"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו", אמר טולסטוי. ומה עם המשפחות שעובדות יחד?
כתבות נוספות למנויים:
תמר מלוא היא דוקטור לפסיכולוגיה ובספרה "מפעל חייכם", היא בודקת מה עובר על משפחות שעובדות יחד. "היה לי לקוח שהיה אומר: 'אצלנו בעסק חמשת הבנים שלי ואני עובדים יחד והכול נהדר'. ואז מישהו ענה לו: 'כן אני מכיר את זה. גם לי הייתה פעם את הבעיה הזו'", מלוא צוחקת ואומרת שלתחזק משפחה הרמונית שבבעלותה עסק משגשג זה עבודה קשה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
"יש משפחה בעלת עסק ידוע בגרמניה, שמינתה בן משפחה למנהל היחסים בתוך המשפחה, ממש כמו שמנהלים ארגון. זה אומר להקשיב לצרות של זה, ולחוסר השביעות של ההוא, לבדוק איפה צריך לגשר על פערים או להכניס חוקים, ואיך מכשירים בני משפחה מדור לדור. תפקיד כזה בתוך עסק משפחתי פותר הרבה דילמות ופלונטרים".
ויש דוגמאות כאלה גם בארץ?
"בהחלט, משפחת שטראוס משקיעה ביחסים בין בני המשפחה הרבה זמן ויועצים ברמה עולמית. מיכאל, שנפטר, ואחותו רעיה תבדל"א, דור שני בעסק והם צלחו את היציאה של רעיה מהעסק המשפחתי, כיוון שהקדישו תשומת לב למהלך וגיבשו אמנה משפחתית שמנחה אותם מה לעשות בכל מצב וגם כאשר מישהו רוצה למכור את המניות. זה חשוב להבין שאפשר להיפרד, שעסק משפחתי הוא לא מאסר עולם ולכן מוכרח להיות כלל שאומר מה עושים אם מישהו רוצה לצאת. למי מותר למכור, איך קובעים את הערך של העסק, הכול צריך להיות מוסכם מראש".
מלוא, בת 70, נשואה להלל, יזם שמחבר בין פיננסים, היי־טק ואקולוגיה ועוסק גם בעשייה חברתית, אמא לשלושה וסבתא לנכדים, אומרת שחלק מהמיומנות שלה זה לערוך אמנות כאלה, והיא מדברת על הנושא בהרחבה גם בספרה (שראה אור בהוצאת מודן), והוא ארגז כלים חשוב עבור כל משפחה שבבעלותה עסק משותף או שרוצה להקים כזה.
"עשיתי עשרות כאלה, וכל אמנה משפחתית שונה מרעותה, כי היא מהווה תוצר של מה שהמשפחה רוצה ומאמינה, ובכל משפחה השפה היא הרי אחרת".
ואיך מגיבות המשפחות לבקשה לנסח אמנה ולכך שהיחסים בתוך המשפחה מצריכים ניהול?
"המשפחות שמגיעות אליי מגיעות אחרי שהן מבינות שהיחסים דורשים ניהול. אחרי שכבר קרה משהו..."
אולי זה המקום לומר למשפחות, בואו לפני. תעדיפו מניעה על פני ריב.
"כולנו יודעים שצריך ללכת לרופא שיניים לבדיקה פעם בשנה, אבל מתי הולכים לרופא שיניים? כשכואב. משפחות מגיעות לנסח אמנה כשמתעוררת בעיה ספציפית, ואז נבנית תשתית כדי לטפל בבעיות חדשות שיבואו בעתיד. הייתה לי משפחה ששנים ניסינו להגיד להם בואו תעשו מניעה, שום דבר לא עזר. אבל כשהבן עמד להתחתן עם מישהי שההורים לא אהבו והיא לא הסכימה לחתום על הסכם ממון - או, אז הם צילצלו באותו יום ומיד הגיעו לדבר על הדברים".
מה הדבר המשמעותי שמאפיין זוגות שעובדים יחד?
"יש הרבה. אבל אני לא יכולה לתת לך שמות..."
למה, את יכולה, בואי נדבר על ג'ף בזוס וגרושתו, מקנזי סקוט.
"אוקיי. זו דוגמה טובה במובן הזה שהם בחרו לעבוד יחד ועשו את זה מאוד יפה, עד שנפרדו".
בדרך כלל זוגות שעובדים יחד עושים זאת מבחירה, וזאת בניגוד למשל לאחים, שאין להם ברירה והם נולדו לתוך העסק, אומרת ד"ר מלוא ומציינת שזוגות בוחרים לעבוד יחד קודם כל בגלל האמון. "אתה יודע שאשתך לא תגנוב ממך, שהיא תשמור על העסק כמו שאתה שומר עליו, ממש כמו שהורים יודעים שהם יכולים לסמוך האחד על השני בטיפול בילדים שלהם. אותו דבר לגבי העסק, הם יודעים ששניהם רוצים בטובת העסק, שהוא פעמים רבות כמו עוד ילד במשפחה".
ומה עם אחים שלא בוחרים וזה נופל עליהם?
"את יכולה לקחת את מיכאל ורעיה שטראוס שהם דוגמה לעבודה מצוינת של אחים עם המון כבוד ואהבה הדדית, למרות שלא בחרו אחד בשני. גם כאשר יום אחד רעיה החליטה שהיא רוצה לצאת ולעשות את הדברים של עצמה, מיכאל כיבד את זה והם המשיכו לשמור על יחסי משפחה ולעשות השקעות משותפות בכספים הפרטיים שלהם, בלי שהיא תהיה חלק מהעסק".
ומקרים של אחים שפחות הצליחו לעבוד יחד?
"יש הרבה. קחי למשל את האחים ליאורה ודורון עופר, שרבו כי בצוואתו האחרונה אביהם, יולי עופר, הוריש לה את רוב הרכוש. פעמים רבות אחים רבים בגלל השאלה מי יוביל או בתגובה להחלטה שנויה במחלוקת של ההורים", אומרת מלוא ומספרת על שלושה אחים שקיבלו לידיהם את העסק המשפחתי בלי שהוריהם יחליטו מי יוביל. השלושה רבו על ההובלה לאורך כל השנים והביאו את העסק להידרדרות טוטאלית. גם כשהצאצאים שלהם רצו לקחת את המושכות ולהתחיל להבריא את העסק, שלושת האחים הקשישים לא הצליחו להיחלץ מהביצה שבוססו בה במשך שנים".
זה זורק אותי לסרטי מאפיה. תגידי, גם משפחות פשע אלה הן משפחות שעובדת יחד?
"בהחלט, ויש להם את ההיררכיה בתוכן, ויש להן הבנה וגבולות מאוד ברורים של מי בפנים ומי בחוץ, למי צריך להיות נאמנים ולמי לא. הם כמובן נאמנים לחוקים של עצמם, אבל הם מאוד לא נאמנים לחוקים הכלליים".
ומה הדבר שגורר הכי הרבה ריבים בתוך עסקים משפחתיים, אתם שואלים את עצמכם? מלוא אומרת שהתשובה היא עניין הבעלות. "משפחות צריכות להבין שאם יסדרו את שאלת הבעלות, אפשר בהמשך לסדר את כל שאר הדברים שדורשים בירור", היא מסבירה ומפנה אותי לסרט "שבעה".
"בסצנה שבה כל בני המשפחה ישנים בלילה על מזרנים בסלון ופתאום כולם קמים ומתחיל הריב הגדול סביב השאלה למי שייך העסק המשפחתי, מי השקיע כספים בעסק והאם קיבל אותם בחזרה, מי עובד ולא עובד - השאלות והדורות מתערבבים, ואת לא יודעת מה שייך למי. למה? כי לא דיברו על הדברים בזמן".
זאת אומרת שככל שעץ המשפחה מסתעף, עניין הבעלות דורש הסדרה יותר ברורה.
"נכון. ואם לא מסדירים אותו, יש לזה מחיר. ואיך מסדירים? קובעים באמנה המשפחתית שהמניות עוברות מדור לדור, בחיי ההורים או אחרי חיי ההורים, בחלקים שווים או לא שווים. הכל צריך להיות מוחלט וכתוב".
ואז בארוחת ערב ביום שישי זה מה שעושים? מזיזים את המניות מצד לצד של השולחן?
"זו שאלה חשובה וההנחיה שלי היא ליצור פורום עסקי ייעודי שרק בו מדברים על החלטות עסקיות, לצד פורום משפחתי ייעודי שבו מדברים על נושאי משפחה. ולהחליט שבארוחת שבת מדברים על פוליטיקה או על הנכדים ולא מקבלים החלטות מעל הסיר של הצלי. את זה צריך להשאיר לפורום עסקי שיאפשר מקום וביטוי מאוזן ושוויוני לחברי משפחה מכל הדורות, הגילים והמצבים".
זה נשמע מתיש, אני חייבת להגיד לך.
"זה לנהל דברים בצורה פחות אינטואיטיבית, אבל הגיונית. והיגיון עוזר לדברים להסתדר".
עכשיו יש לי ממש פלאשים לטלוויזיה בשחור לבן ולפרקים מתוך הסדרות "שושלת", "דאלאס" או "האחים", עם כל השיחות סביב שולחן האוכל הגדול, יחד עם בקבוק הוויסקי וכוסות הקריסטל. ומלוא צוחקת ואומרת שהפנטזיה של בן זוגה, הלל, הוא להפוך את הספר שכתבה על שלל הסיפורים המשפחתיים שבו, לסדרת טלוויזיה.
אפרופו "דאלאס" ו"שושלת", איך מעבירים עסק לדור המשך?
"קודם כל מבינים שזה תהליך ומתחילים מוקדם. נותנים לצעירים להתנסות ביחידות קטנות ועצמאיות. נותנים להם מקום לעשות שגיאות".
מיד אני חושבת על האופן שבו משפחת רוטר גידלה כל כך יפה את דור ההמשך ברשת האופנה קסטרו, כאשר מושכות הניהול עברו לפני כשנה לידיו של רון רוטר, הבן של אתי וגבי רוטר, שהחליף את הוריו בתפקיד המנכ"לות של הרשת, לאחר שמילא תפקידים שונים בשרשרת הניהול לאורך השנים. כשאני אומרת זאת למלוא, היא מהנהנת בהסכמה.
"נכון, בחברה שבה הקים הסבא, עכשיו הנכד הוא המנהל ואני יודעת שזה לקח לו הרבה שנים, הוא היה מנהל כספים למשך כמה שנים, ועסק במיזוגים של חברות ונתנו לו להתנסות לאורך הדרך וודאי גם לעשות שגיאות, כמו שכל אחד עושה שגיאות, אבל בסוף הוא הגיע. וחשוב לעשות את זה בדיוק ככה. לבנות עבור דור ההמשך מסלול של תפקידים, כדי שיוכלו להתנסות כמה שיותר ולהכיר צדדים שונים של העסק".
ואם דור ההמשך לא מעוניין?
"זו שאלה מצוינת וכואבת. אז אין המשכיות. זה שאתה מאוד הצלחת לא אומר שהילדים שלך צריכים לקחת את העסק על עצמם, בכל מחיר. אלא אם הם רוצים. עסק משפחתי שעובר לידי דור הילדים יעבוד רק אם אחד מהילדים לפחות ירצה מאוד לעבוד בעסק".
ואיך מתמודדים עם שיברון הלב הזה? אמרת שהעסק הוא לפעמים כמו עוד ילד במשפחה. זה כמו להיפרד מילד.
"ההורים של היום נאורים מאוד ומתמודדים עם הדילמה הזו. ולכן כשאין המשכיות לעסק שלהם זה כואב, אבל גם חשוב להם שהילדים יעשו מה שנכון עבורם. יש לי שתי משפחות שנמצאות היום בדילמה הזו, זה קורע ואין לי פתרון קל".
מלוא מספרת על מגמה שרווחת היום בכל העולם והם עסקים משפחתיים שהדור השלישי מעביר לאט־לאט את ליבת הפעילות לזירות חדשות. "כך למשל, במקום לייצר טקסטיל או דפוס, הדור הבא לוקח את העסק להשקעות בהיי־טק או בנדל"ן ובונה סל שלם של נכסים חדשים, אבל עדיין משפחתיים".
ויש לה גם דוגמה ישראלית, "הבעלים של ביטוח ישיר, הם שני בני דודים, משפחת שניידמן, ההורים שלהם היו אחים שהייתה להם חנות אופנה בתל־אביב, ושני בני הדודים עברו בכלל לביטוח, לפיננסים, תוך כדי שהעקרונות של העסק המשפחתי נשארו".
הצעירים של היום רגילים לעזוב עבודה כל שנתיים, איך זה משפיע על עסקים משפחתיים?
"הורים צריכים להבין שאם לא יציעו לצעירים הללו להיות ממש שותפים־בעלים בעסק, הם לא יוכלו להחזיק אותם. הילדים חייבים לקבל הזדמנות להתפתח ולגדול יחד עם העסק. המחשבה שאני כהורה אחזיק את המניות עד 120 והילדים שלי יעבדו אצלי? זה לא יחזיק מים. הם יעבדו אצלך שנתיים ואחרי זה ירצו ללכת למקום אחר".
ואם הם יהיו בעלים?
"אז הם יישארו".
ויש הורים שלא מסוגלים להעביר את העסק לילדים?
"כן. אבל זה מיעוט. רוב ההורים כן מייחלים לכך שהילדים ימשיכו את העסק או יעבדו איתם בעסק".
ובמה הילדים שלך עובדים?
"אחד בתחום של פיזיקה ואלקטרוניקה ברפאל, הבת דוקטור למגדר בארצות־הברית ואחת חיה בהולנד ויש לה מותג אופנה להלבשה תחתונה בת־קיימא. אנחנו ממש לא עסק משפחתי".
