הג'וב הזה מחץ את נפשי ופגע בגופי". "הנקודה הנמוכה ביותר בחיי". "קולוניה מבודדת של הגיהינום". "ימים שלמים שבהם לא החלפתי מילה עם איש". "עיכול שיטתי של הגוף האנושי".
אלה ציטוטים אמיתיים שפורסמו עד היום בעיתונות העולמית מפי עובדים לשעבר במחסניה של אמזון. קשה כמעט לדמיין מחסן בודד כזה, שגודלו עצום כל כך עד שאין דרך לראות את קצהו משום קצה אחר. עכשיו נסו לדמיין שאתם אמורים לרוץ ממקום למקום במחסן הזה, משך עשר או 12 שעות ללא הפסקה, לאורך 15 קילומטר לפחות, תוך שאתם דוחפים עגלה ובידכם מכשיר שעוקב אחרי כל צעד שאתם עושים וגם מדווח עליו לממונים, מצווה עליכם בדיוק לאן ללכת ומה להוריד מכל מדף, מודד כמה זמן לוקח להם להגיע ומצפצף כשאתם מתעכבים. ולמחרת – שוב. חמישה ימים בשבוע לפחות. 60 שעות עבודה שבועיות. זה מסע כומתה, רק בלי הכומתה בסוף.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זו הייתה גם מציאות חייה העגומה העגומה של מרסי גרין, 24, שם בדוי (לבקשתה), כשהועסקה במשך ארבעה חודשים בשנת 2018 במחסן של אמזון באילינוי, ארה"ב. עבודתה הייתה איסוף מוצרים שהוזמנו והכנתם למשלוח. "זו העבודה הכי נוראית שהייתה לי בחיים. ולפניה עבדתי כמנקה – תביני, ניקיתי אסלות", היא אומרת. "לא הייתי מספיק מהירה ולכן פיטרו אותי".
כמה מהיר אמור עובד מחסן שכזה להיות? תלוי את מי שואלים. על פי אינספור עדויות תקשורתיות, הזמן העומד לרשות עובד שאוסף מוצרים במחסן לאיסוף מוצר בודד נע בין עשר ל־30 שניות, כשהתביעה היא תמיד להגביר את התפוקה ולשבור שיאי מהירות, והממונים גוערים בעובדים שלא עומדים בקצב. "כמעט תמיד שהייתי נכנסת לשירותים הייתי רואה קיא של אנשים על הרצפה ובאסלות", נזכרת גרין. "במיוחד בימי הקיץ, כשהבניין הפך חם ולח מהרגיל. פעם בשבוע לפחות הוזמן אמבולנס לעובד שקרס. עובדים חלו כל הזמן והמשיכו לעבוד למרות מצבם – רק כדי לא לאבד את המשרה".
לפני כחודש דווח כי אחד העובדים במחסן של אמזון באלבמה התמוטט ומת בשירותים במהלך משמרת. אמזון דחתה בתוקף את האפשרות שהאיש מת כתוצאה מהעומס ומתנאי העבודה הקשים. "מדובר באירוע רפואי אישי", נמסר.
אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה. בספטמבר 2019 התמוטט בילי פויסטר, עובד מחסן אמזון בן 48, בעקבות התקף לב שחווה במהלך העבודה. לדברי אחיו, אמר לו נציג משאבי אנוש של אמזון בבית החולים כי בילי שכב על הרצפה במשך 20 דקות לפני שקיבל טיפול מאחראי הבטיחות.
"איך אתה יכול לראות גבר בגובה שני מטרים מוטל על הרצפה ולא לעזור לו מיד, אלא רק אחרי 20 דקות?" אמר האח, אדוארד פויסטר. "כשכמה ימים קודם הוא הכניס את המוצר הלא־נכון למכל הלא־נכון, תוך שתי דקות ההנהלה ראתה אותו במצלמה וירדה לדבר איתו על זה".
אמזון מצידה טוענת כי הגיבה לקריסתו של פויסטר "בתוך דקות".
עובדים כמו גרין ופויסטר, שמאיישים משרות במחסני אמזון ברחבי העולם – המכונים בלשון החברה, "מרכזי הגשמה" (Fulfillment Center) – סייעו לחברה להגיע דווקא בשנת המשבר החולפת לשיא מכירות של כל הזמנים. ב־2020 הציגה ענקית המסחר המקוון מכירות של 125.5 מיליארד דולר נטו והכנסה של 7.2 מיליארד דולר רק ברבעון הרביעי. זו הייתה הפעם הראשונה שאמזון הכריזה על הכנסות רבעוניות בגובה יותר מ־100 מיליון דולר.
עם שווי שוק שחצה את הסכום האסטרונומי של טריליון דולר, אמזון היא אחת החברות החזקות בעולם. ענקית הקמעונאות מסיאטל מעסיקה למעלה ממיליון עובדים ברחבי העולם – מהם כ־300 אלף במשרה קבועה בארה"ב – ומפעילה יותר מ־100 מרכזי מיון ואחסון בצפון אמריקה בלבד. היא פועלת בעשרות מדינות ועושה הרבה יותר מקמעונאות: אמזון מפרסמת ספרים וקומיקסים, מפיקה תוכניות טלוויזיה וסרטים, בונה רובוטים ובעיקר מספקת שירותי ענן. כמעט כל תושב מערבי על פני הכדור כבר השתמש בשירותי אמזון, והאובססיה המפורסמת של החברה והעומד בראשה, ג'ף בזוס, לשירות לקוחות אכן מצליחה להפוך את החוויה לקלה ולנעימה לצרכן, אבל העבודה בחברה – בעיקר אם אתם צווארון כחול – היא כמעט האנטיתזה.
בזוס, ראש הפירמידה, הוא עדיין האדם העשיר בעולם, ואלפי עובדי המטה של אמזון מקבלים שכר נדיב במיוחד, אבל ככל שיורדים מטה בשרשרת המזון של החברה, התמונה משתנה. עובדי המחסנים מקבלים שכר טוב יחסית – 15 דולר לשעה (שהושגו בתום מאבק ממושך ולובי נגד תנאי ההעסקה בחברה שהוביל ברני סנדרס) – אבל בשנים האחרונות פורסמו אינספור סיפורים על עובדים תשושים שנפצעים תוך ניסיון לעמוד ביעדים הקיצוניים ובכללי עבודה נוקשים עד בלתי אפשריים.
בנוסף לכל אלה, עלו לאחרונה לכותרות דיווחים על כך שעובדי אמזון נאלצים להשתין בתוך בקבוקים, שכן אין להם מספיק זמן במהלך המשמרת לעשות זאת בשירותים. בחשבון הטוויטר הרשמי של אמזון הכחישו תחילה, אבל כשעוד ועוד עדויות זרמו לתקשורת ולרשתות החברתיות, התנצלו לבסוף ואישרו כי זה אכן המצב.
"שתביני שלהגיע לשירותים יכול לקחת לך 10־15 דקות", סיפר לבי־בי־סי אדם ליטלר, כתב סמוי שהועסק מספר שבועות בשנת 2013 במחסן של החברה בסוונסי שבדרום וויילס. "אז יוצא שבמהלך המשמרת לא היה לי זמן ללכת לשירותים. עבדתי במשמרות של עשר וחצי שעות ארבע פעמים בשבוע, עם הפסקות של 15 דקות, ובגלל שהמחסן כל כך גדול והיו רק שני חדרי שירותים בכל המקום, צריך לקחת בחשבון שהגעה לשירותים תיקח לפחות עשר דקות. אז כמה זמן זה משאיר לך?"
ליטלר הוסיף כי נתקל בעובדים רבים שנמנעו מלהגיע לשירותים, "ומצאתי בקבוקי פלסטיק עם שתן", נזכר.
וזה רק קצה הקרחון בכל הקשור לאומללותם המתמשכת של מי שנושאים על כתפיהם את משא היעילות האמזונית ומאפשרים לחברה להוביל את הקמעונאות האמריקאית כמעט בכל מוצר וקטגוריה שבהם היא פעילה. עובדי המחסנים – "סדנאות היזע של אמריקה", כפי שכבר כונו בתקשורת – נדרשים לשלם בגופם ובבריאותם, הפיזית והנפשית, על מנת לאפשר לחברה להמשיך לשגשג.
סיפורו של קרל ארנפילד, 51, המתגורר במנצ'סטר, אנגליה, מדגים היטב. בשיא המגפה, כמה שבועות אחרי שהקורונה מוטטה את העסק שלו ואחרי שלא קיבל תגובה מכמה מקומות עבודה שאליהם הגיש מועמדות, חזרו אליו דווקא מאמזון. "הראיון הטלפוני היה קצר ובמהלכו כמעט לא התבקשתי לתת שום מידע על עצמי. למעשה, השאלה היחידה שנשאלתי הייתה, 'מה קורה אם אתה מאחר לעבודה?' התשובה הנכונה הייתה 'להתקשר מוקדם ולהודיע', כך נאמר לי".
ביום הראשון לעבודה עבד ארנפילד הדרכה יחד עם כמה עובדים חדשים נוספים, שאותה העביר להם עובד ותיק יותר. "הוא לא אמר הרבה ואפילו לא ידע להגיד לנו מאיפה משיגים את הסורק שאיתו אתה מעביר את יום העבודה ומאפשר לעקוב אחרי כל חבילה. ההדרכה הסתיימה בכך שלקחו אותנו לאזור המרכזי של ההאנגר ואמרו לנו להסתכל על חבילות דמה שהיו זרוקות על הרצפה. ואז העמידו אותנו משני צידי המסוע שעליו החבילות ואמרו לנו להתחיל לעבוד. כל הזמן צעקו לנו ‘לשמור מרחק שני מטרים’ – זה היה באמצע הקורונה – אבל כמובן שבגלל שרוחב רצועה הוא בקושי מטר, אתה לא יכול לשמור את המרחק הדרוש מהאדם שבצד השני. העניין הוא שהם לא הפסיקו לצעוק 'שני מטרים, שני מטרים'. לא ידענו מה אנחנו צריכים לעשות. אם נתרחק מהמסלול לא נוכל להגיע לחבילות. והצעקות 'שני מטרים' לא הפסיקו לרגע".
בהמשך ארנפילד יגלה שצעקות ואיומים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה במקום. "המנהלים על רצפת המחסן כל הזמן מאיימים וצועקים על העובדים. שאלתי את אחד העובדים היותר ותיקים והוא אמר שמעולם הוא לא נתקל ביחס כזה בשום מקום עבודה".
כל אחד מהעובדים מקבל מסלול שלאורכו הוא עובר ואוסף חבילות. "צריך לעשות את זה מהר מאוד, וכאן לא מקפידים על הוראת שני המטרים. מאות אנשים מצטופפים במעברים. אתה אמור לסיים את המסלול הזה בזמן מסוים שמודדים לך. מי שלא גמר בזמן שהוקצב לו מקבל אזהרה ומכונה על ידי המנהלים 'קורבן' (victim). כל הזמן אתה שומע את המנהלים אומרים, 'הנה הקורבן הבא', או 'אני צריך קורבן לכאן'. לא בדיוק הז'רגון שאתה מצפה לפגוש במקום עבודה".
העובדים, למעשה, נתבעים לחוש אשמה בכל זמן. "צריך להבין שמדי פעם יש הפסקות והמסוע נעצר. זה מאט את התהליך וזה לא אשמתו של אף אחד", ארנפילד אומר. "אבל לא מתחשבים בזה אם לא עמדת בזמנים. להפך, המנהלים צעקו כל הזמן שאם אנשים לא יזדרזו הם יפוטרו. היו שם אנשים מבוגרים, בעלי משפחות שאיבדו את העבודה שלהם בגלל הקורונה. זה היה קשה לראות".
גם הפסקות במחסן הן בגדר המלצה בלבד. ביום השני והשלישי בעבודה החדשה, כשביקש לצאת להפסקה, נאמר לארנפילד שהוא לא יכול כי יש עוד חבילות לאסוף והוא יצטרך לחכות לפחות שעה נוספת. "הם נעלו את הדלת לקפטריה כדי שהעובדים לא יוכלו לצאת. זו גם הדלת שהובילה לשירותים והייתי צריך לבקש באופן מיוחד לצאת. הסברתי שמהבוקר בניתי על הפסקת הצהריים הזאת כדי שאוכל להשתין".
גם קמרון בריידי טרנר, 29, עבד באחד ממחסני החברה באנגליה במשך שישה חודשים בשנת 2014. הוא היה אז סטודנט לתואר ראשון בספרות שחיפש עבודה כדי לממן את המשך הלימודים ולא הצליח למצוא כזו משך שלושה חודשים. לבסוף התקבל לאמזון כאחד מאלפי עובדים זמניים שנקלטים בחברה בתקופת השיא השנתי – ששת השבועות שבין בלאק פריידיי לחג המולד, ובמהלכם הלחץ במחסנים שובר שיאים וכוח העבודה מוכפל באמצעות עובדים זמניים וחסרי זכויות.
"לא היה ראיון קבלה, הייתי רק צריך לחתום על כמה טפסים ולעשות בדיקת סמים", טרנר נזכר. "ביום הראשון לעבודה נקלטתי יחד עם עוד 30 עובדים חדשים. ההתאקלמות הייתה מהירה. אחת ממנהלות הקו הובילה אותנו והציגה בפנינו את המכונות שיכולות לחתוך לנו את הידיים. באותו יום כבר התחלנו לעבוד".
טרנר עבד כאורז, אחראי על הכנת פריטים למשלוח, כמו גם על ניקוי מכולות משלוח, תיוג פריטים ואריזתם במכולות. "כל משמרת ארכה עשר וחצי שעות עם שלוש הפסקות – שתי הפסקות של 15 דקות והפסקה של חצי שעה. בשאר היום אתה עומד בתחנת העבודה שלך ואורז. יש לך כל מה שאתה צריך ליד השולחן; צג מחשב, מדפסת וסורק, ארגזים שטוחים, סרט, גלגלת וסכין. אסור לשבת אלא אם כן יש לך בעיה רפואית, וקצב העבודה בלתי פוסק. כל שלב ותת־שלב בעבודה עברו אופטימיזציה כך שלא תבזבז שנייה".
לטרנר הוגדר יעד של 120 אריזות בשעה לאורך משמרות של עשר וחצי שעות. "סוכנים מסוכנויות הגיוס היו מסתובבים בינינו ובודקים אם עמדנו ביעדים. אם לא עמדת ביעד – הם דואגים ליידע אותך במיידי. כל כמה שעות הם מעדכנים אותך איפה אתה עומד ביחס ליעד".
איך נראה היום שלך באותה תקופה?
"הייתי מתעורר לפני עלות השחר, מגיע למחסן ובסוף המשמרת חוזר הביתה בחושך. בסוף כל יום הייתי עושה אמבטיה חמה, מרגיש את הנקבוביות שלי מתרוקנות, את השמן והאבק עולים וצפים על פני המים. אז הייתי בודק את הנזק: כלי דם בולטים ברגליים, קצות האצבעות אפורים, כאילו טביעות האצבעות שלי נשחקו. הלכלוך והזיעה של המחסן החמירו את האקזמה שלי, חייתי כמעט כל התקופה על אנטיביוטיקה כי המחסן היה מאוד מלוכלך. היו לי דלקות חוזרות ונשנות בעור לאורך כל התקופה, כל הגוף שלי היה מכוסה בזה".
גם מצבו הנפשי הידרדר לאורך התקופה. "היעדר אור יום וחופש גרם לי לדיכאון. הייתי מותש באופן תמידי כי עבדתי 60 שעות בשבוע. לא היו לי חיים מחוץ לעבודה. הרגשתי כמו אוגר על גלגל. אין בעבודה הזאת רק רגעים קשים, יש שעות על גבי שעות של רגעים קשים. כל יום בעבודה היה כמו מרתון. אתה חייב להמשיך, חייב לדחוף את עצמך במאבק המנטלי הזה גם אם הגוף שלך אומר לך פשוט להפסיק".
למה המשכת לעבוד שם אם זה היה בלתי נסבל כל כך?
"לא מצאתי עבודה שלושה חודשים לפני שהתקבלתי לאמזון, והייתי מותש ולחוץ כלכלית. בדיעבד ברור שאני תוהה איך השלמתי עם זה. אפילו כצעיר בריא מצאתי את העבודה הזאת מתישה, אבל הייתי פשוט נואש להמשיך".
כל שבוע שהסתיים ובמהלכו טרנר לא נשבר גרם לו לתחושת סיפוק, מוזרה ככל שתהיה. "המחסן של אמזון הוא לא מקום להכיר בו חברים חדשים. פנים מוכרות נעלמות במהירות ללא עקבות. אין זמן, אנשים פשוט לא מחזיקים מעמד".
אחרי חמישה חודשים של עבודה סיזיפית, טרנר החליט לקחת יום חופש. "נסעתי לבקר חבר בסופ"ש. כשחזרתי קיבלתי טלפון מסוכנות הגיוס שאמרה לי שלא רוצים אותי יותר. אני מפוטר וזהו".
למה?
"כי לא עמדתי בקצב. הכאבים בגב והדלקות בעור הפכו אותי לפחות מהיר ופחות יעיל עבורם. באמזון לא התייחסו אליי כאל אדם אלא כאל גוף שמספק סטטיסטיקות".
העובדים במחסניה של אמזון מחולקים לארבע קבוצות: האחראים לפריקה – שתפקידם לפרוק, לבדוק ולסרוק כל מוצר שמגיע למחסן; המאתרים – שדוחפים עגלות ברחבי המחסן ואוספים את הזמנות הלקוחות; האורזים – שדואגים לארוז כל מוצר לקראת משלוח; ועובדי האחסון – שדואגים לאחסן את המוצרים שמגיעים מהספקים למחסן.
המסלול היעיל ביותר לאיסוף פריטים במחסן מוכתב לעובד על ידי הסורק שבידו, שמוליך אותו ממדף למדף. ולמרות הנתיבים הממוחשבים, העובד נדרש ללכת הרבה. כמה? עובד אחד איבד קרוב לשישה קילו וחצי ממשקלו בשלוש המשמרות הראשונות שלו במחסן. "אתה כמו רובוט, אבל בצורת אדם. זאת אוטומציה אנושית, פשוט ככה", אמר מנהל באמזון ל'פייננשל טיימס' עוד בפברואר 2012.
ואכן, העדויות הקשות על תנאי העבודה במחסני החברה החלו לצוף כבר בתחילת העשור הקודם. "זה מקום שממש קשה לעבוד בו", סיכם בפשטות ריצ'רד ברנדט, מחבר הספר 'הקלקה אחת: ג'ף בזוס ועליית אמזון.קום'. ואדם ליטלר, כתב הבי־בי־סי שהועסק מספר שבועות בחברה, סיכם את החוויה כ"מחנה עבדים". "מעולם לא עשיתי עבודה כזאת בעבר", סיפר. בכל 33 שניות, לדבריו, הוא היה צריך לאסוף פריט חדש, והלחץ לעמוד ביעדים "היה בלתי ייאמן". ליטלר לקח איתו מד צעדים וגילה כי השלים 17 קילומטר למשמרת.
גם ג'יימס בלאדוורת', 37, עיתונאי בריטי שמאמריו פורסמו ב'גרדיאן' וב'וול סטריט ג'ורנל', התקבל לעבודה במחסן אמזון במערב בריטניה ב־2016 כדי לערוך תחקיר עבור ספר שעבד עליו באותה תקופה. הספר: "Bloodworth's Hired: Six Months Undercover in Low-Wage Britain, שפורסם במרץ 2018, הוא מסע בעקבות התנאים הקשים שעובדים במשרות בשכר נמוך נאלצים להתמודד איתם באנגליה. בלאדוורת' בילה שישה חודשים במשרות כאלה – בין השאר כמטפל סיעודי, נהג אובר וגם כעובד מחסן באמזון. "חששתי שלא יהיה לי על מה לכתוב שם, אבל זה התגלה כמחשבה שגויה", הוא אומר. "זה היה הרבה יותר גרוע משציפיתי. מעולם לא עבדתי במקום עם כל כך הרבה חוקים דרקוניים".
למשל?
"בכל פעם שרציתי ללכת לשירותים או לצאת מחוץ למחסן הייתי צריך לעבור דרך שרשרת אבטחה, לרוקן את הארנק שלי וכיסי המכנסיים ולהוציא את החגורה. זה היה נורא מוזר, יותר נוקשה מכל שדה תעופה שהייתי בו. הם חשדו בעובדים שיגנבו דברים מהמחסן. התחושה הייתה שאתה כל הזמן תחת חשד".
התרבות הארגונית הנוקשה מתבטאת גם בניקוד השלילי שמוצמד לעובדי המחסנים. נקודות שליליות, סיפר ליטלר, ניתנות לעובדים על יעדים שהוחמצו, איחורים של כמה דקות למשמרת או שיחות עם עובדים אחרים. עובד שצבר שש נקודות כאלה – מפוטר. בלאדוורת' מספר שלפני אחת המשמרות חש ברע וסבל מדלקת גרון שדרשה מנוחה. "לקחתי חופשת מחלה וקיבלתי נקודה על זה, למרות שהודעתי למנהליי יותר משלוש שעות לפני תחילת המשמרת שאני חולה, וגם והצעתי לספק פתק מהרופא, אבל הם אמרו שאין צורך. כשחזרתי לעבודה שאלתי את המנהל איך הם יכולים להצדיק מדיניות כזו, שלמעשה מענישה אנשים על היותם חולים. 'ככה אמזון תמיד נהגה', הוא ענה לי. אז תארי לך שאם יש לך שפעת או שחלית בקורונה ולקחת שישה ימי מחלה, את תצברי שש נקודות בקלות ותאבדי את עבודתך באופן אוטומטי, לא משנה כמה המחלה שלך לגיטימית. ובגלל שנורא קל לאבד את העבודה באמזון גם בלי לעשות בהכרח משהו לא נכון, הרבה אנשים שעבדתי איתם סבלו מחרדות וממתח".
באופן אישי, כמה התקשית לעבוד שם?
"פיזית היה מאוד קשה. לעבוד שעות רבות כל כך בהליכה בלתי נגמרת זה נורא. היה עליי מד צעדים, הייתי הולך במשמרת בין 16 ל־20 קילומטר, ובסוף שבוע כזה הרגליים שלך פשוט גמורות. לא סיפקו לנו נעליים מותאמות להליכה מאומצת כל כך, וכבר בסוף השבוע הראשון הרגליים שלי היו פצועות והגב שלי כאב מאוד כי התכופפתי הרבה במהלך המשמרת. אם אין לך נעלי ספורט מדהימות, כפות הרגליים שלך פשוט ייהרסו. אין גם הפסקות ראויות. אורכה של הפסקת צהריים הוא חצי שעה, אבל רק להגיע לאזור של האוכל לוקח לך בין עשר ל־15 דקות, ושוב, צריך לעבור דרך שרשרת האבטחה. בסוף יש לך עשר דקות כדי לקבל את הארוחה החמה וללעוס אותה מהר, ואז לחזור את כל הדרך. דוחפים את הארוחה הכי מהר שאפשר כדי להספיק לחזור למשמרת. זה פשוט קיום מדכא".
ויש אישה אחת שלא יוצאת לו מהראש. "כפות הרגליים שלה פשוט נשחקו לגמרי והיא נאלצה להפסיק לעבוד כי לא יכלה ללכת יותר מרוב כאבים. אני לא בטוח אם פיטרו אותה או שהיא פשוט עזבה. בכלל, ראיתי שם לא מעט אנשים מבוגרים ממני, בני 40 עד 60, ואין לי מושג איך הם עמדו בזה. אני בחור צעיר שמתאמן באופן קבוע והיה לי מאוד־מאוד קשה. הייתי רואה מישהו במשך יומיים ואז לא רואה אותו יותר. זה היה הריטואל".
העדויות חוזרות על עצמן לאורך שנים בכל מתקניה של אמזון בעולם. העובדים במחסן נתבעים, בתקופת השיא בשנה, למשמרות של עשר שעות לאורך שישה ימים בשבוע, או משמרות לילה של 12 שעות חמש פעמים בשבוע – כך שבכל מקרה מדובר ב־60 שעות עבודה שבועיות. רבים נשברים בדרך. "לא יכולתי להתמודד עם זה", סיפר חואן ספינוזה, שעבד במחסן החברה בסטטן איילנד, ניו־יורק, ל'גרדיאן' הבריטי. הוא העיד שנדרש לאסוף מהמדפים כ־400 מוצרים בשעה, ולבסוף נשבר. "אני בן אדם, לא רובוט", סיכם.
עובד בריטי של החברה שפירסם ב'גרדיאן' יומן בעילום שם דיווח על אורות כחולים שמתחילים להבהב במחסן כשקצב העבודה יורד, ועל דרישה בלתי פוסקת להגברת מהירות, כשהחברה מבטיחה להגריל בין העובדים המהירים ביותר מכשירי 'קינדל' או רמקול 'אקו דוט' קטן.
אלן סלבי, כתב של ה'סאנדיי מירור' הבריטי שהועסק משך חמישה שבועות במחסן של אמזון באסקס, התבקש לארוז 120 פריטים בשעה. מחקרים ודיווחים הראו שלא מעט עובדים שלא עומדים בקצב מתמוטטים על רצפת המחסן, ולעיתים מפונים באמבולנס. כתבה שפירסם 'ביזנס אינסיידר' ב־2019 וכללה עדויות של 30 עובדי החברה בארה"ב ובאירופה בתקופת החגים השנתית, הגיעה למסקנה שמדובר בתרבות עבודה "ברוטלית" שמביאה לפציעות בעבודה וללחץ להמשיך לעבוד בכל תנאי. ג'יימס נוריס, שעבד במחסן החברה באינדיאנה לאורך עשרה חודשים, לא נשבר, אבל ראה מה קרה לחברתו, שעבדה שם יחד איתו. "כל פעם שהיא חזרה משם הביתה זה היה כמו לראות רוח נכנסת בדלת", העיד. "היא הייתה מגיעה הביתה ופשוט מתמוטטת".
העדויות מעלות שגם דיווחי עובדים על מחלות או תנאי מזג אוויר קיצוניים לא מונעים ממנהלי המחסנים לתבוע את ליטרת הבשר הקבועה. לילה אחמד, שעבדה במחסן במינסוטה, פוטרה לדבריה ארבעה ימים אחרי חג ההודיה כי חלתה בשפעת, למרות שטילפנה לממונה, דיווחה על המחלה וביקשה שיאשר לה יום חופש. היא סיפרה ל'ביזנס אינסיידר' כי כשחזרה לבסוף, לא לפני שעבדה משמרת נוספת של 12 שעות, קרא לה הממונה למשרדו ופיטר אותה. בהזדמנות קודמת, כשאחמד לא יכלה לנסוע לעבודה בגלל סופת שלגים שלא איפשרה לה לראות את הכביש במהלך הנהיגה, "הם הורידו לי שעות מהחופשה בתשלום", נזכרה.
6 צפייה בגלריה
''בעוד ועוד מדינות, עובדי החברה מדווחים על תנאי העסקה ברוטליים''. הפגנה הגד תנאי העבודה במחסני אמזון בגרמניה
(צילום: AP)
העובדים הזמניים שאמזון שוכרת כל שנה במהלך תקופת החגים הם נטולי הזכויות ביותר, וחלקם סיפרו כי פוטרו לבסוף בהודעת טקסט – פרקטיקה שאמזון מכחישה. אחרים סיפרו – בין השאר לתחקיר של 'האינדיפנדנט' הבריטי – כי ראו עובדים נרדמים בעמידה מרוב תשישות במהלך המשמרת. "בעוד ועוד מדינות, עובדי החברה מדווחים על תנאי העסקה ברוטליים", מסר ארגון העובדים הבינלאומי UNI, שממוקם בשווייץ ומאגד למעלה מ־20 מיליון עובדים ב־150 מדינות.
אמזון, מצידה, הגיבה שוב ושוב בהודעות שבהן הכחישה את רוב ההאשמות. "אנחנו גאים בתנאי העבודה הנהדרים שלנו, במשכורות, בהטבות ובאפשרויות הקריירה", נאמר באחת ההודעות לעיתונות. בהודעה שהתייחסה לעדויות לפיהן עובדים אולצו לעבוד גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים, הבהירה אמזון כי, "בטיחות העובדים שלנו עליונה בחשיבותה, ומתקני החברה ייסגרו זמנית באזורים שמושפעים על ידי תנאי אקלים קיצוניים".
בזוס עצמו, כשעבר מתפקיד מנכ"ל החברה לתפקיד היו"ר בלבד, פירסם מכתב לבעלי המניות שבו התייחס לטענות הרבות נגד תנאי ההעסקה בחברה. "אנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר למען העובדים שלנו", הודה בזהירות. "אם קראתם כמה מדיווחי החדשות, אתם עשויים לחשוב שלא אכפת לנו מהעובדים. בדיווחים האלה העובדים מתוארים לעיתים כנשמות אבודות או כמי שמתייחסים אליהם כאל רובוטים. זה לא מדויק. מדובר באנשים מתוחכמים ונבונים שיש להם אפשרויות עבודה שונות. כשערכנו סקרי שביעות רצון בקרב עובדי המחסנים, 94 אחוז מהם אמרו שהיו ממליצים לחבר על אמזון כמקום עבודה".
הוא המשיך ופסק שעובדים מורשים לקחת הפסקות לא רשמיות במהלך המשמרת מבלי שהדבר ישפיע על תנאיהם, והבהיר שאמזון אינה קובעת יעדי ביצוע בלתי ישימים.
בתגובה לכתבה זו, נמסר מאמזון: "המבקרים תוקפים את אמזון בנושאים רבים ושונים והפכנו מוקד לארגונים שמבקשים להעלות את המודעות למטרותיהם. העובדה היא שאנחנו מציעים שכר מעולה, הטבות מצוינות והזדמנויות מעולות להתפתחות בקריירה, כל אלה בסביבת עבודה בטוחה ומודרנית. באמזון, הטבות והזדמנויות נובעות מהתפקיד, כמו גם היכולת לתקשר ישירות עם הנהגת החברה. אנו ממליצים לכולם לצאת לסיור וירטואלי במרכזי ההגשמה שלנו".
פורסם לראשונה: 07:52, 11.06.21
