כשתומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, היה ילד, בכל פעם שביקש מאביו לקנות משהו, אביו היה שואל אותו: כמה זה עולה בארטיקים? "הייתי בן ארבע וביקשתי למשל אופניים", הוא מספר. "אבא שלי היה מסביר לי שלקנות אופניים זה כמו לקנות ארבעה ארגזים של קרטיבים. כך לימדו אותי שכסף לא גדל על העצים. מי שלא מגדל את הילדים שלו ככה, הם יגיעו בסוף לחובות בהוצאה לפועל. כמו בכל דבר, הדוגמה מגיעה מהבית".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- למה החלטנו לוותר על אקזיט של מיליארד דולר?
- הפקח מגלה: מהי התגובה שאולי תציל אתכם מדוח
- "להורים של היום יש אנטגוניזם לילקוטים ממותגים"
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מוסקוביץ מונה למנהל רשות האכיפה והגבייה לפני שש שנים, ובמסגרת תפקידו הוא אחראי הן למערכת ההוצאה לפועל והן למרכז לגביית קנסות, הגובה חובות של אזרחים למדינה. כראש ההוצאה לפועל, הוא מטפל בכ־608 אלף חייבים, נכון לשנת 2021, ובמרכז לגביית קנסות הוא מטפל ב־686 אלף חייבים. מדובר בכל אדם עשירי במדינה. ביולי 2021 הכריזה שרת הפנים, איילת שקד, כי בכוונתה למנות אותו למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, וב־24 באוגוסט הוא אמור לסיים את תפקידו כמנהל רשות האכיפה והגבייה.
ישראל היא גן עדן לחייבים?
"ממש לא. אבל היא גם לא גן עדן לזוכים (אלה שחייבים להם כספים - ל"ד). הגבייה שלנו היא טובה, אבל מצד שני לא אכזרית. ישראל יצרה מנגנון מאוזן ויעיל לגבות חובות ממי שיש לו. יש אחוז מסוים של משתמטים ורמאים, ואנחנו יודעים כיצד לנהוג בהם. למשל, יש מקרה של עוקצת קשישים אחת, שעשו עליה כתבות והיא החביאה את נכסיה. עשינו עליה מעקבים ותפסנו לה שני רכבי יוקרה שכל אחד מהם מוערך בכמה מאות אלפי שקלים. קשה לנו להעריך איזה אחוז הם הרמאים, אבל להערכתי זה לא יותר מ־15%. ברמאים אנחנו מטפלים. האחרים משלמים מה שהם יכולים. המטרה היא לא להעניש חייב, אלא לשקם אותו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף בספטמבר 2019, והוא אומר: אוקיי, נפלת, אתה לא עבריין, אתה אולי טמבל ואולי לקחת סיכון ונכשלת. בוא נראה איך אנחנו מוציאים אותך מזה. הגישה היא טיפול יעיל בחייבים, שממקסם את זכויות הזוכה וגם מאפשר לחייבים לחזור לחיי שגרה".
איך יש מספר כל כך גדול של חייבים?
"יש, אגב, חפיפה בין חייבי ההוצאה לפועל לחייבי הקנסות. בערך מחצית מהחייבים הם כאלה וגם כאלה. יש חייבים בגלל תאונות כלכליות, למשל עסק שנכשל. אין מה לעשות. הבעיה היא חובות לא מאוד גדולים של צרכנות לא חכמה: אנשים מוצפים בהצעות לקבלת הלוואות. האשראי מאוד זול, הריבית אפס, והרבה מאוד מהאנשים שמגיעים להוצאה לפועל זה אנשים שהתפתו לקחת אשראי צרכני שהם לא צריכים. זו בעיה רצינית מאוד. הרבה מהקשיים לא קשורים בכלל לקורונה אלא להתנהלות אישית של צרכנות יתר".
מה מאפיין חייבים בהוצאה לפועל?
"חקרנו את הפרופיל של החייב בהוצאה לפועל. למגזר הערבי, למשל, יש נוכחות מאוד גבוהה: 40% מהחייבים הם ערבים, כשהערבים רק 20% באוכלוסייה הכללית. כשהחוקרים שאלו חייבים מדוע הפכו לחייבים, באוכלוסייה הערבית ציינו התנהגות כלכלית לא נכונה כסיבה ראשונה. באוכלוסייה הכללית זו הייתה רק סיבה שנייה (הראשונה הייתה אבטלה או אובדן הכנסה של אחד מבני הזוג). חלק מזה קשור לתרבות של כבוד ו'שופוני יא נאס' - אם לחבר שלי יש אוטו טוב, גם אני חייב שיהיה לי. אבל הרוב הגדול לא משלם בגלל סוג של ניכור מרשויות המדינה או בגלל קשיים כלכליים, וגם לפעמים קשיי שפה.
"אנחנו מנסים לטפל בזה. לאחרונה לקחנו סטודנטים בדואים למשפטים, שיושבים ברשויות המקומיות הבדואיות בדרום, ותופרים לחייבים חבילות סיוע והסדרי חוב, וזה עובד מצוין. עכשיו אנחנו מרחיבים את זה לצפון הארץ. התחלנו גם לתת שירות בצ'אט בערבית באתר ההוצאה לפועל, ואנחנו מתחילים לראות התקדמות. יש פה אוכלוסיה נורמטיבית שלא מרגישה שייכות למערכות שלנו, ואנחנו רוצים לחבר אותם כדי שהחובות שלהם ייפרעו".
מוסקוביץ (58), נשוי, אב לשישה וסב לחמישה, גר באלון שבות שבגוש עציון. הוא בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ואת ההתמחות עשה אצל שופט העליון מנחם אלון. במהלך השנים שימש בין היתר, כיועץ משפטי במשרדי ממשלה וכמנכ"ל חברת הבנייה משהב.
כמו כולנו, גם הוא לא תיאר לעצמו שמגפה מסתורית תטלטל את העולם ותגרום למשבר כלכלי במשק. אלא שלמרבה ההפתעה, נראה שהקורונה לא הביאה גל גדול של חייבים, בהוצאה לפועל. "כל הזמן חשבנו שהנה הצונאמי מגיע, והוא לא הגיע", הוא מספר. "זה נובע לדעתי מכמה סיבות. האחת, לא כל הענפים נפגעו. בהיי־טק השכר עלה, שכר עובדי המגזר הציבורי לא נפגע. היו ענפים שקרסו, אבל זה לא חלק גדול מהאוכלוסייה. סיבה שנייה היא שמאוד הקלנו בגבייה. בספטמבר 2020 נכנס תיקון 68 לחוק, שהוארך עד מארס 2022, ומיועד לחייבים עם חוב של פחות מ־50 אלף שקל. לפי התיקון, אם החייב נכנס להסדר במסגרת התיקון, לא ננקטים נגדו הליכי גבייה, האגרה מופחתת, הריבית נחתכת, ומשולם סכום מינימלי מאוד לעורך הדין של הזוכה. אלו הטבות מאוד משמעותיות. חוץ מזה, בתקופת הקורונה יש אפשרות לפרוס ולהפחית חובות, אגרות וריביות, וגם הבנקים קיבלו הוראה מבנק ישראל להיות מאוד עדינים".
עם זאת, הקורונה הביאה לעלייה במספר החייבים שמאיימים בהתאבדות. מנתונים שהגיעו לידינו עולה, כי אם ב־2015 מספרם עמד על 30, ב־2019 הוא עלה ל־136, וב־2020 קפץ ל־222. ב־2021, עד יוני, היו 129 מקרים של חייבים שאיימו בהתאבדות (אין נתונים מדויקים לגבי התאבדויות בפועל של חייבים). "אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לכל איום של חייב בהתאבדות", מדגיש מוסקוביץ. "זה יכול להגיע במכתב, זה יכול להגיע בשיחה למוקד, ובעוד דרכים. אנחנו תמיד מעבירים את האיום למשטרה. אם האיום הוא קיצוני ומתרחש בלשכת ההוצאה לפועל, מאבטח חייב להיצמד אל החייב עד שבאה המשטרה.
"אם האיום מתרחש במוקד הטלפוני, האיום מועבר לטיפול הביטחון. פעם שמעתי הקלטה של שיחה עם אישה צעירה חרדית, עם קול קטן ומסכן, שאמרה למוקדנית: 'תגידי, אם אני לא אהיה כאן, החוב יעבור למשפחה שלי?' המוקדנית החזיקה אותה על הקו ושלחו לה מיד משטרה. התברר שזו בחורה עם נטיות אובדניות, שהיה לה חוב קטן, דוח תנועה של 300 שקל. ברור שזה לא היה החוב עצמו, אלא שהיה עוד איזה טריגר. בעקבות האירוע הזה גיבשנו נוהל עם המשטרה, שאם מנהל משמרת במוקד מזהה שמדובר באיום רציני, הוא יוצר קו פתוח עם מוקד 100, כדי שהמשטרה תוכל לאכן את השיחה ולשלוח אנשים.
"מעבר לזה עשינו לכל העובדים שמקבלים קהל סדנאות בנושא, כדי לדעת איך לפעול, איך לדבר עם חייב שמאיים בהתאבדות, מה מותר ומה אסור להגיד. בשבוע שעבר נתנו תעודות הצטיינות למאבטחים, והזכירו שם מאבטח בלשכה בחדרה, שהיה בתוך הלשכה, אבל הריח ריח חריף מבחוץ. הוא יצא לחדר המדרגות וראה חייב שכבר שפך על עצמו בנזין והיה עם המצית ביד. הוא קפץ עליו ומנע ממנו להצית את עצמו".
למה אנשים הופכים להיות חייבים בחובות הנמוכים?
"לדעתי חלק גדול זה פשוט שלעפערים (לא מסודרים – ל"ד), אני קורא לזה חייבי־מקרר. קיבלו דרישת תשלום, שמו על המקרר ושכחו. הם נשארו שלעפערים גם כשנפתח להם תיק הוצאה לפועל. אנחנו מתקשרים אליהם, שולחים הודעות. כמו שהוא לא שילם את החוב, ככה הוא גם לא פורס אותו. קיווינו שתהיה יותר היענות מצד חייבים להטבות שניתנו בקורונה, אבל הרבה לא הרימו את הכפפה. פשוט שלעפערים. עד שהם לא יחטפו את העיקול בבנק הם לא יסדירו החוב. הדבר הכי גרוע זה להתעלם מהחוב. אל תתעלמו. אנחנו אנשים נחמדים. תעשו את הצעד הראשון קדימה ואנחנו כבר נעזור לכם".
המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה הוא שגובה את קנסות הקורונה שמטילה המשטרה. עד תחילת אוגוסט 2021, מתוך כ־579 אלף דוחות קורונה, כ־297 אלף שולמו. 282 אלף עדיין לא שולמו. סכום הדוחות שחולקו עומד על כ־333 מיליון שקל, והחוב של הציבור עומד היום על כ־273 מיליון שקל.
"הציבור משלם פחות דוחות קורונה מדוחות אחרים", אומר מוסקוביץ. "אני מנחש שהסיבה היא שהיו כאלה שחשו שנעשה להם עוול. בן אדם שנוסע במהירות מופרזת יודע שהוא עשה משהו לא בסדר. ואנשים גם רגילים לזה. בקורונה הייתה התמרמרות. אנשים לא מרגישים שזה לא בסדר לא לשים מסיכה, למרות שזה לפעמים יותר מסוכן מעבירת מהירות. יש אנשים שהרגישו חוסר צדק. החרדים הרגישו שאצלם אכפו יותר, הלא חרדים הרגישו שאצל החרדים לא אכפו בכלל. אבל אנחנו לא נוותר על שום קנס. אנשים צריכים לדעת שבסוף נגיע אליהם. מצד שני, מי שקשה לו לשלם, אנחנו קשובים. למרכז אין סמכות לבטל את החוב, אבל פונים אלינו אלפי אנשים בחודש להקלות, ואנחנו מאוד גמישים".
אחת התלונות השכיחות של חייבים, היא על האופן שבו חובם תופח לממדי ענק בהוצאה לפועל. לאחרונה פורסם על חוב מקורי של 2,500 שקל לבנק, שבעקבות העובדה שהבנק לא נקט הליכים יותר מ־20 שנה, תפח לחצי מיליון שקל. רשמת ההוצאה לפועל החליטה להעמיד את החוב על 5,760 שקל בלבד, וקבעה כי תיק ההוצאה לפועל לא יכול לשמש "תוכנית חיסכון" לזוכה (במקרה זה הבנק).
"יש הרבה תשלומים שנוספים לחוב - אגרה של 1%, ריבית, שכר טרחה של עורך הדין והוצאות גבייה. את ארבעת המרכיבים האלה אנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר. בתקופת הקורונה האגרה על החוב יורדת כמעט לאפס, הריבית נחתכת ב־50%, השכר לעורך הדין מצומצמת, ואין הוצאות גבייה. השאיפה שלנו היא שגם כשהקורונה תסתיים, ועימה גם ההסדר המיטיב לחייבים (תיקון 68 לחוק), נפחית את ארבעת המרכיבים האלה. אנחנו פועלים בעניין. למשל, אנחנו חושבים ששכר טרחת עורכי הדין של הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל הוא גבוה מדי, ויש מקום לרפורמה מקיפה.
"אין הצדקה שנחייב מדי שנה חייבים במיליארד שקל שכר טרחה של עורכי הדין של הזוכים. לגבי ריבית פיגורים, יש כבר המלצה להפחתה שלה, ובמושב החורף של הכנסת זה צפוי להיות מתוקן. לגבי זוכים שהפכו את התיקים ל'תוכניות חיסכון' - אם הזוכה לא עושה כלום אחרי שנתיים, התיק ייסגר לאחר התראה. בכל שנה אנחנו סוגרים עשרות אלפי תיקים כאלה מחוסר מעש. אבל אם הזוכה מתוחכם, וכל שנתיים הוא עושה פעולה אחת בתיק כדי שהוא לא ייכנס לקבוצה של החוסר מעש, אז פה יש סמכות לרשם להפחית ריבית לא מוצדקת".
בעשור האחרון הבנקים עשו תספורות יפות לטייקונים. מה עם האזרח הקטן?
"אני אפתיע אותך. הם מתחשבים באזרח הקטן יותר מאשר בטייקונים. אנחנו עושים בהוצאה לפועל ימי גבייה מרוכזים עם הבנקים ועם החייבים, והבנקים יכולים למחוק לחייבים אפילו 80% מהחוב. למה? הם פשוט מעדיפים ציפור אחת ביד. לטייקונים יש לפעמים בטוחות, יש נכסים. לחייבים המסכנים שלנו אין כלום, והבנק יודע שאם הוא לא יגיע איתם עכשיו להסדר וייקח את מה שהחייב יכול לשלם עכשיו, החייב ילך להליך חדלות פירעון והבנק לא יראה כסף בחיים שלו. אז הבנקים הולכים מאוד לקראת החייבים החלשים. חשוב שחייבים ידעו את זה: אם יש לך חוב לבנק, תבוא ללשכה ותבקש שינסו להביא את הבנק להסדר, וכל הבנקים מאוד גמישים בעניין הזה, בניגוד למה שהציבור חושב".
בהוצאה לפועל יש 245 אלף זוכים. רבים מתלוננים שאינם מקבלים את חובם.
"אם פתחת תיק בהוצאה לפועל, אנחנו לא עושים כלום, את צריכה ליזום. זו השיטה, ובעיניי זו טעות. אני בעד שהחוק ישונה כך שאנחנו נוכל לעשות עבורך את כל ההליכים. עם זאת, יש כיום מסלול שנקרא מסלול מזונות. לוקחים מהאישה את כל הפרטים, גובים ממנה 60 שקל, ומאותו רגע אנחנו מטפלים בתיק. יש גם מסלול מקוצר של חובות עד 25 אלף שקל, שגם בו הזוכה משלם סכום מסוים ושוכח מהתיק - אנחנו מטפלים בו מול החייב".
בקרוב תמונה למנהל רשות האוכלוסין וההגירה. מה הדבר הראשון שתעשה?
"המשימה הכי דחופה היא ללמוד. האתגר הראשון הוא האתגר השירותי. זה גוף שנותן שירות ויש מה לשפר שם בנושא הזה. המשימה העיקרית כמובן, בהתאם למדיניות הממשלה, היא לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כלומר, שלא יקרה לנו מה שקרה לאירופה".