאוכל בושל במקום על ידי אחת העובדות, מדובר בארוחה צנועה של שניצלים (חמים מהמחבת), אורז לבן, מרק ולחם.
איך תדמית האקסטרים הפרועה שלך מתיישבת עם מגורים ביישוב כמו סביון?
יוחננוף: "במקור אני חו"בתי (מחולון-בת־ים). אבא, ממוצא בוכרי, גדל בשכונת שפירא בתל־אביב. אמא, ממוצא לובי, ילדה אותי כבר בגיל 19. להורים היה עסק מזון בסיטונאות באזור התעשייה חולון. את סניף הסופר הראשון פתחנו ב־1992. מצבנו הכלכלי היה טוב. כשהייתי בגיל 16 עברנו למושב משמר השבעה. עברתי לסביון כי זה במרחק יריקה מצומת משמר השבעה – זאת הטריטוריה שלי. אנחנו לא השתנינו במילימטר ממה שהיינו. כשהגעתי לסביון הכרתי את הבת של שאול אייזנברג, שהייתי שכן שלה. המשפחה שלה הייתה בארץ כמו משפחת מלוכה, לפחות בהתייחסות אליה, היום כבר אין כאן משפחות כאלה. כיום רובנו ביישוב רגילים".
אמרת בעבר ששומר נפשו ירחק מהבורסה. מאז שהנפקתם התעסקו הרבה בשכר שלכם, בהעסקת בני המשפחה. היה כדאי?
"לאבא שלי ההנפקה קסמה כפתרון הטוב ביותר למעבר הבין־דורי בעסק. בסוף אנחנו מתאימים לבורסה, מבחינת מינהל תקין והגישה לעבודה. החיסרון הגדול הוא אי־הנעימות מטעמי צניעות – מה זה עניינכם באיזה אוטו אני נוסע, כמה אני מרוויח, לא גנבנו מאף אחד, הכול עשינו בדרך ארץ. החשיפה לא נעימה. מצד שני, זה מדרבן אותך להשתפר. הבנו שזה המחיר, ולכן אני לא מתלונן".
אתם רשת המזון היחידה מהגדולות שאין לה אתר אונליין ומשלוחים. טוענים שפיספסתם את הקדמה.
"כל הרשתות מפסידות באונליין, גם שופרסל. אם לא ימכרו יקר באינטרנט, לעולם לא ירוויחו. מה זה קדמה? סניפים שנראים כמו פח זבל אבל העיקר שיש אתר הזמנות באינטרנט? כשאני מסתכל על הסניפים שלנו, על הנראות, הניקיון, המגוון האדיר, חוויית הלקוח – אנחנו הקדמה. המתחרים רוצים להדביק לנו שאנחנו לא באונליין. אנחנו כן, יש לנו אפליקציה ושירות פיק־אפ. צריך רק להגיע לסניף ומביאים לך לאוטו את המשלוח. יש לנו עגלות חכמות שסורקות מוצרים, קו קופות חדש כדי שהלקוח לא יחכה. אני לא מבין ציבור שמוכן לספוג – בשם המשלוחים הביתה – חוסרים, סחורה מקולקלת בגלל זמן ההגעה, סחורה לא טרייה. זה ציבור שמוכן לרדת נמוך בשם האונליין. הלקוחות שלי לא מוכנים. העלות של המשלוחים גבוהה מאוד: זמן הליקוט, בעיות החניה, פקקים – לא ניתן גם למכור בזול באינטרנט וגם להרוויח. לכן אני מאמין שכשהרשתות יגיעו למסה כזו של מכירות באינטרנט שתפגע בהן, הן יעלו מחירים באינטרנט כדי להפסיק להפסיד.
"יש כאלו שיגידו, אתה משחק באש כשאתה מתווכח על נחיצות האונליין, כי הצרכן רוצה את זה. אבל אנחנו לא רוצים לוותר על חוויית הלקוח, על הקשר עם הצרכן. כשמסתכלים לאן השוק הולך, את רוב השירותים מגופים כמו הביטוח הלאומי, הדואר, משרדי ממשלה, ניתן היום לבצע באינטרנט וזה בסדר, כי אין בהם שום חוויית לקוח, אבל ביקור בסופר זה חוויה. אני נלחם שלא יקרה מצב שיאמרו לאיפה נעלם השוק, סניפי הסופר. אני מרגיש המבוגר האחראי שעושה שכל לצעירים שאוהבים רכישות באינטרנט – איפה כדאי ללכת עם הקדמה עד הקצה, ואיפה כדאי לשמר את החוויה. השקענו הון בחנויות גדולות ומושקעות, בנינו אותן לבני אדם, לא לרובוטים מלקטים".
אז לא יהיה אף פעם שירות אונליין ביוחננוף?
"כשהמכוניות האוטונומיות יגיעו לישראל וינועו לבד לבית הלקוח, בעלות נמוכה, אנחנו נשקול זאת, ואני מאמין שלא רחוק היום".
מאז הקורונה יש פריחה של חנויות המכולת והחנויות השכונתיות. הצרכן העדיף נוחות על מחירים נמוכים. לכם יש רק מגה־סניפים בשולי העיר, ללא תת־רשת עירונית. זה לא יפגע בכם?
"זה רק עושה לנו טוב בטווח הארוך. לקנות בזול זה צורך בסיסי שלא ייעלם. בגלל פחד הקורונה אנשים העדיפו לרכוש על יד הבית, וכך התברר להם כמה הם קונים יקר, ולכן בטווח הארוך הם יחזרו לרשתות הדיסקאונט, למעט התל־אביבים שהם קהל ייחודי ללא רכב ועם הרבה צרכנים יחידים. בהסתכלות שלנו אנחנו כבר רואים את סוף הקורונה".
5 צפייה בגלריה
יוחננוף נס ציונה בצל נגיף הקורונה קורונה קניות לפני חג פסח מחסור ביצים סופר סופרים תור תורים
(צילום: גלעד מורג)
חלק מהגידול שלך הוא הודות לסניפים שרכשת מיינות ביתן. מה אתה חושב על מצבו?
"אי אפשר לבנות את רומא או ירושלים ביום (הכוונה לכך שנחום ביתן, בעלי יינות ביתן, רכש סניפים של הרשתות 'מגה' ו'כמעט חינם' והפך אותם במהירות לרשת ענקית, אבל הם מעיקים עליו פיננסית – נ"ז). אני מאחל לו שישרוד. לדעתי הפתרון של נחום כדי להיחלץ מהמצב זה למכור עוד סניפים, ובכסף שיקבל להחזיר חובות לבנקים. ולא למכור לפניקס – הם בעניין הכניסה לשותפות כבר המון זמן ולא קנו בינתיים ועוד לא שמו את הכסף. גם אני יכול להציע לביתן 'הצעת צחוק' כמו שהציעה הפניקס" (הפניקס הורידה את הצעתה לשווי החברה מ־300 ל־150 מיליון שקל – נ"ז).
מה אתה חושב על כוונת אלקטרה מוצרי צריכה להביא לישראל את רשת חנויות הנוחות "סבן אילבן"?
"אני מציע לכל אחד להתעסק במומחיות שלו. קמעונאות מזון זו לא המומחיות של אלקטרה. אני מאמין שידע יכול לייצר כסף, אבל כסף לא מייצר ידע. יש גופים מלאים בכסף שנכנסים לסוג השקעות שאני אומר: לך לים, לא צריך לעשות עסקים בכוח. סבן אילבן לא מתחרים שלי, זאת רשת שהיא אנדרוגינוס של מזון ושירותים. אתה יכול גם לקנות שם ארוחה מוכנה ולחמם על המקום ולאכול, וגם לשלם תשלומים. הייתי מבין אם היו יכולים להביא איזו חוויה קולינרית שונה, אבל בארץ יש את החסם של הכשרות".
מחירי המזון עומדים לעלות בעקבות התייקרות חומרי הגלם וההובלה בעולם?
"אפשר בינתיים להירגע, זה עוד לא קורה. יש לחצים מספקים, אבל אנחנו עוד מונעים את זה. בואי נראה שמגמת עליית מחירי הסחורות בבורסה העולמית תימשך. בינתיים אני לא נותן להם לעלות".
פורסם לראשונה: 07:22, 05.03.21
