לעתים נדירות, אם בכלל, קורה שמוצר שירחון הצרכנות האמריקאי הנחשב "קונסיומר ריפורטס" מגדיר כטוב ביותר בסוגו, עף החוצה מרשימת המוצרים המומלצים של הירחון כי התגלה כמסוכן. זה קרה לפני יותר מחודש להליכון הביתי היקר של חברת פלוטון (PELOTON), שהושק לפני שנתיים וחצי והפך לסיפור הצלחה מפתיע ומרתק. +Tread ו־Tread - שני דגמי ההליכונים מייצרי הבאזז החדשים של החברה - התגלו כמסוכנים אחרי שדווחו כ־70 מקרי פציעה, 29 מתוכם של ילדים, ומקרה מוות אחד של ילד בן 6.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- אולי לא שמעתם עליהם, אבל אלה הטייקונים החדשים בישראל
- "אתה הרס": מכורים לשעבר להימורים מספרים על הגיהנום
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
בשלב הראשון המליצה CPSC, הוועדה לבטיחות מוצרי צריכה בארה"ב, להפסיק להשתמש במוצר. אחר כך העיף "קונסיומר ריפורטס" את המוצר מרשימת מכשירי ההליכה המומלצים שלו, והחודש הודיעו במשותף CPSC וחברת פלוטון על ריקול - איסוף המוצרים והחזרת הכסף לצרכנים. מכירות שני הדגמים הופסקו. +Tread הוא הדגם הפופולרי והגדול מביניהם, וממנו נמכרו יותר מ־125,000 מכשירים בין ספטמבר 2018 לאפריל 2021, ב־4,300 דולר ליחידה. Tread, קומפקטי יותר ומיועד לחדרים קטנים יחסית, החל להימכר רק ב־2020, ומכר כ־6,500 יחידות בלבד בארה"ב ובקנדה, ב־2,500 דולר לאחת.
הפרשה תפסה את פלוטון כשהיא עושה את צעדיה הראשונים אל מחוץ לשוק האמריקאי, בעיקר בתחום אופני הכושר הביתיים, אבל מאות מכשירי הליכה שלה הצליחו להגיע לשוק הישראלי, ביבוא אישי מארה"ב או ברכישה באי־ביי. התאונות בהליכון של פלוטון קרו כתוצאה משילוב של גורמים: הטענה העיקרית היא שהמסלול מוגבה משמעותית מהמקובל ועוצמתי, כך שהוא מסוגל אפילו לגרור מתחתיו ילדים או בעלי חיים. בנוסף, בחיפוי משטח ההליכה שלו יש חריצים המיועדים להקל על הברכיים בעת הריצה, אבל הם בעייתיים מבחינה בטיחותית כי נטען שהם עלולים לגרום למעידה. כמו כן התברר שהמסך המחובר למכשיר, שבו טמון חלק גדול מייחודו, עלול להתנתק וליפול על המתאמן.
הסיפור הציף את נושא התאונות האפשריות בשימוש בהליכונים. בארה"ב מדברים על 22,500 נפגעי הליכונים בשנה (נכון ל־2019), כ־2,000 מתוכם ילדים. בישראל אין נתונים. לבתי החולים בארץ אין קטגוריית דיווח של פציעה מהליכונים. כשביקשתי נתונים מארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, אמרו לי: "אנחנו מקבלים את הנתונים מחדרי המיון. אם הם לא כותבים ספציפית את סוג המוצר שממנו נפגע הילד, אין לנו דרך לדעת".
"למרות שהזרקורים מכוונים היום למכשירי ההליכה של פלוטון, תאונות יכולות להתרחש ומתרחשות בכל מכשיר הליכה", מזהיר ג'ון גלאוטפיור (John Galeotafiore), סגן מנהל מחלקת ניסוי מוצרים ב"קונסיומר ריפורטס", "מדובר בציוד גדול וכבד עם רצועות הנעות במהירות ומנועים חזקים. ילדים והליכונים לא מתכתבים, למרות שהראשונים נמשכים לאחרונים - בגלל התאורה, המסכים, הגאדג'טים, במיוחד של הדגמים החדשים. למרבה הצער, צרכנים רבים לא מודעים לפוטנציאל הנזק שיכולים לגרום ההליכונים, לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים".
שנת הקורונה הייתה שנת שגשוג להליכונים הביתיים. סגירת חדרי הכושר והגבלות התנועה הביאו לפריחה כלל־עולמית ברכישתם. "הביקוש היה גבוה ב־280% יותר בממוצע בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני הקורונה", אומרים באתר השוואות המחירים זאפ, "כששיא הביקוש נרשם במאי 2020, עם גידול של 814% לעומת אותו חודש בשנה הקודמת. גם באפריל 2021 הביקוש המשיך להיות גבוה בממוצע ב־16% בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה".
לדברי יוסי עקרוני, מנהל מחלקת ספורט ברשת מגה ספורט, "בקטע הקריטי של הקורונה, כשלא יכלו לצאת החוצה, אנשים רכשו הכל בכל מכל כל. אחרי הקורונה ראו כי טוב, שאפשר להתאמן בבית, והם ממשיכים לרכוש, אם כי לא בכמויות שהיו בתקופת השיא. מדובר במוצר שמכירותיו בקצב עלייה בכלל בעשר השנים האחרונות". גם שאול לאופמן, ראש מדור מוצרים לבנים ומוצרי ספורט במכון התקנים, שאחראי על בדיקות ההליכונים המגיעים ארצה, אומר כי כמות השאלות והפניות בנושא הליכונים הוכפלה השנה. ההליכונים, יש לציין, כפופים לתקן רשמי קפדני למדי, כפי שטוענים גם היבואנים.
במקביל לביקוש הרב, הקורונה יצרה גם מחסור כלל־עולמי בגלל אתגרי ייצור, שינוע והפצה. בזאפ מציינים כי בחודשים אפריל־מאי 2020 הייתה ירידה של כמעט 50% בכמות המוצרים בשוק. "מאז המלאים התאוששו, וכעת מגוון המוצרים הזמינים כמעט זהה לתקופה שלפני הקורונה". וכשיש ביקוש רב ובמקביל מחסור, לא פלא שאחת התוצאות היא ירידה באיכות המוצרים שנמכרו בשוק.
יוני בורודיאנסקי, מחברת "טרדמיל" לתיקון הליכונים, טכנאי הליכונים ותיק מאשדוד: "איכות החומרים, גם של הליכונים מתוצרת מותגים מבוקשים, ירדה. גדל מספר המכשירים בעלי הספקים נמוכים, רצועות זולות של PVC שנשחקות מהר, ודגמים שיצאו מהמלאי בחו"ל". עם זאת, הבעיה הבטיחותית העיקרית בהליכונים המגיעים לישראל לא נובעת ממבנה ההליכונים עצמם, כפי שקרה בהליכונים של פלוטון, אלא מאופן השימוש ו/או מחוסר התאמה.
חברת פלוטון נוסדה על ידי ג'ון פולי, יליד טקסס עם רקע בהנדסה, שהחל בפיתוח אופני כושר באמצעות קמפיין גיוס המוני. אופני הכושר הושקו ב־2014 והפכו להצלחה, ומשם עברה החברה להליכונים. כבר בפיתוח האופניים היא התמקדה בתוכנות ובתכנים שמוצעים למתאמנים, לא פחות ואולי יותר מאשר במכשיר עצמו, וזה בעצם החידוש הגדול של פולי. ב־2018 הוציאה החברה את קו ההליכונים הביתיים הייחודי שלה - ויצרה רעש גדול. ההליכונים כללו מסך המקושר דרך האינטרנט לאפליקציה של החברה, ודרכו היא מציעה למתאמנים מגוון אפשרויות וערכים מוספים שלא הוצעו להם עד כה.
היא הציעה לראשונה תוכנית מינויים למתאמנים - במחיר של 64־79 דולר לחודש - שבמסגרתה יכלו לערוך אימונים ותחרויות מול מתאמנים אחרים במהלך ההליכה/ריצה, לקבל תוכניות אימון, כולל אפילו אימוני מתיחות על גבי ההליכון וגם אימוני קרקע שלא על גבי ההליכון, להשתתף בכיתות אימון חיות או משודרות של מאמנים ידועים, לקבוע שיעורים ואימונים עם או בלי מוזיקה, לבחור מדריכים לאימון, לרוץ "על רקע נוף" כשהמהירות מתאימה עצמה ל"טופוגרפיה", לדעת מי מתאמן איתם, לקבל עידוד אישי מהמאמן תוך כדי האימון, וגם ים של מידע. המנויים יכולים להשתמש באפליקציה גם בכל מכשיר כושר אחר שבו יתאמנו, דרך הנייד או הטאבלט שלהם. שילוב של טכנולוגיה, תכנים, המדריכים הטובים ביותר, ספרייה של שיעורים עם מוזיקה (החברה מפיקה כ־950 שיעורים לחודש) והקורונה - הפך את התופעה להיסטריה. מניות החברה עלו ב־400% במהלך 2020.
עד שבמרץ האחרון פירסמה החברה כי מכשיר שלה גרם למותו של ילד, מה שגרר את CPSC להתחיל לחקור ואת "קונסיומר ריפורטס" לבחון מחדש את המכשיר שאותו דירג כהליכון הטוב ביותר. סרטון וידיאו קצר חרך את הרשתות החברתיות ופגע בהילת מכשיר הפלא. הסרטון הראה שני פעוטות משחקים ליד המכשיר הפועל, כשאחד מהם מתכופף לשלוף כדור שנפל מתחת להליכון - ונגרף מתחתיו. הפעוט הצליח להשתחרר, אבל לבבות צופים רבים החסירו פעימה. פולי סירב להסיק את המסקנות. חקירת CPSC המשיכה להתגלגל. באפריל כאמור התפרסמה האזהרה, והחודש הוכרז על הריקול הדרמטי. בחברה ספגו בשלב ראשון ירידה דרמטית בשווי המניה, אך זו התאוששה בינתיים, ובחברה הודיעו שהם עובדים על שיפור המוצר, וכי ייצאו בגרסה המתוקנת לקראת סוף השנה.
לישראל, כאמור, הספיקו להגיע רק כמה מאות מכשירים. מאות ישראלים קנו את המכשיר למרות העלויות הגבוהות משמעותית לעומת מחירו הגבוה ממילא בארה"ב - כולל 17% מע"מ ומחירי משלוח שבין 698 ל־1,200 דולר, תלוי במכשיר ובתקופה. "פלוטון היא האייפון והנטפליקס של ההליכונים, וישראלים לא היו מוכנים להחמיץ את המוצר", מספר יניב קוטר, מבעלי דילטס, חברת משלוחים בארה"ב, שלא כל כך מתרגש מהבעייתיות של המכשיר. "כל מכשיר חשמלי גדול בבית עלול להוות סכנה לילדים. ההליכון מצויד במנגנון בטיחות המאפשר ניתוק. תאונות נובעות בדרך כלל יותר מחוסר אחריות של המתאמנים מאשר מבעייתיות המכשיר. בארץ אנשים העדיפו לקנות בתקופות שהיו מבצעים במחירי המשלוחים".
אגב, יש לפלוטון סוג של מתחרה בארץ, אם כי הוא לא מציע את אותו עושר של אפשרויות. ד"ר יוסי נמיר, רופא מראשון־לציון, שרץ על מכשירי כושר במשך שנים בחדר כושר, החליט לפני שנה לעבור להתאמן בבית. המכשירים הביתיים שנחשבים לטובים יותר, ונמכרים ב־4,000־6,000 שקל, לא סיפקו אותו, והוא הלך על MyRun של חברת Technogym, שאותו מייבאת חברת אגנטק, ומחירו 15,000 שקל. קובי ביתן, מנהל המכירות של אגנטק, מגדיר את המכשיר כמכשיר שמנסה להתחרות בפלוטון בעולם. MyRun מציע שפע של תוכניות על המסך, אבל לא תוכנית מנויים, כמויות שיעורים וקישור למדיה חברתית כפי שמציע פלוטון.
בהשפעת ההשראה האמריקאית המכשיר עבר שינויים ושיפורי תוכנה - שיעורים מוכנים, מאמן שנותן פידבק, שעון חכם שמאפשר להפעיל את האימון גם בחוץ, ובתקופת הקורונה נמכרו מאות ממנו למרות המחיר. לטענת ביתן, המכשיר בטוח ולא קרו בו תאונות. נמיר מרוצה. "השילוב של התכנים מאוד מוסיף ומאפשר לעשות את האימון בדומה למה שקורה בחדר הכושר. האפליקציה גם שולטת על מהירות המסילה", הוא אומר.
ליקטנו הנחיות מ"קונסיומר ריפורטס", יוני בורודיאנסקי מחברת טרדמיל לתיקון הליכונים, אורי דהן, מבעלי ומנהל השיווק של "אביר ספורט", שאול לאופמן ממכון התקנים, קובי ביתן מחברת אגנטק ויוסי עקרוני ממגה ספורט:
• בדקו את מנגנוני החירום (מעצור חירום, סרט חירום) של המכשיר ואת יעילותם.
• הליכון איננו צעצוע: אל תרשו לילדים מתחת לגיל 14 לעלות עליו. ודאו שהמכשיר לא ניתן להפעלה כשאתם אינכם לידו.
• השאירו מספיק מקום בין המכשיר לקירות - כ־1.20 מטר מכל צד וכ־3.5 מטר מאחור - כדי להימנע מנפילה על קיר או היתקעות בין המכשיר לקיר.
• אל תפעילו את ההליכון בעודכם על המסילה - לפני ההפעלה עמדו על מדרכי הפלסטיק שבצדדים, שהם "חוף המבטחים" של המכשיר.
• לעולם אל תרדו מההליכון כשסרט המסלול עדיין בפעולה. המתינו לעצירה מוחלטת.
• צעדו או רוצו בראש מורם. הסיכוי לאבד שיווי משקל כשאתם מסתכלים על רגליכם גדול יותר.
• משטח ההליכה צריך להיות חלק וללא חריצים. כזכור, אחד מהליקויים של הליכוני Tread הוא החריצים.
• הקפידו על תחזוקת המכשיר. רשלנות בתחזוקה מחסלת את המכשיר מהר יותר (באתר של חברת טרדמיל יש סרטון הדגמה איך משמנים).
• אל תעבדו על המכשיר יותר משעה ברצף. כשהמנוע, הרצועה והכרטיס מתחממים מאוד הם מתבלים במהירות.
• העדיפו ללכת או לרוץ במהירות איטית ולעלות בהדרגה. הפעלה לעיתים קרובות במהירות גבוהה כבר מההתחלה עלולה לגרום לקצר.
• מצוקת המקום בדירה ישראלית ממוצעת עלולה לפתות לקניית הליכונים מתקפלים קומפקטיים. ההליכון עצמו יכול להיות בטיחותי, אבל במהלך הקיפול שלו הוא עלול ליפול, ומדובר במכשיר כבד.
- אל תקנו לפי המחיר, אלא לפי משקל המתאמן, יעד המוצר, משך השימוש היומי או השבועי, ומספר המתאמנים. ככל שמספר המתאמנים בבית גדול יותר, מומלץ לרכוש הליכון מרמה גבוהה יותר. קנייה שגויה תגרום לשריפה מהירה של המנוע.
- ההליכונים הבסיסיים מתאימים להליכה וריצה קלה למי שמשקלם עד 100 ק"ג. המהירות שהם מפתחים מגיעה עד 12־15 קמ"ש, רוחב המסילה הוא 42 ס"מ, והמחיר - 2,500־3,000 שקל.
- ההליכונים הבינוניים מתאימים לריצה למתאמנים במשקל עד 120 ק"ג. המהירות שהם מפתחים מגיעה עד 18 קמ"ש, רוחב המסילה הוא 46־50 ס"מ, והמחירים - 3,000־4,000 שקל.
- ההליכונים היקרים לשימוש הביתי מתאימים לריצה יומיומית, למתאמן במשקל עד 140 ק"ג, וליותר ממתאמן אחד. הם מפתחים מהירות של עד 18 קמ"ש, רוחב המסילה - 55 ס"מ, והמחיר - 4,500 שקל ומעלה.
- ולמען הבריאות הנפשית: השקט בזמן הפעולה חשוב, גם אם ההליכון לא עומד בסלון. רוב האימונים נעשים בשעות השקטות, בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות או בלילה, ומכשיר רועש הופך למטרד לשאר בני הבית.
פורסם לראשונה: 07:18, 21.05.21
