רוברט קיוסאקי, מחבר הספר "אבא עשיר אבא עני" והגורו של "איך להפוך לעשירים", הזהיר בשבוע שעבר כי השווקים הפיננסיים נמצאים בדרכם למפולת "הגדולה מעולם", והמליץ להשקיע במתכות יקרות ובמטבעות דיגיטליים. "המפולת הגדולה בהיסטוריה של העולם בדרך", הזהיר. "החדשות הטובות הן כי הזמן הטוב ביותר להתעשר הוא במהלך המפולת. החדשות הרעות - שהמפולת תהיה ארוכה".
כתבות נוספות למנויים:
קיוסאקי צופה שהבנק הפדרלי יעלה את הריביות - ויגרור עקב כך קריסה של מחירי מניות, אג"ח ונדל"ן. זאת כאשר כרגע בורסות בעולם שוברות שיאים מדי שבוע, אף שאתמול נרשמו ירידות בשוקי אירופה ונאסד"ק בשיעורים של 1%־2%. הריבית הכמעט אפסית מבטלת את כדאיות ההשקעה בפקדונות ודוחפת את הציבור למניות. ההזרמות האדירות של כספים על ידי הממשלות בתקופת הקורונה לתמיכה במשק ובאזרחים תידלקו עוד יותר את שוק המניות, שמוצף בכסף זול, המעודד הנפקות של חברות טכנולוגיות חדשות בשווי של מיליארדי דולרים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
רק החודש הונפקה בנאסד"ק חברת התוכנה הישראלית איירון סורס בשווי בלתי נתפס של 11 מיליארד דולר. חברת הסייבר הישראלית סנטינל הונפקה לפי 9 מיליארד דולר. חברת הפינטק פיוניר - לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, וחברת המלצות התוכן טאבולה - לפי 2.6 מיליארד דולר. כל הנפקה יצרה מיליונרים חדשים – עובדים שקיבלו אופציות שמומשו כעת למיליונים – וגם הם תורמים לעליית הצריכה במשק, בין היתר ברכישת דירות.
האם באמת השווקים עומדים לפני מפולת? פנינו לאנשי מקצוע בתחום שוק ההון והכלכלה ושאלנו האם הם צופים נפילה דרמטית בשוק המניות? התברר לנו שלא. מפרופסורים לכלכלה ועד אנשי שוק ההון - התשובה הייתה להפתעתנו דומה ואופטימית.
פרופ' ליאו ליידרמן, מרצה באוניברסיטת תל־אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, מעריך שהמגמה החיובית בשוקי ההון בעולם ובישראל צפויה להימשך בעתיד הקרוב. "כיום יש לפחות שני גורמים בסיסיים בולטים היוצרים אופטימיות בקרב המשקיעים", הוא אומר. "הגורם הראשון הוא ההתאוששות הכלכלית מהמיתון שנוצר תחת משבר הקורונה. ההתחסנות של חלקים הולכים וגדלים של אוכלוסיית העולם איפשרה פתיחה של הכלכלות המובילות, והמעבר מסגרים לנורמליזציה הוא חד ומהיר. בולטת בהקשר הזה כלכלת ארה"ב, בה צמיחת התוצר צפויה להיות גבוהה במיוחד ברבעון הנוכחי וברבעון הבא. בדרך כלל השנה הראשונה של יציאה ממיתון מאופיינת בהאצה חזקה של הפעילות והצמיחה. אלה בוודאי משפיעות על הרווחים של המגזר העסקי, כולל החברות הנסחרות בבורסה. אנו סבורים שהדו"חות של החברות שיתפרסמו בקרוב לגבי הרבעון השני יהיו מצוינים, גם בארה"ב ובאירופה".
בנוסף, לדבריו, הכסף זול כי הריבית נמוכה. "מאז המשבר של 2008 הבנקים המרכזיים בעולם מנהלים מדיניות מרחיבה מאוד, הבאה לידי ביטוי בגידול מהיר בכמות הכסף ובנזילות, ובריביות ריאליות שליליות. אנחנו מאמינים שהריבית הנמוכה היא הגורם הדומיננטי המשפיע על מחירי מניות, אגרות חוב, נדל"ן ונכסים אחרים. התחזיות הן שהמדיניות הזאת תימשך לפחות בשנתיים הקרובות".
האם שוקי ההון מאופיינים לאחרונה בבועה, שעלולה להתנפץ בקרוב?
"אנחנו סבורים שברמת מדדי המניות הכלליים, כמו הדאו ג'ונס או נאסד"ק, אין כיום בועה. זאת ועוד: המחצית הראשונה של השנה נראית יותר מאוזנת מהשנה שעברה, ומרבית מדדי המניות המובילים עלו מתחילת השנה בשיעורים כמעט זהים של כ־15% במונחים דולריים. לעומת זאת, כאשר קיימת נזילות כל כך גדולה בשווקים, והריביות הריאליות שליליות, ייתכן שהתמחור של מניות או אגרות חוב מסוימות מאופיין ברכיב בועתי לא זניח. במצב כזה גם אם תהיה נפילה חדה במחירים המנופחים יחסית של נכסים אלה, הדבר לא בהכרח יוביל למשבר פיננסי כללי.
7 צפייה בגלריה
פרופ' ליאו ליידרמן. ''העולם עובר מהפכה תעשייתית רביעית וקשה לקבוע איזו עלייה 'מוצדקת'''
(צילום: יח"צ)
"חשוב להדגיש שבימים אלה עוברת על העולם המהפכה התעשייתית הרביעית, והדבר יוצר אופטימיות מיוחדת לגבי חברות טכנולוגיה. ההתפתחות האדירה של אוטומציה, דיגיטציה, מערכות סייבר, בינה מלאכותית, אנרגיה ירוקה, מכוניות חשמליות, פינטק, מדיקל־טק, רובוטיזציה, ביג דאטה, גנום, מסחר אינטרנטי ועוד, משנה את פני החברה והכלכלה בצורות שקשה לכמת אותן במדויק. לכן קשה במיוחד, בתקופת המעבר בה אנו נמצאים כעת, לקבוע איזה חלק מהעליות החדות במחירי המניות של חברות העוסקות בתחומי הטכנולוגיה הנ"ל 'מוצדק' על ידי הגורמים הכלכליים הבסיסיים, ואיזה חלק משקף בועה".
גם יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך בתל־אביב, לא מאמץ את תסריט המפולת. "בגדול", הוא אומר, "כדי שבורסה תתרסק צריך להתקיים אחד מכמה תרחישים. למשל משבר כלכלי, אבל התחזית של רוב הכלכלנים, כולל בנק ישראל, היא של התאוששות וצמיחה ואפילו אינפלציה. התרחיש השני אומר: המחירים בבורסה כל כך גבוהים שהם צריכים לרדת. אבל כשאתה מסתכל על שוק אגרות החוב, כולל הקונצרניות, הן נסחרות בתשואות 0. משקיע באג"ח מקבל תשואה 0, ואפילו שלילית. כל זמן שהריביות לא ישתנו, הציבור ימשיך לפקוד את הבורסה.
"וצריך לזכור שלהעלאת הריבית עלולה להיות תוצאה קשה על שוק המשכנתאות, ובנוסף זה יחזק את השקל שגם ככה גבוה ומקשה על היצוא הישראלי. המסורת הזו של אנשים שמנסים לנבא את המפולת היא בעיייתית מאוד ורק עושה נזק לציבור, שזה מפחיד אותו. יש דרכים להתמודד עם הפחד - אפשר לשנות את התמהיל בתיק לחברות עם סיכון נמוך, לצאת מסקטור הטכנולוגיה שמתומחר גבוה ולהשקיע יותר במניות בנקים ותעשייה".
לאלה אלקלעי, יו"ר בית ההשקעות IBI, יש שתי תשובות: "התשובה האחראית היא שאין לנו מושג מה יהיה מחר בבוקר, ולכן צריך לפזר את תיק ההשקעות ולהקטין סיכון, כלומר להשקיע גם ברכיבים סולידיים. בראייה ארוכת טווח, אנחנו בצד האופטימי. זה לא אומר שדברים לא יכולים להשתבש. אם יהיה עוד משבר משמעותי, יכולת הבנקים המרכזיים לחלק שוב כספים תהיה קטנה יותר. אבל בהנחה שאין 'ברבורים שחורים' (אירועים בלתי צפויים שישנו את התמונה לרעה – נ"ז) בטווח הקרוב, הכוחות שתומכים בצמיחה הם מאוד משמעותיים: באופן כללי ההתפתחויות בטכנולוגיה מאפשרות לעשות הרבה דברים שלא יכולנו לעשות בעבר. המשמעות היא שיש נגישות למשאבים שבעבר היו במחסור, כמו אנרגיה נקייה, מים, פתרונות חכמים לפינוי פסולת; פיתוחים בפינטק שמאפשרים נגישות של יותר אנשים לשירותים פיננסיים; חברות שמספקות לכפרים באפריקה, שאין בהם בנקים, פתרונות ניידים. אלו דברים שמקדמים את הכלכלה הגלובלית.
"חברת למונייד מביאה פתרון ישראלי חדשני לחברות ביטוח להרחבת מעגל הלקוחות, אמזון מאפשרת לכל אחד לפתוח חנות ולהשתתף במסחר הגלובלי. ב־2020 המיליארדרים בארה"ב הוסיפו טריליון דולר להונם האישי במקביל לגאות בבורסה. גם בישראל נוספו כאלה. זה מייצר דחיפה למשק, למרות שזה מגדיל פערים סוציו־אקונומיים. מכיוון שיש מנועי צמיחה מאוד משמעותיים, והרבה כסף שממשיך לזרום לשווקים ולפתח טכנולוגיות חדשות ועוד ועוד פתרונות לציבור, אני חושבת שתדלוק השווקים יימשך".
האם הריבית תעלה או לא?
"בסוף היום לא מאוד בריא לשווקים שאין מחיר לכסף והריבית היא 0. התחזית שלי היא שהריבית תעלה קצת ולאט, ולכן אני אופטימית, אלא אם תהיה אינפלציה מטורפת, אבל אני נותנת לזה הסתברות נמוכה. לכן בעיניי המשק והשווקים ימשיכו לצמוח. זה לא אומר שלא יהיו מימושים בשוק וירידות".
גם שמואל פרנקל, בעלי בית ההשקעות אפסילון, חושב שהבורסה לא תיפול. "יש לנו עוד שנה־שנתיים של ריבית 0, ואנחנו לא צופים עליית ריבית בתקופה הקרובה", הוא אומר. "יש הזרמות כספים ממשלתיות, יש יציאה מהמשבר. בנק ישראל נתן אתמול תחזית לצמיחה מעל 5%. תוצאות הבנקים צפויות להיות טובות. חברות הביטוח נהנות משוק הון טוב, שלא לדבר על הנדל"ן שבפריחה לא נורמלית. מצד אחד הקבלנים מגייסים כסף בריבית נמוכה, ומצד שני מעלים מחירים. רואים את ההיצע הקטן והביקושים הגדולים. יהדות העולם חוזרת לקנות פה דירות, בחבילות. אני לא רואה לכן שום דבר שיפיל את הבורסה.
"תמיד יש כאלה שאוהבים להפחיד שהבורסה נופלת. נכון שיש בשוק מניות בועתיות עם תמחור־יתר, אבל זה המיעוט. רוב החברות מצבן מצוין ומגייסות הון בריבית נמוכה. תוסיפי לזה את ההצלחות האדירות של ההיי־טק הישראלי וגיוסי ההון הגדולים שלו בנאסד"ק, ויש פה זרימה אדירה של כסף שתורמת לכלכלה הישראלית משמעותית. אנחנו מקווים שבעוד חודשיים יהיה תקציב שיתרום גם הוא לכלכלה".
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית בבינתחומי בהרצליה: "אני לא נביא זעם. תמיד שוקי המניות נוטים על פני זמן לתקן. במשבר האחרון הם ירדו ועלו מאוד, וכך גם ב־2008. יש תופעה רגילה של תיקון ותנודתיות. החישובים לא מראים שיש כאן בועה ענקית. יש המון כסף בציבור, הריבית נמוכה, האג"ח נותנות תשואה נמוכה, ולכן ערך המניות עולה. יכול להיות שיש מניות ששוויין עלה יותר מדי. בגדול ישנה הערכה של הבנק הפדרלי ששיעורי הריבית ארוכי הטווח יישארו נמוכים הרבה זמן, במידה רבה יותר ממה שחשבו: היום הריבית בארה"ב היא 1.4%. לפני המשבר היא הייתה בסדרי גודל של 3% עד 4%. גם אם תהיה הפתעה גדולה והריבית תעלה, לא בהכרח נחווה נפילה ענקית".
7 צפייה בגלריה
פרופ' צבי אקשטיין. ''גם אם הריבית תעלה, לא בהכרח נחווה נפילה ענקית''
(צילום: עמית שעל)
אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות: "אין לנו יכולת לנבא. שווקים עולים ויורדים. זה נכון שתמחור השווקים יחסית גבוה בהשוואה לעבר, על רקע ההתאוששות הכלכלית ממגפת הקורונה, אבל מתי הם ייפלו אין לנו יכולת לדעת. יש חלקים בסקטור הטכנולוגיה, כל מיני מניות חלום עם תמחור קיצוני, שההשקעה בהם נחשבת בעינינו למאוד מסוכנת, אבל זה עוד לא אומר שהשוק ייפול מחר. כן אומר שאם השוק יקר התשואות בשנים הקרובות עלולות להיות פחות מהממוצע".
מה יכול להביא לירידות בטווח קצר ובינוני?
"אם למשל תתרחש קפיצה נוספת באינפלציה, שתגרור עליית ריבית או חשש מעליית ריבית. השוק מאוד בונה על חיסוני פייזר ומודרנה. אם הם יתגלו כפחות אפקטיביים, זה יכול להביא לתיקון בשוק. ויש כמובן דברים לא צפויים. כרגע הבנקים המרכזיים מאוד תומכים בשווקים, קונים אג"ח ממשלתיות בכל העולם, במטרה לשמור על הריביות נמוכות - מה שנקרא הרחבה כמותית.
"ככל שהכלכלות תתאוששנה, הבנקים המרכזיים, שאחראים לנזילות הגבוהה בשווקים, יתחילו לסגת מהתמיכה, וזה יכול להביא לתיקון כלפי מטה. כרגע הסימנים הכלכליים חיוביים: התאוששות כלכלית חזקה בעולם, ריביות נמוכות, נזילות גבוהה. החיסונים היו עד כה יעילים, התעסוקה משתפרת בכל העולם. אם משהו מהדברים הללו ישתבש, זה יכול להביא לזעזוע. על פניו, העובדה שהמגפה נשארת על אש קטנה טובה לשווקים, כי התמיכות של הבנקים המרכזיים נמשכות. למשקיע אני ממליץ לפזר סיכון, ובעיקר להתמיד, זה המפתח. לא לנסות לתזמן את השוק ולהיכנס ולצאת כל פעם שנראה לו שיש סכנה".
מאז שנות ה־2000 חווינו כמה מפולות בבורסות העולם. ב־2001 היה שיא משבר בועת ההיי־טק. ב־2008 החל המשבר הגלובלי הגדול. ב־2020, בתחילת הקורונה, כשהבהלה הייתה רבה, צנחו הבורסות בתל־אביב ובנאסד"ק ב־20%. הנטייה הראשונית של המשקיע הקטן היא לברוח – למכור הכול, גם בהפסד. הניסיון מוכיח שמי שלא גילה התמדה וקור רוח, נכנס לפאניקה ומכר עם כולם בשיא הירידות, הוא המפסיד הגדול. ההמלצה – למעט למי שזקוק לכסף בטווח הקרוב – היא לשבת בשקט ולא לעשות דבר. לבעלי לב חלש מומלץ לא להסתכל כל היום על תיק המניות ולספור את ההפסדים. להיזכר שאחרי כל מפולת – ב־2001, ב־2008 ואפילו בתחילת הקורונה – לאורך זמן הבורסה חוזרת לרשום שיאים חדשים, גם אם זה לוקח כמה שנים. אפילו קופות הגמל הסולידיות השיגו בחצי השנה הראשונה של 2020 – למרות בהלת הקורונה הראשונית – תשואה ממוצעת של 8%.
לאורך שנים ההשקעה במניות הניבה תשואה גבוהה. מדד תל־אביב 100 עשה מאז 1992 ועד הקורונה, לאורך 28 שנה, תשואה שקלית ממוצעת של 9.5% בשנה. ברור שלא כולם מתמידים עם תיק במשך 28 שנה, אבל הלקח ברור, במיוחד לצעירים ששנים רבות עוד לפניהם.
אם אתם חוששים ויש לכם אורך נשימה, מומחי שוק ההון ממליצים לפזר סיכון, להוריד את מרכיב הסיכון בתיק המניות, ולעבור לרכיבים יותר סולידיים.
