כדי לפצח את מה שכולם רוצים לדעת בחנו שכונות רבות, בפריסה יחסית רחבה בכל הארץ. נעזרנו בגורמי מקצוע בענף הנדל"ן, שוחחנו עם תושבים מקומיים וביקרנו בשכונות.
כדי לאתר את השכונות ולאסוף נתונים עליהן, התבססנו על הטכנולוגיה והדאטה של חברת madlan בראשות המנכ"ל, טל קופל. בנוסף נעזרנו במומחי הנדל"ן חיים מסילתי, שמאי ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין; אוהד דנוס, שמאי ומומחה נדל"ן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין; ליליה נחמן, מנכ"לית רשת התיווך הארצית אנגלו סכסון; ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך הארצית רימקס; ודניאלה פז־ארז, בעלים ומנכ"לית חברת ייעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה.
הפרמטר המרכזי שבחנו הוא שיעור המשפחות הצעירות מכלל האוכלוסייה בשכונה. מדובר באחד הגורמים החזקים המנבאים את מידת שביעות הרצון של משפחות מהשכונה. יש לכך שתי סיבות: משפחות רוצות לחיות בתוך קהילה של משפחות; וככל שיש יותר משפחות צעירות, כך השכונה, כנראה, כוללת בתי ספר טובים, גינות שעשועים, חיי קהילה, חוגים ומתנ"סים ועוד.
לכתבות נוספות בפרויקט:
פרמטר נוסף וחיוני לא פחות הוא איכות מערכת החינוך. ככל שנמצאו בשכונות בתי ספר מעולים באזור הרישום, כך ניתן להן ציון גבוה – שכן בית הספר הוא עוגן משמעותי בבחירת שכונת מגורים. כך גם המרחק מבית הספר: מוסד החינוך צריך להיות נגיש על מנת שהילדים יוכלו ללכת ולחזור ממנו ברגל, דבר שיש לו משמעות בטיחותית וגם תורם לאיכות החיים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משקל נוסף ניתן לשיעור השטחים הירוקים (פארקים וגינות) המצויים במרחק הליכה מבתי המגורים. מדובר בשטחים המאפשרים בילוי בשעות הפנאי, אחרי צהריים וסופי שבוע, למשפחות רבות עם ילדים.
משתנים חשובים נוספים שתורמים לאיכות החיים בשכונה הם למשל קיומו של פארק מיוחד בסביבה, הימצאות מרכזי פעילות של תנועות נוער בסמוך, שבילים להולכי רגל בלבד, והמדד החברתי־כלכלי (סוציו־אקונומי) של האוכלוסייה.
מרבית התושבים בשכונות שנבחרו ציינו כי לשכונה נגישות טובה בעיקר מבחינת הגעה לצירים ראשיים או לתחנות הרכבת ברכב פרטי. לעומת זאת, הנגישות בתחבורה ציבורית קיבלה ציון נמוך מאוד ברוב השכונות. הסיבה היא שמדובר לרוב בשכונות סגורות עם אווירה כפרית ומעט כבישים ראשיים, שהילדים יכולים להסתובב בהן בחופשיות. היעדר תחבורה ציבורית טובה בשכונות יכול להעיד יותר על מצב התחבורה הציבורית בישראל, מאשר על השכונות עצמן.
שכונת נווה זאב בבאר־שבע היא שכונה גדולה מאוד וצפופה מאוד, המשלבת בניינים גבוהים, נמוכים וצמודי קרקע. השכונה החלה מגרעין ישן יותר שנקרא נאות חצרים, בעברה מעברת חצרים, ממנה יצאו אזרחים רבים מעוררי השראה, ובהם בין היתר מרים פרץ.
נווה זאב ממוקמת קרוב למרכז העיר. מהשלב הראשון היא נהנתה מקרבה למרכזים מסחריים, כשהיא גובלת בשכונה הוותיקה והמבוקשת נווה עופר ובשכונת נאות לון. השכונה תוכננה בצורה של רשת רחובות צפופה יחסית, שכולם מתנקזים לרחוב יוהנה ז'בוטינסקי, שהוא רחוב מסחרי קלאסי, ואילו ברחובות האחרים יש פחות מסחר והם נהנים משקט יחסי. וכך, חמש דקות מהבית יש לדיירי השכונה בנקים, קופות חולים, סופר־פארם, ירקנים ומאפיות ואוכל מהיר, מספרות וחנויות מקומיות לבית. בשכונות רבות בבאר־שבע הדברים האלה חסרים, שכן חלקן מתוכננות כאיים מנותקים ויש צורך להתנייד ברכב הפרטי או בתחבורה ציבורית כדי להגיע לאזורי קניות או סידורים.
יתרונות גדולים נוספים בשכונה הם הפארקים, ובראשם פארק האגדות החדש, המהווה אטרקציה גדולה למשפחות צעירות עם ילדים.
ב־15 השנים האחרונות השכונה התרחבה מאוד, והתוכניות החדשות כבר לא שומרות על הייחודיות שלה. האזורים החדשים הם יותר שקטים ופרבריים. בשכונה יש דירות בטווח מחירים די גדול. משפחה צעירה יכולה להתמקם בדירה ישנה וקטנה, ואחר כך להתקדם לבית גדול יותר בתוך השכונה. לשכונה תדמית צעירה, אך יש בה גם משפחות ותיקות שהגיעו אליה בתחילת בנייתה.
"האזור הזה נחמד, יש פה הכל, את גרה בשקט אבל קרובה להכל, לכל הרעש", אומרת יעל גולן (45), אמא לשניים (18 ו־15). "המסגרות החינוכיות טובות מאוד. אני סייעת בגנים ויודעת שהמסגרות לקטנים טובות. יש קופות חולים וסופר־פארם, בגדים וגלידות. בילויים יש בעיר העתיקה, טיפה רחוק אבל לא נורא".
מירן (37), נשוי ואב לילד בן 3 וחצי, מחזק: "זו שכונה צעירה יחסית, שקטה וקרובה יחסית להרבה מקומות – לגרנד קניון, לפארקים. יש חנויות ברחוב יוהנה ולא צריך ללכת רחוק". אלה, אשתו, מוסיפה: "יש פה מלא פארקים. השכונה מטופחת יחסית לשאר השכונות בעיר, אבל אפשר יותר. אפשר לעשות כמעט הכל ברגל, חוץ מבילויים, אבל זה לא כל כך נורא לנסוע ברכב לבילוי. יש גנים טובים. מאוד חסרים בתי קפה".
אגם תורג'מן (16) עובדת בחנות התכשיטים השכונתית של הוריה. יש לה שלושה אחים, בני 19, 14 ו־9. היא לומדת בבית הספר רגר, הנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעיר. "זו שכונה כיפית עם אנשים על רמה", היא אומרת, "מתחת לבית שלי יש פארק וחנויות עם כל מה שצריך, וליד בית הספר יש את הפארק הגדול. ברים אין פה, אבל אנשים הולכים לעיר העתיקה".
מה אומרים המומחים: השכונה, שהוקמה בתחילת שנות ה־90, ממוקמת בדרום־מערב העיר ונחשבת לאחת הגדולות בבירת הנגב. היא אוכלסה בתחילה בגל העלייה הגדול מרוסיה, ולקראת תחילת שנות ה־2000 הוקם חלקה החדש. בשכונה מתגוררים תושבים חילונים, מסורתיים, דתיים, עולים חדשים וותיקים ומעט חרדים. אחד מיתרונותיה הוא תמהיל הדירות — היא משלבת בניינים בני 5 עד 18 קומות, וכן בתים צמודי קרקע שמסביבם פארקים ירוקים. יתרון נוסף הוא האוכלוסייה: בחלק החדש של השכונה מדובר בעיקר במשפחות ממעמד סוציו־אקונומי בינוני ומעלה.
בשכונה קיימים בית ספר תיכון, שני בתי ספר יסודיים ומוסדות קהילתיים. לאורך הרחוב הראשי יש עשרות חנויות. היא בעלת נגישות גבוהה למרכז העיר. במרחק כמה דקות נסיעה ניתן להגיע לקריית הממשלה ולבית המשפט המחוזי. מחירי הדירות זינקו בלא פחות מ־70% תוך עשור. שכר הדירה הממוצע עומד על 3,425 שקל בחודש.
(אילנה קוריאל)
התחושה היא שאנחנו חיים כמשפחה אחת, כמו בקיבוץ קטן. יש הרבה מאוד דברים משותפים, יש ערבות הדדית, יש אחריות לאיך שאנחנו נראים, והכי חשוב – כולנו שותפים למטרה אחת: לחיות פה טוב ולחנך את הילדים בצורה טובה וערכית". כך מתארת שקד עזרן (34) את חייה ברובע ט"ו באשדוד.
הרובע אכן שונה משאר הרבעים בעיר. הוא מורכב מבניינים גבוהים לצד בתי קרקע, כשלכל בניין יש ועד, ולכל כמה בניינים יש ועד אזורי שדואג לטיפוח הסביבה. שקד: "אני משלמת בערך 50 שקל לחודש לוועד האזורי, והוא דואג לטיפול בגינות הציבוריות ובגני השעשועים. זו אחריות בלעדית שלו. אין כמעט מעורבות של הרשות המקומית. אם צריך להחליף ארגז חול או נדנדה בגן השעשועים, הוועד האזורי מטפל בזה מיד. זה מאוד נוח ומאוד יעיל. אנחנו דואגים לסביבה שלנו, והרשות המקומית נותנת את המעטפת, כמו פינוי אשפה או גזם, וכו'".
רובע ט"ו הוקם ב־1986 בחלקה הדרומי של אשדוד. הוא נתחם על ידי ארבע שדרות ראשיות: תל חי, בני ברית, יצחק רבין ומשה דיין (טיילת החוף). שמות הרחובות בו הם שמות של נשים תנ"כיות או מההיסטוריה העברית, ציירים, אמנים, אנשי רוח, הוגי דעות ומדענים. יש שני בתי ספר יסודיים: רבין ואופק, שבתוכו פועל מתנ"ס דקל.
ברובע שלושה מרכזים מסחריים קטנים בשלושה רחובות שונים, שם התושבים עורכים את הקניות ושאר הסידורים. בצידו הדרומי פועל קניון טופז, ויש שדרת מסחר ראשית בשדרות תל חי. למרות הבנייה הרבה, הרובע משופע בשטחים ירוקים, שחלקם כאמור מטופלים על ידי הוועדים האזוריים. ברובע נמצאת הכיכר המפורסמת ביותר באשדוד – כיכר "עין השמש" המרשימה, שנחשבת לאחת מהכיכרות המצולמות ביותר היום בישראל. היא מככבת ברשתות החברתיות ובצילומים של צלמים מקצועיים. ממערב לרובע נמצא אחד החופים הפופולריים באשדוד – חוף באר־שבע, או כפי שהאשדודים מכנים אותו "חוף הריביירה". זהו החוף המוכרז הדרומי ביותר בעיר.
כל אלו יחד הפכו את רובע ט"ו לאחת השכונות המבוקשות, ובשנים האחרונות הוא רובע הדגל של אשדוד. הרבה מאוד משפחות צעירות בנו כאן את ביתן. ברובע נולדו השנה 116 תינוקות. "בסופו של יום הדבר הכי חשוב זה שנחיה בסביבה טובה ושהילדים שלנו יקבלו את החינוך הטוב ביותר", אומר רון פלג, אב לשניים שגר ברובע ונוהג לערוך קניות במרכז המסחרי ברחוב וולפסון. הכי חשוב לי זה הסביבה, החינוך והתוכן. וכאן ברובע, לפחות אצל מי שגר בבניינים, כולם שותפים לתחושה".
מה אומרים המומחים: הרובע הוקם בשנות ה־80 כשכונת "בנה ביתך" קטנה בדרום העיר, ומאז התרחב והפך לרובע הגדול ביותר באשדוד מבחינת השטח. הוא מורכב ברובו מבתים צמודי קרקע, ותושביו נהנים מגישה נוחה לגינות ציבוריות מטופחות ולחוף מוכרז, שנחשב לאחד הנקיים והשקטים בעיר. את רוב הקניות והסידורים הבסיסיים אפשר לעשות במרחק הליכה מהבית, אבל מרכזי קניות גדולים ומקומות בילוי מצריכים נסיעה למרכז ולצפון העיר.
ברובע יש מוסדות חינוך מהזרם הממלכתי והממלכתי־דתי שהילדים יכולים ללכת אליהם ברגל, מתנ"ס פעיל וסניף של תנועת הנוער "המחנות העולים". אמנם בהיקפו של הרובע יש בנייני דירות, אבל תוכנית לבניית מגדלים במרכזו נדחתה לאחרונה, כך שלפחות בעשור הקרוב הוא ישמור על אופיו המשפחתי והשקט, ולא צפויים מטרדי בנייה בסביבה. לא פחות מ־80% מתושבי השכונה מחזיקים בדירה בבעלותם.
(מתן צורי)
שכונת "נאות רבין" ביבנה מוכרת גם כ"יבנה הירוקה" והפכה לסמל של בנייה איכותית על פי סטנדרטים גבוהים של בנייה ירוקה, עם שטחים ירוקים רבים שמייצרים איכות חיים ותחושה של חיים בתוך טבע עירוני. את השכונה חוצה מצפון לדרום נחל יבנה, ולצידיו נבנו שבע בריכות ביולוגיות, וכן מדשאות, שבילי הליכה, שבילי אופניים ופארקים. כבישי השכונה חוצים את הנחל על גבי גשרים. הכבישים רחבים ומשובצים בכיכרות רבות שבמרכזן מוצבות יצירות אמנות ייחודיות.
יבנה הירוקה היא השכונה הראשונה בארץ שבה הותקנה בכל בנייני המגורים ובמוסדות הציבור והמסחר מערכת פניאומטית סגורה של צנרת תת־קרקעית לפינוי האשפה בוואקום היישר מהמבנים אל מרכז פינוי שנמצא מחוץ לשכונה. נוי האשפה. עיריית יבנה זכתה בפרס החדשנות המוניציפלית מטעם משרד הפנים על תכנון והקמת המערכת, התורמת גם לאיכות הסביבה.
זה היה חזונו של ראש העיר, צבי גוב־ארי, שלפני יותר מעשר שנים הוזהר כי הציבור בישראל לא בנוי להפרדת אשפה וכי הפרויקט יהיה בכייה לדורות. היום השכונה היא הצלחה מסחררת.
בשכונה יש 4,700 יחידות דיור בבנייה רוויה. יש בה מעונות יום, גני ילדים, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר תיכון, היכל ספורט, מרכז קהילתי, בתי כנסת ושני מרכזים מסחריים, רוגובין וקרסו. אלון וילקומירסקי, בעלי משרד תיווך "וילקו נכסים", אומר: "מדובר בשכונה הכי מבוקשת ביבנה. דירות בשכונה נחטפות. יש לי הרבה לקוחות משפרי דיור שעברו לשכונה בשל המחיר והתאהבו בה.
אחד מתושבי השכונה הוא חזי דין, אמן האשליות שהתחתן לפני שנתיים ויש לו בת, מילה, בת שנה וחצי. הוא מספר: "אני יבנאי במקור והמון שנים גרתי מחוץ לעיר. כשהחלטתי שאני מתחתן עשיתי סיבוב בשכונה ותוך דקות הבנתי: פה אני רוצה לגדל את הילדים שלי. יש הרבה ירוק ושטחים פתוחים. יורדים למטה ומרגישים כמו בפארק גדול, כאילו לא חיים במקום עירוני. לכל בניין יש גני משחקים. יש קהילה מדהימה של צעירים והמון ילדים בכל שכבות הגיל".
מה אומרים המומחים: השכונה מאופיינת בבנייה רוויה של מגדלים ובניינים רבי קומות, לצד פרויקטים של מחיר למשתכן שצפויים למשוך זוגות ומשפחות בתחילת דרכן. אחד מיתרונות השכונה, מלבד היותה ירוקה ומטופחת, עם נחל העובר במרכזה הוא הנגישות הטובה — היא קרובה לצירי תחבורה ראשיים, לתחנת הרכבת ולדרך חדשה שתחבר את יבנה עם מחלף אשדוד צפון. מחירי הדירות בשכונה זינקו ב־47% בעשור האחרון. על פי הערכות, מגמת עליית המחירים החדה צפויה להתמתן. שכר הדירה הממוצע בשכונה עומד על 5,727 שקל בחודש.
(מאיר תורג'מן)
שיטוט בשעות אחר הצהריים בשכונת "רחובות המדע" – שהרחובות בה קרויים על שמם של אנשי מדע וזוכי פרס נובל (אפרים קציר, יובל נאמן, ועוד) – משרה מיד תחושה של מקום שכיף לגור בו, במיוחד עם ילדים. הגינות הרבות והפארק הציבורי שבמרכז השכונה מקבצים אליהם מאות ילדים והורים. ילדים בבגדי תנועות נוער נראים הולכים לפעולה בקן, השכונה משופעת בגני שעשועים, ויש מרכז קהילתי ענק, היכל ספורט ומגרשי ספורט.
תכנון השכונה נעשה עם דגש על מיתון מהירות התנועה של כלי רכב, כדי להעניק ביטחון למשפחות ולילדים. זה אומר כבישים צרים, מדרכות רחבות וכיכרות, מטופחות מאוד. יש מרכז פנאי הכולל פעילויות לכל הגילים, וועד שכונה מעורב מאוד שמייצג את התושבים מול העירייה. לפני יותר משנה נפתח בית קפה, היחיד בשכונה בינתיים, ובשעת אחר הצהריים הוא עמוס. "זאת הייתה דרישה של הציבור, בית קפה קטן שיהיה איפה לשבת עם חברים", מספר אלי בן־ברון, יו"ר ועד השכונה. לדברי ראש העיר, רחמים מלול, בשנה הקרובה ייפתח בשכונה מרכז מסחרי. "זה דבר שמאוד חסר לנו כאן", אומרת אחת התושבות.
בניית השכונה החלה ב־2008 והיא עדיין נמשכת. יש בה כ־2,400 דירות ועוד כ־100 בתים פרטיים. מרבית האוכלוסייה היא משפחות צעירות מהמעמד הבינוני־גבוה. רוב התושבים עובדים מחוץ לעיר, בתל־אביב ובגוש דן, וחווים את הסיוט הקבוע בפקקים כל בוקר. מצד שני, השכונה נמצאת במרחק הליכה ממרכז העיר, וצמודה למכון ויצמן. יש בה מעונות, גנים ושני בתי ספר.
9 צפייה בגלריה
"מושלמת לילדים, במיוחד מבחינת מערכת החינוך ותנועות הנוער". רחובות המדע, רחובות
(צילום: שאול גולן)
"זאת שכונה מדהימה למשפחות צעירות, מקום מושלם לגדל בו ילדים, במיוחד מבחינת מערכת החינוך ותנועות הנוער", אומר בן־ברון, נשוי ואב לשניים. "אנשים כמעט לא מוכרים פה דירות. מי שמגיע מסרב לעזוב. אין תחלופה של משפחות, רק מגיעות חדשות". הוא עצמו הגיע לפני חמש שנים: "קודם לכן גרנו בתל־אביב ואחר כך במושב. כשבאנו לכאן עשינו סיבוב בשכונה, והחלטנו לקנות. המחיר היה אטרקטיבי, 1.6 מיליון שקל. היום המחיר הוא 2.6 מיליון שקל – עלייה מטורפת". בן־ברון מספר שיש תחושה חזקה של קהילה. לשכונה יש דף פייסבוק משלה, וכן קבוצת ווטסאפ המשותפת לכל ועדי הבניינים בשכונה. "מאוד חשובה לנו שמירה על חזית הבניינים, הניקיון והטיפוח ובמיוחד הגינון בכניסות לבניינים וגם בשטחים הציבוריים, ואנחנו בקשר קבוע עם העירייה בקשר לזה".
כרמית יחזקאל, ארבע שנים בשכונה: "מה שאני הכי אוהבת זה הקהילתיות והאנשים הנחמדים. יש גינות בשפע ונקי במיוחד. העירייה משקיעה המון". דניאל יקיר, תושבת השכונה: "הארנונה יקרה, אבל החינוך טוב ואני אוהבת את חיי הקהילה שנוצרו".
מה אומרים המומחים: שכונה חדשה בצפון־מזרח רחובות שנחשבת יוקרתית ואיכותית, ומשלבת בין צמודי קרקע לבנייה רוויה. יש בה בתי ספר, גני ילדים, מוסדות ציבור ומוסדות קהילתיים, וצפוי להיבנות פארק גדול. הנגישות טובה: השכונה קרובה לצירי תחבורה ראשיים — כבישים 40, 42, 4 ו־431, יש בה תחנת רכבת, והיא במרחק נסיעה קצר ממתחם המסחר הגדול בצומת בילו וקרובה לבית החולים קפלן.
המחירים טיפסו בכ־25% בחמש השנים האחרונות, לעומת 15% בתקופה זו ברחובות כולה. על פי הערכות, המחירים ימשיכו לעלות בשכונה, עם הבנייה החדשה שנעשית ועם המשך פיתוח העיר כולה, שנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית בתחום הבנייה למגורים, תשתיות, אזורי היי־טק, מתחמי תעסוקה ומסחר, ועוד. יש תוכניות לתוספת של עשרות אלפי יחידות דיור בעיר, בפרויקטים ממשלתיים ופרטיים ובהתחדשות עירונית. שכר הדירה הממוצע בשכונה עומד על 6,050 שקל בחודש.
(מאיר תורג'מן)
פורסם לראשונה: 10:06, 14.04.21
