"מזמן לא היה כזה ביקוש לעובדים בשוק התעסוקה הישראלי. נכון שאחרי שנה שבה אנשים ישבו בבית, החזרה מחל"ת כרוכה בחששות ובלבטים וגם בהתמודדות עם השינויים שעבר השוק, אבל העובדים שחוזרים כעת עושים זאת בתקופה הכי טובה שיכולה להיות, כאשר הביקוש לעובדים בתחומים רבים מאוד הוא בשמיים, והמעסיקים הרבה יותר גמישים - גם בתנאי הקבלה וגם בצורת העבודה", כך אומר נתן לוי, מנכ"ל אתר חיפוש העבודה החינמי JobMaster, ששופך אור מעודד על מצבם של מחפשי המשרות בשוק העבודה שאחרי הקורונה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- החופש קורא לי: האם ישראל צריכה לקצר את שבוע העבודה?
- להתחיל עבודה חדשה - מבלי להגיע למשרד
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"מי חשב לפני שנה על עבודה היברידית, על עבודה מהבית, או על היצע משרות כל כך גבוה? מתי אנשים שגרים בפריפריה יכלו להתמודד על תפקידים במרכז ולזכות בשכר גבוה יותר, בזכות היכולת לעבוד מהבית? לכן, מי שחכם ינצל את ההזדמנות ולא יישב על הגדר, אלא יחפש וימצא עבודה בחודשיים הקרובים, כאשר הביקוש בשיא ואפשר לתפוס משרות או תנאי העסקה שפעם היה קשה לדמיין".
אז אם אתם לא עובדים כרגע, החודש הקרוב, עד שייגמר החל"ת שלכם, הוא חודש של עבודה קשה, כפי שאומרת נירית גלר־ג'מילי, מומחית בשוק העבודה ומייעצת למחפשי עבודה בצמתים של קריירה: "יש עוד חודש עד שמסתיים החל"ת. בחודש הזה יש המון מה לעשות כדי למתג, למצב ולרשת את עצמכם, במטרה ללכוד את הג'וב הבא. אתם חייבים לנצל את החודש הזה ולעבוד קשה כדי לייצר נוכחות ברשתות החברתיות, שם מתנהל חלק נכבד מחיפוש העבודה, להיות נוכחים בקבוצות המקצועיות, לחדש את רשת הקשרים שלכם, להזכיר לאנשים את קיומכם, להיפגש, ליצור קשר עם ארגונים כדי לצבור מומנטום אצל המגייסים, שהם בעצם אלה שמנסים לצוד אתכם".
רוב האנשים, אומרת גלר־ג'מילי, לא יודעים לחפש עבודה. "הם שולחים קורות חיים וזהו. אבל זה לא מספיק. צריך לייחד את עצמנו בתוך הערימה של מאות קורות חיים. צריך לדעת איך להפוך מטופס אנונימי, למישהו בעל נוכחות שאומר 'אני רוצה מאוד את המשרה הזו', שמפגין תשוקה שסוחפת את מי שמגייס. המגייסים לא מחפשים את קורות החיים. הם מחפשים את היצירתיות, התשוקה, והמקוריות, וצריך לדעת להפגין אותן".
חשוב לזהות את התחומים שבהם הביקוש כעת הוא מהגבוהים שידענו: זירות התוכנה ופיתוח התוכנה (טוב, שם תמיד בוער), שירות לקוחות ומכירות (גם בחנויות פיזיות וגם באונליין), מסעדות ועוד. "כל מי שרוצה לעבוד בתחומים אלה חוזר לשוק תוך דקה. במקום שהמעסיקים יראיינו את העובדים, מחפשי העבודה הם שעושים ראיון קבלה למעסיק", אומר לוי.
מצד שני, עובדים אומרים שהם שולחים קורות חיים ולא חוזרים אליהם בכלל. לפי נתונים עדכניים של שירות התעסוקה, מחפש עבודה מגיש בממוצע מדי חודש מועמדות ל־60־80 מקומות, ורק ב 2.5%־3.3% מהמקרים יחזרו אליו. 78% ממחפשי העבודה מדווחים על תחושה שאף אחד לא חוזר אליהם. "נכון", אומר לוי, "זה שיש היצע גדול, עדיין לא אומר שיחזרו לכולם ושכל דכפין יוכל להיות מנכ"ל חברה. מי שמתאים, יחזרו אליו. ואם לא חזרו אליך, אז תבדוק מה עשית לא נכון".
למרות הנתונים המעודדים, תחיה בן צור, מנהלת קבוצת הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות", ומלווה אנשים ברשת החברתית העסקית־מקצועית לינקדאין, לא מוכנה להסיט את המבט מהטלטלה שעבר שוק העבודה בקורונה. בעיקר היא מדגישה את ההשלכות על בני 40 ומעלה, שפתאום מצאו עצמם בלי עבודה, ועכשיו הם מנסים לחזור לזירה בלי כלים מתאימים. הם מחפשים את המשרות רק בלוחות ובאתרים במקום ברשתות החברתיות, לא כותבים נכון את קורות החיים כך שיעברו את הסינון של הבוטים (תוכנות שמבצעות פעולות אוטומטיות, ובמקרה זה סינון קורות חיים) במקום בני אדם, ולא יודעים למי וכיצד לשגר את קורות החיים כדי לזכות במשרה הנכספת.
"זה אולי הדבר הכי חשוב שמפריד בין הסיכוי לחזור לשוק העבודה במהירות וביעילות, לבין התסכול מזה שלא רואים את קורות החיים שלנו", אומרת בן צור. "הדבר הראשון שצריך לדעת זה שהמגרש השתנה. היום הרשתות החברתיות תפסו חלק חשוב מאוד בדרך לחזרה מחל"ת או למציאת הג'וב הבא שלנו, ומי שלא נמצא ברשתות בפוקוס על חיפוש עבודה, פשוט לא קיים מבחינת השוק".
אז מה עושים?
"קודם כל צריך להגדיל את הנוכחות שלכם ברשתות החברתיות, בדגש על פייסבוק ולינקדאין. הפרופיל צריך להיות מסודר או לפעמים מוסתר בחלקו. צריך לרתום את הפרופיל האישי לצורך חיפוש עבודה. לשנות את הגדרות הפרופיל כך שלא כולם יראו הכל. אם יש לך דעות פוליטיות מסוימות, לא צריך שכולם יראו, ואם את רוצה להיות סמנכ"לית שיווק, לא תשימי את עצמך בתמונה עם ביקיני. דבר חשוב נוסף: לחפש קבוצות מקצועיות לפי תחום העיסוק הרלבנטי, שם יש משרות שניתן לאתר בקלות בחיפוש פייסבוק".
מה ההבדל בין הצעות העבודה שרואים בקבוצות לבין האתרים?
"בניגוד למשרה שמפרסמים באתר, בקבוצה עומד מאחוריה האדם שפרסם אותה, וניתן לפנות אליו וללכוד את תשומת הלב שלו, וגם כמובן לקבל מענה ופרטים, כולל לברר דברים שיכולים לעשות הבדל מבחינת הסיכוי להיכנס לתפקיד".
רצוי, אומרת בן צור, שיהיה לכם פרופיל לא רק בפייסבוק אלא גם בלינקדאין, שזו הרשת החברתית העסקית הגדולה בעולם, והרבה מהמשרות מתפרסמות בה. גם שם אפשר לראות את מגייסי העובדים ולפנות אליהם באופן ישיר.
חשוב מאוד גם איך מחפש העבודה פונה אל הבוט שמסנן את קורות החיים. כן, ב־65% מהמקרים, אומר לנו לוי, מערכות סינון אוטומטיות מחליטות האם קורות החיים שלנו יגיעו לידי מנהלות ומנהלי כוח האדם. "ואם קורות החיים שלנו לא בנויים בפורמט שהמחשב יודע לקרוא, הם ייפלטו מהמערכת", הוא אומר.
אז מה הפורמט הנכון?
"קודם כל, דף WORD אחד בלבד, אלא אם מבקשים מכם אחרת. אף אחד לא יקרא את הדף השני. שנית, בלי תמונה, כי הבוט לא מזהה אותה והמסמך נזרק החוצה. ובלי כותרות בבולד - מאותה הסיבה. לכתוב קצר וברור, בלי התחכמויות. אם את בת 50, לא צריך לפרט מה עשית בצבא, אלא אם זה היה בתפקיד פיקודי או טכנולוגי. גם אין צורך להכניס מגורים, גיל ומצב משפחתי - גם לגברים וגם לנשים. זה לא קשור למקצועיות. אז מה כן? שם, טלפון ומייל".
ולא צריך שנת לידה?
"לא. איך זה רלבנטי?", מתקוממת בן צור, כאילו שאין אייג'יזם (גילנות) בעולם.
זה לא רק שאין צורך ב"דף השני" של קורות החיים (כי מנהלות ומנהלי כוח אדם יודעים בתוך חמש שניות של רפרוף על הדף הראשון אם זה כן או לא). זה גם זה: אחרי 200 מועמדים - הם סוגרים את הרשימה, ולא תמיד תקבלו משוב האם קורות החיים שלכם התקבלו בכלל. לכן חשוב, אומרת בן־צור, לא להסתפק בשליחת קורות החיים, אלא לנסות למצוא מישהו מבפנים שיקדם את האינטרסים שלך, וזה שוב מחזיר אותנו לרשתות החברתיות. בן צור: "לי למשל יש בפרופיל הלינקדאין שלי 6,000 מגייסות ממקומות עבודה, ואני מעבירה הרבה קורות חיים של נשים ישירות למגייסות - ומצליחה לשדך בין הצדדים".
לדבריה, הדרך שתבטיח שהמגייס או המגייסת יתייחסו לקורות החיים שלכם היא להעביר אותם דרך מישהו שהם מכירים. כך היא תעניק לכם עדיפות, אומרים כל המומחים שאיתם דיברנו.
מצד שני, גלר־ג'מילי אומרת שחוץ מלנסות לעקוף את הבוטים, צריך להבין שגיוס עובדים בעזרת קורות חיים עומד להיות פחות רלבנטי. "המגייסים לא רוצים את כל מיליוני קורות החיים, אלא מחפשים ברשת באופן ממוקד את העובדים שמתאימים להם. מציבים את הדרישות ואת מילות המפתח, ועוד לפני שלב קורות החיים, הם מגיעים לעשרה אנשים שמאותתים שהם מחפשים עבודה ויש להם את הניסיון הרלבנטי. כלומר, השוק הולך לכיוון של איתור מראש של המתאימים. אבל זה לא אומר שאפשר להוריד את הרגל מדוושת הנטוורקינג (גיוס קשרים ואנשים סביבנו כדי להשיג את המטרות המקצועיות שלנו – ע"ל), שזה הדבר הכי חשוב במציאת עבודה".
על זה מוסיפה בן צור: "נשים חלשות יותר מגברים בנטוורקינג, אבל קרה לנו נס, בגלל הרשתות החברתיות. גברים עושים את הנטוורקינג במילואים, בהפסקות סיגריות, בישיבות בשבע בערב, וכל הג'ובים הטובים נסגרים במסדרון. והנה יש לנו פתאום מסדרון משלנו: בזכות הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים אנחנו מחוברות מכל מקום ויכולות לעשות נטוורקינג מכל מקום".
ואם אתם מתייחסים לקבוצות הווטסאפ בתור הדבר הכי חופר בחיים שלכם, תשנו גישה. כל אדם שנמצא איתנו בקבוצת ווטסאפ - של הריצה, של הנהגת ההורים, של ועד הבניין, יכול להיות חוט מקשר למציאת עבודה, אם הוא מחובר לאנשים הנכונים.
ועוד דבר חשוב: אם אנחנו הרבה שנים מחוץ לשוק העבודה, כדאי לקחת עזרה מקצועית כדי לחזור הכי בגדול. למשל, אומר לוי, לקבל ייעוץ איך לרענן את קורות החיים, ללכת לשיחות עם גורם מקצועי שיכין אותנו לראיונות, שיסביר מה הגדרות התפקידים שמתאימים, וגם להתעדכן בטכנולוגיות החדשות שקיימות, שהן כלי לכל דבר במסע הזה. כן, זה יעלה קצת כסף, אבל זה ממש יעזור.
"מבחינת מגמת השוק, כרגע יש ביקוש גדול מאוד לעובדים בתפקידי שירות לקוחות, מוכרנים בסניפים ובטלפון, טכנאים, קופאים, מתדלקים, עובדי מוקדים", אומרת דיאנה סימנהאוס, מנהלת משאבי אנוש בקבוצת החברות דור אלון. לדבריה, תקופת החל"ת גרמה למצב שבו דווקא בתפקידים אלה, שהמשכורות בהן יחסית לא גבוהות, אנשים אמרו 'נשב בבית נרוויח את אותם סכומים ולמה לנו לחזור לעבודה', ולכן נוצר ביקוש שהופך את הגיוס לקשה יותר.
"רכזות הגיוס מתקשרות למוקדנים, למוכרנים, לנציגי שירות ומזמינה לראיונות והם אומרים 'אנחנו כרגע בחל"ת ואין לנו עניין לעבוד', בעוד שבתפקידים בכירים יותר, זה לא השתלם כלכלית להישאר בחל"ת, כיוון שיש תקרה מסויימת לדמי החל"ת, ואז עדיף לבעלי משכורות גבוהות מהממוצע לחזור לעבוד ולקבל שכר", היא מסבירה.
ואיך מתגברים על הקושי הזה?
"על ידי חבר מביא חבר, שזו דרך הגיוס הכי יעילה בתפקידים כאלה. לא כולם נמצאים בלינקדין וצריכים לשלוח קורות חיים, אלא שומעים על משרות והצעות דרך החברים שעובדים בשטח".
אוקיי, עשיתם כל מה שצריך, מישהו סידר לכם פגישה עם המגייסת, או שקורות החיים שלכם נשלפו מהערימה, והתקשרו להזמין אתכם לראיון המיוחל. מה צריך לעשות עכשיו חוץ מאשר לקנות חולצה חדשה ולהסתפר? דנה אייזן, סמנכ"ל משאבי אנוש בסטארט־אפ ControlUp (המפתחת פלטפורמה לניהול מרחוק של מערכי מחשוב בארגונים גדולים), אומרת שחשוב מאוד להגיע מוכן. "לפני הראיון חשוב לחזור אחורה ולכתוב לעצמך באילו פרויקטים השתתפת, מה היה החלק שלך בתוך הפרויקט, מה אתה יודע להביא איתך, ולא פחות חשוב - מה אתה אוהב ומחפש.
למועמד יש גם אחריות לחקור ולדעת לאיזו חברה הוא מגיע, כדי ששני הצדדים יבינו האם החיבור מתאים", היא אומרת, וממליצה גם שלא להגזים בפניות ובהצפת קורות החיים: "לפעמים אנחנו מקבלים את אותם קורות חיים של אותו אדם מעשרה כיוונים, וזה קצת מוריד, העודף הזה. בחיפוש עבודה, כמו בדייטינג, צריך גם לשחק קצת את הלא מושג, וגם לזכור שאם זה לא מסתדר, זה לא בהכרח אתם. זה פשוט חיבור שלא מתאים". זה אומר בעיקר שאתם צריכים להמשיך לעוד ראיון ועוד ראיון בלי להתייאש ובלי לחשוב שכולם מצליחים ורק אתם לא. זו ממש לא המציאות.
מה שיכול לתת לכם יתרון בשלב הזה, לצד נטוורקינג משמעותי, זה מידע. מידע שתקבלו באמצעות קורסים אונליין של לשכת התעסוקה, אומרים גם בן צור וגם לוי, ומציינים את חשיבותם של הקורסים הללו, שבהם לומדים מושגים חדשים ומשתנים בשוק העבודה הדינמי, לומדים להשתתף במיט־אפים (מפגשים מקצועיים או כנסים ואירועים מקצועיים שכוללים תוכן מקצועי ואפשרות להיכרות עם הסובבים - ע"ל), לאתר ולדבר עם אנשים שעושים תפקיד דומה לזה שאנחנו מחפשים - זה חלק מהנטוורקינג ומהחזרה למגרש.
ועדיין, למרות כל הטכניקות והטיפים והעצות, ממש ממש לא פשוט לחזור אחרי תקופה של אבטלה. "החל"ת זרה חול בעיני העובדים, שחושבים שכביכול נשמר רצף העסקה, אבל זה לא נכון. זו עצירה בכל המובנים - תנאים, קריירה, חיבור לארגון, אמון בארגון ומחויבות לו", אומרת ד"ר אפרת ליאני, מומחית באסטרטגיות ניהול משאבי אנוש, מרצה ומייעצת בארץ ובעולם.
ליאני מאפיינת את "אנשי החל"ת" שנפלטו משוק העבודה ועכשיו מטפסים את הדרך חזרה: צעירים אחרי צבא, כאלה שדחו לימודים אקדמיים כי הלימודים מרחוק לא התאימו להם, כאלה שלא טסו לטיול הגדול ונתקעו כאן, אמהות בעלות משכורות לא גבוהות שהיה להן נוח יותר להתפטר ולתמוך בילדי הזום בזמן שבן הזוג עובד מהבית ומפרנס, עובדים שממילא המעסיק לא היה מרוצה מהם וניצל את הקורונה כדי לשחרר אותם, אוכלוסיות מבוגרות ואנשים עם מוגבלויות שנפלטו וכעת רוצים מאוד לחזור ומגלים שזה לא פשוט.
לדבריה, השריר הכי חשוב בטיפוס הזה הוא הגמישות, ועובד שיידע להתגמש ירוויח. מה זה אומר? לא לפחד לזוז קצת הצידה לתחומי עיסוק בתוך התחום שלך - לימים זה ישתלם. אם אין משרה שתפורה לך בול, להרחיב את היכולות ולהתאים את הכישורים שלך לתפקיד המוצע. למשל, גם אם לא עשית מכירות עד היום אבל יש לך כישורי משא ומתן - אפשר לנסות להשתלב ולצבור ניסיון. גם בחירה בתעשייה אחרת שעד כה לא עבדנו בה מייצרת יתרון משמעותי של גיוון ודילוג בין דסציפלינות שונות.
ולבסוף, עינת להם־לבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הסייבר Imperva, דווקא מוצאת בחל"ת הארוך נקודות זינוק יעילות. לדבריה, אחרי תקופה ארוכה של "חושבים", מועמדים מגיעים לראיונות עבודה הרבה יותר מוכנים ובשלים, ועם רמת אנרגיה גבוהה, אחרי שהיה להם זמן לשקול את הכיוון שמתאים להם ואולי גם לשדרג את ארגז הכלים בתחום היכולות הבינאישיות, שעברו תמורה משמעותית בזמן הקורונה. "בעולם העבודה המשתנה לא רק התאמה מקצועית או טכנולוגית חשובה, אלא גם תכונות בינאישיות, כמו היכולת להשתלב במודל גמיש, להיות מנהל של עצמך בתוך סביבה שהיא פחות מיידית, לעשות תיעדוף ועוד".
כחלק מסיום עונת החל"ת, מציג שירות התעסוקה מערכת דיגיטלית חכמה למציאת עבודה, שתעקוב אחר מאמצי חיפוש העבודה שלכם, תגדיל את הסיכויים להתאמת מסמך קורות החיים שלכם למשרה המבוקשת, ותאפשר ניהול חכם של התהליך.
לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "המערכת תדע לא רק לשפר את סיכויי החזרה לעבודה של דורשי העבודה שישתמשו בה, אלא תדע גם להבטיח חזרה מיטבית למשרות שהכי מתאימות לכישוריהם ולנסיונם המקצועי. זוהי בשורה של ממש, שתסייע לשירות התעסוקה במאמצי השיקום של שוק העבודה הישראלי. בשלב ראשון המערכת תוצע כפיילוט לעשרות אלפי דורשי עבודה שיגיעו ללשכות התעסוקה, ובהמשך יורחב השימוש בה".
בשירות התעסוקה ובחברת Age & Work ערכו סקר ומצאו כי 130,000 המשרות שדיווחה עליהן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפנויות, ואשר מפורסמות בעשרות אתרי הדרושים ברחבי הרשת, מסומנות על פי מילות חיפוש. הסבר: חברה המפרסמת משרה, מייצרת מנגנון לסינון קורות החיים על בסיס 10־12 מילות חיפוש רלבנטיות בקורות החיים. מידת ההתאמה של נוסח קורות החיים למילות החיפוש היא שתקבע את סיכוייו של המועמד לקבל פנייה חוזרת מהחברה. עוד עלה מהמחקר, כי גם לניהול מעקב של דורש העבודה אחר מאמצי החיפוש שלו יש השפעה משמעותית על סיכויי השתלבותו בשוק העבודה.
לפיכך פיתחו בשירות התעסוקה וב־Age & Work, בהשקעה משמעותית, מערכת טכנולוגית ראשונה מסוגה בעולם, המסוגלת לדייק לדורש העבודה את מאמצי חיפוש העבודה שלו - באמצעות סריקת משרות רלבנטיות, המלצות מדוקדקות להתאמת נוסח קורות החיים למילות החיפוש המקודדות במשרה המפורסמת, ובנוסף - מעקב דיגיטלי אפקטיבי אחר מאמצי החיפוש (לכמה משרות הגיש מועמדות? מתי? כמה מהחברות חזרו? כמה לא? באילו מקרים זה בשל אי התאמה למילות החיפוש? באילו מקרים זה מסיבות אחרות? ועוד). הגישה למערכת החשובה הזו תתאפשר, כאשר מחפש העבודה יפנה לשירות התעסוקה ויציין כי הוא בתהליך של חזרה לשוק העבודה.
פורסם לראשונה: 07:58, 04.06.21
