שופט: זוגתה של האם זכאית לזמני שהות עם הבן

האם הביולוגית התנגדה להמשך הקשר בין הילד לבין בת הזוג לשעבר. ביהמ"ש קבע שניתוק הקשר יפגע בילד והורה על הסדרי שהות קבועים

עו"ד הילה כהן שלמה | פסקדיןפורסם: 17.08.21 , 10:55

בית משפט למשפחה בראשון לציון הורה לאחרונה על קיום הסדרי שהות בין אישה לבין הבן של זוגתה לשעבר – אמו הביולוגית שהתנגדה להסדר. השופט נחשון פישר קבע שאף שמעמדה של בת הזוג כהורה מעולם לא הוסדר, טובת הילד היא המשך קיום הקשר איתה.

השתיים היו בנות זוג במשך 11 שנים, שבמהלכן הרתה הנתבעת מתרומת זרע ובשנת 2012 נולד הבן. התובעת מעולם לא פעלה להסדרת מעמדה המשפטי כהורה של הילד. השתיים נפרדו כשהילד היה בן 4.5, וכעבור חצי שנה מהפרידה האם הביולוגית לא אפשרה עוד את קיום הקשר בין הילד לתובעת.

בעקבות זאת עתרה זוגתה למשמורת משותפת בטענה שהיא מעוניינת להמשיך להיות אמו של הקטין. היא טענה שההחלטה להביא ילד לעולם הייתה משותפת, היא הייתה אמו לכל דבר וגם הוריה נהגו בו כנכד. לטענתה, בסמוך לפרידה הנתבעת הבהירה לה שהיא מעוניינת שתמשיך להיות חלק מחייו של הבן, אולם בהמשך שינתה את דעתה עקב לחץ ממשפחה וניתקה אותה מהילד.

נשים מחזיקות ידיים (צילום: Shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בשנת 2018 אישר בית המשפט לתובעת להיפגש עם הילד פעם בשבוע באופן זמני, עד שתתקבל החלטה קבועה בתביעת המשמורת.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי נאלצה להפסיק את המפגשים כאשר הבינה שזוגתה לשעבר מנסה לפגוע במעמדה האימהי, ושהמפגשים מזיקים לילד לאור התנהגות כוחנית ואובססיבית של התובעת. בנוסף היא טענה שההחלטה להביא את הילד לעולם הייתה אישית שלה ואינה קשורה למערכת היחסים עם התובעת.

השופט פישר סקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים במבנה התא המשפחתי, ובהם ההכרה גם בהורות שאינה גנטית באמצעות צו הורות משפטי, והתפתחות המושג "הורות פסיכולוגית". הוא ציין כי התרשם שהתובעת והנתבעת ניהלו מערכת יחסים זוגית שבמסגרתה קיבלו החלטה משותפת להביא לעולם את הילד. הן נהגו כתא משפחתי, כשבין הילד לתובעת היה ועודנו קיים קשר של אימא ובן.

בהמשך בחן השופט את טובת הילד ואת טיב הקשר של התובעת ובני משפחתה עימו. חוות דעת של פסיכיאטרית ושל פסיכולוגית קלינית שמונו מטעם בית המשפט חיזקו אצל השופט את המסקנה כי "טובתו של הקטין היא הכרה בתובעת כאימו הנוספת, שעה שהוא עצמו רואה בה כדמות התקשרות משמעותית בחייו היות ובשנות חייו הראשונות היוותה עבורו התובעת כמקור לסיפוק כלל צרכיו".

השופט דחה את טענת האם הביולוגית על כך שזוגתה לשעבר מכרסמת בסמכותה ההורית, והורה על קיום הסדרי שהות בין התובעת לילד. נקבע שהסדרי השהות הזמניים (פעם בשבוע) יורחבו בהדרגה כך שבחודשיים הראשונים יתווסף עוד יום בו ישהה הקטין עם התובעת כולל לינה, ובהמשך הסדרי השהות יורחבו גם לסופי שבוע.

הצדדים הופנו להליך טיפולי לליווי הרחבת הסדרי השהות. השופט הביע תקווה שהאימהות יגשרו על הפערים ויפעלו בשיתוף פעולה למען הילד, מתוך רצון שלא להכביד לא פסק השופט הוצאות לטובת התובעת.