"ביטקוין זה מסע אל הפחד", אומר דעאל שלו, מחבר הספר 'ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך' ובעליה של חברת תוכנה. כמה מפחיד הביטקוין? מפחיד כמו משהו שהיה שווה רק לפני שנה כ-5,000 דולר, וכיום – ברגע זה לפחות – שווה 55,400 דולר. כמו משהו שבדצמבר 2017 היה שווה קרוב ל־20,000 דולר, ואז, תוך שנה, התרסק ל־3,300 דולר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- תביעות עתק ומשקיעים זועמים: מופע האשליות של משה חוגג
- "הכפלתי את ההשקעה פי עשרה": הצעירים הישראלים שהסתערו על שוק ההון
- הדרך המוזרה והמטורפת של אילון מאסק להון עתק
הביטקוין, בקיצור, יציב כמו רכבת הרים שברק הכה בה, ורגע אחרי שתוקנה אירעה הפסקת חשמל. הביטקוין הוא מאני־דפרסיבי על ספידים; הוא עולה לגבהים עצומים ומתרסק לתחתיות מביכות בתוך חודשים ספורים, לפעמים שבועות.
מי יכול לעמוד בזה? מי אוהב רכבות הרים לא בטיחותיות עד כדי כך? "ביטקוין הוא תמיד רגע לפני הקטסטרופה", מסביר שלו. "אם קנית ומחר זה נופל – זה באמת נופל! או שמדינה פתאום מחוקקת משהו נגד זה. או שהסינים עושים משהו. זו מלחמת עולם תמידית, וכל הזמן יש משהו בלתי ידוע שמתנגד לביטקוין, והוא כמו אמבה שמנסה להתאים את עצמה לסביבה עוינת. והעוינות מתגברת, וככל שהיא מתגברת הביטקוין שואב כוח ורק נהיה חזק עוד יותר".
אבל עזבו מטאפורות; העובדה הבסיסית היא שאם השקעתם אלף שקלים בביטקוין לפני שנה, כרגע יש לכם כ-13,200 שקל. לא רע בכלל. אם, לעומת זאת, השקעתם אלף שקל בביטקוין בתחילת דרכו, ב־2009, כשהיה שווה הרבה פחות מדולר – למעשה, דולר אחד קנה באותם ימים כ־1,309 ביטקוינים – אתם מחזיקים כרגע ב-63 מיליארד שקל.
אבל אתם לא. אף אחד לא. למעשה, בימים הראשונים של הביטקוין הוא נסחר על ידי בודדים בעולם. ריאלי יותר היה, נניח, להשקיע בביטקוין ב־2011, כשהגיע לשווי של דולר בודד. במקרה שעשיתם את זה, אלף השקל שלכם מאז שווים כיום כ־48 מיליון שקל.
יש בכלל ישראלים שעשו את המסלול הזה? לא בדיוק, ובטח שלא במלואו, אבל לא חסרים ישראלים שנכנסו לביטקוין ב־2012 ואילך ועשו ממנו הון גדול. "אני מניח שישנם כמה אלפי ישראלים שנכנסו בשלבים מוקדמים מאוד והרוויחו הון מכובד", אומר בן סמוחה, מייסד אתר 'CryptoJungle' וקהילת "מדברים קריפטו" בפייסבוק.
מה זה שלב מוקדם?
"בשלב שהביטקוין היה שווה 1,500 דולר או פחות. מספיק שהם לקחו טיפה סיכון וקנו אז 10 ביטקוין, עכשיו הם כבר מיליונרים בשקלים".
ואכן, חייהם של מי שידעו להשקיע במטבע בזמן, ובעיקר להיאחז בו דרך כל הטלטלות, השתנו דרמטית. "אם קנית ביטקוין כשהוא היה 400 דולר, כשהוא הגיע ל-40 אלף זה חתיכת אירוע. אם קנית ב-10,000 שקל, יש לך מיליון שקל. ואני מכיר לא מעט אנשים כאלה", אומר שלו.
איך תאפיין אותם?
"הם לרוב רחוקים מאוד מהדימוי שאנשים במערכת הבנקאית מנסים לייחס להם – כאילו הם אנשים מפוקפקים. בסוף אלה אנשים שיש להם יותר סקרנות, הם Early Adopters של טכנולוגיות, לרוב יש להם איזה רקע טכנולוגי גם אם הם לא מומחים לדבר, והם לא פחדו להרים בזמנו את מכסה המנוע מעל הביטקוין ולהשתכנע בעצמם שיש שם מנוע, ושהוא עובד. הם לא אמרו 'אני לא מבין בזה'".
הרבה מאוד אנשים בטח נכנסים לזה עכשיו.
"כן. אנשים נכנסים עכשיו וחושבים שהם גאונים גדולים. הכסף שלהם עולה פי שלושה והם מרגישים את עצמם כרישי השקעות מטורפים ומוכשרים. קנו ב־20 אלף דולר ופתאום יש להם 60 אלף ביד. אבל אלה מה שאנחנו קוראים 'ידיים חלשות', הם יעשו מאה או כמה מאות אחוזים על הכסף וימכרו. אבל רק כשאתה הודלר לאורך שנים (‘הודלר’ – סיכול אותיות קומי של ‘הולדר’ – הוא הכינוי בקהילת הביטקוין למי שמחזיק במטבע לאורך שנים ולא מוכר – ג"ק) אתה נעשה חסין לפנטזיה שאתה עשיר, או למפח הנפש שאתה עני, כי זה לא רלוונטי".
שלו עצמו, אגב, הוא הודלר. "בפעם הראשונה שקניתי ביטקוין ב־2015 המטבע היה סביב 400 דולר ובדיוק הכפיל את עצמו מ־200 וחשבתי שזה יקר וכבר פיספסתי את הרכבת", הוא מגחך. מאז, כדבריו, "נשאבתי למחילת הארנב". כיום הוא מאמין – כמו רוב חסידי המטבע – שמדובר בשיטה כלכלית חדשה שעומדת לשנות כל מה שאנחנו יודעים. "עכשיו, אחרי המגפה, כשאנשים רואים באיזה טירוף מדפיסים כסף בעולם, הם מתחילים להבין שהבסיס של הכסף מתפרק", הוא קובע. "הביטקוין מייצר ערך משמעותי מאוד בעצם האפשרות לייצר עסקים בין אדם לאדם ללא מעורבות של צד שלישי ובצורה חוצת גבולות ובלתי ניתנת לחסימה. הכסף הופך עכשיו גם הוא להיות חלק מהאוטונומיה של האדם, ולא יוכלו לחלט לך אותו. צעירים מבינים את זה כמעט אינטואיטיבית, אנשים מבוגרים הם יותר חשדנים – אבל המציאות לא מחכה להם".
המציאות הביטקוינית אכן שוברת שיאים בזמן האחרון. לא רק בשווי השוק, אלא בעיקר באימוצו הפתאומי של המטבע ללב המיינסטרים. דוגמאות לא חסרות; אילון מאסק, עד לפני רגע האיש העשיר בעולם, קבע כי "ביטקוין הוא גרסה פחות מטופשת של כסף מזומן", וחברת טסלה שלו רכשה ביטקוין ב־1.5 מיליארד דולר. זמן לא ארוך אחר כך הודיעו חברות מאסטרקארד, פייפל וויזה כי יקבלו מעסקים שעובדים איתן תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים. בנק ההשקעות ג'יי־פי מורגן העריך שהביטקוין יגיע לשווי של 146 אלף דולר בטווח הארוך, ויתחרה בזהב. בישראל השקיעה אלטשולר שחם כ־100 מיליון דולר בביטקוין, ועיריית בת־ים פותחת עכשיו בפרויקט שבמסגרתו יוכשרו 60 תלמידי בתי ספר תיכון בפיתוח אפליקציות מבוססות בלוקצ'יין לשימושים עירוניים.
כל ההתרחשויות האלה – שמעידות על האופן שבו המוסדות הגדולים מתחילים להבין שהמטבע הזה לא הולך לשום מקום מלבד למעלה – הן בדיוק מה שהישראלים שהשקיעו בביטקוין בשלב מוקדם מספיק דמיינו לעצמם. אבל ספק אם אפילו הם העלו בדעתם את סדרי הגודל שאליהם תנסוק ההשקעה הקטנה במטבע המוזר שאיתה יצאו לדרך.
שבעה חודשים אחרי ההשקעה הראשונה של ג' בביטקוין, ב-2013, הוא כבר היה עשיר מספיק כדי להתחיל להשקיע כספים בחברות סטארט-אפ. "כשהביטקוין הגיע לאלף דולר התפנו לי מספיק כספים כדי לשים בצד, ומתוך אידיאולוגיה התחלתי לעשות את זה כדי לעזור לפתח את התחום".
שנתיים קודם ג' עדיין הסתובב כסטודנט בין אוהלי המחאה החברתית בשדרות רוטשילד בתל־אביב. "הייתי עוף קצת מוזר שם כי עבדתי מגיל 13 וחסכתי מספיק בשביל לקנות לעצמי בית פרטי בירוחם בגיל 24", הוא אומר. שנה מאוחר יותר התחיל לעבוד כמתכנת בסטארט־אפ ופגש "מפתח רוסי, סופר-חכם, שסיפר לי על מטבע חדש – ביטקוין. זה סיקרן אותי, הוא שלח לי לינקים והתחלתי לקרוא על זה".
הקריאה הצטרפה להתעמקות שכבר החל בה בענייני כלכלה, "וביטקוין מאוד התחבר לי, כי הגעתי למסקנה שזה שיש עוד מערכת פיננסית בנוסף לרגילה פותח אפשרויות, ואנשים שלא מרוצים מאיך שהממשלה מנהלת את השקל יכולים לעבור למערכת מתחרה".
כמה חודשים מאוחר יותר, כשמחיר הביטקוין עלה, השתכנע ג' להשקיע מכספו במטבע. "לא היה לי כסף זמין כי הכסף שלי היה בנדל"ן בירוחם, אז לקחתי הלוואה מהבנק", הוא אומר. "אבל ידעתי שגם אם הביטקוין יירד לאפס, אני מתכנת ואני מרוויח בסדר ואצליח להחזיר את ההלוואה".
בהלוואה ההיא – כמה עשרות אלפי שקלים – רכש ג' כמה אלפי ביטקוינים. ב־2013 הבין שהתעשר. "כמה חודשים אחרי שקניתי ביטקוין לראשונה התפטרתי מהעבודה שלי כמתכנת ועברתי לעשות רק את זה במשרה מלאה".
כמה כסף החזקת בביטקוין בשיא ההשקעה?
"כמה עשרות מיליוני דולרים".
חשבת שתתעשר? רצית בכלל להתעשר?
"לא. אבל תראי, בגלל שהפסקתי את הלימודים לתואר היה לי פחד של 'מה ייצא ממני'. רציתי שיהיה לי מספיק כסף בשביל לתמוך בעצמי".
כמה הפסדת בתקופות שבהן הביטקוין צנח?
ג' צוחק. "הרבה", הוא אומר, "אני לא יודע בעצמי. אבל אף פעם לא באמת הפסדתי על הביטקוין, כי קניתי אותו בשער של בין 34 ל־66 דולר. נכון שבסוף 2017 הוא הגיע ל־20,000 דולר ואז ירד ל־3,000, אז את יכולה להניח שהפסדתי הרבה מאוד כסף – אבל זה על הנייר, כל עוד אני לא מוכר".
ולא מכרת כלום?
"מכרתי. לא תמיד ידעתי להחזיק. הנזלתי ביטקוין לאורך השנים, לכן גם לא היה רגע שבו חשבתי שאני עומד להפסיד הכל. אם הייתי מחזיק את כל הביטקוינים שקניתי במשך השנים, היום הייתי עוד יותר עשיר. אבל זה לא כל כך משנה לי להיות יותר עשיר. מה שמשנה לי זה שהגעתי למצב שאני משפיע ועוזר לתחום הזה לצמוח, ושיש לי מספיק כסף כדי לחיות".
זה שינה את חייך?
"אני חי חיים מאוד צנועים. נוהג ברכבים פשוטים ואנחנו חיים בבית שכור – פרטי אמנם אבל לא מפואר, משנות ה־90 – למרות שיש לי נדל"ן. למה? לא יודע, ככה יצא".
למה לא להתפנק?
"לא מושך אותי. מה שמושך אותי זה ההתחלה של התחום הזה, וכמובן המשפחה, הקשר עם הילדים, עם אשתי, וזהו. ברגע שיש לי את זה אני לא מרגיש שאני צריך יותר. אני אומר לעצמי שאני יכול לקנות עכשיו בית בכמה מיליוני שקלים, אבל בכסף הזה אני גם יכול לתמוך בסטארטאפים שאחר כך יתמכו בתחום הזה, והמטרה שלי היא להוות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית. אני לא מרגיש שזה מגיע אצלי מסגפנות".
"יותר חשוב לנו ללכת למסעדה טובה", מתערבת אשתו, "ודברים שנותנים חוויות ואיכות חיים. אני גם מנהלת משאבי אנוש בחברת היי-טק".
"לא שיפרנו מאוד את איכות החיים שלנו למרות שיש דבר אחד שלא נעים לי להודות", ממשיך ג'. "לחופשות אנחנו טסים בביזנס. אבל חוץ מזה לא עשינו שינויים".
מה היתרון הגדול של החיים שלך כיום לעומת החיים הקודמים שלך?
"יש שני יתרונות משמעותיים: אין לי את הדאגה הקיומית של מה יקרה אם חלילה מחר יהיה לי אובדן כושר עבודה ולא אוכל לפרנס, וזה מאוד משמעותי עבורי. אולי זה קשור לשואה, כי משני הצדדים יש לי סבים וסבתות שהיו ניצולי שואה. היתרון השני זה העניין, האתגר. ישבתי לצהריים עם חבר שעשה הרבה מאוד כסף מצ'ק פוינט, מבוגר ממני בחצי דור, והוא אמר משהו שמאוד התחברתי אליו: שהאתגר הגדול כשיש לך הרבה כסף הוא שזה בעצם מבטל לך את האפשרות להגיד 'טוב, אין לי ברירה אלא לעבוד בעבודה הזו, אני צריך'. כשיש לך המון כסף אתה באמת צריך לחשוב מה אתה אוהב לעשות".
זה גורם לך להרגיש שאתה מבין משהו בכלכלה, או שסתם זכית בלוטו?
"זה לא אומר שאני מבין בכלכלה, אבל מה שהביא אותי למקום הזה זה לא רק מזל. אם הביטקוין לא היה צולח, הייתי עובר לדבר הבא. צריך סקרנות, ויש לי גם אופטימיות אינסופית. אז אני לא מרגיש שזכיתי בלוטו, זו הייתה עבודה שיטתית והייתי פתוח להזדמנויות. כשרק התחלתי להשקיע בביטקוין ב־2013 ניסיתי לשכנע עוד אנשים לקנות. הייתי כמו אדם שהפך לטבעוני. דיברתי רק על זה. האכלתי אותם בכפית עם כל הידע שהיה לי בעקבות המחקר שעשיתי, אבל לא היה להם את המזל הזה שהיה לי, ורובם לא השקיעו".
היית ממליץ על זה לאחרים גם כיום?
"בגדול כן, אבל אני לא ממליץ להיכנס אול־אין דווקא עכשיו, כשהוא הכי גבוה בכל הזמנים. אני ממליץ כל תקופה, נניח שבוע או פעם בחודש, לקנות ביטקוינים בסכום קבוע של שקלים, כך שכמות הביטקוינים שתקבלי כל חודש תהיה שונה. אני עושה את זה בעצמי, כל חודש יש לי הוראת קבע של 10,000 שקל".
כמה כסף אתה מחזיק בביטקוין כיום?
"אני מפוזר בין ביטקוין, השקעות בחברות סטארט־אפ שעוסקות בנושא ונדל"ן. אני לא רוצה לדבר במספרים. מה שכן, הרוב לא נזיל".
"ב־2010 היה לי אתר אינטרנט שמכר משחקי מחשב, ופנה אליי לקוח שהיה קניין חזק אצלי באתר ואמר לי שכדאי לי להוסיף לאתר משהו שנקרא ביטקוין כי זה הולך להצליח", נזכר ט'. "בסביבות 2011 התחלתי להתעמק יותר בביטקוין ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין. ב־2012, כשראיתי שהביטקוין פותר לי אפשרות לשלם למתכנתים שעבדו בשבילי בכל העולם – פרילנסרים בהודו, באירופה, באפריקה – ושאני יכול להתנהל מולם בביטקוינים, התחלתי לנהל תשלומים ככה".
בשלב ההוא ט' הבין את הפוטנציאל העתידי של המטבע. "החלטתי שאני רוצה להתחיל לרכוש מכל מי שמוכר ביטקוין בארץ", הוא נזכר, "וגיליתי בדרך משהו מאוד מעניין - שלאנשים שמוכרים ביטקוין יש לרוב סיפור מעניין מאחוריהם. כי בן אדם שמרוויח את כספו בביטקוין סביר שהוא עובד בזירות שמשום מה ביטקוין היא שיטת התשלום בהן, או שהוא מנסה להסתיר את עצמו. בכל מקרה, מדובר באדם מעניין. ואני, גם מתוך אמונה בביטקוין ככלי פיננסי עתידי וגם מתוך רצון להכיר אנשים מעניינים, החלטתי שאני קונה מכל מי שמוכר בארץ ביטקוינים. התחלתי לקנות בכמויות גדולות, במצטבר קניתי רק בישראל בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים. הכרתי אנשים מרתקים.
"אחד הגורמים שמהם קניתי הכי הרבה ביטקוין התגלה לימים כאיש מוסד. עשינו עסקאות, אחת מהן על חצי מיליון שקל במזומן, כשהוא מוכר ביטקוין ואני נותן לו מזומן. בסכום הזה הוא מתווכח איתי על זה שחסר לו 700 שקל. כשבן אדם עושה עסקה של חצי מיליון שקל לא מעניין אותו 700 שקל. את יודעת מתי אכפת לו? כשהעסקה שהוא עושה היא לא בכספו שלו. אני חושב שהאיש הזה מכר את הביטקוין מטעם המוסד הישראלי".
מתי הבנת שהתעשרת?
"את הכסף הגדול עשיתי באוקטובר 2017, בשיאו של גל עליות, כשהמטבע עמד, אני חושב, על 13 אלף שקל. תוך כדי השנה ההיא הפכתי למיליונר".
איך הכסף שינה לך את החיים?
"אני לא חושב עליו, וזה מספיק לי. גדלתי במשפחה מתחת לממוצע ברמה הכלכלית, לא היה לי כל מה שרציתי כילד, והסיפוק עכשיו הוא בזה שיש את היציבות הזאת. אם זה ארוחות במסעדות שהוריי מעולם לא היו הולכים אליהן, דרך בגדים – שכילד הייתי בטוח שרנואר וקסטרו אלה מותגי־על, והיום השעון שאני עונד על היד עולה 200,000 שקל. מובן שאני גאה בעצמי, אבל לומר שהכסף שינה אותי כאדם? ממש לא".
אתה ממליץ לאנשים לקנות גם היום ביטקוין?
"בהחלט כן. לא משנה מתי. תמיד היו באים אליי אנשים שאומרים לי 'מה, הביטקוין כבר הגיע לסכום הזה? לאן הוא כבר יעלה מפה?'. גם כשהביטקוין היה לפני כחודש על 30 אלף – מחצית ממה שהוא היום – אנשים אמרו אותו דבר. הביטקוין ימשיך לעלות. אני בטוח שהוא יעבור גם את ה־10 מיליון דולר למטבע ביום מן הימים".
כמה להשקיע?
"תשקיעו סכום שלא ישפיע לכם על אורח החיים אבל שלא תתבאסו בעתיד שלא השקעתם יותר".
למי זה לא מתאים?
"למי שמחפשים לעשות כסף מהיר. כמו שהביטקוין עולה - ככה הוא יודע לרדת. הוא מאוד תנודתי, בן אדם אמוציונלי שיראה שההשקעה שלו נפלה ב־40 אחוז יהיה לו מאוד קשה לישון בלילה בידיעה שהכסף ממשיך לרדת. יש אנשים שלא בנויים לזה. הבוקר, למשל, הפסדתי סדר גודל של 80 אלף דולר. אני בטח לא נשמע ככה. לפני כמה שבועות הפסדתי חצי מיליון. זה חלק מהעניין".
בגיל 23 החל ד' – שהתעסק אז במוזיקה וקצת בשיווק דיגיטלי – להתעניין בביטקוין. השנה הייתה 2013, והוא החליט לקנות כמה עשרות ביטקוינים. "קראתי על מישהו שאיבד הרבה מאוד ביטקוינים ולא הבנתי איך אפשר לאבד משהו דיגיטלי. גדלתי בעולם של בנקים, שתמיד אפשר להחזיר כסף. התחלתי להתעמק בזה, וככה התגלגלתי לשגרירות הביטקוין בתל־אביב. בסוף השקעתי בין 20 ל־40 אלף שקל במטבע".
מה חשבת שייצא מזה?
"האמת שלא ממש הבנתי לאיפה אני נכנס, אבל מאוד אהבתי את זה שמדובר בכלכלה חוץ־בנקאית. מהר מאוד המחיר עלה וגם הריגוש, ואז התחלתי להיכנס לזה יותר לעומק".
מתי הבנת שהתעשרת?
"בביטקוין אתה כל הזמן רואה את העלייה, זה לא כמו לזכות בלוטו שיום אחד נוחתים עליך מיליונים והתעשרת. אתה רואה את ההשקעה שלך גדלה מעשר לעשרים למאה למאתיים - זה מגיע בהדרגה, לא בבום. אפשר להגיד שמהשקעה של כמה עשרות אלפי שקלים קיבלתי מיליונים. אם הייתי הולך בדרך הרגילה של לעשות תואר ולהיות שכיר, כנראה לא הייתי מגיע לסכום הזה. אין מקפצה או הזדמנות שראיתי בחמש השנים האחרונות כמו הביטקוין, אולי רק בתחומים אפורים כמו אופציות בינאריות".
כמה עשית? כמה מימשת?
"אין בן אדם בארץ שיודע כמה אני מחזיק. ואני אפתיע אותך ואגיד שכמעט לא מימשתי. אני כמעט עם אותו מספר ביטקוינים שהיה לי אז, רק הערך שלהם מאוד עלה".
החיים שלך השתנו?
"אני הבעלים של עצמי ומחליט איך היום שלי ייראה. אני גם הבנק של עצמי. אני מחליט לאיפה הכסף שלי הולך, והוא יכול ללכת איתי לכל מקום. זה החופש. ואני שותף למשהו מופלא יחד עם קבוצה גדולה מאוד של אנשים".
איך תאפיין אותם?
"בקהילה כאן אלה חבר'ה מאוד צנועים. יש בארץ אנשים שמסתובבים עם כמויות הזויות של כסף, אבל לא תראי אותם מוציאים על רכבים ופנטהאוזים, חבל להם לבזבז את הביט על שטויות כי הערך שלו עוד יעלה. אני חי בשכירות, גם הרכב שלי בשכירות, גם החניה, הכל. אנחנו באמת מאמינים שהביטקוין רק התחיל".
זה מרגיש כמו זכייה?
"אנשים חושבים שחיים של אנשים שמחזיקים הרבה ביטקוין זה לשבת רגל על רגל בזמן שהכסף עולה. בן אדם שמתעסק בביטקוין עובר עם עצמו טלטלה נפשית לא פשוטה. ב־2017, כשזה היה 20 אלף, היית על גג העולם. שנה אחר כך המחיר ירד ב־80 אחוז. לא רק שהכסף שלך ירד, גם כל הסביבה שלך אומרת: 'אמרנו לך! אתה רואה, זה התפוצץ! אין לך מושג מה אתה עושה!'. זאת עבודה. נכון שאני לא הולך יום־יום למשרד, אבל זה שהכסף שלך עולה ויורד כל יום זו טלטלה נפשית שלא כולם מוכנים אליה, בטח לא רוב האנשים שמגיעים מכלום".
כאדם, איך השתנית?
"זה לא פשוט, כי רגע אחד כולם חושבים שירדת מהפסים ושאתה משוגע ומהמר על משהו שאף אחד לא מכיר, ואז, בן־רגע, כתבות, ומשפחה וחברים שאומרים לך 'איזה יופי, איך הצלחת'. וההצלחה היא חומרית, זה לא שיצרתי משהו. אבל בסופו של דבר הבנתי שמוזיקה לא תיקח אותי לשום מקום, וביטקוין הוא העבודה שלי".
מה ההורים אומרים?
"מאז ומתמיד הם חשבו שאני משוגע. לכי תסבירי לאבא שלך שאין לך חשבון בנק. אני בן אדם שאף פעם לא הלך למסגרות נורמליות, חוץ מצבא. לא עשיתי תואר, לא טיול אחרי צבא, לא עבודה מסודרת, שום דבר".
מה בעצם היתרון הגדול של החיים שלך כיום לעומת החיים שהיו לך לפני הביטקוין?
"לפני שהשקעתי בביטקוין עבדתי במשרד פרסום. אחרי שנה הציעו לי העלאה בשכר של בערך עשרה אחוזים, ולא הייתי מבסוט מההעלאה הזו. קרעתי שם את התחת, והחלטתי שאני לא שותק ונכנס לבוס הגדול ומתלונן. רוב האנשים שעבדו איתי במשרד לא היו בגיל שלי אלא מבוגרים ממני ועם ילדים, והם פחדו לבוא לבוס. הבנתי שיש פה מרוץ משוגע שאני מפחד להישאב אליו אחרי משכנתה והלוואות. הרגשתי שהמערכת שואבת אותי למסלול שאני לא רוצה להיות בו. היום יש לי חופש להסתכל מבחוץ על כל המרוץ הזה ולהבין כמה המכונה המשומנת הזו לא רוצה שהרוב ירגיש כמוני. יש לי חופש אמיתי. זה יותר משחרר מכל בית או רכב יפה. אבא תמיד אמר לי שהחיים זולים והפוזה יקרה, וזה מאוד נכון. החופש הפנימי שלי יותר יקר מכל דבר אחר".
בסוף 2016, בתור לקפיטריה של הפקולטה למשפטים, שמע הסטודנט ח' שני אנשים מדברים ביניהם על ביטקוין. הוא החליט לנסות ולהבין במה מדובר וגילה "תשובה להרבה מאוד דברים שחיפשתי", כדבריו.
מה חיפשת?
"תמיד שאלתי שאלות. אף פעם לא האמנתי בבנקים ולא היית שקט שהכסף שלי שם. הביטקוין נתן לי את מה שהייתי צריך – האפשרות להוציא הכל מהבנק ולשמור על זה בצורה מסודרת ולא לבקש רשות מאף אחד. אז הוצאתי הכל, עשרות אלפי השקלים שהיו לי אז בבנק, וקניתי איתם ביטקוינים. הכל הלך לביטקוין".
תוך כמה זמן עשית קופה?
"ב־2017 המחיר של ביטקוין היה בסביבות כמה מאות דולרים, ובמהלך השנה הוא כבר עלה ל־20 אלף דולר. זו הייתה נקודה שבה חבר טוב שלי אמר לי: 'אחי, תמכור הכל, זהו - זה הגיע לשיא'. אמרתי לו שלא, זו השקעה לטווח ארוך. לא מכרתי, ואני לא מצטער, למרות שהיו ימים קשים בשנתיים־שלוש האחרונות, אבל באיזשהו מקום ידעתי שהעלייה הזאת תגיע. כל מי שמחזיק ביטקוין מבין שבטווח הארוך הערך רק יעלה".
אתה עשיר?
"אני מיליונר. לא רוצה לרדת למספרים מדויקים. הפכתי למיליונר באמצע שנות ה־20 שלי".
איך זה הרגיש?
"שונה ממה שחשבתי. חשבתי שאני אלך ואני אקנה ואבזבז כמה שאני רוצה, אבל ברגע שהבנתי שאני יכול לחסוך ולהגיע לסכומים הרבה יותר גבוהים, זה רק נותן את המוטיבציה להמשיך לחסוך כמה שאפשר".
איך החיים שלך השתנו?
"אין לי דאגות. כילד הבנתי שלחיות בישראל זה או להיות מיליונר ולהיות מאושר או לא להיות מיליונר ולסבול. עבדתי מגיל צעיר, חייתי בסביבה של אנשים שעבדו כל היום, אבא שלי עצמאי, אמא שלי עובדת במשרה מלאה פלוס. ראיתי אותם נקרעים כל החיים".
כיום יש לך חשבון בנק?
"כן, רק כדי שהמשכורת תוכל להיכנס. אני עובד בחברת סטארט־אפ בתחום הביטקוין, אז זה נטו משיקולי נוחות. הבנק לא יודע שאני מיליונר וגם לא צריך לדעת. חוץ מהמשכורת השוטפת, כל הכסף שלי בביטקוין. להחזיק שקלים או דולרים זה כמו להחזיק קוביות קרח נמסות".
כמה ביטקוין מימשת?
"לא מימשתי ביטקוינים בכלל, חסכתי הכל. זה הולך להיות הרבה יותר כסף, וגם אין לי שום צורך לבזבז אותו. נגיד, לרכוש דירה זה דבר דבילי לגמרי בעיניי. אני מעדיף לא לבזבז ולראות את הכסף עולה".
איך החיים שלך נראים כיום?
"אני חי רגיל, מאפשר לעצמי כל מה שאני רוצה. אני לא בזבזן, ההוצאות שלי לא בחמש ספרות. ואני ממשיך לחסוך כל חודש, זה הכי חשוב. אני רוצה להגיע למצב שבגיל 35-30 אני בחצי פנסיה, לא צריך לעבוד, ואני בדרך הבטוחה לשם".
מה תעשה עם הזמן שלך כשתצא לפנסיה בגיל 30?
"אהפוך את העולם ליותר טוב. אני מאמין שכסף משפיע על כל תחומי החיים שלנו. כסף זה הדבר הכי חשוב בעולם, כי זה ייצוג הזמן שלנו. זה המשאב הכי נדיר בעולם וכל שנייה שעוברת לא חוזרת".
אתה מרגיש שאתה מבין בכלכלה?
"חד־משמעית. אני מצליח לראות מה שהרבה כלכלנים ודוקטורים לא. הרבה מהם לא מצליחים להבין את הביטקוין. לא מסוגלים להלביש על זה את הכלים המסורתיים שהם מכירים. אני כן מגדיר את עצמי אדם חכם, בפסיכומטרי הוצאתי 740, ועזבתי את התואר באמצע כדי ללכת לעבוד רק בביטקוין. היום חברים שלי מתחילים התמחויות. אולי יש להם את המסלול שלהם, אבל אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה בחיים. זה היה ההימור הכי טוב שעשיתי בחיים. ועדיין לא מאוחר, הביטקוין יגיע למיליון דולר".
שמואל דריילינגר הוא מוותיקי קהיליית הביטקוין הישראלית, ופעיל מאוד גם בשגרירות הביטקוין בתל־אביב. הוא רכש את המטבע לראשונה כבר בסוף 2012, אז השקיע אלף שקלים שקנו לו שבעה וחצי ביטקוינים. "ואחר כך קניתי עוד ועוד, ואז שמתי כמעט את כל הבית שלי בביטקוין".
למה?
"את נשואה?"
מאורסת.
"את מאוהבת, נכון? אני התאהבתי בביטקוין. שמעתי בהרצאה הראשונה על הביטקוין מאנשים רציניים, משכילים, מתכנתים, פיזיקאים. באותה תקופה חייתי במושב שורש אחרי שניסיתי להרים מיזם של עיר חכמה בנגב, והפסדתי כמעט את כל רכושי. ב־2015 עברתי לתל־אביב, ומאז אני מעורב באופן התנדבותי בקהילה. הביטקוין הוא התשובה לבן אדם שרוצה חופש פנימי וכלכלי. אבל צריך סבלנות, לתת לעץ לגדול שש-שבע שנים, ואחרי זה אפשר ליהנות מהפרי שלו".
מתי הבנת שהתעשרת?
"ב־2017. הביטקוין נטל ממני את הדאגה לכסף עתידי, אני יכול לחיות בשקט גם עוד 50 שנה, אולי גם 250, אבל אני לא צריך כל כך הרבה שנים. עברתי מדירת חדר לדירת ארבעה חדרים עם גג, רמת החיים שלי עלתה".
הדירה בבעלותך?
"לא, אני שוכר, אני לא בעד לקנות דירה. בתפיסת העולם שלי יש לי מקום שמוצא חן בעיניי היום, והכל זמני. כשרוצים לעשות חיים נוסעים למלון באילת, לא קונים את המלון. אז אני יושב בדירה שנתיים־שלוש וממשיך הלאה".
כמה מהביטקוין שקנית מימשת?
"אני מממש לאורך הזמן כל הזמן. שבע שנים לא נגעתי בו בכלל, קניתי את הרוב ב־2013 ומאז אני לא קונה יותר. אני מוכר ביטקוין חודש בחודשו בכמות שנראית לי, בשביל לכלכל את עצמי. יש לי פנסיה מהביטקוין, והביטקוין זה הבנק שלי. הדבר הכי חשוב הוא שקיבלתי עצמאות וחופש כלכלי וגם נפשי, והמועקה ירדה. לפעמים שואלים אותי מה הביטקוין בשבילי, אז אני עונה שהביטקוין זה כמו הילדים שלי - אני שומר עליהם, מלמד אותם, והם מלמדים אותי. כל זמן שאני רואה את הטוב שבעניין אני איתם, זה לא מסובך".
אתה לא מפחד להפסיד הכל? שהבועה תתפוצץ?
"אין כזה דבר. הביטקוין לא ילך לשום מקום משום שהממשלות כבר ניסו להפיל אותו עשר שנים ולא הצליחו, כי המתמטיקה והמדע חכמים יותר מכל מוח פוליטיקאי".
היו רגעים קשים?
"היו פקפוקים. כשהביטקוין עלה ל־120, ל־800, ל־1,200, ואז ירד ל־100 דולר, היה קשה, אבל אף פעם לא הרגשתי שזה הסוף. כל זמן שאני במשחק ויש לי ביטקוין ויש עוד כמה כמוני, הביטקוין לא ייעלם. יש אנשים שבורחים. היה מישהו במשרד שלנו שבא לפני חודש וחצי ואמר לנו: 'אני לא מאמין בזה יותר, אני צריך לקחת משכנתה' ומכר הכל. אמרתי לו 'אתה עושה טעות'. איך שהוא מכר, הביטקוין התחיל לעלות. הוא בא למשרד לבכות 'איזה טמבל אני'. עכשיו אני מפנה אותו לכותל, כי שם אפשר לבכות כמה שרוצים".
לא רואים עליך שאתה מיליונר.
"מה פתאום. אני נוסע באוטובוס וקונה באותם מקומות ומתנהג כמו שהייתי מתנהג לפני. מי שלא מכיר אותי לא יודע שיש לי. מי שמכיר אותי זה שלושה חברים קרובים, יש אפילו אחד ששמע לי וקנה גם, והוא הולך ומספר שאני הצלתי לו את החיים. יש לי גם מכרה בת 60 ששמעה לי, עכשיו היא מאושרת ואומרת שהיא מורווחת 265 אחוז על הכסף שלה. זה עושה לי טוב שטוב להם. הביטקוין זה לא פוליטיקה וכסף של ממשלות, זה טכנולוגיה וזה הכי קרוב לאלוהים. הוא ניתן בחינם, וזה תורת הסייבר. אני לא מבין בזה בכלל אבל אני מאמין שזה קיים".
אתה מאמין במשהו שאתה לא מבין בו.
"את טסה במטוס? תגידי לי, את מכירה את כל חלקי המטוס? את אפילו לא מכירה את הטייס. אז גם הביטקוין, יש אנשים שלומדים את המתמטיקה והטכנולוגיה, שזה קשה, אני לא מסוגל ללמוד את זה, אבל המכונה נוסעת כי זה מדע. זה כמו שהמציאו את החשמל. זה תיקון עולם של המערכת הכלכלית, שכבר לא תלויה באחד שיושב על הכיסא. כשנכנסתי לזה המשפחה התרחקה ממני, כולם חשבו שאני משוגע. היום אף אחד לא יכול לשלוט בי ובכסף שלי. הנכדים של אחותי, כשאני בא לחג בתור דוד אני נותן להם מתנות, ביטקוין כל פעם. אז הקטנה אומרת לי: 'הביטקוין קפץ כל כך הרבה שיש לי עוד אלף שקל בארנק!'. אני אומר לה: 'תשמרי על זה מותק שלי, את תוכלי לנסוע לטיול עוד כמה שנים עם הכסף שיש לך בארנק הזה'”.
"הביטקוין הוא בועה לעיתים", אומר – בשיא העדינות – בן סמוחה, מנהל אתר CryptoJungle'', ומסביר בקצרה את התנודתיות העצומה של המטבע.
ביטקוין הוא מטבע קריפטוגרפי מבוזר, כלומר כזה שנוצר באמצעות בלוקצ'יין – תוכנה שאין לה שרת מרכזי, והיא נשמרת ומתעדכנת בזמן אמת באלפי מחשבים, כך שכל פעולה שנעשית בה היא שקופה לחלוטין לכולם ואין גורם מפקח בודד. כדי ליצור מטבע ביטקוין – או "לכרות" כזה – יש צורך בפיצוח צופן דיגיטלי מורכב שדורש כוח חישוב אדיר מהמחשבים שמחוברים לבלוקצ'יין. בעליו של המחשב הראשון שמצליח לפתור את הצופן מקבל כמות מסוימת של מטבעות ביטקוין לרשותו כמעין שכר טרחה.
הביטקוין נוצר מלכתחילה כך שיהיו ממנו 21 מיליון יחידות בלבד. עד היום נכרו 18.7 מיליון מתוכן, וכל השאר ייכרו עד שנת 2140, מכיוון שקצב הכרייה נחתך בחצי מדי ארבע שנים בממוצע, כלומר שכמות המטבעות שמקבל מי שמפצח את הצופן יורדת בחצי. בתחילת פעילות המטבע ב־2009 קיבל המפצח המאושר 50 מטבעות ביטקוין עבור הפיצוח. ב־2014 עמד הגמול על 25 מטבעות, ב־2016 נחתך שוב ל־12.5 מטבעות, וב־2020 פעם נוספת ל־6.25 מטבעות.
ערך הביטקוין צפוי, בטווח הארוך, לעלות ככל שהביקוש אליו יגבר, מכיוון שכמותו בעולם סופית ומוגבלת מראש. התנודתיות השערורייתית שלו – שכללה עד היום נפילות של 80 אחוז ויותר בערך – צפויה להיבלם בהדרגה, ככל שיאומץ על ידי הממסד ויהפוך פחות ספקולטיבי. "זה תהליך האימוץ של טכנולוגיה חדשה", אומר סמוחה.
כל זה נשמע מבטיח, אבל לביטקוין אורבות עוד תלאות רבות בדרך ללגיטימיות, ובראשן העניין הסביבתי שקשור לכריית מטבעות ורשומות קריפטוגרפיים בכלל (כולל הלהיט של הזמן האחרון – ה־NFT, נכס דיגיטלי פרטי שנרשם בטכנולוגיית בלוקצ'יין); כי מתברר שכל ה"כרייה" הזו, שהיא למעשה ביצוע רצפים סבוכים של פעולות ממוחשבות, גוזלת אנרגיה וחשמל בכמויות עצומות – ופולטת, בהתאם, כמות גדולה של פחמן דו־חמצני מזהם. תעשיית הבלוקצ'יין מחפשת פתרונות חלופיים שיאפשרו לה שימוש באנרגיה מתחדשת, אבל פעילים סביבתיים כבר שוצפים נגד התחום כולו, והמאבק רק נפתח.
בישראל, בינתיים, פועל איגוד הביטקוין הישראלי במרץ. "הרעיון הוא לתת לאנשים ידע, כלים והבנה שיאפשרו להם להבין את הפוטנציאל בכלכלה החדשה הזו ואת המטבע הזה", אומרת נעה משיח, מנהלת התפעול של האיגוד. "כשאנשים מבינים יותר הם נופלים פחות להונאות, יודעים מתי כדאי להם להגביל את עצמם ואיפה כדאי לקחת צ'אנס".
האיגוד פועל גם דרך שגרירות הביטקוין בת"א, שמסייעת בהבנת והנגשת התחום, רכישת מטבע, התקנת ארנקי ביטקוין וכדומה, ודרך קבוצת ‘ביטקוין הקהילה הישראלית’ בפייסבוק. "הכי חשוב – תבררו, תבינו, ואל תשקיעו יותר ממה שאתם יכולים להפסיד", מסכמת משיח.